מקורות

בקבוצות אלו שהנחיתי ניסיתי לעזור למשתתפים להפוך מ"אחים לנשק" ל"אחים לרגש". לאפשר לגברים לפתח שיח רגשי בינם לבין עצמם ובינם לבין אחרים. מסתבר שמטרה זאת אינה רק שלי. גם סטראנבך (Jack Sternbach) במאמרו משנת 2001 העוסק בקבוצות גברים מנסח את מטרתו הראשית באופן דומה. "מטרתי הראשית בעבודה עם קבוצות גברים", הוא כותב ואני מתרגם, "היא לעזור לגברים לפתח את היכולת הפנימית שלהם לקיים קשרים בין אישיים".

 

המאמר מתאר את המודל התיאורטי ויישומו בגישת טיפול מבוסס מנטליזציה בהפרעת אישיות גבולית

 

בהקדמה לספרו 'הירהורים על מאה רבת מכאוב' כותב רוברט קונקווסט: "ספר זה מתפרסם בשעה שהעולם מפנה גבו באיטיות ובהססנות אל התהומות שחמקנו מהם, למזלנו, ושעדיין פעורות לרגלינו. הנחת היסוד של הספר היא שהאחריות העיקרית לאסונות שהתרחשו במהלך המאה אינה מוטלת על הבעיות אלא על הפתרונות שהוצעו להן. לא כוחות חסרי זהות, אלא בני אדם שהגו מחשבות מסוימות ולכן בצעו פעולות מסוימות". למה יש רוע בעולם?

 

התוכנית מכשירה פסיכולוגים חינוכיים להנחיה של המורים וליווי של ההנהלה בהתמודדות עם הפרעות משמעת ואלימות. תוכנית זו מפתחת גישת עבודה המותאמת לצרכים היום יומיים של הצוות הניהולי והחינוכי. התוכנית כוללת אסטרטגיות התמודדות מווסתות מכילות ומארגנות. התוכנית גובשה כ"תפריט בסיסי" להתערבות והיא מתמקדת בפיתוח מספר דפוסי תגובה והתמודדות סביב רצף תופעות המטרידות ומעסיקות את אנשי החינוך

 

סרטו של הבמאי לארס פון טרייר "דוגוויל", מתאר אשה רדופה המגיעה לכפר קטן ושליו ומוכנה להעניק מחסדיה לתושבי הכפר בתמורה למחסה שתקבל מהם. האשה נעה כקדושה בין בתי הכפר ואנשיו תוך שהיא מנקה בבית אחד, עוזרת לבשל בבית שני ומקשיבה לאדם זקן בבית שלישי מבלי שתבקש מאום לעצמה. בהדרגה מתפתח יחס אלים ביותר כלפיה. הסרט התיעודי "עדויות", שהייתי בין יוצריו והמראיין הראשי בו, עוסק בריאיונות עומק של חיילים ששירתו באינתיפאדה הראשונה שהחלה בדצמבר 1987. מתוך הריאיונות מתברר שחיילים צעירים, הידועים כמי שאינם מסוגלים לפגוע בנמלה, מבצעים מעשים אכזריים ולא אנושיים. מהם המקורות לאותם אלימות? ומהי הזיקה בין אהבה ואלימות? על כך ועוד במאמרו של גבי בונויט

 

ציוני התוקפנות ברורשאך פותחו על מנת לכמת את הדימויים התוקפניים שניתנו על ידי הפרעות אישיות אנטי סוציאליות אלימות. למרות שיש להם היסטוריה של מעשי אלימות ממשיים, הם נתנו מעט תגובות תוקפנות (AG). מדובר בנבדקים שלא הסתירו את הנאתם, בעת תיאור מעשי האלימות ובמבחן צונזרו לכאורה תגובותיהם האלימות.

 

המאמר בוחן את המשמעות והמאפיינים השונים של מבנה "קבוצת הרכבת" שהיא קבוצה טיפולית ארוכת טווח שבתקופת פעילותה, מתקיימת תחלופה של חברי הקבוצה, לעיתים גם של יחידת ההנחיה, ובדרך כלל אין לקבוצה תאריך של סיום ידוע מראש.

 

המאמר מתאר את המערכות החינוכיות והבית-ספריות בחברה הבדואית, נוכח המעבר מחיי חברה מסורתית לחיי חברה מודרנית. מתוך אתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי (פורסם לראשונה ב'פסיכואקטואליה' באוקטובר 2008).

 

מתואר מחקר שמראה שמניעת התנהגות עבריינית קלה יכולה לצמצם את הסיכוי להתנהגות עבריינית חמורה יותר. מתוך אתר 'דברים שעוברים לי בראש'

 

רבעון הסתדרות הפסיכולוגים. הגיליון הפעם מתמקד בפסיכולוגיה חינוכית: הפסיכולוגיה החינוכית בישראל מאת חוה פרידמן; אתגרים ארגוניים בעבודת הפסיכולוג החינוכי מאת נעמה גרינולד-קשאני וולריה מטיחס; מודל "הקווים האדומים" מאת ד"ר דרור אורן

 

נושאים מרכזיים במאמר: אבחנה בין צל ורוע, מעגלים: צל, קומפלקסים משפחתיים ותרבותיים, מפלצות קולקטיביות באזורנו, מלחמה ועמידה מול הרוע, הדחקה לעומת אינטגרציה, צל ורוע בשדה הטיפולי, השלכה הזדהותית, היבלעות, המסע לגיזת הזהב- יאסון ומדיאה – כמסע לארץ הברברים הפנימית שלנו. הצגת מקרה קצר המדגים את המעגלים השונים. ניתן במסגרת יום עיון של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה "על טבעו של הרוע" אפריל 2008. מופיע באתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

 

תוקפנות היא תופעה נורמטיבית בהתפתחות תקינה וכן גם באישיות הבוגרת. לעתים, באופן חריג, מתרחש המעבר מתוקפנות מותאמת, לאלימות. ויניקוט (1950-55) טען שאם חברה בסכנה, זה לא בגלל תוקפנות האדם אלא בשל הדיכוי של תוקפנות אישית אצל יחידים. מבחינה התפתחותית תוקפנות קיימת עוד ברחם. התינוק בועט ומניף את זרועותיו שלא על מנת לתקוף. בשלב זה תוקפנות היא מלה נרדפת לפעילות. תוקפנות מכוונת רק בשלב שההתנהגות מכוונת; כאשר כבר יש רמה מסוימת של אינטגרציה באישיות.