מקורות

בפוסט זה מובאים עיקרי הממצאים של מחקר שפורסם ב-Nature, ממנה עולה שהמחקרים שבדקו את הקשרים בין מבנה המוח ותפקודו לבין שינויים קוגניטיביים והפרעות נפשיות מבוססים על מדגמים קטנים מדי. זאת כתוצאה מחלוקת המדגמם הגדול לתת-קבוצות שההשוואה ביניהן מניבה תוצאות מובהקות מוטעות השונות מאלו המופקות מהמחקר הגדול. לצורך הסקת מסקנות תקפות יש צורך במדגמים בני אלפי נבדקים. הפוסט דן גם בפער בין ההתקדמות העצומה בטכנולוגיה של הרפואה להתקדמות הפרקטיקה ברפואה המאפשרת יותר חיים עם המחלה מאשר ריפוי וכן ברגשי הנחיתות של הפסיכלוגיה בפני הביולוגיה והזנחת המשקל שניתן להסברים סביבתיים כתוצאה מכך.

 

'רגשות בלתי-מבוטאים [...] ייקברו חיים ויצוצו [...] בדרכים מכוערות [...]' (ז' פרויד). על ההיבטים והצורות השונות של מחלות פסיכוסומטיות מתוך תפיסה מעגלית של גוף-נפש-גוף, בניגוד למודל הרפואי המסורתי ולתפיסה של המונח 'היפוכונדרייה' שהוחלף ב'הפרעות תסמין גופני' ב-DSM-V. מחאתם של מי שנחשבו בעבר היפוכונדרים וההבדלים בין היפוכונדרייה ב-DSM-IV לחרדת בריאות ב-DSM-V. על אף השינוי במונחים 75% מהמאובחנים כסובלים מהפרעת התסמין הגופני עונים בכל זאת על הקריטריונים של היפוכונדרייה ב-DSM-IV. עם זאת, טוען רובינשטיין, בין אם הסיבה לתסמינים הגופניים (בין אם יש להם גם מקור אורגני וגם אם לא) נפשית ובין אם היא גופנית, הטיפול בחרדת בריאות מתייחס לחרדה, בין אם היא סיבה לתסמין הגופני ובין אם היא תוצאה של מחלה בעלת מקור גופני. המאמר מסתיים ביישום גישות טיפוליות שונות לטיפול בחרדת בריאות.

 

המחקר הפסיכולוגי מצביע בצורה חד-משמעית על ההשפעות המזיקות של נטירת טינה, מצד אחד ועל ההשפעות המטיבות של היכולת לסלוח לעצמנו ולזולת, מצד שני. עם זאת, פיתוח יכולת זו במסגרת פסיכותרפיה היא אתגר לא פשוט כלל ועיקר הן בגלל התוקפנות הטבועה בנו מלידה ומעוררת בנו דחף אינסטינקטיבי לנקמה ול"צדק" והן בשל לחצי התרבות המערבית להישגיות ותחרותיות. במאמר מוצע לאמץ טכניקות מן המזרח כגון מיינדפולנס ופיתוח חמלה, שיש בכוחן לעזור לנו להרפות ולסלוח לעצמנו ולזולת.

 

השיעור הגבוה של רווקים בקרב גברים הומואים ותחושת הבדידות הנלווית לו מקשים עליהם להימנע ממפגשים מיניים שאינם מאפשרים שמירה על אמצעי המיגון המומלצים ע"י הממסד הרפואי למניעת הידבקות בנגיף הקורונה והעברתו לקבוצות סיכון, גם אם מי שנושא את הנגיף אינו מפתח תסמינים ואינו מודע לכך. מאמר זה מציג את גורמי הסיכון הייחודיים לגברים הומואים והשלכותיהם ומציע המלצות לטיפול הכוללות פיתוח מנגנון העידון (סובלימציה), לגיטימציה למין טלפוני/וירטואלי שבימים כתיקונם עלול להעיד על חוסר בשלות לפיתוח קשר זוגי בוגר ושימוש בבדידות כמנוף לפיתוח תובנות לגבי ההימנעות מקשר זוגי בימים כתיקונם.

 

מי מאיתנו לא חווה חום, שיעול, קוצר נשימה (בעיקר אם עשינו מנוי בחדר כושר יוקרתי ולא ניצלנו אותו ומי שם לב לשינוי בחוש הטעם או הריח לפני שהחלו להפחיד אותנו בתשדירי האזהרה (המוצדקים כשלעצמם מבחינה בריאותית, כמובן)? במאמר זה מובאת תזכורת להחלפת ההיפוכונדרייה ב-DSM-V בהפרעות תסמינים גופניים וחרדת חולי (חרדה בריאותית), לפחד מפני המוות העומד מאחורי הפרעות אלו ומוצגות מספר אפשרויות טיפוליות.

 

במאמר שלפניכם אני מביאה הדים מחוויותיה של משתתפת בקבוצה שהשתתפותה בקבוצת התפתחות היא חלק מתהליך ההכשרה למנחי קבוצות בגישות הוליסטיות. מדברי המשתתפת ניתן ללמוד על התהליך האישי שעברה כמשתתפת בקבוצה, ועל תהליך האינטגרציה שעשתה עם החומר התאורטי אותו למדה במסגרת תוכנית ההכשרה.

 

מאמר קצר הלקוח מתוך עבודת מחקר העוסקת בזיקה שיש בין תהליכי יצירה ותהליכי טרנספורמציה אישיים. החלק הזה דן בקצרה במאפיינים שיש לאדם היוצר ובתנאים המאפשרים לתהליך היצירה להתרחש.

 

באתר זה מובאות שיטות לשיפור הרגיעה ושליטה עצמית. השיטות קלות ללימוד וניתן להשתמש בהן בכל מקום ובכל זמן. האתר מאפשר לימוד ותרגול השיטות באמצעות המחשב. האתר ביוזמת טובי אורבך, ד"ר ארנון רולניק וזאב דניאלי.

 

מטרת הפורום להשיב לשאלות הגולשים בנושאים שבהם מטפלת ההיפנוזה הרפואית ולהפנות לטיפול במידת הצורך.

 

המכון מציע טיפול המשלב כלים מתחום פסיכולוגית האנרגיה או הפסיכולוגיה ההוליסטית במהלך פסיכותרפיה דינאמית, לשם האצת תהליכי החלמה. באתר מאמרים עדכניים בנושא.

 

המרכז הישראלי לרפואת גוף-נפש נוסד בשנת 1998, ועם השנים צמח והתפתח לאחד מהגורמים המקצועיים הבולטים בארץ בקידום מודלים המאחדים גוף, נפש ורוח בעשייה הטיפולית והחינוכית. פעילות המרכז מוקדשת לתחום העכשווי של יחסי הגומלין בין גוף לנפש, כפי שהם באים לידי ביטוי במפגש הטיפולי, במחקר, בשדה הקליני ובחיי האדם.

 

צוות חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית גילו כי ה-DNA של אנשים נדיבים יותר שונה משל אנשים פחות נדיבים. הניסוי סיפק את העדות הראשונה לקשר שבין הבדלי DNA ואלטרואיזם אנושי אמיתי, אומר ד"ר אריאל כנפו, שניהל את המחקר. לדבריו, "הממצאים יוכלו לעזור לביולוגים לחקור ולהבין את ההתפתחות ההיסטורית של האלטרואיזם".