לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
התקשרות מוקדמת ודפוסי תפקוד וקשר בילדות - נועה מנדלסהתקשרות מוקדמת ודפוסי תפקוד וקשר בילדות - נועה מנדלס

התקשרות מוקדמת ודפוסי תפקוד וקשר בילדות

מאמרים | 5/4/2003 | 77,949

בהרצאה זו אדבר על תיאוריית ההתקשרות כפי שהציע אותה ג'ון בולבי ואחריו ממשיכיו, מרי איינסוורט,מרי מיין ואלן סרוף, והקשר של סוגי התקשרות מוקדמת להתפתחות חברתית ותפקוד. המשך

התקשרות מוקדמת ודפוסי תפקוד וקשר בילדות

מאת נועה מנדלס

 

על פי התיאורייה של ג'ון בולבי, תינוק נולד עם היכולת להתקשר. הצורך לחפש קשר הוא מולד, וכל ילד, גם זה הגדל אצל הורים מתעללים מתקשר אליהם.

התקשרות היא מערכת מולדת במוח המשפיעה על תהליכי מוטיבציה, רגש וזיכרון הקשורים לדמויות משמעותיות. מערכת ההתקשרות מניעה את הפעוט לחפש קרבה להוריו ולחפש קשר אתם. בולבי הניח שמערכת ההתקשרות מופעלת לא רק על ידי איומים בסביבה, אלא גם על ידי איום של פרידה מדמות ההתקשרות או דחייה על ידה.

בולבי דיבר על מנגנון של טרמוסטט שמווסת בין הצורך להישמר (להיצמד לאם), לבין הצורך לחקור את הסביבה.

כאשר יש סכנה או חידוש, הטרמוסטט פועל והילד נזעק להתקרב לאם ולהיצמד אליה. כאשר הילד מרגיש בטוח הוא יכול לחקור את הסביבה בשקט. יש לנו כנראה לאורך כל החיים מערכת שעושה בדיקה האם המצב נינוח או שצריך לעשות התנהגויות מסוימות. זוהי מעין מערכת של ויסות חרדה.

התקשרות בטוחה נובעת מתגובות רגישות של ההורים לסיגנלים של הילד, מה שבונה בילד תחושה של אמון וציפיה חיובית. עזרתו של ההורה בהרגעה והפחתה של רגשות שליליים כמו עצב, חרדה, פחד מלמדת את הילד להרגיע עצמו במצבים עתידיים.

נסיונות חוזרים של רגישות הורית נרשמים בזיכרון כציפיות, ואחר כך כמודלים מנטליים או סכמות של התקשרות שמאפשרים לילד להרגיש תחושה פנימית של "בסיס בטוח".

הבסיס הבטוח בנוי על הפנמות של התנסויות ממשיות,אך יש בו מקום לפנטזיה, עיוותים ופעולת מנגנוני הגנה. יש לו ייצוג קוגניטיבי פעיל בעיקר במצבי מצוקה.

במצב נוח לא נראה התנהגות של הבסיס הבטוח. זה לא אומר שאין התקשרות. נראה זאת רק כאשר יש איום , שינוי או חידוש, ואז נראה שהילד נזעק לשמור קרבה לאימו.


- פרסומת -

חוקרים מהאסכולה של תיאוריית ה"עצמי" טוענים כי תחושת העצמי מתפתחת דרך הקשרים האינטימיים הראשוניים, ביחוד הקשר אם-תינוק. הקשר הראשוני מתבטא קודם כל ברגולציה חיצונית לתפקודים ביולוגיים של התינוק, ועם הזמן מתפתח לקשר אנושי ייחודי עם האם.

אם כשלים, חוסר קביעות, חוסר זמינות או חוסר יכולת של האם ליצור עבור התינוק רגולציה חיצונית למעגלי הפעילות הפיזיולוגית יעברו את סף התסכול של התינוק, הם יפגעו בהתפתחות העצמי, ביכולת לפתח קשרים אינטימיים וביכולת לרכוש מערכת ויסות עצמי ביולוגית או רגשית, בילדות ובהמשך החיים.

אני רוצה להראות כאן קטע מסרט שמראה אינטראקציה בין אם לפעוט,שממחיש את עוצמת הקשר והתגובות הרגשיות של התינוק.

אחר כך נראה את אלן סרוף מסביר ומדגים את סיטואציית המצב המוזר.

מרי איינסוורט בנתה סיטואציה חסכונית שמאפשרת להתבונן בהתנהגות מתקשרת, וזוהי סיטואציית "המצב המוזר".

  1. חדר חדש, אמא וילד בן שנה וחצי או שנתיים. 3 דקות הילד יושב עם אמא בחדר. יש צעצועים. איך הילד נכנס, מה איכות המשחק שלו. אחרי 3 דקות נכנסת זרה. דקה יושבת בשקט, דקה מפטפטת עם אמא, דקה משחקת עם הילד. כמה חרדה מתעוררת אצל הילד. כמה נוכחות האם מרגיעה.
  2. האם יוצאת מהחדר. זה מעורר דחק. מצפים לשינוי בהתנהגות הילד.מסתכלים על המשחק של הילד. על הנכונות שלו לקבל תמיכה מהאשה הזרה.
  3. האם חוזרת. זהו השלב החשוב מבחינת הקלסיפיקציה. מה עושה הילד כשאמא חוזרת? האם הוא שם לב שהיא חוזרת?או שהוא לא מגיב?

אינסוורט הזמינה למעבדה שלה ילדים רבים עם הוריהם, ואחר כך עקבה אחרי רבים מהם בביתם,תוך צילום של אינטראקציות וניתוחן, כדי לבסס את הממצאים שלה.(מדובר באוכלוסיית ילדים רגילים).

היא מצאה כי קיימות 4 קטגוריות התקשרות.

התקשרות בטוחה: 65% מהילדים קשורים לאימותיהן באופן בטוח. כלומר, האם היא בסיס בטוח לחקירה. כשהם נכנסים עם האם לחדר הם חוקרים את החדר ומפעם לפעם באים להראות לה מה מצאו. כשהזרה נכנסת והילד בחרדה, האם יכולה להרגיע את החרדה שלו. כשהאם יוצאת, הילד בחרדה, רץ אחרי האם, אך נותן לזרה להרגיע אותו. כשהאם חוזרת הילד רץ אליה, מחפש קשר אתה, מראה רגש, האם מצליחה להרגיע אותו והוא חוזר לחקירה.

התקשרות לא בטוחה(זו עדיין התקשרות): קיימים 3 סוגי התקשרות לא בטוחה:

  • 25% מראים התקשרות חרדה נמנעת:כלומר, הם נמנעים מלהראות את הרגשות שלהם. כשהם נכנסים לחדר החדש הם נפרדים ישר ומיד חוקרים את החדר. מראים מעט מאד התחברות רגשית לאם. כשהזרה נכנסת, מיד מתחברים אליה. הם מתנהגים כאילו לא אכפת להם מאמא, אבל כאשר שמו להם נייר לקמוס בחיתול, הבודק את רמת ההורמון המופרש בשעת לחץ, התברר כי רמת ההורמון היא גבוהה מאד! כלומר, הילדים האלו למדו להסתיר את הרגשות שלהם.
  • כשאמא חזרה נמנעו מלגשת אליה. פנו הצידה, התרחקו, התעלמו.
  • לא נמנעו מקשר עם הזרה. אלו ילדים שבדיעבד התברר שחוו קשר עם הורה אדיש ולא זמין רגשית, וחוו חוויות של דחייה. על ידי ההימנעות מרגשותיהם ומקשר פעיל עם האם הם אינם מרגישים חזק מדי את צרכי התלות והחרדה. זוהי תגובה הגנתית שעוזרת להם לשמור על קשר עם האם. בתצפיות ראו שילדים אלו לא קבלו קשר כשהיה להם רע או עצוב.

התקשרות חרדה מתנגדת: 10% מהילדים חוקרים מעט מאד את החדר. צמודים לאם. זהירים מפני הזרה. כשהאם עוזבת הם אבודים. כשאמא חוזרת לוקח המון המון זמן עד שנרגעים. הם יכולים להראות חיפוש מגע עם האם יחד עם בעיטות, התפתלויות,בכי שלא נגמר. הגישה האמביוולנטית שלהם לא אפשרה להם להירגע.

מתצפיות התברר כי האמהות מאופיינות בחוסר עקביות והילד צריך כל הזמן להפעיל את הצופר שלו כדי למשוך את האם.

התקשרות חסרת ארגון וכיוון: אחוז קטן מהילדים מראה מאפיינים סותרים של כמה דפוסי התקשרות. הם יכולים להיראות מבולבלים וחסרי כיוון, או שהם קופאים במקומם ונראים מדוכאים. מרי מיין טענה שלילדים אלו אין דרך עקבית להתייחס למטפל כאשר הם במצוקה, כנראה בשל איום מתמיד או אי לכידות בהתנהגותו של המטפל.

הוריהם של ילדים אלו נמצאו סובלים מטראומות שהעול שלהם מועבר כנראה לילדים.


- פרסומת -

במעקב רב שנים אחר ילדים בעלי התקשרות בטוחה, התברר כי ילדים אלו בבתי הספר והגנים נמצאו עצמאיים, בעלי רעיונות, סקרנים ובטוחים בגישתם לסביבה. הם מוכנים לבקש ולקבל עזרה ממורים. הציפיה שלהם היא כי מבוגרים הם מקור בעל ערך לתמיכה ואכפתיות. יש להם יחסי חיברות טובים. הם יוזמים קשרים והקשרים שלהם ממושכים. הם אמפטיים ויכולים להראות רגישות כלפי ילדים אחרים.

ילדים בעלי התקשרות חרדה נמנעת: אלו ילדים בעלי תגובות הגנתיות של הימנעות רגשית. ילדים אלו מעוררים בהורים תגובות של שליטה ועוינות. (הילד לא נענה לקריאת ההורים, "מסתכל דרכם")בגיל בית הספר ילדים אלה הם יותר תוקפניים מילדים אחרים, וחושבים מחשבות שליליות על חברים. פעמים רבות הם דחויים חברתית. המורות קוראות להם "ילדים בעייתיים".הם לא משתפים פעולה עם מבוגרים או ילדים.לא מראים מוטיבציה או הנאה. ילדים אלו מתקשים להתקרב רגשית למישהו, לא סובלים מעורבות. הם מקבלים מנות גדולות של כעס ודחיה, ובזאת משחזרים את הקשר הראשון עם ההורים.

דפוס התקשרות זה מאפיין ילדים המתעללים בחיות, בילדים אחרים.

(אלכס שהיה "אימת השכונה", לא הרשה לשכנים להיכנס לחדר המדרגות, זרק חפצים, הרביץ מכות לילדים גדולים ממנו).

ילדים בעלי התקשרות חרדה מתנגדת:אלו ילדים הנדבקים לאמא, לגננת, או שדורשים מהמורה תשומת לב רבה. הם יותר אימפולסיביים וחסרי אונים, ופחות שולטים בעצמם. הדגם הפנימי הוא של מטפל לא עקבי ולא זמין, ורמת החרדה הגלויה גבוהה מאד.הילדים מוצפים ברגשות של פחד, כעס וצער, והתחושה הפנימית שלהם היא שהם לא ראויים לאהבה.

המורות של ילדים אלו היו עם ציפיות נמוכות ומעט דרישות. ילדים בעלי התקשרות זו נמצאו שייכים לקבוצת הקורבנות.

(רועי שהמורה מספרת שהוא לא נותן לה להעביר שיעור, כל הזמן קורא לה, שואל שאלות, לא מסתדר לבד ,למרות שהוא ילד נבון ביותר).

לסיכום, המחקר נוטה לתמוך בתיאוריה של בולבי שלפיה איכות ההתקשרות מסייעת בעיצוב מודל הפעולה הפנימי של הילד לגבי העולם החברתי, ומנבאת את טיב תפקודם של ילדים ביחסיהם עם מוריהם, חבריהם, וכן את מידת סקרנותם והמוטיבציה שלהם בפתרון בעיות.

 

כמה הערות:

עיקר המחקרים נעשו על התקשרות של ילדים לאימהותיהן, אך כשחקרו התקשרות לאבות התברר שילדים יכולים ליצור התקשרות שונה עם האב ועם האם.

לא קראתי מחקרים המשווים בין אחים, אך נראה לי כי יימצאו הבדלים גם בין אחים בטיב ההתקשרות. למה? כי מה שמשפיע על טיב ההתקשרות הן התכונות האישיות של ההורה וההיסטוריה האישית שלו, אך גם מצוקות החיים ותמיכה חברתית. עוני הוא גורם בעל עוצמה גבוהה בהשפעתו על התפתחות ועל יכולת ההורה להיות רגיש לילדו.

תמיכה חברתית נותנת כוח. סבתא, תמיכה של הקהילה, שכנות. אמהות עם ילדים צעירים שהיו מבודדות, הענישו יותר את ילדיהן מאשר אמהות שהיתה להן תמיכה. לדעתי יכול להיות הבדל בהתקשרויות בין אחים בשל העיתוי של ההתקשרות ושינויים במצב ההורים.(אמא שסיפרה לי שזמן קצר אחרי שנולדה בתה הצעירה מת אחיה הצעיר, היא היתה בדיכאון ולא התייחסה מספיק לילדה).

במהלך הילדות ילדים יכולים לעבור בין כמה קטגוריות של התקשרות. זאת משום שילדים פוגשים דמויות שונות, ויכולים לבחון שוב ושוב את התסריט הראשוני של ההתקשרות. קיים דיאלוג דינמי בין התסריט הראשוני והחוויות החדשות. אם החוויות הראשונות היו טראומטיות (עזובה, התעללות פיזית) אבל היה מבוגר אחד שראה את מצוקתו של הילד והיה בקשר טוב אתו, יש סיכוי שהתסריט הראשוני ישתנה!

אליס מילר מדברת על דמויות מפורסמות כמו פיקסו, פול צלאן, צ'רלי צ'פלין, סטלין והיטלר. המשותף לכל הדמויות הללו שהן חוו התעללות או עוני ועזובה בילדות. מילר שואלת מה אפשר לחלק מאנשים אלו להפוך לאמנים, אנשים המבטאים את הכעס, המרירות, הבדידות והכאב באמצעות האמנות, ומה גרם לחלק השני להפוך לעריצים, כמו היטלר וסטלין. לדבריה, ההבדל בין שתי קבוצות אלו הוא כאמור בנוכחות אדם אחד במשך הילדות, שהיה לילד קשר טוב ותומך אתו. כלומר, התקשרות בטוחה. זה יכול להיות אחד ההורים, אחות גדולה, דודה, שכנה או מורה.

במחקרים על ילדים שאומצו מבתי יתומים מרומניה עולה התמונה הבאה:

  1. ילדים שבאו מבתי יתומים בהם קבלו טיפול רפואי סביר ותזונה סבירה אך ללא גרייה קוגניטיבית או חברתית, ומעט הזדמנויות ליצירת קשר קבוע עם מטפל, הראו איחורים התפתחותיים משמעותיים בזמן השהות בבתי היתומים.
  2. ילדים שקיבלו טיפול פיזי וגרייה קוגניטיבית מתאימה, אבל לא היתה להם אפשרות ליצירת קשר קבוע, הראו פגיעה פחותה בהתפתחות.. זאת אומרת שיחסים קבועים אינם חיוניים כדי להבטיח התפתחות פיזית, סנסו-מוטורית קוגניטיבית ושפתית תקינה.

אבל רגשית המחקרים הראו שילדים אלו מתקשים בויסות של המחשבה: קשב, ריכוז, שליטה עצמית, הכללה של פתרון בעיות ונטייה לקונקרטיות של החשיבה.


- פרסומת -

כאשר עקבו אחר ילדים אלו בבתיהם המאמצים (מהמעמד הבינוני בארה"ב) התברר כי חלון ההזדמנויות של ההתקשרות לילדים אלו היה פתוח במשך כל שנות הילדות. רוב הילדים יצר התקשרויות, אם כי חלקן היו לא בטוחות. ברוב המקרים ניכרה התקדמות משמעותית מבחינה קוגניטיבית,מוטורית ושפתית. קיים מיעוט שלא הראה התקשרות או התפתחות, כנראה על רקע של גורמים גנטיים, הריוניים וסביבתיים בבית היתומים. התפתחות הילד תלויה כמובן גם במשפחה המאמצת ובכוחות שלה להתמודד עם ילד עם צרכים מיוחדים.

אני רוצה לחזור לנושא הבסיס הבטוח ולהמחיש את הקשר שלו להתפתחות ה"עצמי":

בסיס בטוח הוא משאב פנימי העוזר לפרט לווסת מצוקה ולממש פוטנציאל.

  1. חשיפה למצב דחק.
  2. הפסקת פעולות אחרות.
  3. השגת קרבה לאחר משמעותי.
  4. פניה לקבלת עזרה/אישור.
  5. האחר נגיש/רגיש ומגיב.
  6. האחר עוזר לווסת את המצוקה.
  7. הרגשה טובה. המצוקה מתפוגגת.
  8. חידוש של פעולות אחרות.

במצב של תגובה לא רגישה או דוחה מהאחר המשמעותי, החוויה היא כמובן שונה לגמרי.

תסריט של בסיס בטוח הוא נרטיב, המכיל אינפורמציה רבה על ה"עצמי". אם אני מצליח לקבל תגובה רגישה מהאחר, סימן שאני שווה, שיש לי ערך. שאני ראוי לאהבה. אם אני לא מצליח, אני לא מסוגל לגייס אחרים, אני מרגיש חסר ערך כי האחר לא מוכן להשקיע בי.

יש ידע על מערכות יחסים: הקרבה לא נותנת תחושה טובה, הקרבה מתסכלת והופכת בעצמה להיות מוקד למצוקה. צריך להיזהר בהפעלת מערכות תמיכה כי ברגע הסכנה לא יהיה "גב" להתמודד עם סכנות.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: הגיל הרך
אור-שחר אנג'ל
אור-שחר אנג'ל
חברה במ.ר.ח.ב
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה
הילה חן
הילה חן
עובדת סוציאלית
מטפלת זוגית ומשפחתית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
ענת לנגבורד
ענת לנגבורד
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
דיקלה ימין
דיקלה ימין
עובדת סוציאלית
טבריה והסביבה, עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
עידן צומר
עידן צומר
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה
ד"ר אורלי ליכט וייניש
ד"ר אורלי ליכט וייניש
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

שני ברזילאישני ברזילאי29/11/2008

קישור לסרט שהצגת בהרצאתך. נועה שלום,
יש אפשרות לקבל את הקישור לסרט שהצגת בהרצאתך?
 
תודה שני

נועה מנדלסנועה מנדלס16/8/2006

התקשרות מוקדמת. לקרן שלום
המאמר התפרסם באינטרנט במרץ 2003. הצגתי אותו בהרצאה בפני השירות הפסיכולוגי של עיריית ירושלים בדצמבר 2002, ומעבר לכך אינו מפורסם בשום מקום.
נועה מנדלס

קרןקרן11/8/2006

מתי התפרסם המאמר? [ל"ת]. נועה שלום,
לצורך שימוש במאמר בעבודה אקדמית שאני כותבת, אני מעוניינת לדעת מתי הוא התפרסם  והאם הוא התפרסם במקום נוסף מלבד באינטרנט.
 

נועה מנדלסנועה מנדלס20/6/2006

התקשרות ומגדר. למרסל שלום
מאחר ואינני חוקרת את נושא ההתקשרות באקדמיה, אינני מכירה את הנושא שהעלית. כדאי לפנות לאוניברסיטת חיפה (פרופ' אבי שגיא) או באוניברסיטת בר אילן (פרופ' מריו מיקולינסר).
ייתכן שהם יוכלו לעזור לך.
בברכה,
נועה מנדלס

מרסלמרסל20/6/2006

התקשרות ומגדר [ל"ת]. לא מצאתי כלום על התקשרות ומגדר. אני עושה עבודה בנושא, אשמח אם תוכלי להפנות אותי למחקר המדבר על הבדלים בין המינים?
תודה. הנושא מעניין מאוד וכתוב בצורה קולחת ועניינית. לא מצאתי אי דיוקים רבים...

ד"ר תרצה יואלסד"ר תרצה יואלס6/6/2006

אי דיוקים רבים בהרצאה של נעה [ל"ת]. ראשית לצערי קימים אי דיוקים רבים הן במינוחים המקצועיים והן בהתפלגות של דפוסי ההתקשרות. הסיטואציה נקראת "הסיטואציה הזרה. אין בה שום דבר מוזר. היא בנוייה על הפעלת מערכת ההתקשרות דרך חרדת פרידה וחרדת זרים. ההתפלגות בארץ שונה. יש רק אחוז אחד של ילדים בעלי התקשרות לא בטוחה נמנעת.
לגבי שאר השאלות ניתן לפנות אלי במייל ואספק את ראיון ההתקשרות של מיין וכן מחקרי קיבוץ ולינה משותפת שנעשו על פרופ אבי שגיא, פרופ דויד אופנהיים ואנוכי מהמרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.
שבוע נעים

ציפיציפי5/6/2006

התקשרות של ילדי קיבוץ [ל"ת]. נועה שלום,
אני עושה עבודה על הקשר בין לינה משותפת לדפוסי התקשרות ודימוי עצמי.
אודה לך מאוד אם תפני אותי למאמרים בנושא.
בברכה,
ציפי.

נועה מנדלסנועה מנדלס13/5/2006

שאלון התקשרות למבוגרים. למוריה שלום,
אני מציעה לך לפנות לפרופ' מריו מיקולינסר מאוניברסיטת בר אילן העוסק במחקר של התקשרות. יכול להיות שהוא יוכל לכוון אותך לשאלון של מרי מיין.
בהצלחה,
נועה מנדלס

יפעתיפעת13/5/2006

התקשרות בקבוצות. שלום,
אני עושה עבודה בנושא התקשרות בקבוצות. האם מישהו מכיר מאמרים בנושא? כיצד התקשרות באה לידי ביטוי בקבוצות, בעבודה קבוצתית.
תודה

מוריהמוריה10/5/2006

התקשרות. נועה שלום!
תחילה אני רוצה להודות לך על ההכוונה. הצלחתי למצוא חומר של מרי בנוסף גם מצאתי עבודת מ.א
בנושא בבר אילן הבעיה שלא הצלחתי לאתר את השאלות שמרי שאלה בראיונות שלה.
אני אמורה למצוא את השאלות הללו על מנת שאני אוכל להרכיב מהם שאלון אשמח מאוד אם תוכלי לעזור לי איך למצוא את השאלות הספציפיות הללו.
את השאלון היא מכנה כ- AAI - ADULT ATTACHMENT INTERVIOW
תודה
מוריה

נועה מנדלסנועה מנדלס26/4/2006

התקשרות. למוריה שלום
הנושא שמעניין אותך נחקר רבות על ידי מרי מיין Mary Maine. היא פיתחה שאלון שהעבירה לזוגות נשואים, ושאלה אותם שאלות לגבי סוג ההתקשרות בינם לבין הוריהם, ומתוך כך הקישה לגבי סוג ההתקשרות של שני בני הזוג.
תוכלי למצוא חומר בנדון בספרו של Daniel Siegal:The Developing Mind, אבל גם לפי השם של מרי מיין.
נועה מנדלס

מוריהמוריה25/4/2006

התקשרות. נועה שלום!
אני עושה עבודה בנושא התקשרות, שאלת המחקר שלי היא: הקשר בין יחס אם ובנה לבין בחירת בת זוגתו.לאחר חיפושים רבים בנושא לא הצלחתי למצוא עבודה שעוסקת ישירות בנושא זה וכן שאלון שאוכל להעביר. אשמח אם תוכלי להפנות אותי למקור ידוע, כמו כן יש ביידיי את כל התיאוריות והמחקרים בנושא אך דרך בדיקתם הייתה על ידי ריאיון ואני צריכה שאלון.
תודה
מוריה

נועה שלום .נועה שלום .22/4/2006

תודה. תודה על התייחסותך .נהנתי לקרוא תשובתך .
אביטל

נועה מנדלסנועה מנדלס20/4/2006

הקשר בין התקשרות והפרעת קשב. לאביטל שלום
השאלה ששאלת מאד מעניינת. אני מניחה שאת מתכוונת בעיקר לילדים עם ADHD, משום שהתנהגותם היא כפי שתיארת. חסרי שקט בצורה מוגזמת, מתישים ומעוררים לעיתים כעס ודחיה.
לפני שאענה על שאלתך בנושא הקשר בין התקשרות להפרעת קשב וריכוז, אני רוצה להגיד כמה מילים על הפרעת קשב וריכוז.
מנסיוני בטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז, אני מוצאת שזו הפרעה מאד לא 'נקיה'. כלומר, היא מאד מאד מושפעת מהאווירה המשפחתית, רמת הארגון המשפחתית ומגורמים רגשיים.
בגיל הרך בעיקר, התערבות בסגנון ההורות יכולה לשנות באופן משמעותי מאד את התנהגות הילד לטובה. לכן אני באופן אישי, מאד נגד מתן ריטלין בגיל הרך, ובוודאי ובוודאי (בכל גיל) ללא התערבות משפחתית/חינוכית מתאימה.
לגבי הקשר בין התקשרות לADHD, המינוח המתאים לשאלתך הוא 'טיב ההתאמה'. מה קורה כשהורה היפרי מגדל ילד היפרי, או הורה שקט מגדל ילד היפרי. 
מתוך הספרות יכולת התקשרות של ההורה לילדו מושפעת בעיקר מהקשר שהוא חווה כילד עם הוריו. כאשר אין התאמה בין הטמפרמנט של הילד להורה, יכול להיפגע הקשר, אולם הדבר תלוי בעוד גורמים: מהי מידת התמיכה שההורה חווה בתוך משפחתו (האם בן הזוג לוקח חלק בגידול הילדים ובהתמודדות עם הקשיים, האם יש אפשרות לקחת עזרה, תמיכה של סבתות וכו', האם להורה יש מקורות סיפוק נוספים). מהי מידת הדחק בתוך המשפחה (האם יש עוני, אבטלה, מחלה, הגירה).
נושא ההתקשרות מושפע מאד מכל הגורמים שצייינתי, ונראה לי שאי אפשר להתייחס לקשר של 1:1 בין ההפרעה של הילד, לטיב ההתקשרות, מבלי להתייחס לגורמים שציינתי.
בכל מקרה, זו שאלה מעניינת שצריך אולי לחקור!
נועה מנדלס

אביטלאביטל19/4/2006

קשר אפשרי בין סגנון התקשרות להפרעת קשב וריכוז .. נועה שלום .
נעזרתי במאמריך לכתיבת עבודה סמינריונית לתואר ראשון בנושא .הנושא מורכב מרתק ומעניין .הייתי רוצה לדעת דעתך בנושא .היתכן קשר בין הפרעת קשב וריכוז לסגנון התקשרות ? למשל בין הורים הלוקים בהפרעה (מכייון שההפרעה ברובה תורשתית ) לבין ילדיהם ? בין פעוט חסר מנוחה שיכול להוציא את אימו מדעתה בשל חוסר השקט שלו ובכך לשנות התנהגותה ובעקבות כך את סגנון היענותה לפעוט ? או בין השינויים הסביבתיים הרבים השפיעים על התפתחוחות הפרעת קשב וריכוז ?
אודה לתגובתך .
אביטל .

נועה מנדלסנועה מנדלס18/1/2006

התקשרות אצל תינוקות בעקבות גירושין. לטל שלום
חקר ההתקשרות עוסק בעיקר בהתקשרות לאחד ההורים, ולא נתקלתי במחקרים שבודקים מה קורה כאשר ההורים מתגרשים. אם הגירושין חלים בשנתיים שלוש הראשונות לחיים של התינוק, וההורה הלא משמורן מנתק קשר, סביר שלא תיווצר התקשרות עימו, או תיפגע ההתקשרות שכבר היתה.
אם הקשר נמשך, ההתקשרות תימשך וידוע שיכולה להיות התקשרות שונה (בטוחה/חרדה נמנעת, חרדה/עוינת)לאב ולאם, התלוייה באופי הקשר בין הילד להורה. המחקר יודע להגיד שחשוב מאד לשמור על קשר בין ילד להורה הלא משמורן, כדי לבנות את ההתקשרות ביניהם.
מבחינת ההורה הלא משמורן - ידוע שאבות (בדרך כלל) אשר אינם נמצאים בקשר עם ילדם, סובלים יותר מבעיות בריאות, לחץ דם גבוה, דיכאון, אלכוהוליזם וכו'. כך שגם למענם הקשר עם הילד הוא חשוב ביותר.
בברכה,
נועה מנדלס

טל קסנמןטל קסנמן15/1/2006

התקשרות אצל תינוקות אשר חווים עזיבה של אחד מההורים- גירושין [ל"ת]. שלום
 רציתי לשאול אם נתקלת במאמרים אשר מדברים על הפגיעה שנוצרת בתהליך ההתקשרות אצל הורים אשר מתגרשים.
 

נועה מנדלסנועה מנדלס17/10/2005

התקשרות. לגולדי ונעמית שלום
מרי מיין עסקה רבות בהתקשרות של מבוגרים להוריהם, והשפעתה על הקשר עם בן הזוג. יש לה שאלון שהיא מעבירה למבוגרים על זכרונותיהם מהקשר שלהם עם הוריהם, וייתכן שנעמית  תוכל לעשות איזו שהיא אדפטציה לנושא שלה.
לגבי השפעת ההתקשרות על בחירת בן זוג, אין לי מושג אם יש חומר בנושא.
בהצלחה
נועה מנדלס

נעמית פעורנעמית פעור8/10/2005

התקשרות הורית בעיני ההורים. נועה, שלום
אני כותבת עבודת מאסטר על פגים ומנסה לראיין הורים לילדים שנולדו כפגים במשקל לידה נמוך והורים לילדים שנולדו במשקל לידה תקין. חשבתי לבחון את ההתקשרות של ההורה לשתי קבוצות הילדים, אך לא מצאתי עד כה כלי מחקר כלשהו שמעריך את התקשרות ההורה (רוב המחקרים שראיתי עסקו בסגנון ההתקשרות של הילד אל ההורה). אם ידוע לך על כלי כלשהו שיוכל לסייע לי אשמח אם תוכלי ליידעני.
תודה מראש
נעמית פעור שלמה
naamiti@walla.co.il

גולדי פגולדי פ24/9/2005

התקשרות. נועה שלום רב,
אני עושה עבודה על השפעת ההתקשרות של הילד עם ההורה בבחירת בן הזוג
(או בקיצור, איך ההורה משפיע על בחירת בן הזוג של הילד)
אשמח באם תוכלי לכוון אותי למקורות ביבליוגרפים שמדברים על השפעת ההורים בבחירת בן הזוג.
 
תודה :)

נועה מנדלסנועה מנדלס23/8/2005

התקשרות לסביבה.  
לאריאל שלום
לא ידוע לי על מקורות בתחום זה. התיאוריה של בולבי מדגישה את חשיבות יחסי האובייקט, ועל כן נראה לי שבכיוון זה לא תמצא הרבה חומר בנושא שלך.
נועה מנדלס

אריאלאריאל23/8/2005

מחפש מאמרים משנת 99 בנושא התקשרות לסביבה או התקשרות למקום מגורים. שלום רב,
מחפש חומר או מאמרים בנושא של תיאוריית התקשרות של בולבי .
התקשרות למקום מגורים או סביבה.
אפשר לשלוח לאיימל  asamay@walla.co.il

נועה מנדלסנועה מנדלס17/8/2005

מאמר על התקשרות. לרחלי שלום רב,
לצערי הרב לא שמרתי את כל מקורות המידע שלי, ואני מצרפת לך את מה שנמצא בידי. בנוסף, יש לי סיכום ספרותי בנושא, ואם תתקשרי אלי, אוכל לשלוח לך את  הרשימה הביבליוגרפית שלו בפקס
02-5333908
 
Attachment Theory and Child Abuse: An Overview For Practitioners/ Heather Bacon,Sue Richardson
Child Abuse Review, Vol 10 377-397
Siegel Judith: Repairing Intimacy (לא רשמתי את ההוצאה)
מאמרים של מריו מיקולינסר בשיחות ובעיתון פסיכולוגיה
מאמרים של מרי מיין, מרי איינסוורט וכו'.
נועה מנדלס
 
 

רחלי קינןרחלי קינן7/8/2005

שלום. שלום שמי רחלי ואני סטודנטית שנה ג' לפסיכולוגיה
אשמח אם תוכלי להפנות אותי לרשימה הבבליוגרפית של המאמר
תודה רבה
rachemi76@yahoo.com ;

רחלי קינןרחלי קינן7/8/2005

שלום [ל"ת].

אלישבעאלישבע11/4/2005

אימוץ [ל"ת]. שלום נועה,
האם יש לך מקורות שמנתחים דפוסי התקשרות אצל מאומצים (גם מגיל מס' ימים וגם גדולים יותר)?
תודה

נועה מנדלסנועה מנדלס22/9/2004

התקשרות. למירב שלום
שלחתי לך תגובה לשאלתך לפני יומיים. האם קיבלת אותה?
אנא אשרי קבלה / או אי קבלה ואשלח לך שוב.
נועה מנדלס

נועה מנדלסנועה מנדלס21/9/2004

התקשרות [ל"ת]. למירב שלום,
לצערי לא שמרתי את רשימת המקורות שהשתמשתי בה. אני כן זוכרת כמה מקורות:
alice miller: the untouched key
חפשי מאמרים של מריו מיקולינסר מאוניברסיטת בר אילן. הוא עוסק רבות בנושא זה. בכלל באוניברסיטה זו יש מרכז שעוסק בהתקשרות.
מאמר גדול מאד שכן שמרתי, הוא בעצם סיכום ספרות .  יש לו ביבליוגרפיה עצומה ואני אוכל לשלוח לך אותה אם תשלחי לי מס' פקס.
למאמר קוראים:Attachment Theory and Child Abuse: An Overview of the Litterature for Practitioners
Child Abuse Review vol 10,377-397 2001
by Heateher Bacon and Sue Richardson
יש עבודות של מרי מיין שעוסקת בזכרונות התקשרות של בני זוג להוריהם, ואיך זה משפיע על ההתקשרות שלהם אחד לשני ולילדיהם.
יש ספר שערך Ciccetti שקוראים לו: The Self in Transition
ed:D. Ciccetti and M. Beeghly
The Univ. of Chicago Press 1990
בכלל, את צריכה לחפש לפי נושא 'יחסי אובייקט' בטיפול פסיכולוגי. ייתכן שתמצאי מבואות שמסבירים את התיאוריה ומקשרים אותה להשלכות על העברה בינדורית.
מקווה שעזרתי, בברכה, נועה מנדלס

meid11@bezeqint.netmeid11@bezeqint.net20/9/2004

עבודת גמר בנושא התקשרות [ל"ת]. נועה שלום,
 
שמי מירב דורי ואני סטודנטית לפסיכולוגיה שנה שלישית באוניברסיטת דרבי.
אני כותבת את עבודת הגמר שלי על נושא של סגנון התקשרות והעברה בינדורית.
האם ישנה אפשרות שתשלחי לי את הרשימה הביבליוגרפית של המאמר שכתבת והאם את מכירה עוד מחקרים או מאמרים בקשר
לנושא עבודתי?
בברכה
מירב דורי