×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

מאמרים

בית ספר לרגשות: תחושת בטן (סרטון 7)

במסגרת הפרוייקט "בית ספר לרגשות" שהתלווה לתכנית הטלוויזיה "שיחת נפש" בהנחיית פרופ' יורם יובל, צולמו 19 קטעים קצרים בהם פרופ' יובל מדבר על מגוון נושאים הקשורים לרגשות. כל קטע סוקר במבט-על היבטים פסיכולוגיים ונוירוביולוגיים של הנושא הנדון. ביחד מהווים הקטעים "בית ספר לרגשות", המביא על קצה המזלג את עיקרי הידע המדעי העכשווי בתחום הרגשות.
הקטעים מיועדים לכל אדם ואינם מניחים ידע קודם בנושא. עם זאת, גם לסטודנטים לפסיכולוגיה ולמטפלים מדיסציפלינות שונות עשוי להיות בהם עניין. הם עשויים להיות גם מקור מידע לאנשים הנמצאים בטיפול פסיכולוגי, על מנת להבין טוב יותר את רגשותיהם ואת התהליך שהם עוברים.

מתפרסם מ 3/1/2009 | 17,903 צפיות

תגיות: | |

 הותר לפרסום בפסיכולוגיה עברית באדיבות HOT בידור ישראלי

עורכת: ליאת המנחם, מגיש: פרופ' יורם יובל

תמלול: ענת פרידלנד

 

יש לי אינטואיציה בקשר לזה, אנחנו אומרים. יש לי תחושת בטן חזקה שזה ככה, אנחנו אומרים, ולעיתים קרובות אנחנו גם צודקים. לא תמיד, אבל לעיתים קרובות. אז מה זה בעצם תחושת בטן? ואיך זה קשור לרגשות? אז נתחיל בזה, שרגשות שלנו אנחנו חווים במודע, אבל הם קיימים בנו גם כשאנחנו לא מודעים להם. ואנחנו יודעים את זה, כי אנשים שמכירים אותנו יכולים להגיד לנו: עכשיו אתה כועס. ונגיד: "לא, אני לא כועס, מה פתאום? אני בכלל לא". ואנחנו נגיד לו: "בטח שאתה כועס, הנה האגרופים שלך נקפצים, האישונים שלך מצטמצמים, השיערות שלך עומדות", מי שיש לו.. יש את כל הסימנים של כעס, ואנחנו לא מרגישים אותו. אז ישנה איזו חתימה, איזו תביעת אצבע גופנית לרגשות שלנו, שניתן לזהות אותה, ואנחנו מסוגלים לזהות אותה גם כשהיא לא מורגשת במודע, והדבר הזה בדיוק הוא תחושת בטן או אינטואיציה. זאת אומרת, בעצם אינטואיציות, אותן תחושות בטן, אלה ביטויים של הרגשות שלנו, שמספרים לנו משהו שאנחנו יודעים, בלי שאנחנו נהיה מודעים לידע הזה. אני אתן דוגמא: יש מטלה, ישנו איזה מבחן פסיכולוגי שידוע בשם: "מטלת ההימורים של איווה". נותנים לנבדקים 3 חפיסות קלפים והם צריכים למצוא מתוכם קלפים שאם בוחרים קלפים מסויימים מרוויחים ואם בוחרים קלפים אחרים מפסידים. 3 החפיסות האלה מסודרות ככה, ששתיים מהן נותנות זכיות גדולות, אבל גם הפסדים מאוד גדולים. השלישית בנויה ככה, שהיא נותנת זכיות הרבה יותר קטנות אבל בסופו של דבר מי שמשחק בה לאורך זמן ירוויח. כשנותנים לאנשים באיזו חפיסה הם רוצים לשחק אחרי שהם גם התנסו בכולם, אנשים יקחו את החפיסה השלישית, שאני אמרתי, זאת שהזכיות בה גדולות מההפסדים. אבל כשנשאל אותם למה, אנשים לא יהיה להם מושג למה. הם יגידו: "יש לי תחושה שזאת החפיסה הנכונה". ואנחנו יודעים מהניסויים שאם אנחנו נתן להם תרופות שישכחו את ההפעלה הרגשית הזאת, תרופות שיגרמו לזה ששיקוף הרגשי הזה, השינויים בלחץ הדם, בדופק, בהזעה וכו' שנגרמים ע"י הרגש הלא מודע לא יקרו, הם יאבדו את האינטואיציה, הם יאבדו את תחושת הבטן. ולכן האינטואיציות שלנו בעצם משקפות את מה שאנחנו יודעים ולא יודעים שאנחנו יודעים. מה הבעיה? שהדבר הזה נכון לעיתים קרובות אבל לא תמיד. יש לנו סוגי ידע שבשבילם אנחנו צריכים ידע מוקדם, מדוייק, מחושב, ותחושות הבטן שלנו הן לעיתים קרובות חזקות, אבל לא תמיד מדוייקות. זאת אומרת, בחשבון אחרון, אינטואיציה טובה לא תמיד מספיקה. אינטואיציה טובה היא טובה כשהיא יחד עם ידע טוב. ואנשים שמצליחים בסופו של דבר באמת הם אנשים שלא מתעלמים מתחושות הבטן שלהם, אבל גם לא הולכים אחריהם בצורה עיוורת לכל מקום. אז לסיכום, תחושות הבטן שלנו או האינטואיציות הן שיקוף של רגשות שיש לנו כשאנחנו לא מודעים אליהם, הן נותנות אינפורמציה רגשית שאנחנו לא יכולים להיות מודעים אליה בדרך אחרת, אבל היא מאוד חשובה, ואם נשים לב רק אליהם אנחנו יכולים להגיע למקומות מוזרים, אבל אם לא נשים אליהם לב בכלל אנחנו נפספס הרבה הזדמנויות טובות בחיים.

  

» רשימת כל הקטעים

 

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צחי כהןצחי כהן20/3/2009

מוזר....

חבל שעושים כזו רדוקציה לאני - וללא מודע. ממתי זה שמישהו יניח שאני כועס אז אני כועס? עם שיער או בלי שיער זה ממש לא כזה ברור.

אם אני זה שחווה את החוויה אז ממתי מישהו אחר מגדיר לי אותה? ועוד חוויה רגשית.. ולפי מה - לפי טכנוקרטיה פסיכולוגית-פזיולוגית?. לפעמים טובה - לפעמים פחות.

מעניין שיש קונסטיננטיות שרגשות זה דבר כמותי- לחץ דם, דופק - סבבה - זה הכי קל - להיות כמותי ומדיד - חבל שהדובר לא יוצא מהכלוב המדיד ופונה לכיוונים יותר אמביוולנטיים-פילוסופיים. זו עמדה יותר מגובשת מהכללה רדוקטיבית כזו של הדובר.

ציפי הלל יעקובסוןציפי הלל יעקובסון7/3/2009

תחושות בטן.

מדוע לצערי לא ידענו כל אילו ועוד לפני 30 שנה   ???

אני בת 50+  אדוקה ואדיקה במאמרים ובתוכניות שלך בטלביזיה

שמתי לב שבשלוש דקות אתה אומר המון..נכון...חכם..

( ברור קומפלימנט לעצמי צריך להיות במקום בו מבינים )

ובסה" תחושות בטן כיום אצלי אכן יותר מתבססות על ידע , שנרכש או קראתי..

חבל רק שאת הקטע הספונטני של הנעורים הם לוקחים

שבת שלום

ציפי