הקבלות בין ביון למלאני קליין

במאמר יעשה נסיון לפתח את הקשרים בין התאוריות ויטען כי המושגים הקלייניאנים הם אילו אליהם התכוון ביון בתארו את הנחות הבסיס בקבוצות. בתחילה יתוארו העמדות ההתפתחותיות עפ"י קליין, אח"כ הנחות הבסיס עפ"י ביון ולבסוף שלוש טבלאות בהן ניתן יהיה לראות את הקשר הישיר בין הנחת הבסיס לחימה או בריחה (f )לבין העמדה הסכיזואידית - הפרנואידית, בין הנחת הבסיס תלות (d) לבין העמדה הדפרסיבית ובין הנחת הבסיס יצירת זוגות (p) לבין תסביך אדיפוס.

Correspondences between bion's basic assumption theory and klein’s developmental positions: an outline laurence j. gould

 

אני מניח כי ישנו קשר מושגי בין התיאוריה של ביון על הנחות בסיס (להלן – basic assumptions ) בקבוצות והתיאוריה של קליין בדבר עמדות התפתחותיות. אך את מהות הקשר עלינו לפענח. במאמרו השביעי על קבוצות כותב ביון על יישום התובנות הפסיכואנליטיות לחקר קבוצות אנוש עם דגש על עבודתה של קליין. הוא מדגיש לראשונה את חשיבותם של מושגים קלייניאנים להבנת קבוצות: הזדהות השלכתית, חציה (splitting ), חרדה פסיכוטית, יצירת סימבול, מנגנונים סכיזואידיים וחלקי אוביקט וכן את התיאוריה ההתפתחותית שלה. הוא כמעט ואינו מזכיר את העמדות ההתפתחותיות של קליין. שבע שנים מאוחר יותר כאשר פורסמו מאמרים אילו שוב נתן ביון מקום מרכזי לתיאוריה של קליין על עמדות לשם הבנת קבוצות. הוא רצה לפתח זאת אך כיון שעבודתו הקלינית והמושגית בפסיכולוגיה של הקבוצות לא נמשכה משימה זו לא הושלמה.

מטרת מאמר זה היא להתחיל במשימה זו כדי לפתח את הרעיונות החזקים והשמישים של ביון על קבוצות. עבודתו היתה בתהליך התהוות ולא מוצר מוגמר כך שניתן לפתח אותה. במאמר יעשה נסיון לפתח את הקשרים בין התאוריות ויטען כי המושגים הקלייניאנים הם אילו אליהם התכוון ביון בתארו את הנחות הבסיס בקבוצות. בתחילה יתוארו העמדות ההתפתחותיות עפ"י קליין, אח"כ הנחות הבסיס עפ"י ביון ולבסוף שלוש טבלאות בהן ניתן יהיה לראות את הקשר הישיר בין הנחת הבסיס לחימה או בריחה (f )לבין העמדה הסכיזואידית - הפרנואידית, בין הנחת הבסיס תלות (d) לבין העמדה הדפרסיבית ובין הנחת הבסיס יצירת זוגות (p) לבין תסביך אדיפוס.

התיאוריה ההתפתחותית של קליין

עפ"י קליין קיימת חשיבות רבה להתפתחות בחודשים ובשנים הראשונות לחיים המספקת בסיס להתפתחות מבנה האישיות שיישאר כך לאורך החיים. קליין הניחה כי ההתפתחות המוקדמת מורכבת משתי עמדות שונות המצויות בחפיפה , העמדה הסכיזואידית פרנואידית (להלן: ס- פ ) (1957, 1946) והעמדה הדפרסיבית (להלן: ד ) (1935, 1940 ). במובן מסוים ניתן לראות בעמדות אילו שלבים שונים בהתפתחות המוקדמת. כמו כן ניתן לראות אותם כתת שלבים של השלב האורלי, כשהעמדה

ה ס-פ מתרחשת בשלושת החודשים הראשונים לחיים והעמדה ה- ד בשאר חודשי השנה הראשונה לחיים. קליין המשיגה עמדות אילו, כקונפיגורציות של תהליכים נפשיים המאורגנים סביב מבנה מובחן של חרדות, יחסי אוביקט והגנות. קליין משתמשת במושג עמדה כדי להדגיש שזהו אינו שלב שעובר אלא בסיס נפשי המתווה כיוון לאורך החיים. בהתאם לרמת האינטגרציה, כך ניתן לראות בכל עת התנדנדות בין העמדות. בנוסף לכך קשיים מאוחרים יותר ומשימות התפתחותיות הדורשות שליטה, כמו בשלב האדיפלי, מעומתים עם דפוסי תגובה הנובעים מתוצאות העמדות. עפ"י הגישה של קליין מקורות התסביך האדיפלי באים בד בבד ומוטמעים בתוך העמדה הדפרסיבית, כיון שבתקופה זו הילד מתחיל לזהות את אימו כאדם שלם, בניגוד לתפיסתה בעמדה הס-פ כאוביקט חלקי. כמו כן הוא מזהה אחרים ומכאן יחסים אישיים ובין אישיים מתחילים להתפתח.

קליין הניחה כהנחת יסוד התפתחותית את המוצא והשינוי המתהווה ביחסי אוביקט. ממצב מוצא בו קיימת חוסר מודעות לקיומו של אחר כאוביקט שלם במהלך העמדה הס –פ , מתפתחת המודעות לכך במהלך העמדה ה – ד , במקביל למודעות והכרה ביחסים בינאישיים, מה שיוצר את לב ליבו של התסביך האדיפלי. כלומר, דרך קו התפתחותי זה יחד עם חרדות והגנות תואמות נבנים בנפש דפוסי יחסי אוביקט.

 

תיאורית הנחות בסיס של ביון

בכדי להציג את התיאוריה של ביון בדבר הנחות בסיס יש לראות אותה דרך השוואה להשקפתו של פרויד (1913, 1922 ) בדבר הקשר בין מימדי התפתחות מוקדמים של האדם ומורכבות קבוצות בבגרות. ביון טוען, בעקבות קליין , כי לעיתים קרובות החומר שעולה בקבוצות קרוב ליחסי אוביקט חלקיים (פרה-אדיפליים ) וקשור לפנטזיות פרימיטיביות וחרדות פסיכוטיות. זאת בניגוד להתייחסותו של פרויד לקבוצות שרואה את החומר העולה כנובע מהשלב האדיפלי המפותח וקשור ליחסי אוביקט כשהאוביקט שלם. ביון אומר (1961) : " ככל שהקבוצה מופרעת יותר, כך קל יותר להבחין בפנטזיות והמנגנונים הפרימיטיביים, ככל שהקבוצה יציבה יותר, כך היא עונה יותר לתיאורו של פרויד הרואה קבוצה כמי שחוזרת על דפוסים משפחתיים ומנגנונים נוירוטיים. אך גם בקבוצה 'יציבה' ניתן להדגים את הרמות העמוקות , הפסיכוטיות למרות שידרש מצב זמני של "חולי" של הקבוצה." (עמ' 165 ). ניתן לראות באופן כללי את התיאוריה של ביון בדבר הנחות בסיס, כפיתוח של הדפוסים השונים של רמות פסיכוטיות עמוקות ויחסי אוביקט חלקיים הבאים לידי ביטוי במצבים קבוצתיים. נקודת הראות של ביון בנושא קבוצות משלימה את זו של פרויד ומדגישה את השפעת וחזרתיות התהליכים הפסיכוטיים הפרה אדיפליים ולא האדיפליים.

כיון שרבים תיארו את הנחות הבסיס של ביון אעשה זאת בקצרה. ניתן לראות בשלוש הנחות הבסיס (baf, bad, bap ) אופני התנהגות קבוצתית המתמזגים סביב דפוסים שונים של דחפים, רגשות, תכנים מנטליים, יחסי אוביקט והגנות. כך, כשביון מדבר על קבוצה המבוססת על הנחות בסיס (basic assumpition group ) הוא אינו מדבר על המשתתפים בה אלא על המצב המנטלי של הקבוצה המאופין במערך מסויים של רגשות ותהליכים המונעים ע"י צורך בביטחון רגשי. ביון מנגיד את האופן בו קבוצה מבוססת על הנחות בסיס עם קבוצת עבודה (w ) שמטרתה היא ביצוע משימה. דרך נוחה להבנת הנחות הבסיס היא לראות את פעילותן מעמדת "כאילו" (as if ). לדוגמא, כשהקבוצה נמצאת במצב של לחימה או בריחה ניתן לומר שהקבוצה מתנהגת "כאילו" שהשרדותה תלויה בלחמה (או בריחה). כפי שביון (1961) מציג זאת : "מהנחת הבסיס על קבוצות נובעות תת הנחות שלחלקן חשיבות מיידית. הפרט חש שבקבוצה, רווחת הפרט והנחת שהוא חש חשובים פחות מאלה של הקבוצה, בבריחה (לדוגמא) הפרט ננטש ; הצורך העיקרי הוא הישרדות של הקבוצה ולא של הפרט". (ע"מ 64 ). הישרדות נובעת מכל הנחות הבסיס וניתן לראות אותה כמטא- הנחת בסיס – " הקבוצה חייבת לשרוד ".

ביון מדבר על החשיבות המרכזית של העמדות לפי קליין אך אינו מפרט, כפי שאני עושה, את הקשר בין המצבים המנטלים ותהליכים קולקטיביים של חברי הקבוצה בראי הנחות הבסיס השונות כפי שהן מתקשרות לעמדות השונות ולמקורות התסביך האדיפלי.

 

קישור הנחות בסיס לעמדות התפתחותיות

בטבלאות 1-3 נמצא הקישור בין כל עמדה התפתחותית והנחת הבסיס האנלוגית לה כך שמוצבים אלה מול אלה המאפיינים הבאים : מקורות החרדה, רגשות, איפיון יחסי אוביקט, הגנות מרכזיות, הגנות משניות, ויכולות הסתגלותיות. מדובר בקישור ולא בסיבתיות וכן התיחסות לתופעה קבוצתית ולא לפעילות קולקטיבית של יחידים. רק המושגים מוסקים ומקושרים ולא ההתנהגות אותה יש להסביר ע"י מושגים מתאימים אחרים. נראה כי הצורך של ביון ליצור מושגים חדשים כמו הנחות בסיס נובע מכך שלא ניתן להבין תופעות קבוצתיות ע"י המושגים הקיימים.

 

העמדה הסכיזואידית – פרנואידית והנחת הבסיס לחימה בריחה ( טבלא 1 )

מקור החרדה העיקרי בעמדה הס-פ הוא פחד מרודפנות והרס האוביקט האידאלי והעצמי הבסיסי – מכאן בא הכינוי פרנואידי לעמדה זו. פחד זה, המלווה בחרדה אקוטית, בעטה ואיום פרימיטיבי מוגנת ע"י חציה ( splitting) של הדחפים והאוביקטים לאספקטים חיוביים ושליליים שלהם – ומכאן בא הכינוי סכיזואידי לעמדה זו. קליין הניחה כי צורה קדומה של תהליך זה היא בחצייה בין הדחף הליבידינלי לאגרסיבי המצויים בהתאמה בשד הטוב ובשד הרע. היא הדגישה שחצייה בה נעשה שימוש הגנתי יוצרת גם את הבסיס ליכולות הסתגלותיות חשובות כמו היכולת למיין ולסדר חוויות, להשהות שיפוט, לפתח חשדנות בריאה וסקפטיות, לפתח אידאלים ולפעול ללא היסוס.

ביון רואה את הקבוצה הנמצאת בהשפעת הנחת הבסיס של לחימה בריחה כמאופינת בחרדות רודפניות וחצייה הגנתית. ניתן לראות ביטוי לחרדות סמויות אלה וההגנות כנגדן ברגשות הדומיננטים של הקבוצה ובטבע יחסי האוביקט בתוך הקבוצה ומחוצה לה. המבנה הקוגניטיבי העיקרי של קבוצה מסוג זה היא של משתתפים שאינם מובחנים זה מזה, הם או נאמנים או בוגדים ( אלה הן התכונות העיקריות של חלקי האוביקט שהקבוצה מזהה), מלווה באידאליזציה של מי שבתוך הקבוצה (in group ) וחצייה (=הרחקה ) של כל התוקפנות והעוינות על קבוצה חיצונית מבוזה (out group ) שממנה מפחדים או אותה שונאים. חציה מעין זו מגנה כנגד הססנות והמורכבויות הרגשיות שיש בלקיחת אחריות של אדם על אינטגרציה של הדחפים התוקפניים והרסניים שלו. ביון, כמו קליין , מעיר כי לתהליכים כאלה ערך הסתגלותי אם הם קשורים לעבודה (w ) באופן מתוחכם. כלומר, שימוש מתוחכם בהנחת הבסיס יכולה לספק בסיס לפעולה, מחויבות ונאמנות בשירות המשימה הראשונית וכן בסיס להגנה תואמת כאשר הקבוצה מתמודדת עם איומים חיצוניים מציאותיים. היכולת להלחם או לברוח, אם יש בכך צורך, משמע לשרוד.

 

טבלא 1.

הקשר בין העמדה הסכיזואידית פרנואידית והנחת הבסיס לחימה בריחה

עמדה סכיזואידית פרנואידית	מקורות החרדה	רגשות	יחסי אוביקט	הגנות עיקריות	הגנות משניות	מבשרים הסתגלותיים
	פחדים מרודפנות והרס של האוביקט האידאלי והעצמי	-חרדה -בעטה -איום פרימיטיבי	חלקי אוביקט ואביקטים חצויים – השד הטוב והרע	חצייה של הדחפים והאוביקטים למימדים חיוביים ושליליים	-הכחשה -אידאליזציה -הזדהות השלכתית	-ארגון החוויה -חשדנות בריאה -יצירת אידאלים -יכולת לפעול
הנחת בסיס בריחה או לחימה	מקורת החרדה	רגשות	יחסי אוביקט	הגנות עיקריות	הגנות משניות	שימוש מתוחכם בהנחת הבסיס
	פחד מרדיפה ע"י אויבים חזקים	-חרדה -פחד -איום -פניקה	חברי הקבוצה אינם מובחנים מנטליות של פנים קבוצה וחוץ קבוצה יחסים תוך קבוצתיים לא הססנים יחסים לא הססניים כלפי מנהיג	חצייה והשלכה החוצה מקורות תוך קבוצתיים של חרדה ותוקפנות	-אידאליזציה של המנהיג -הכחשת התוקפנות	-התכוונות לפעולה מציאותית -רגישות לסכנה ואיום -מחויבות -נאמנות

 

 

העמדה הדפרסיבית והנחת הבסיס של תלות (טבלא 2 )

עם ההתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והתפיסתית של הילד הוא לומד לזהות את אימו כאוביקט שלם – תחילת יחסים בינאישיים- בניגוד לתפיסתה כאוביקט חלקי נפרד. עפ"י תפיסתה של קליין, משמעו שהילד מזהה שהשד הטוב והשד הרע שייכים לאותה אמא. או במילים אחרות, האם היא המקור לשתי החוויות, הנעימה והמכאיבה. המודעות לאם כאדם שלם מביאה למודעות הילד לתלות בה. מצב זה יוצר עבור הילד אתגר רגשי המערב חרדות של הילד פן כל דחף שלילי, תוקפני או הרסני שהוא חש כלפי האם, אותו הוא יביע יהרוס אותה ואת הטוב שבה או שהיא תנקום בו באופן עוין. חרדות בנוגע להרסנות עצמית, דחפים של קנאה או חמדנות והשפעותיהם על האם ותגובותיה מלווים ברגשות אשמה, דיכאון ויאוש. הדפוס העיקרי של ההגנה כנגד חרדות כאלה הוא נסיונות תיקון מפצים והכחשה מאנית של התוקפנות והדחפים ההרסניים שלעיתים קרובות מופנים כנגד העצמי ומובילים לדיכאון וייאוש. לתהליכים נפשיים אלה ערך הסתגלותי ביכולת לשלוט בדחפים, כבסיס ליצירת סימבול והיכולת לקשור מצבים פנימיים ופעילות חיצונית. האינטגרציה המוצלחת של החרדות הדפרסיביות מובילה ליכולת להכרת תודה מציאותית והתנהגויות מתקנות תואמות.

ברמת התנהגות הקבוצה, הנחת הבסיס של תלות מופגנת בחרדות סביב נטישה ונקמה ע"י המנהיג החזק בו תלויים חברי הקבוצה המלווה בתחושות יאוש, חוסר כוח ודיכאון. בקבוצה כזו נמצא יחסים היררכיים לא סימטריים של מנהיג ומונהגים, חלוקת החברים לרמות, ונקודת ראות לא מובחנת או אידאלית של גדולת המנהיג. ביון מציין שהחרדות, הרגשות וההגנות של קבוצה המבוססת על הנחת הבסיס של תלות הסתגלותיים כשהם נתמכים באופן מתוחכם ע"י עבודה (w ). ביצוע סוגים שונים של משימות קלה יותר כאשר ישנו ציות לסמכות, היכולת ללמוד מאחרים, היכולת ליחסי תלות מבלי לאבד את ההערכה העצמית, היכולת לשתף פעולה ( תלות הדדית ), והצד הרגשי של הכרת תודה מציאותית- כל אלה קשורים לתהליכי קבוצה המבוססת על תלות.

טבלא 2.

הקשר בין העמדה הדפרסיבית והנחת בסיס של תלות

עמדה דפרסיבית	מקורות החרדה	רגשות	יחסי אוביקט	הגנות עיקריות	הגנות משניות	מבשרים הסתגלותיים
	הכרה בתלות ופחד שדחף תוקפני יהרוס את המטפל או יוביל לנקמה עוינת	-אשמה -ייאוש -דיכאון -קנאה -חמדנות	מודעות לאוביקט שלם מלווה בתלות באוביקט	-הדחקה -הכחשה מאנית של דחפים תוקפניים -תוקפנות מופנית פנימה	-סובלימציה -העתקה -אינהיביציה -הדחקה -חצייה	-שליטה הדחפים -יצירת סימבול -יכולת ליצירתיות - יכולת לקישור מצבים פנימיים והתנהגות חיצונית
הנחת בסיס תלות	מקורת החרדה	רגשות	יחסי אוביקט	הגנות עיקריות	הגנות משניות	שימוש מתוחכם בהנחת הבסיס
	תלות במנהיג ופחד מנקמה או נטישה	חוסר אונים אובדן כוח ריקנות דיכאון ילדותיות שיעבוד יראת כבוד	תלות במנהיג נהיה היררכית- כלומר מע' היחסים עם המנהיג מיקום העמיתים עפ"י רמות	הכחשה והדחקה של הדחפים התוקפנים וההרסניים כלפי המנהיג   אידאליזציה של המנהיג	חצייה- כלומר אידאליזציה של "מאמיני" הקבוצה ושנאה של אילו שאינם מאמינים תפיסת "לא מאמינים" כשעיר לעזזל	תואם לסמכות למידה מסמכות הכרת תודה מציאותית יכולת להבחין בין מונהגים

 

תסביך אדיפוס והנחת הבסיס של יצירת זוגות ( טבלא 3 )

קליין מניחה כי במהלך העמדה הדפרסיבית בה מזהה הילד את אימו כאוביקט שלם וכן את האחרים נובע התסביך האדיפלי. ההישג ההתפתחותי של זיהוי אוביקט שלם מוביל למודעות של הילד ליחסים בינאישיים ואישיים. בתקופה זו מתחילים יחסי אוביקט העוברים מדיאדים לטריאדיים. החרדות האדיפליות הן סביב פחדים מחוסר שייכות ונקמה כתוצאה מהמשאלות המופנות כלפי אחד ההורים. זהו הבסיס לחרדת סירוס- הפנטזיה של הנקמה האדיפלית המאפיינת זכרים. חרדות אלו והרגשות הנלווים וחוויות של קנאה, חסך ובדידות יוצרים את הבסיס של תסביך אדיפוס. כדי להתגונן כנגדם מתבצעות שתי פעולות נפשיות – אלה הקשורות למקורות הזדהות מגנה

( הזדהות עם התוקפן) ואלה הקשורות להכחשה, הדחקה ואידאליזציה ( נעשה לעיתים קרובות ע"י הכחשה של קיום שני ההורים ). זה מערב בד"כ יצירת פנטזיה בה ההורים משולבים (כלומר קונדסציה כגון האם הפאלית). בנוסף, ההגנות שצוינו קודם לכן בעמדות הסכיזואידית פרנואידית והדפרסיבית יכולות להגן כנגד חרדות אדיפליות. לדוגמא, נסיונות רגרסיביים לחצייה של ההורים לאוביקט אידאלי ואוביקט מופחת ערך. גורל נסיונות אלו תלוי בטבע היחסים ההוריים ותגובותיהם לצרכי ילדיהם וכן באיכות הפתרונות של קונפליקטים קודמים. בנוסף לכך, אם ההתפתחות הולמת, תוצאות התסביך האדיפלי מספקות גם בסיס להסתגלות הכרחית ויכולות רגשיות. זה כולל את היכולת לתשוקה, מיניות בריאה, אהבה רומנטית, והדדיות שהן הבסיס העיקרי לרצון בוגר ברבייה ויצירה מאוחר יותר בחיים, בחיים האישיים או בעולם העבודה.

בהתאמה , בקבוצות , שכיחות חרדות והגנות סביב נושא הזוגות. בקבוצה כזו – אותה מכנה ביון קבוצה המבוססת על זוגות (pairing group ) – ההכרה בנפרדות מופגנת בגיוס ושימור הזוג ( כלומר הזוג ההורי של הקבוצה). ברמת ההגנות, הקבוצה יכולה להתייחס לזוג ע"י התחיבות פסיבית לקיום יחסי המין החברתיים של בן הזוג. (משפט לא ברור? )

כשזה קורה הזוג בד"כ עובר אידאליזציה והופך להיות מקום האיחסון של התקווה שכך נשמרת. הפנטזיה היא שהזוג במהלך קיום יחסי המין ייצור מציל שינהיג את הקבוצה ויפתור את בעיותיה. בכדי שהקבוצה תשמר עמדה זו, על חבריה להפטר ע"י חצייה או ע"י הדחקה או הכחשה של דחפים וחוויות הקשורות לתחרותיות, יריבות וקנאה מינית. ביון מציין כי בעוד שאר הקבוצות מניחות קיומו של מנהיג , בקבוצה המבוססת על יצירת זוגות בכדי לשמור על התקווה, למנהיג המפונטז תכונות משיחיות ועליו להשאר במצב שעדיין לא נולד (unborn ) . כשקבוצה עושה שימוש מתוחכם ביצירת זוגות זה מאפשר גיוס כוחות יצרניים ויצירתיים בשירות העבודה (w ) ע"י הכרה מובחנת ותמיכה ביחסים מיוחדים (יצירת זוגות ). כשזה מתאפשר או המצב מקבל עידוד מהקבוצה, יצירת זוגות יכולה להביא למנהיגות מציאותית, יצירתית ומלאת תקווה בהתחשב בשינויים הנדרשים, ההתחדשות ובהמשכיות.

 

(בטבלא שלהלן המונח jealousy מתורגם כקנאה והמונח envy מתורגם כצרות עין )

טבלא 3.

קישור בין תסביך אדיפוס והנחת בסיס של יצירת זוגות

תסביך אדיפוס	מקורות החרדה	רגשות	יחסי אוביקט	הגנות עיקריות	הגנות משניות	מבשרים הסתגלותיים
	פחד מהוצאה (exclusion ) פחד מנקמה	קנאה חסך הוצאה ובדידות צרות עין	יחסים בינאישיים דיאדיים או משולשים- יריבות ותחרותיות עם אחד ההורים לטובת ההורה האחר	הזדהות עם התוקפן פנטזיה על ההורים כמשולבים – דוגמאת האם הפאלית	רגרסיה להגנות מוקדמות יותר (חצייה) הקשורות לעמדה הס-פ כלומר אידאליזציה של אחד ההורים והפחתת ערך האחר	יכולת לתשוקה יכולת למיניות בוגרת ואהבה רומנטית הדדיות רצון ברביה ויצירה
הנחת בסיס של יצירת זוגות	מקורת החרדה	רגשות	יחסי אוביקט	הגנות עיקריות	הגנות משניות	שימוש מתוחכם בהנחת הבסיס
	הכרה ופחד מנפרדות והוצאה	ריגוש ליבידינלי חווית הנאה תקוה	גיוס ושימור הזוג מחויבות לזוג תחרות בכדי להיות הילד המועדף של הזוג	אידאליזציה ושימור של הזוג כדי לשמר תקווה הדחקה של יריבות ותחרותיות עם כל משתתף בזוג	הזדהות עם הזוג הכחשת היאוש הדחקה והכחשה של המיניות	הכרה בזוג כמקור ליצירתיות הכרה בזוג כמקור לשינוי, חידוש והמשכיות יצירה מחדש של הקבוצה וכיוון עתידי מציאותי

 

השלכות ודיון

לפירוט הקשר בין הנחות הבסיס של ביון והעמדות ההתפתחותיות של קליין מספר השלכות. כפי שנאמר קודם לכן נעשתה עבודה מועטה של הרחבת התיאוריה של ביון על קבוצות. בנוסף לכך נעשה יישום קליני של התיאוריה בהנחה כי התאוריה תקפה, מובנת מאליה ומאושרת. אך עבור ביון מאמרו על קבוצות היתה התחלת פיתח הנושא של פסיכולוגיה של קבוצות. הוא הציג באופן ישיר ועקיף בהסתמכו על העבודה הפסיכואנליטית את מקורות החיים הנפשיים והתפתחות פסיכולוגית בעיקר עפ"י קליין וקולגות אחרות. הזכרתי את המוגבלות של המודל האינטרפסיכי של הדחפים וניתוח הדחפים וההגנות כפי שהציג אותם פרויד , בהסבר והבנת המימדים השונים של התנהגות קבוצתית וסיפוק גשר מושגי בין הפרט והקבוצה. בתוך הזרם הפסיכואנליטי היתה התקדמות בפסיכולוגיה של קבוצות כשהופיעו מושגים של יחסי אוביקט כפי שהציגה אותם קליין. שני אנשים שתרמו אף הם לתחום הם אנליטיקאים קלייניאנים : jacques (1955) ו menzies - (1967) שיישמו את המבנים של החרדות הנובעות מהעמדות ה ס-פ וה – ד באופן ישיר לקבוצות, עם התייחסות להנחות הבסיס של ביון. כעת אנו זקוקים למחקרים תיאורטיים וקליניים הנובעים מנקודת המבט של ביון. יש להעריך , כפי שביון עשה, את היקף הקשר בין מימדים של התאוריה שלו בנושא קבוצות כמסתמכת על התאוריות הפסיכואנליטיות של מלני קליין.

כמו כן חשוב להתייחס לתיאוריה של ביון על קבוצות כמשליכה על הבנה פסיכואנליטית של היחיד.