רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית

טיפול בטינטון

.

קוראים יקרים, רשימה זו נכתבה מתוך נסיוני כמתמודדת עם טינטון. אינני מטפלת בטינטון.

.

.
תאריך פרסום: 8/10/2020

Senior Women Suffering From Tinnitus Royalty Free Cliparts, Vectors, And  Stock Illustration. Image 75884247.                                     איור: נגה פרישוף

 

טינטון (Tinnitus) הוא כינוי לתופעה של רעש או זמזום המורגשים בראש או באוזניים. מקור הרעש הוא פנימי ואינו נובע מגירוי על ידי צליל מהסביבה. אנשים הסובלים מטינטון חווים סוגים שונים של צלילים המתוארים כצלצול, צפצוף, זמזום, המהום, שריקה או מוסיקה.

טנטון קצר טווח יכול לנבוע מחשיפה לרעש או שעווה באוזניים. טנטון הנמשך מעל שלושה חודשים נקרא טנטון כרוני, ובכל מקרה כדאי לעבור בדיקה אצל רופא א.א.ג. כדי לקבל איבחון מדוייק. לעיתים יומלץ לעבור בדיקת הדמייה כדי לשלול בעיה מוחית כמו גידול שפיר.

 

טינטון הוא מצב מבאס מאד, שיכול לגרור תגובה רגשית חריפה ביותר, אך בד״כ הוא אינו מעיד על בעיה רפואית או נפשית כלשהי.

על פי רוב, מדובר בתופעת ״פנטום״ נורמלית וכרונית המתרחשת ברוב המקרים כתוצאה מאובדן קולטני שמיעה ״שיערות”, עקב חשיפה לרעש, פציעה או גיל. (תופעת פנטום היא מצב שבו האדם ממשיך לחוש איתותים מאיבר שאבד, במקרה שלנו, תאי שערה שאחראים לשמיעה בתדרים גבוהים). אין כל קשר בין טינטון והתחרשות, את הדאגה הזו אפשר להוריד מהפרק..

יתכן שיש לטינטון קשר לבעיות במפרק הלסת או לחוליות הצואר. גם נטילת תרופות מסויימות עלולה לגרום בטווח הארוך לטינטון (קוראים לזה תרופות אותוטוקסיות).

עוצמת הטינטון יכולה להיות מושפעת מגורמים סביבתיים (הוא מורגש יותר בסביבה שקטה או בנוכחות טריגרים מסויימים) ופנימיים (לחץ, עייפות, תזונה ועוד). בהדרגה כל אחד לומד מהם המציתים של הטינטון שלו וניתן לווסת אותם (למשל צלילי הסביבה, מאכלים מסויימים (כולל מלח וסוכר), מצבים רגשיים).

כשלושים אחוז מהאוכלוסיה יחוו טינטון. רוב האנשים לא מתרגשים מהצפצופים, הם נתפסים אצלהם כעניין שולי שבשולי ומהר מאד הם מפתחים הסתגלות (הביטואציה) ומפסיקים לשמוע אותם.

מיעוט זעום מתוכם יפתחו סבל כרוני וקשיים בתיפקוד. אנשים רגישים אלו מאופיינים בד״כ בהיפראקוזיס (רגישות יתר שמיעתית), מיזופוניה (סלידה מרעשים), ורגישות כללית לרחשי הגוף.

גם מצבים נפשיים כמו דכאון, חרדה או פוסט טראומה, יכולים לעכב את ההסתגלות לטינטון ולהעצים את הסבל ממנו.

 

כלומר, אצל רוב האנשים הטינטון עם הופעתו הראשונית נחווה כגירוי אגבי לא משמעותי, ואילו בקרב קבוצת האנשים המתייסרת מטינטון נראה שהטינטון נתפס כמסוכן ומאיים, ומעורר תגובות הישרדות אוטומטיות - fight or flight.

ואכן, מחקרים מצאו שהאיזור במוח האחראי על תגובה רגשית - האמיגדלה, מחובר אצל אנשים אלו בקישורים חזקים לאיזור האודיטורי ומגיב באופן מופרז, יחסית לאנשים המסתגלים מהר ובקלות.

איזורי המוח האחראים לתגובות ההישרדות ניזונים מהאמיגדלה ה״היסטרית״, ומפתחים רגישות רבה, חיפוש אקטיבי של הגרוי המאיים (monitoring), תחושת איום ודריכות, מה שמחולל באופן מעגלי הגברת הווליום הסובייקטיבי של הטינטון (בדומה למצב שבו אנו נמצאים ביער שקט בחרדה מפני חיה טורפת, וכל רשרוש עלה מקבל עוצמות גבוהות ומבהילות). 

 

זכרו:

 

הטינטון עצמו לא גורם לסבל, אלא התגובה הרגשית אליו (פחד, סלידה, זעם, חרדה וכו). לכן מטרת כל הטיפולים בטינטון אינה שינוי הטינטון (הרפואה עוד לא מצאה דרך) אלא שינוי התגובה הרגשית אליו

 


 
הטינטון לא נעים אבל אם מוצאים את ה״אטיטיוד״ הנכון, מערכת היחסים עם הטינטון משתנה, והתהליך מוביל להפחתת הווליום הסובייקטיבי שלו, ואגב כך להרבה שינויים לטובה בחיים! מחשבה מחדש על סדרי העדיפויות בחיים, על צרכים גופניים ונפשיים, על הפגת לחצים.. 

 

הצעד הראשון בהתמודדות עם טינטון הוא קבלת מידע אמין ומדוייק על התופעה, כדי להפחית את חוויית האשמה, הפגימות והמסוכנות של התופעה.

חשוב שהמסר של המטפלים בטינטון יהיה מסר אופטימי ומפיח תקווה ואמונה. רופאי אאג לעיתים מגלים חוסר רגישות להיבט הנפשי, וזה הלוא ההיבט החשוב ביותר לריפוי!

חשוב שהמסר יעבור: העבודה אינה ישירה על הטינטון, אלא עקיפה: על התגובה הרגשית אליו.

 

בטיפול בטינטון ניתן להתייחס לשני רבדים:

יש את ההיבט הממוקד, שמטרתו התקדמות אל עבר יצירת הביטואציה מוחית- שהיא יכולת המוח לסנן החוצה את הרעש, כמו כל רעש רקע חסר משמעות.

הטנטון עצמו אינו ניתן לריפוי (הוא כאמור תופעת פנטום שנגרמת כתוצאה מירידה קלה בשמיעה, שאין לה תקנה), אבל אפשר להפחית את תגובת הסטרס כלפיו עד שהוא נהיה נון-אישיו, ועובר מיסוך מלא עי המוח עד כדי כך שמפסיקים לשמוע אותו (כמו מזגן שעובד ברקע).
בגלל שהטנטון נוצר כנראה ברמות עיבוד מוחיות גבוהות יחסית, זה לוקח זמן, אבל קורה תוך מספר חודשים. 
במילים האחרות, הטינטון לא חולף אך מפסיקים לשים לב אליו, והוא נחווה כרחש רקע רחוק ולא מטריד.

מאד חשוב להאמין שזה אפשרי!! המוח הוא גמיש, הוא מסוגל לייצר מסלולים עצביים חדשים (neuroplacticity) ולומד לסנן החוצה אינפורמציה לא רלוונטית. אם מרפים ממאבק בטינטון ועיסוק יתר בו, המוח ילמד שמדובר בגרוי חסר משמעות, לא אינפורמטיבי ולא מסוכן, ויתחיל להתעלם ממנו. 

 

הפרדוקס של הטינטון: ככל שמנסים להיפטר ממנו, כך הוא מתחזק. ככל שמקבלים אותו בחמלה, כך הוא נחלש!

 

מה שעוזר מאד בתהליך ההסתגלות הוא שימוש ככל הנדרש במחוללי רעש לבן בעירות ובשינה (שגורם לטינטון להיות פחות חודרני וכך מתאפשרת רגיעה). אפשר להשתמש באוזניה (גם אוזניה נסתרת, כמו של בלשים פרטיים). חשוב מאד שמחוללי הרעש לא ימסכו לגמרי את הטינטון, כדי לאפשר למוח להסתגל לטינטון. כמו כן חשוב לבחור רעש רקע נעים לאוזן. 

לב תהליך ההסתגלות הוא תירגול יומיומי של מיינדפולנס (מדיטציה) עם איכויות של חמלה וקבלה. ניתן למצוא שפע הנחיות מיינדפולנס ביוטיוב, ובאתרים של מורי דהרמה בארץ ובעולם. הקלטות ייעודיות לטינטון ניתן למצוא בסיום הרשימה. במיוחד חשוב לתרגל חמלה עצמית, שמקלה מאד על הסבל.

בנוסף, הרפייה ודמיון מודרך יכולים להעניק לטינטון קונוטציות חיוביות במקום מסוכנות (כמו רוח בשדה חיטה, צרצרים באחו, שירת לווייתנים, מסע בין כוכבים, ועוד, כיד הדמיון הטובה), וכן אימון תשומת הלב לנוע למקומות נעימים ובטוחים בגוף.

אנשים עם טינטון נוטים לחיות ״בתוך הראש שלהם״. כדי לפתוח את התודעה, מומלץ לאמץ פעילות גופנית אהובה או חוויות גופניות נוספות, שמווסתות את מערכת העצבים ועוזרות להפנות את הקשב ואת חוויית העצמי אל כל מכלול הגוף: מקלחות קרות, מסאזים, יוגה וטאי צ׳י, צ׳יקונג וטיפול גופנפש.

לצד כל אלו קיים ההיבט העמוק יותר, הרואה בטנטון (או יותר נכון, המתח בתגובה הנפשית אליו) כמאותת על אי נחת, וכהזמנה לתהליך של בדיקה מחדש ושיפור החיים. השיפור בטנטון מופיע ביחד עם תהליכי שינוי רחבים יותר, כמו פיתוח תחומי עניין ועיסוקים המושכים את תשומת הלב, בירור הערכים והצרכים החשובים והפניית משאבים אליהם, וטיפוח גישה סבלנית וסלחנית ומקבלת כלפי עצמי ואחרים.

חשוב מאד לקחת את הופעת הטינטון כהזדמנות לשיפור החיים, ולהיזהר מעמדה קורבנית ומרחמים עצמיים. חשוב להימנע מחיפוש (ניטור-monitoring) של הטינטון, ומשקיעה במחשבות חזרתיות עליו. עדיף לדבר כמה שפחות על הנושא (כדאי לבחור אדם אחד כמלווה ותומך בדרך) ולא להשתתף בפורומים שבהם אנשים כותבים סיפורי אימים על הטינטון שלהם, שכן ככל שיש יותר עיסוק ישיר בנושא, בעירוב רגשות שליליים, המוח יתקשה ללמוד להרגע ולהתעלם מהרעש.

אנא זכרו שהטינטון מהווה פחות מפרומיל של הקלט החושי שנכנס למערכת העצבים בכל רגע נתון. נסו לפתוח את תשומת הלב לכל 99.99% האחרים: תחושות הגוף, הנשימה, התנועה, המראות והריחות, המחשבות והרגשות. נסו למקד את תשומת הלב בדברים היפים, החשובים, המשמעותיים והיקרים בכל רגע נתון. כאשר תתרגלו לעשות זאת תגלו, שלא רק שהטינטון פחת ונהיה פחות מציק, אלא שחייכם נהיו יפים, משמעותיים ורגועים יותר באופן כללי! אולי יום אחד, תודו לטינטון שנטע בכם את הצורך והמוטיבציה להפוך את תודעתכם וחייכם לטובים יותר.

 

טיפול פסיכולוגי יכול ללוות את המסע הזה, לסייע למטופלת לזכור שאין היא אשמה בטינטון ושהוא harmless, לצד עזרה בטיפוח מחשבות מסתגלות. למשל, להחליף מחשבה כמו ״הטינטון הורג אותי, אני משתגע״ במחשבה עובדתית ונייטרלית כמו ״הטינטון כעת מאד רם". או להחליף מחשבת יאוש כמו ״אני לא יכולה לסבול את זה יותר״ במחשבה מיטיבה כמו ״ יש לי את הכוח לקבל את הרגע בדיוק כפי שהוא״.

שיטת הטיפול הייעודית לטינטון הדומה ברוחה לרעיונות הללו היא ״תרפיית אימון מחדש (של המוח) לטינטון״. Tinnitus retraining therapy TRT  אולם בארץ אין כמעט מטפלים שהוכשרו לשיטה זו.

טיפול בגישת ACT Acceptance and comittement therapy יכול מאד להתאים, וגם MBCT Mindfulness-based cognitive therapy. כמו כן יכולה להועיל השתתפות בקבוצה ייעודית לטינטון, שמעניקה תמיכה, מידע ומיומנויות של קשיבות mindfulness.

שימו לב שטיפול דינמי בטינטון עלול להתעסק מדי בסימפטום ולייחס לו משמעויות סימבוליות לא מודעות, וכך להעצים את ״חשיבותו״ במיינד של המטופל/ת ולעכב את תהליך ההביטואציה. 

לא מצאתי בארץ טיפול מספק בטנטון. אם תמצאו כזה אשמח לשמוע!


ניתן להיעזר באתרים ומקורות מעולים שמצאתי באינטרנט, רובם ככולם מציעים דרכים שונות לקבלת הטנטון כדרך להביטואציה, בעיקר דרך מיומנויות של מדיטציה ועבודת גופנפש, ולצידן פיתוח אמונה שיש בטינטון פוטנציאל להנעת תהליכים טובים בחיים ומציאת משמעות ותחומי עניין מרתקים שיתפסו את ה״פוקוס״.
גם לאדם לא ״רוחני״, הם מדברים בהגיון רב, מבוססי מחקר ומאד מועילים!

אין טיפול תרופתי לטינטון, אך אם יש קושי בשינה המלווה בדכאון וחרדות עקב הטינטון, אפשר לשקול לקחת מירו, כדור אנטי דכאוני שמסייע לשינה.
גם אנטי דכאוניים ממשפחת הטריציקלים (אלטרול) נחשבים כמורידים מעט את עוצמת הצליל. המחקר על זה לא נרחב ויש לתרופה תופעות לוואי.

 

אציין, כי בשטח קיימות שיטות רבות המיועדות לטפל  בטינטון: דיקור, פיזיותרפיה, הומאופתיה, גרייה גולגלתית ועוד. כל אדם הוא אחר, ולכל אחד ואחת יכולה להועיל שיטה כזו או אחרת. הגישה שהצגתי במאתר זה, טיפוח ההסתגלות המוחית, יכולה לעבוד יחד עם שיטות אחרות.

מן ראוי להזהיר, שחיפוש אינטנסיבי וממושך אחר שיטות שונות, וקפיצה משיטה לשיטה, עלולים לקבע את תפיסת הטינטון כמשהו מסוכן שחייבים להיפטר ממנו בכל מחיר. המוח לומד שהטינטון הוא נושא מאד מרכזי וחשוב בעולמו של האדם, וזה רק מגביר ומעצים את תשומת הלב אליו, דבר שעלול להוביל להחמרת הטינטון. 

 

לסיכום אצטט את אחד המגיבים למאמר זה: ״בעקבות הקריאה החלטתי לקרוא לטינטון שלי ״דורון״. מפולש לא רצוי שאני נלחם לגרש מהראש, אני מנסה לראות בו מתנה שתעזור לי לעשות סדר בחיים ובעולם הנפשי שלי. מאז, אני ודורון מסתדרים יותר טוב״.

 

לפניכם מספר קישורים לאתרים המספקים מגוון עצום ונפלא של הכוונות טיפים ומילות הרגעה. אני מתרשמת שהעוסקים בתחום חוו בעצמם טינטון ועוזרים מכל הלב לאחרים.

אני עצמי אינני מטפלת בטינטון.

כמו כן אינני מכירה מטפלים מומלצים בטינטון. ניתן לפנות לעזרה למטפלי mcbt ,cbt ו- ACT, המשתמשים גם במיינדפולנס.

לצערי לא מצאתי חומר מוצלח, לטעמי,  בעברית.

 

אפליקציה להסתגלות לטינטון

 

אתר של ג׳ניפר גאנץ, מפתחת האפליקציה הנ״ל, עם קורס מיינדפולנס להפחתת מתח מטינטון

 

האתר של ג’ואי רמיני המקסימה! מומלץ בחום
יש לה המון חומרים חינמיים וגם קורס שעולה כסף
 (חפשו אותה גם ביוטיוב Joey Remenyi)

 

האתר של ג’וליאן קוואן הנהדר.
מלא בסרטונים וטיפים מצויינים.
  (חפשו אותו גם ביוטיוב Julian Cowan Hill)

 

האתר של גלן שוויצר- אדם מקסים ואינטליגנטי עם מלא סרטונים וטיפים  (חפשו אותו גם ביוטיוב Glenn Schweitzer)

 

 האתר של בן תומפסון, קלינאי תקשורת עם המון תובנות (חפשו גם ביוטיוב Ben Thompson)

 

שני קישורים למה שמכונה ״היפנוזה״, למעשה הרפייה טובה ומרגיעה:

https://www.freehypnosi...session.html

 

https://www.youtube.com...ure=youtu.be

 

מספר מאמרים אקדמיים מייצגים על התיאוריה והמחקר של טיפול בטינטון:

 

הרצאה עניינית ומרגיעה על טיפול CBT בטינטון

 

המאמר המכונן על שיטת  Tinnitus retraining Therapy  TRT

 

מחקר אחד מני רבים התומך ביעילות טיפול קוגנטיבי מבוסס קשיבות בטינטון

 

עדות להשפעת תרופות אנטי-דכאוניות על עוצמת טינטון

 

אתר האגודה הבריטית לטינטון  

אתר האגודה הקנדית לטינטון 

אתר האגודה האמריקאית לטינטון  

 

שאלונים לאמידת מידת הסבל והפגיעה בתפקוד כתוצאה מטינטון

 

והכי חשוב-

לא להעמיס יותר מדי!

הרעיון הוא להתרגל אל הטינטון ולהפוך אותו לנון אישיו.

כדאי לעיין במקורות הללו מדי פעם, לא באינטנסיביות 😊

בהצלחה 🌸🌸

 

 

ביקרתם וקראתם? אשמח אם תשאירו תגובה (:

 

רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית

 

לשאר רשימות לאנשי מקצוע לחצו כאן

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

רוני פרישוףרוני פרישוף21/4/2024

. הי מיכאל, אנא אמץ את המסר של המאמר: הפסק לנסות להיפטר מן הצליל, החל לנסות להפחית את הסבל ממנו. האמן שאפשר לנתק בין גרוי פיזיקלי לבין התגובה הרגשית אליו. חומרים מרגיעים כמו כדורי הרגעה וצמחי מרפא לא עושים את העבודה במקום האדם. עלייך לרכוש כלים של ויסות רגשות שליליים. מדיטציה, הרפייה, דמיון מודרך, הסחת דעת, פרשנויות מיטיבות, פיתוח חוסן וכוחות, את כל אלו ועוד אפשר לטפח בעזרת טיפול או בעזרה עצמית. ככל שתפחית את תגובת הסטרס האוטומטית, כך תגלה שאתה מסתגל לטינטון והוא יפסיק להוות בעיה עבורך. שליש מהאוכלוסיה המבוגרת חווים טינטון, והם אינו מתרגשים מכך כלל. בכוחך לעבור למחנה שלהם!! בהצלחה וחג שמח

מיכאלמיכאל20/4/2024

. שלום לך רוני. קראתי בשקיקה את הכתבות שלך. להערכתי אני סובל קרוב ל 10 שנים. בחודשים האחרונים נסיתי טיפות של 'פריחת השלווה' שנאמר לי שיתכן שלא יעזור עקב הותק הרב. עכשיו שמעתי על ' גלי קול', שוב אין הבטחה שזה יעזור. הייתי שמח לשמוע ממך משהו מנחם. תודה וחג שמח.

רוני פרישוףרוני פרישוף13/3/2024

. הי דויד, אני מצטערת שדבריי שנועדו להרגיע נמצאו מלחיצים (: נראה לי שאני, באופן אישי, מקרה ״קשה״ יחסית כי המיזופוניה אצלי (סלידה מרעשים) חזקה מילדות. אני משתמשת בטינטון כהזדמנות לטפל במיזופוניה, ולטפח גישה מסתגלת, חיובית ואופטימית לחיים. הרעיון הוא שגם אם הצליל ממשיך להישמע, אין כמעט תגובה רגשית שלילית אליו (זעם, פחד, זעזוע, סלידה), ואז הוא לא מפריע ונהיה נון-אישו בחיין של האדם. אתה צריך ללמוד להבחין בין הצליל הפיזיקלי לבין התגובה הרגשית אליו. תדמיין מצב שבו הצליל נשמע חלק מהזמן (זה צליל חלש מאד בגובה 3 דציבל מקס) אבל הוא לא מפריע לך ולא מעורר תגובת רגשית כלשהי. זה כבר סיפור אחר נכון? הרבה פחות מאיים? לשם תכוון!! בהצלחה!!

דוידדויד13/3/2024

. רוני שלום רב, כתבת שלמרות התהליך שעברת להסתגלות ולקבלת הטינטון, רק כ-50% מהזמן את חווה שקט. זה די מפחיד אותי, שגם אם אפתח הסתגלות, אשמע את הטנטון כחצי מהזמן. כמו כן, שמעתי כבר מכמה אנשים, שעם הגיל מצב הטינטון רק החמיר, והפך לבלתי נסבל, למרות שהסתגלו לטינטון הישן. האם יש לחשוש מכך ומה ניתן לעשות בנדון?

רןרן29/2/2024

. תודה רוני. עזרת לי מאד. רן

רוני פרישוףרוני פרישוף5/2/2024

. אגון יקר, תודה על הפרגון, וגם על האמון והאמונה שהדבר אפשרי! זכור שהטינטון מהווה פחות מפרומיל של הקלט החושי שנכנס למערכת העצבים בכל רגע נתון. נסה לפתוח את תשומת ליבך לכל 99.99% האחרים: תחושות הגוף, הנשימה, התנועה, המראות והריחות, המחשבות והרגשות. נסה למקד את תשומת הלב בדברים היפים, החשובים, המשמעותיים והיקרים בכל רגע נתון. כאשר תתרגל לעשות זאת תגלה, שלא רק שהטינטון פחת, אלא שחייך נהיו יפים, משמעותיים ורגועים יותר באופן כללי! אולי יום אחד בעתיד תודה לטינטון שנטע בך תקווה ועזר לך לעשות זאת.

אגוןאגון31/1/2024

. סובל מטנטון מזה 5 שנים . קראתי והחכמתי מהכתוב בדף של רוני. ניסיתי להפוך את זה לנון אישיו אך כנראה שיש לי עוד דרך לעבור כדי להגיע לשם. תוכן מעניין כולל ההפניה לחומר קריאה וספרות בנושא .

רוני פרישוףרוני פרישוף9/12/2023

. הי עובדיה, תודה רבה. עלית על הפרדוקס של הטינטון! ככל שמנסים להיפטר ממנו, כך הוא מתחזק. ככל שמקבלים אותו בחמלה, כך הוא נחלש!! הביטוי ״רצון עז״ הוא מקסים. אנא הפנה את רצונותייך העזים לתחומים שחשובים, משמעותיים ויקרים לך. בתקופה קשה זו, על אחת כמה וכמה.

עובדיה לויעובדיה לוי8/12/2023

. שלום, כתבה ממצה , משכנעת ואמיתית , למרות שיש בי רצון עז להיפטר מהטנטון הקיים אצלי אני מבין שאני אמור להסתגל ולחיות עם הטנטון , תודה לך

רוני פרישוףרוני פרישוף5/9/2023

. הי ישראל, השאלה היא איך אתה מגדיר את ״הבעיה״. אם הבעיה היא עצם הצפצוף, אכן הוא נתון אובייקטיבי. אם ״הבעיה״ היא היחס הרגשי שלך אל הטינטון (סלידה, זעם, פחד, דחייה, תחושת פגימות, דכאון וכו), יש לך עוד כברת דרך לעבור, וצ׳י קונג יכול לעזור לך לצד עוד הרבה כלים אחרים. ככל שהיחס הרגשי יהיה יותר נייטרלי (אני יודעת שזה קשה, אך אפשרי!!) כך המוח יעשה הביטואציה והצפצוף כמעט לא יישמע. בהצלחה!

ישראל כרםישראל כרם19/8/2023

. אהבתי את התיחסות שלך לתופעה. בעצמי סובל מטינטון ולמרות שאני עוסק בצ'יקונג וטאי צ'י לא התגברתי על הבעיה.

יוסייוסי12/5/2023

. מאמר חכם ומלמד... תודה!

רוני פרישוףרוני פרישוף16/4/2023

. הי אברהם, לא ידוע לי שהמירו עלול לגרום לטינטון. הוא אינו נמצא ברשימות התרופות המעוררות טינטון שמתפרסמות מדי פעם. דבר ראשון, פנה לרופא אף אוזן גרון ועשה בדיקת שמיעה. סביר שהטינטון הופיע עקב ירידה קלה בשמיעה, האופיינית לגילך, כפי שקורה לרבע מהאוכלוסייה. הסבל מהטינטון לא נובע מהטינטון עצמו, אלא כבר קשור למתח, חרדה, מיזופוניה וקשיי הסתגלות, כפי שהסברתי במאמר, ובהם צריך לטפל. כדי להיות רגוע, אתה יכול גם להחליף לתרופה אנטי דכאונית אחרת, אם יש לך צורך בעזרה כזו. לצערי אני לא מכירה פסיכיאטרים שמתמחים בנושא. יש כאלה שמפרסמים את עצמם באינטרנט, אני לא מכירה אישית. בהצלחה!

אברהםאברהם15/4/2023

. שלום. אני כבן 50 סובל מזה למעלה מחצי שנה מטינטון כתוצאה מירידה זמנית בשמיעה עקב שימוש באוזניות. הטינטון אינו קבוע בעוצמתו, אך לאחרונה אני חש בהרעה. אני לוקח כטיפול תרופתי לדכאון ולבעיות שינה מירו, וסובל עקב כך מחלומות בלהה, שמעצימים את הטינטון מיד כשאני מתעורר. אני גם חושש שהמירו עצמו מחמיר את הטינטון ואולי אף גרם לו (התחלתי עמו כחצי שנה לפני שהחל הטינטון). את מכירה פסיכיאטר/ית באזור המרכז שמומחים לסייע לסובלים מטינטון?

רוני פרישוףרוני פרישוף4/3/2023

. שוב שלום דורון אהרון. אני מבינה. טוב שאתה מכיר את עצמך והרגלייך. בכל זאת יתכן שאתה סובל מרמה מסויימת של עקה נפשית שמחמירה את מצב הטינטון. ממליצה לך לשקול תרופה נוגדת דכאון. כמו כן שיחות עם מטפל יוכלו לתמוך ולעזור, והן בהחלט עונות להגדרה של בן שיח קבוע לזמן קצוב (: אם תרצה שאפנה אותך למטפל.ת מתאימים לגילך באזור מגוריך אתה מוזמן לכתוב לי למייל ronifrish@gmail.com

דורון אהרוןדורון אהרון4/3/2023

. שלום לך רוני פרישוף . מודה לך על תשובתך כי בתשובתך 'גיליתי' את עצמי . תמיד התרחקתי שפגישות רב משתתפים היות והלכתי לאיבוד בפגישות כאלה . מעדיף דו שיח לזמן קצוב וקצר עם בן/בת שיח קבוע ולזמן ארוך לכן הייתי יחד עם בת זוגתי לחיים במשך 62 שנה ורק המוות הפריד בינינו רק מבחינה פיזית ולא מבחינה נפשית . לספר על עצמי ולשמוע מהבן/בת שיח . זהו . לכן בספק רב שבגילי המתקדם יכול לשנות את עצמי . תודה .

רוני פרישוףרוני פרישוף1/3/2023

. שלום רב לך דורון אהרון. אין לי כרגע מה להוסיף מעבר לשלל הכיוונים שהצעתי ברשימה. אנא שקול מחדש את ההחלטה להתבודד בביתך!! ההימנעות בדרך כלל לא עוזרת ואף מחמירה כל בעיה רפואית ונפשית. אדרבא, השתדל לפתח תחומי עניין, לצאת לחוגים, הרצאות, התנדבות, מפגשי מדיטציה (עמותת תובנה מומלצת) ושאר מסגרות, פגוש בני משפחה ונסה לטפח קשרים משמעותיים. ככל שתפתח את עצמך ו״תטבול בחיים״ כך הצלילים באוזניים ייחלשו ויציקו פחות. כל טוב ובהצלחה!!

דורון אהרוןדורון אהרון1/3/2023

. קראתי בעיון רב המאמר שלך היות ומצאתי בו הסברים מאוד דומים לרעשים שאני שומע , רעשים פנימיים בתוך הראש שלי באזור האוזניים . ואכן כול הרופאים (אוזניים) לא נתנו את דעתם לבעיות הנפש . לפני קצת יותר משנתיים כאשר התחילו הרעשים חיפשתי בגוגל ומצאתי :'תסמונת התבקעות התעלה העליונה' ואכן מה שהיה כתוב שם היה בדיוק מה שאני שמעתי . לאחד ששלוש פעמים עשיתי את המסלול המקובל על רופאי אוזניים : בדיקת רופא - בדיקת שמיעה - הפניה להתאמת מכשיר שמיעה שכאשר הייתי מכניס את מכשיר השמיעה בתוך האוזן הרגשתי כאילו הכנסתי מגביר קול (אמפליפייר) בראש שלי . לכן חיפשתי רופא או מרפאת רופאים שמודעים על התסמונת הנ'ל ובסף מצאתי ברמת החייל , מרכז עתידים , מרפאה כזאת . התקבלתי על ידי רופא והשאילה הראשונה שלו הייתה , האם עשיתי CT אוזניים ומזה הבנתי שלא טעיתי בכתובת . עשיתי CT והתברר שהתעלות שלימות - אין בקע . בפגישה השנייה הרופאה מאוד היסס לומר לי את האמת ואני הבנתי לכן אמרתי לו בזו הלשון : אל פחד , 'תשפוך' את האמת ואמת הייתה שאין מה לעשות . למקרה שלי אין תשובה לרפואה . אין טיפול . אין כלום . אני אדם עם משמעת עצמית מאוד חזקה והחלטתי להתבודד בביתי . הנני בן 92 , אלמן , נפגש עם בני משפחה אבל לשיחות מאוד קצרות , חצי שעה - גג . ולא באים כולם יחד אלא כל אחד בנפרד . אסתפק בזה . מקווה שהייתי די ברור . ואיך אומרים בשפה פשוטה : 'אז מה עושים' ?! תודה .

נויהנויה6/2/2023

. רוני, תודה והערכ. על מאמר מקצועי ומקיף שגרם לי להבין טוב יותר תופעה שממנה התחלתי לסבול כתוצאה מדלקת באוזן וירידה קלה בשמיעה. גם החיבור למגוון דרכי טיפול מוערך מאוד . תודה רבה

רוני פרישוףרוני פרישוף11/1/2023

. הי אייל היקר, אינני רופאה, ואין בסמכותי לקבוע דבר לגבי מצבך הרפואי. כדאי להיבדק אצל רופא.ה כללי לגבי לחץ הדם, והוא יפנה אותך להמשך ברור. מה שהצעתי במאמר זה, הוא שמתקיים ״מעגל אכזר״ שבו לחץ נפשי גורם להגברת הטינטון, שמגביר את הלחץ שמגביר את הטינטון וכך הלאה... לחץ הדם גם הוא מושפע מלחץ נפשי, כך שיכול להיות שהמצוקה מהטינטון מייצרת סטרס שמעלה את לחץ הדם. הפתרון הידוע לי הוא למצוא דרך יעילה להרגע. הרפייה, מדיטציה, ספורט, אהבה ותמיכה, אולי גם טיפול תרופתי נוגד דכאון וחרדה או ביופידבק (יש בקופות החולים). כל מה שיוריד את המצוקה והלחץ, יעזור לך. ככל שתקבל את זה שיש לך טינטון ואפשר לחיות איתו בשלום (יש צרות גדולות יותר), כך תגלה שהוא יחלש!! וגם לחץ הדם צפוי לרדת בהתאם. האמן שיש לך שליטה על הווליום של הטינטון ועל לחץ הדם, והוא קשור ליכולת שלך לווסת את הלחץ ולהרגע. כאמור, פנה גם לחוות דעת רפואית, ובהצלחה!!

פינטו איילפינטו אייל11/1/2023

. שלום. אני סובל מטנטון כרוני כמה שנים שהולך ומתגבר. אני סובל מלחץ דם גבוה וכאשר הלחץ גבוה הטנטון גם גבוה . מתחיל כדורים ללחץ דם האם זה קשור. תודה אם הטנטון חלש יכול לספוג אבל שהוא מתגבר וזה מיד בבוקר מבין שיש התקפה ובערב הלחץ דם בשמים עובד עצות

עמי שוחטעמי שוחט11/1/2023

. תודה על דברייך, עשית לי קצת סדר בסלט האינטרנטי

רוני פרישוףרוני פרישוף6/1/2023

. הי אבי יקר, מבינה את סבלך. יתכן שאתה עדיין בשלב ה״מאבק״ וחיפוש ה״פתרון״. כאשר מפסיקים להילחם ומתחילים לקבל ולהשלים, אז קורה פלא ההביטואציה והטינטון הולך ונחלש. זו תופעה פרדוקסלית שמאד קשה לתפוס אותה וליישם אותה, ויש בה עליות וירידות. לאחר ארבע שנים של תרגול השלמה וקבלה, בעזרת מדיטציה, הגעתי למצב של שקט בערך 50% מהזמן, צפצוף רקע לא מטריד עוד 30%, ועוד 20% של צפצוף מטריד. אני מתנחמת בכך שהטינטון הפך עבורי לקטליזטור להתנעת הרבה שינויים לטובה בהרבה תחומי חיים, אז הוא גם סוג של מתנה (-:

אביאבי6/1/2023

. תודה על המאמר המצויין. אני סובל מטינטון כבר שנה וחצי בשתי האוזניים ולצערי הרב עדיין לא התרגלתי לזה.

דינה זוהר.דינה זוהר.6/11/2022

. היי רוני יקרה, תודה על הסקירה המקיפה והרצינית והמיקצועית שניתנה ונכתבה בהרבה מיקצועיות, תשומת לב, הבנה והקשבה גדולה למי שחווה טינטון, זו הפעם הראשונה שאני נתקלת במאמר כל כך מקיף ורציני בעברית, המון המון תודה, דינה זוהר.

נטלי עשתנטלי עשת2/10/2022

. רוני תודה רבה עבור המידע. המידע מאוד עוזר להבין את התופעה ואיך להתמודד איתה. ברור עכשיו איך כדאי ורצוי להתייחס לתופעה עד שהמוח יתרגל לזמזום וזה יהפוך למשהו לא משמעותי ולא מציק. שוב תודה גדולה, את עושה שירות טוב לאנשים.

רוני פרישוףרוני פרישוף28/8/2022

. הי חנן, צר לי על סבלך. לצערי לא ניתן לעשות איבחון באינטרנט, וממילא אינני עוסקת באיבחון וטיפול בטינטון. שיתפתי ברשימה זו מנסיוני. אני שומעת הרבה חרדה ומתח בדברייך, שעלולים לתרום לחומרת הטינטון. ממליצה לך להעזר בשיטות להרפייה ומדיטציה, וכן בטיפול cbt, על מנת לשפר את ההיבטים האלו. כל טוב ובהצלחה!

חנןחנן28/8/2022

. שלום. מסוף אפריל היה לי טינטון פולסטילי , שהתחיל חזק וירד לרמה שיכולתי לחיות איתה. בסוף מאי הלכתי לפסיכיאטר שרשם לי אלטרול ו כדורי ואבן. לקחתי 25 מ'ג אלטרול וכדור ואבן , ו6 שעות אח'כ התעוררתי לטינטון חזק באוזן שמאל. אח'כ היו לי טינטונים בכל הראש, זה ירד אבל מה שנשאר זה טינטון פולסטילי שהוחמר. אני שומע את הטינטון הרבה יותר. צליל יותר חשמלי, יותר בולט,יותר חזק,יותר מהיר,הרבה יותר קשה להתעלם. מאד מושפע מתזונה , ממתח.אני חושב שהוא מגביר את הטינטון הפולסטילי הקודם או שהוא חדש. עברו 3 חודשים מאז שלקחתי את האלטרול והואבן ואני מתגעגע לטינטון הקודם. יכול להיות שירד קצת. האם הההשפעה של האלטרול תרד לגמרי בשלב כלשהו ? האם האלטרול שינה משהו בחלק במוח שאחראי על התפיסה השמיעתית או ששינה משהו באוזן ? בנוסף, כיומיים אחרי נטילת האלטרול חוויתי גם עיוותי שמיעה שעברו. חוויתי גם יובש בפה, טשטוש ראייה שעברו. נראה לי שאני אחד מאותם מקרים נדירים שאנשים לקחו תרופה נגד דיכאון בכמות קטנה וזה השפיע עליהם להרבה זמן חלילה.

יוסייוסי11/6/2022

. תודה רבה על האינפורמציה החשובה, אכן מאמין שזו הדרך הנכונה להתמודדות... היסתגלות!

דני חמיאלדני חמיאל20/9/2021

. רוני, תודה על מאמר מצויין ומדוייק. תענוג לקרוא. מזדהה עם כל מילה.

יוראייוראי19/9/2021

. מצויין. תודה!

רוני פרישוףרוני פרישוף4/6/2021

. לכל המגיבים, תודה! אתי, תודה לך, שמחה שהתחברת. למיטב הבנתי הטינטון אינו גורם לסחרחורת! יתכן כי הסחרחורת נובעת מן החרדה שנגרמת לך עקב הטינטון. יתכן כי הסחרחורת היא חלק מבעיה באיברי האוזן, הקשורה או לא קשורה גם לטינטון. בכל מקרה כדאי להיבדק ע״י רופאת אאג, שיש לה ידע מוכח בהפרעות סחרחורת וטנטון (רופאים רבים בורים באופן מפתיע בנושא) ביחד עם רגישות להיבט הפסיכולוגי והבנה של הדינמיקה של חרדה (שגם זה מצרך די נדיר לצערי). בהצלחה וכל טוב!

אתי שלומוביץאתי שלומוביץ3/6/2021

. סוף סוף מישהי שאני מתחברת לכל מילה ומרגישה כאילו מתאים בדיוק בשבילי הטינטון שהתרגלתי אליו לפני שנים התגבר לפני כמה חודשים ומאז משגע אותי ובנוסף גורם לסחרחורות דבר שלא היה לי אף פעם . אני מנסה להרגיע ולא לתת לטינטון החדש לשנות את חיי , אקרא בעיון כל מה שהמלצת ואנסה לשמוע "רעש לבן". תודה על הטיפים והקישורים :-)

שישי3/5/2021

. כתבה מדהימה! תודה לך 3>

טלטל18/4/2021

. תודה על המידע החשוב שהועבר באופן תמציתי ומאוד ברור

Galia CatavGalia Catav12/4/2021

. מאמר מעשיר,נקודות מפתח לקבלה חמלה ולטיפול לא רק בבעיה שהתעוררה פתאום (הטיניטון) אלא כדרך חיים...תודה

טובהטובה17/1/2021

. תודה רבה על הנדיבות! מאמר מרתק ומלמד.

יששכר עשתיששכר עשת17/1/2021

. אין כמוך. מאמר מעולה. הפניות לענין. כיף לקרוא דברים כל כך מקצועיים מבינים וחומלים. ישר כוח.

אוריתאורית28/12/2020

. כמטונטנת שהיתקשתה ( ולפעמים עדיין מתקשה) בהתחלה, הלוואי שהייתי מוצאת את המאמר הזה בהתחלה כשהכול היה מאוד מפחיד... מאמר מעולה! ממליצה לקרוא מספר פעמים! ולפנות לקישורים... תודה!

הראלהראל28/12/2020

. מאמר טוב שמסכם היטב את רוב מה שניתן לעשות בנידון, היה טוב כם היית משתפת מי בישראל אכן עוסק ב TRT מכיוון שלדכתי התחום הזה שמאוד מפותח בארצות הברית , כמעט לא קיים בישראל

רוני פרישוףרוני פרישוף11/10/2020

. דבורה יקרה, אשתדל לחפש גם חומרים בעברית! דניאלה יקרה, אני מאד מבינה לליבך. זה סבל נוראי!!! אבל אנא בואי בראש פתוח לרעיון חדש. אנא האמיני שמה שגורם לסבל ולייסורים הוא התגובה הרגשית לטינטון: התעוב, השינאה, החרדה, המלחמה הלא פוסקת. המוח קולט את התגובה הזו ומבין שבפניו אויב איום ונורא, ורק מגביר את הרגישות אליו, דבר שמעלה את עוצמת הווליום שלו!! ככל שהפחד והמאבק גדלים כך הטינטון גובר. מי שלא נלחץ מהצפצופים בימים הראשונים שהם מופיעים (10-20 אחוז מהאוכלוסיה!!) מתרגל אליהם ציק צ’ק עד שהוא לא שומע אותם יותר. אנא אמרי לעצמך, זה לא הטינטון מייסר אותי, זו התגובה הרגשית שלי, שמלבה אותו. לא מספיק להגיד את זה, חייבים לתרגל הרפייה, רגיעה, מדיטציה, דמיון מודרך. כדי להפחית את תגובות הסטרס, ולשכנע את המוח שבאמת אין פה סכנה. היכנסי לקישורים שנתתי, כולם בדיוק במסר הזה, ונותנים שפע טיפים הדרכות והרפיות. אפשר גם ליטול אלטרול כדי להקל על הנפש (בהכוונת רופא כמובן) בהצלחה!!!!!

דבורהדבורה11/10/2020

. חבל שכל המאמרים באנגלית. אני מבינה לא רע,אבל לא מסוגלת לקרוא מאמרים מדעיים. אם היה אפשר משהו מתורגם,הייתי שמחה מאד. תודה!

דניאלהדניאלה11/10/2020

. "הטינטון לא גורם לסבל"??? זו מסקנתך לאור נסיון אישי? בהחלט גורם לסבל - זמזום חזק בלתי פוסק באזניים. "תופעת פנטום" היא לרוב תופעה שהרפואה לא מוצאת לה סיבה ישירה. מדובר בתופעה פיזיולוגית. מסכימה ומצטרפת לשאר ההמלצות הטיפוליות, ובעיקר להימנע מעיסוק יתר דינמי ב"סיבות" לכאורה וכן בדפוסי ההתמודדות היעילים. תודה

נעמי טאוברנעמי טאובר10/10/2020

. תודה רבה רוני יקרה, על העושר ההשקעה והנדיבות

צרו קשר

יצירת קשר, רוני פרישוף פסיכולוגית קלינית בתל אביב


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.