רוני פרישוף , פסיכולוגית קלינית
רוני פרישוף , פסיכולוגית קלינית

מאמרים

טיפול בטינטון

.
תאריך פרסום: 8/10/2020

Senior Women Suffering From Tinnitus Royalty Free Cliparts, Vectors, And  Stock Illustration. Image 75884247.

טינטון (Tinnitus) הוא כינוי לתופעה של רעש או זמזום המורגשים בראש או באוזניים. מקור הרעש הוא פנימי ואינו נובע מגירוי על ידי צליל מהסביבה. אנשים הסובלים מטינטון חווים סוגים שונים של צלילים המתוארים כצלצול, צפצוף, זמזום, המהום, שריקה או מוסיקה.

טנטון קצר טווח יכול לנבוע מחשיפה לרעש או שעווה באוזניים. טנטון הנמשך מעל שלושה חודשים נקרא טנטון כרוני, ובכל מקרה כדאי לעבור בדיקה אצל רופא א.א.ג. כדי לקבל איבחון מדוייק.

 

טינטון הוא מצב מבאס מאד, שיכול לגרור תגובה רגשית חריפה ביותר, אך בד״כ הוא אינו מעיד על בעיה רפואית או נפשית כלשהי.

על פי רוב, מדובר בתופעת ״פנטום״ נורמלית וכרונית המתרחשת ברוב המקרים כתוצאה מאובדן קולטני שמיעה ״שיערות”, עקב חשיפה לרעש, פציעה או גיל. (תופעת פנטום היא מצב שבו האדם ממשיך לחוש איתותים מאיבר שאבד, במקרה שלנו, תאי שערה שאחראים לשמיעה בתדרים גבוהים). אין כל קשר בין טינטון והתחרשות, את הדאגה הזו אפשר להוריד מהפרק..

יתכן שיש לטינטון קשר לבעיות במפרק הלסת או לחוליות הצואר. גם נטילת תרופות מסויימות עלול לגרום בטווח הארוך לטינטון (קוראים לזה תרופות אותוטוקסיות).

עוצמת הטינטון יכולה להיות מושפעת מגורמים סביבתיים (הוא מורגש יותר בסביבה שקטה או בנוכחות טריגרים מסויימים) ופנימיים (לחץ, עייפות, תזונה ועוד). בהדרגה כל אחד לומד מהם המציתים של הטינטון שלו וניתן לווסת אותם (למשל צלילי הסביבה, מאכלים מסויימים (כולל מלח וסוכר), מצבים רגשיים).

כשלושים אחוז מהאוכלוסיה יחוו טינטון. רוב האנשים לא מתרגשים מהצפצופים, הם נתפסים אצלהם כעניין שולי שבשולי ומהר מאד הם מפתחים הסתגלות (הביטואציה) ומפסיקים לשמוע אותם.

מיעוט זעום מתוכם יפתחו סבל כרוני וקשיים בתיפקוד. אנשים רגישים אלו מאופיינים בד״כ בהיפראקוזיס (רגישות יתר שמיעתית), מיזופוניה (סלידה מרעשים), ורגישות כללית לרחשי הגוף.

גם מצבים נפשיים כמו דכאון, חרדה או פוסט טראומה, יכולים לעכב את ההסתגלות לטינטון ולהעצים את הסבל ממנו.

 

כלומר, אצל רוב האנשים הטינטון עם הופעתו הראשונית נחווה כגירוי אגבי לא משמעותי, ואילו בקרב קבוצת האנשים המתייסרת מטינטון נראה שהטינטון נתפס כמסוכן ומאיים, ומעורר תגובות הישרדות אוטומטיות - fight or flight.

ואכן, מחקרים מצאו שהאיזור במוח האחראי על תגובה רגשית - האמיגדלה, מחובר אצל אנשים אלו בקישורים חזקים לאיזור האודיטורי ומגיב באופן מופרז, יחסית לאנשים המסתגלים מהר ובקלות.

איזורי המוח האחראים לתגובות ההישרדות ניזונים מהאמיגדלה ה״היסטרית״, ומפתחים רגישות רבה, חיפוש אקטיבי של הגרוי המאיים, תחושת איום ודריכות, מה שמחולל באופן מעגלי הגברת הווליום הסובייקטיבי של הטינטון. 

 

זכרו:

 

הטינטון עצמו לא גורם לסבל אלא התגובה הרגשית אליו (פחד, סלידה, זעם, חרדה וכו). לכן מטרת כל הטיפולים בטינטון אינה שינוי הטינטון (הרפואה עוד לא מצאה דרך) אלא שינוי התגובה הרגשית אליו


 
הטינטון לא נעים אבל אם מוצאים את ה״אטיטיוד״ הנכון, ההתמודדות יכולה להוביל להפחתת הווליום שלו, ואגב כך להרבה שינויים לטובה בחיים! מחשבה מחדש על סדרי העדיפויות בחיים, על צרכים גופניים ונפשיים, על הפגת לחצים.. 

 

הצעד הראשון בהתמודדות עם טינטון הוא קבלת מידע אמין ומדוייק על התופעה, כדי להפחית את חוויית האשמה, הפגימות והמסוכנות של התופעה.

חשוב שהמסר של המטפלים בטינטון יהיה מסר אופטימי ומפיח תקווה ואמונה. רופאי אאג לעיתים מגלים חוסר רגישות להיבט הנפשי, וזה הלוא ההיבט החשוב ביותר לריפוי!

חשוב שהמסר יעבור: העבודה אינה ישירה על הטינטון, אלא עקיפה: על התגובה הרגשית אליו.

 

בטיפול בטינטון ניתן להתייחס לשני רבדים:

יש את ההיבט הממוקד, שמטרתו התקדמות אל עבר יצירת הביטואציה מוחית- שהיא יכולת המוח לסנן החוצה את הרעש, כמו כל רעש רקע חסר משמעות.

הטנטון עצמו אינו ניתן לריפוי (הוא כאמור תופעת פנטום שנגרמת כתוצאה מירידה קלה בשמיעה, שאין לה תקנה), אבל אפשר להפחית את תגובת הסטרס כלפיו עד שהוא נהיה נון-אישיו, ועובר מיסוך מלא עי המוח עד כדי כך שמפסיקים לשמוע אותו (כמו מזגן שעובד ברקע).
בגלל שהטנטון נוצר כנראה ברמות עיבוד מוחיות גבוהות יחסית, זה לוקח זמן, אבל קורה תוך מספר חודשים. 
במילים האחרות, הטינטון לא חולף אך מפסיקים לשים לב אליו, והוא נחווה כרחש רקע רחוק ולא מטריד.

מאד חשוב להאמין שזה אפשרי!! המוח הוא גמיש, ויודע לסנן החוצה אינפורמציה לא רלוונטית. אם מרפים ממאבק בטינטון ועיסוק יתר בו, המוח ילמד שמדובר בגרוי חסר משמעות, לא אינפורמטיבי ולא מסוכן, ויתחיל להתעלם ממנו. 

מה שעוזר מאד בתהליך ההסתגלות הוא שימוש ככל הנדרש במחוללי רעש לבן בעירות ובשינה (שגורם לטינטון להיות פחות חודרני וכך מתאפשרת רגיעה), יחד עם תירגול יומיומי של מיינדפולנס (מדיטציה) ואיכויות של חמלה וקבלה.
חשוב שמחוללי הרעש לא ימסכו לגמרי את הטינטון. כמו כן חשוב לבחור רעש רקע נעים לאוזן.

בנוסף, הרפייה ודמיון מודרך יכולים להעניק לטינטון קונוטציות חיוביות במקום מסוכנות (כמו רוח בשדה חיטה, צרצרים באחו, שירת לווייתנים, מסע בין כוכבים, ועוד, כיד הדמיון הטובה), וכן אימון תשומת הלב לנוע למקומות נעימים ובטוחים בגוף.

אנשים עם טינטון נוטים לחיות ״בתוך הראש שלהם״. כדי לפזר את תשומת הלב ואת חוויית העצמי לשאר חלקי הגוף, מומלץ לאמץ פעילות גופנית אהובה או חוויות גופניות נוספות: מקלחות קרות, מסאזים, יוגה וטאי צ׳י, צ׳יקונג וטיפול גופנפש.

לצד כל אלו קיים ההיבט העמוק יותר, הרואה בטנטון (או יותר נכון, המתח בתגובה הנפשית אליו) כמאותת על אי נחת, וכהזמנה לתהליך של בדיקה מחדש ושיפור החיים. השיפור בטנטון מופיע ביחד עם תהליכי שינוי רחבים יותר, כמו פיתוח תחומי עניין ועיסוקים המושכים את תשומת הלב, בירור הערכים והצרכים החשובים והפניית משאבים אליהם, וטיפוח גישה סבלנית וסלחנית ומקבלת כלפי עצמי ואחרים.

חשוב מאד לקחת את הופעת הטינטון כהזדמנות לשיפור החיים, ולהיזהר מעמדה קורבנית ומרחמים עצמיים. עדיף לדבר כמה שפחות על הנושא (כדאי לבחור אדם אחד כמלווה ותומך בדרך) ולא להשתתף בפורומים שבהם אנשים כותבים סיפורי אימים על הטינטון שלהם, שכן ככל שיש יותר עיסוק ישיר בנושא, בעירוב רגשות שליליים, המוח יתקשה ללמוד להרגע ולהתעלם מהרעש.

 

טיפול פסיכולוגי יכול ללוות את המסע הזה, לסייע למטופלת לזכור שאין היא אשמה בטינטון ושהוא harmless, לצד עזרה בטיפוח מחשבות מסתגלות. למשל, להחליף מחשבה כמו ״הטינטון הורג אותי, אני משתגע״ במחשבה עובדתית ונייטרלית כמו ״הטינטון כעת מאד רם". 

שיטת הטיפול הייעודית לטינטון הדומה ברוחה לרעיונות הללו היא ״תרפיית אימון מחדש (של המוח) לטינטון״. Tinnitus retraining therapy TRT  אולם בארץ אין כמעט מטפלים שהוכשרו לשיטה זו.

טיפול בגישת ACT Acceptance and comittement therapy יכול מאד להתאים, וגם MBCT Mindfulness-based cognitive therapy. כמו כן יכולה להועיל השתתפות בקבוצה ייעודית לטינטון, שמעניקה תמיכה, מידע ומיומנויות של קשיבות mindfulness.

שימו לב שטיפול דינמי בטינטון עלול להתעסק מדי בסימפטום ולייחס לו משמעויות סימבוליות לא מודעות, וכך להעצים את ״חשיבותו״ במיינד של המטופל/ת ולעכב את תהליך ההביטואציה. 

לא מצאתי בארץ טיפול מספק בטנטון. אם תמצאו כזה אשמח לשמוע!


ניתן להיעזר באתרים ומקורות מעולים שמצאתי באינטרנט, רובם ככולם מציעים דרכים שונות לקבלת הטנטון כדרך להביטואציה, בעיקר דרך מיומנויות של מדיטציה ועבודת גופנפש, ולצידן פיתוח אמונה שיש בטינטון פוטנציאל להנעת תהליכים טובים בחיים ומציאת משמעות ותחומי עניין מרתקים שיתפסו את ה״פוקוס״.
גם לאדם לא ״רוחני״, הם מדברים בהגיון רב, מבוססי מחקר ומאד מועילים!

אין טיפול תרופתי לטינטון, אך אם יש קושי בשינה המלווה בדכאון וחרדות עקב הטינטון, אפשר לשקול לקחת מירו, כדור אנטי דכאוני שמסייע לשינה.
גם אנטי דכאוניים ממשפחת הטריציקלים (אלטרול) נחשבים כמורידים מעט את עוצמת הצליל. המחקר על זה לא נרחב ויש לתרופה תופעות לוואי.

 

אציין, כי בשטח קיימות שיטות רבות המיועדות לטפל  בטינטון: דיקור, פיזיותרפיה, הומאופתיה, גרייה גולגלתית ועוד. כל אדם הוא אחר, ולכל אחד ואחת יכולה להועיל שיטה כזו או אחרת. הגישה שהצגתי במאתר זה, טיפוח ההסתגלות המוחית, יכולה לעבוד יחד עם שיטות אחרות.

מן ראוי להזהיר, שחיפוש אינטנסיבי וממושך אחר שיטות שונות, וקפיצה משיטה לשיטה, עלולים לקבע את תפיסת הטינטון כמשהו מסוכן שחייבים להיפטר ממנו בכל מחיר. המוח לומד שהטינטון הוא נושא מאד מרכזי וחשוב בעולמו של האדם, וזה רק מגביר ומעצים את תשומת הלב אליו, דבר שעלול להוביל להחמרת הטינטון. 

 

 

לפניכם מספר קישורים לאתרים המספקים מגוון עצום ונפלא של הכוונות טיפים ומילות הרגעה. אני מתרשמת שהעוסקים בתחום חוו בעצמם טינטון ועוזרים מכל הלב לאחרים.

לצערי לא מצאתי חומר מוצלח, לטעמי,  בעברית.

 

אפליקציה להסתגלות לטינטון

 

אתר של ג׳ניפר גאנץ, מפתחת האפליקציה הנ״ל, עם קורס מיינדפולנס להפחתת מתח מטינטון

 

האתר של ג’ואי רמיני המקסימה! מומלץ בחום
יש לה המון חומרים חינמיים וגם קורס שעולה כסף
 (חפשו אותה גם ביוטיוב joey remenyi)

 

האתר של ג’וליאן קוואן הנהדר.
מלא בסרטונים וטיפים מצויינים.
  (חפשו אותו גם ביוטיוב julian cowan hill)

 

האתר של גלן שוויצר- אדם מקסים ואינטליגנטי עם מלא סרטונים וטיפים  (חפשו אותו גם ביוטיוב glenn schweitzer)

 

שני קישורים למה שמכונה ״היפנוזה״, למעשה הרפייה טובה ומרגיעה:

https://www.freehypnosissessions.com/tinnitus-turning-down-the-volume-hypnosis-session.html

 

https://www.youtube.com/watch?v=F4KAQTvI9yw&feature=youtu.be

 

מספר מאמרים אקדמיים מייצגים על התיאוריה והמחקר של טיפול בטינטון:

 

הרצאה עניינית ומרגיעה על טיפול CBT בטינטון

 

המאמר המכונן על שיטת  Tinnitus retraining Therapy  TRT

 

מחקר אחד מני רבים התומך ביעילות טיפול קוגנטיבי מבוסס קשיבות בטינטון

 

עדות להשפעת תרופות אנטי-דכאוניות על עוצמת טינטון

 

אתר האגודה הבריטית לטינטון  

אתר האגודה הקנדית לטינטון 

אתר האגודה האמריקאית לטינטון  

 

שאלונים לאמידת מידת הסבל והפגיעה בתפקוד כתוצאה מטינטון

 

והכי חשוב-

לא להעמיס יותר מדי!

הרעיון הוא להתרגל אל הטינטון ולהפוך אותו לנון אישיו.

כדאי לעיין במקורות הללו מדי פעם, לא באינטנסיביות 😊

בהצלחה 🌸🌸

 

 

ביקרתם וקראתם? ממש אשמח אם תשאירו תגובה (:

 

תגובות

הוספת תגובה

רוני פרישוףרוני פרישוף11/10/2020

. דבורה יקרה, אשתדל לחפש גם חומרים בעברית!

דניאלה יקרה, אני מאד מבינה לליבך. זה סבל נוראי!!! אבל אנא בואי בראש פתוח לרעיון חדש. אנא האמיני שמה שגורם לסבל ולייסורים הוא התגובה הרגשית לטינטון: התעוב, השינאה, החרדה, המלחמה הלא פוסקת.
המוח קולט את התגובה הזו ומבין שבפניו אויב איום ונורא, ורק מגביר את הרגישות אליו, דבר שמעלה את עוצמת הווליום שלו!! ככל שהפחד והמאבק גדלים כך הטינטון גובר.

מי שלא נלחץ מהצפצופים בימים הראשונים שהם מופיעים (10-20 אחוז מהאוכלוסיה!!) מתרגל אליהם ציק צ’ק עד שהוא לא שומע אותם יותר.

אנא אמרי לעצמך, זה לא הטינטון מייסר אותי, זו התגובה הרגשית שלי, שמלבה אותו.

לא מספיק להגיד את זה, חייבים לתרגל הרפייה, רגיעה, מדיטציה, דמיון מודרך. כדי להפחית את תגובות הסטרס, ולשכנע את המוח שבאמת אין פה סכנה.

היכנסי לקישורים שנתתי, כולם בדיוק במסר הזה, ונותנים שפע טיפים הדרכות והרפיות.

אפשר גם ליטול אלטרול כדי להקל על הנפש (בהכוונת רופא כמובן)

בהצלחה!!!!!

דבורהדבורה11/10/2020

. חבל שכל המאמרים באנגלית.
אני מבינה לא רע,אבל לא מסוגלת לקרוא מאמרים מדעיים.
אם היה אפשר משהו מתורגם,הייתי שמחה מאד.
תודה!

דניאלהדניאלה11/10/2020

. "הטינטון לא גורם לסבל"??? זו מסקנתך לאור נסיון אישי? בהחלט גורם לסבל - זמזום חזק בלתי פוסק באזניים.
"תופעת פנטום" היא לרוב תופעה שהרפואה לא מוצאת לה סיבה ישירה. מדובר בתופעה פיזיולוגית.
מסכימה ומצטרפת לשאר ההמלצות הטיפוליות, ובעיקר להימנע מעיסוק יתר דינמי ב"סיבות" לכאורה וכן בדפוסי ההתמודדות היעילים. תודה

נעמי טאוברנעמי טאובר10/10/2020

. תודה רבה רוני יקרה, על העושר ההשקעה והנדיבות

צרו קשר

יצירת קשר, רוני פרישוף פסיכולוגית קלינית בתל אביב


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.