תחנת העמקים. כתובתינו החדשה: www.psy.org.il
תחנת העמקים.               כתובתינו החדשה:  www.psy.org.il

מאמרים לציבור

חשיבות האבחון והמעקב אחר לקויי למידה

אוכלוסיות לקויות הלמידה הם בעלי צרכים רבים ומגוונים - כיצד לממשם?
מאמר לציבור מתוך עיתון "בבקעה"
תאריך פרסום: 21/7/2004
שכיחות לקויות הלמידה נמצא בעלייה בשנים האחרונות
ניתן למנות כסיבות לכך את התזונה וההשפעות הסביבתיות, המודעות הגוברת, החלשות מערכת החינוך הפורמאלית, העמקת מגמות האבחון, פיתוח כלים טובים יותר להערכה, מגמה תרבותית לזכות בלקויות והקלות לחיים.
 
אוכלוסייה זו היא קבוצה גדולה ומשמעותית אשר מרכיבה מרכיב גדול מעבודת גורמי החינוך, הטיפול והסיוע החברתי בכל התחומים, החינוכי, הקליני, הייעוצי, הקהילתי, הרפואי וההתפתחותי.
אוכלוסיות לקויות הלמידה הם בעלי צרכים רבים ומגוונים הכוללים איתור מוקדם, אבחון יעיל, הערכה וליווי מתמשך, סיוע לילד המתקשה, סיוע להורים ולמשפחה, מתן התאמות חינוכיות ופתרונות לימודיים למיצוי יכולתם, פיתוח מודעות של הצוותים החינוכיים והטיפוליים, טיפול בקשיים רגשיים וחברתיים, השמה מקצועית ועוד.  
תחום לקויות הלמידה כולל בתוכו קשת רחבה של קשיים שחלקם חופפים ואף סותרים לכאורה:
דיספונקציות מוחיות מולדות, דיסלקציה, פגיעות התפתחותיות, קשיים מוטוריים, דיס קלקוליה, קשיי למידה, טעונות טיפוח, יכולות נמוכות, קשיים רגשיים, בעיות קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, לקויות למידה לא מילוליות, הפרעות בתקשורת.
העוסקים בתחום זה באים קשת רחבה של בעלי מקצוע שאף הם בחלקם חופפים ואף סותרים לכאורה:
מאבחנים דידקטיים, מורים לחינוך מיוחד, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, יועצות פדגוגיות, נוירולוגים, פסיכיאטרים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים חינוכיים, פסיכולוגים התפחותיים, פסיכולוגים קליניים, כל שיטות ההוראה המיוחדת, מרכזי למידה, מטפלים באומנות והבעה, כל סוגי המטפלים האלטרנטיביים.
 
למרות התחום הרחב והמטפלים הרבים, הקושי הוא כרוני, מאיתור מוקדם ועד התאמה בבחינות והשמה מקצועית, דורש השקעה רבה לאורך שנים, מתסכל ומעייף את הילד, ההורים והצוותים החינוכיים והטיפולים. התחום מתאפיין במספר קשיים כרוניים אף הם:
  • טיפולים פרטניים בפסיכותרפיה ארוכת מועד ביעילות נמוכה.
  • השקעת משאבים רבים בטיפולים שונים באופן לא יעיל.
  • התעייפות, שחיקה ודילול הטיפול בטרם הטבה מציאותית או מערכתית.
  • אבחונים מפוארים ללא המלצות מספקות, אבחונים ריקים עם המלצות שבלוניות, אבחונים מפוארים עם המלצות מפורטות שנשארות בארכיון ןעוד דוגמאות לאבחונים שלא מקדמים הטבה. 
  • הנחיות לא מותאמות לשלבים התפתחותיים שונים, חוסר צפייה עתידית והכנה לשלבים הבאים ולקושי הצפוי הבא. 
  • הזנחה של חלקים (רגשי, חברתי, לימודי, משפחתי, פיזי, התנהגותי...) מהטיפול הכולל בגלל הסתמכות על בעל מקצוע באוריינטציה ספציפית.
  • נסיגות במעברים בין מסגרות בשל סיום משאבים התלויים במסגרת וחוסר העברה והמשכיות טיפולית בין מסגרות.
  • גדילה ומעבר למעקב וליווי תוך צמצום טיפולי רב תחומי, התמקדות במטרות לימודיות והתנהגותיות. 
  • מגמה מערכתית להעברת הטיפול למסגרות מיוחדות וצמצום היכולת הטיפולית בהדרגה במסגרות הנורמטיביות.
  • חילוקי דעות וקשיים טיפוליים יוצרים בקרב ההורים, המטפלים והמחנכים עימותים ומחנאות.
בשל כל הקשיים הללו מומלץ מאוד להסתמך על אבחון והערכה מוקדמים ככל הניתן, להיות ערים לקשיים ולעשות את ההבחנה המבדלת על ידי איש מקצוע המיומן בהבדלה בין קשיים רגשיים, התפתחותיים ולקויות למידה הגורמות לאותם קשיים התפתחותיים ורגשיים.
 
אך חשוב מכך, מעבר לאבחון ולהערכה עצמה, בשל הקושי הרב בהתמדה ובמציאת מענה נכון למצבים שונים, למסגרות שונות, לשלבים שונים ולילדים שונים אני מציע גישה של מעקב וליווי על ידי "מרכז מקרה" (case manager) אשר מכיר ומיומן בנסיון עבודה עם מגוון הגורמים המטפלים והמלמדים את הילדים בעלי לקויות הלמידה, המסוגל להציע מגוון המלצות לימודיות וטיפוליות מותאמות לילד ולמצב, לכוון ולקבוע סדרי עדיפויות ותוכנית עבודה מערכתית, ליצור דיאלוג, קשר ותיאום בין הגורמים המטפלים, להעריך תקופתית את איכות והתקדמות הילד בטיפול ובלימוד על פי המטרות שנקבעו ולעדכן תקופתית את התוכנית.   
 

התפרסם בעיתון "בבקעה"

גליון 238

יולי 2004

 

תגובות

הוספת תגובה

3325/1/2010

DyUZGslhgIDhJND.

3313/1/2010

sMbmXxTwtIQtFdjTQm.

335/1/2010

oIoYJJkwRCtKqowaJDx.

334/1/2010

vkpdanlCFxFgaU.

3327/12/2009

yiSLGwNxCnECk.

3327/12/2009

oMFbGbmsqmoluXwVg.

3327/12/2009

lVqVyWgYrGWAmcEPJa.

3327/12/2009

MXfoPXkpXiWqqfqs.

3.428571428571433.4285714285714320/12/2009

KtHRfjiUAVYYfdgOA.

3319/12/2009

honYAuGphQVUxweZ.

3318/12/2009

MMTwWSlzVrCqnBSCh.

3316/12/2009

imlkVKxzkORlzSyG.

3314/12/2009

nwvMxCosgh.

3311/12/2009

lLlIlioQkqDxKMV.

דניתדנית21/1/2009

פסיכודרמה. היי רציתי להתחיל ללמוד פסיכודרמה במכון כיוונים
רציתי המלצה של מישהו?
זה האתר שלהם
http://www.psychodrama.co.il/

מירב ששון, בית אקשטיין , המרכז הרב תחומימירב ששון, בית אקשטיין , המרכז הרב תחומי15/8/2006

קבוצת העצמה לתעסוקה לתסמונת אספרגר גיליאי 30-40 [ל"ת]. נפתחת קבוצת העצמה לתעסוקה
לאנשים עם תסמונת אספרגר

אם אתם בעלי השכלה אקדמאית או מקצועית,
סביב גילאי 30-40
עם נסיון כלשהוא בעבודה.
אם אתם מרגישים קושי
בהשתלבות בעבודה –
חברתי ו/או מקצועי.

אם אתם מעוניינים בשינוי,
ובמציאת עבודה העונה על כישוריכם,
לנו יש את המענה עבורכם!


בימים אלה אנו מגבשים קבוצה לתכנית הכנה וליווי בתעסוקה
לאנשים עם תסמונת אספרגר
בעלי השכלה אקדמאית או מקצועית ונסיון בעבודה, סביב גילאי 30-40 .
הנכם מוזמנים ליצור קשר עם מרב ששון
במרכז הרב-תחומי לאנשים עם תסמונת אספרגר בתל אביב
טלפון: 03-5237963 או במייל: href="mailto:kishurimt@012.net.il" kishurimt@012.net.iltarget="_BLANK">kishurimt@012.net.il />

ורדורד22/4/2006

בין פסיכולוגיה ללקויות למידה.

אני מציעה להסתכל על הנושא של ליקויי למידה במבט כולל יותר, כשייכים לתחום רחב של תכונות קוגניטיביות כמו גם רגשיות, תקשורתיות וכו' שאנו נולדים איתן. בהיבט השלילי, הגדרת לקויות הלמידה מאפשרת לאבחן תלמידים בעלי בעיות ולפתח דרכים לעזור להם. בהיבט נייטרלי יותר, הן מדגימות לנו פן מסויים (אמנם קשור יותר לצד הלימודי) של הוריאציה הרבה, המולדת, שיש בין בני האדם.

הרעיון של בסיס מולד לתכונות נפשיות ולאישיות אינו חדש. הפסיכולוגיה מכירה זה זמן רב בכך שתינוקות אינם נולדים "לוח חלק", ושיש הבדל בטמפרמנט ביניהם. בצד הקיצוני של הבדלים בין אנשים, הפסיכיאטריה יודעת להגדיר פתולוגיות שונות, שלחלקן יש תרומה גנטית. לדעתי, המרחב שבין שני קצוות אלה לא מוערך מספיק. הן בתיאוריה והן בקליניקה, התחום של הבדלים מולדים בין אנשים בתוך הספקטרום הנורמלי אינו מקבל חשיבות ראויה. פעמים רבות מדי מחפשים את הסיבות לקשיים של ילדים ובוגרים כאחד בהסטוריה שלהם, ולא בדרך הייחודית בה הם חווים את המציאות הודות למבנה המוח שלהם או לאספקטים מולדים אחרים. אצל תינוקות ההבדל הוא בטמפרמנט, אך לא די בכך להסביר את ההבדלים. ככל שאנו מתבגרים, עם הבשלות וההתפתחות הגופנית והנפשית, אנו מביאים לידי ביטוי יכולות, אופני תפיסה ודרכי התמודדות נוספים, שעשויים להיות שונים מאד בין אדם לאדם.

אני מודעת לכך שהתייחסות לתחום הוריאציה המולדת בין אנשים בתחום הנפשי טומנת בחובה סכנות אתיות כבדות משקל, כמו למשל בתיוג אנשים ובמבט דטרמיניסטי על חייהם ועתידם. אין לי ספק שהנושא האתי ראוי לדיון וטיפול. אולם מאידך, הרחבת ההתייחסות של הפסיכולוגיה הקלינית להבדלים הללו, הן באבחון והן במתן טיפול ספציפי יותר, תתרום רבות לרווחת המטופלים. לדוגמא, הבנה שבדידות של ילד/אדם עשויה לנבוע מהסטוריה של קושי להבין רמזים חברתיים בלתי מילוליים (הודות לאספרגר, שאולי לא אובחן), ולא בהכרח מטראומה בילדות, עשויה להוביל לטיפול יעיל יותר. או, הבנה שבעיות התנהגות עשויות לנבוע מרגישות יתר לסביבה, או לחילופין מסף רגישות גבוה, ולא בהכרח מבעיות משפחתיות, עשויה להגביר את יעילות הטיפול ולמנוע בזבוז משאבים על טיפול ארוך מדי.

בחזרה לדיון שהועלה כאן לגבי ההכשרה הנחוצה לטיפול בילדים בעלי בעיות התפתחותיות או ליקויי למידה. איני מתיימרת לדעת למי העדיפות בטיפול בילדים אלו, אולם אני רוצה להציע שכאשר פסיכולוגים מטפלים בילדים הללו, הם יהיו מודעים ובקיאים גם באפשרויות של בעיות מולדות שהילדים מביאים איתם, בנוסף להסטוריה אישית ורקע משפחתי או מערכתי.

 

 

אספרגראספרגר22/4/2006

פורום אספרגר [ל"ת].

הפורום הישראלי של האספים (אנשים עם תסמונת אספרגר) נמצא כאן:
http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=15669
כל אלה שיש להם תסמונת אספרגר מוזמנים להצטרף לפורום.
גם אלה  שאולי יש להם תסמונת אספרגר מוזמנים להצטרף לפורום.

קישור מצורף: http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=15669

אספרגראספרגר22/4/2006

פורום אספרגר.

נויה (ההיא)נויה (ההיא)12/9/2004

משה המושיע [ל"ת]. תודה על הרעיון, על האזכור למעוררי וויכוחים עקרים ועל הנימוס בפנייה המכובדת.

משהמשה12/9/2004

תגובה לויכוח בין הנויה ההיא, להוא, הפסיכולוג.

ממש גן ילדים.

אולי תלכו לטיפול...

נויה ספקטורנויה ספקטור9/8/2004

מושא עקיף.

כמי שבעיניך -

טועה, מטעה, רועה בשדות זרים ורוכשת השכלה בין הגויים, אינטרסנטית ללא-תקנה, כותבת גבוהה-גבוהה, וגם חסרת מקצוע מוגדר - לא ברור לי מה הטעם שאתה מוצא בהתקפות ובזעף. לא לילד הזה, לא לנער. עם מי בדיוק אפשר לשתף פעולה בסגנון כזה?

נויה ספקטורנויה ספקטור9/8/2004

הגדרות ותכלית בוויכוח [ל"ת] [ל"ת].

יוסי ארןיוסי ארן9/8/2004

לא מלחמה ?!.

גברת נכבדה,

גם אני עבדתי בחינוך המיוחד - כמורה וגם בחינוך הרגיל. אני מכיר את עומק הידע של אנשי החינוך המיוחד. את היקף הידע שלי אינך יכולה להעריך ואין זה המקום לפרטו. מאידך, אין חולק על רמת ידיעותייך. ההפניות שלך לעיון מעניינות (אך אינך יודעת שאם אני מכיר אותן - ואני מכיר !).

לפני שאת מזלזלת במי שאינך מכירה ומטיחה האשמות ראוי שתודי שאת במלחמה. במקום להפנות את החרון הקדוש שלך אלי ואל עמיתי היה מקום להציע מודל של ריכוז מקרה הנראה לך מתאים. מבין השורות עולה שאת רואה את ריכוז המקרה אחרת ממני ולכן את דורשת "מומחה". בעוד שאני סבור שלכל דיסציפלינה יש פרספקטיבה כלשהי על לקות הלמידה, ומתוך כך היא "מבינה" מה זה לקות למידה ויכולה לרכז את המקרה. הריכוז אינו מניעה של טיפול בידי מומחים אחרים אלא תיאום בינהם. עם קצת ניסיון וכישרון גם מזכירת בית הספר יכולה לעשות את זה.

אכן, ראוי שמומחים יטפלו בבעלי לקויות הלמידה. ויש כאלה - קוראים להם פסיכולוגים הידע שלהם לא פחות אינטגרטיבי ורחב משלך. ההכשרה הפסיכולוגית התקדמה לא פחות מזו של החינוך המיוחד. גם בחינוך המיוחד עשו ועושים טעויות, ואף פסיכולוג לא טען שצריך להפקיע מידיהם את ההוראה של הילדים עם הצרכים המיוחדים. "הטעויות" שעושים פסיכולוגים חינוכיים אינם עדות לכך ש"מומחים" אחרים מתפקדים טוב יותר.

השאלה האם התמחות בליקוי למידה היא פרופסיה עדיין פתוחה. זה לא כל כך ברור כמו שאת מציגה את זה. התתמחות של מנתח לב בסגירת שסע זה או אחר אינה הופכת אותו למומחה לשסע. הוא קודם כל רופא שהתמחה בניתוחי לב.

יתר על כן איני מכיר הרבה מורים בחינוך המיוחד שקוראים אבחון בו מופיעות המילים: "דיספאזיה, ההבדלים בין אלה לבין דיסארטריה (דיספראקסיה או אפראקסיה התפתחותית או טראומאטית)" שמבינים מה הם צריכים לעשות. זה ממבו ג'מבו של מומחים. כמורה זה בדיוק כמו לכתוב באבחון שהילד "סתום בלום בצבע חום". זה לא עוזר לי. בשביל ללמד צריך לדעת רק מה נקודת ההתחלה במילים פשוטות מה היעד, גם במילים פשוטות, ואיך לעשות זאת עם הכוחות שיש לילד. זהו. את כל היתר אפשר לשמור לספר הבא או לפוסט דוקטורט והמאמרים הנלווים לו.  

והערה אחרונה לסיום, ההגדרה בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה חינוכית אולי מדויקת מבחינת התרגום אך מטעה את מי שאינו מבחין בין פסיכולוג חינוכי מומחה לבין מי שרכש השכלה במדינות אחרות בעלות הגדרות שונות.

 יוסי

נויה ספקטורנויה ספקטור9/8/2004

לא מלחמה וכן מקצוע [ל"ת].

יוסי ארן הנכבד,

כל-אימת שאני מביעה דעה, בדרך-כלל מקצועית ומבוססת על נסיון וידע במקצועי, מופיעים "מתקיפים" כמוך המשלחים קשתות וחיצים וחרמות.   "ריכוז מקרה" היה מקובל בחינוך המיוחד שנים רבות ביותר לפני שהגיע אל המודל שאתה מציג. גם חוויתי את עבודת "ריכוז המקרה" בעבודתי בעבר בבית ספר בבית חולים פסיכיאטרי. ליקויי-למידה דורשים ריכוז שונה: ילדים לקויי-למידה נחשבו מפגרים ובמשך שנים רבות אנשי החינוך המיוחד הוכיחו שאינם כך. לקויי-שפה נחשבו מפגרים ומופרעים - ואף היום קראתי אבחון "פסיכודידקטי" מזעזע של פסיכולוגית חינוכית שאין לה מושג בהשלכות האבחון שערכה, שלא היססה לכתוב "תיפקוד אינטלקטואלי מתחת לממוצע" ו"בעיות רגשיות" בדוח על ילד מוכשר ואינטליגנטי, פגוע שפה, לקוי-למידה בליקויים שנעלמו מעיניה ולא מצאו מקום בדוח השטחי שכתבה. לא על כך הוויכוח הפעם: מומחה לליקויי-למידה הינו  פרופסיה  ועל כך אמנם המאבק שלי ושל חברי. צר לי שאתה, כמו רבים המשתלחים בנושא ובנושאים במקום לכבדו ולכבדם, ובמקום ללמוד ולהעמיק ולהכיר את התחום, משליכים (פרוייקציה, זוכר?) אלי את המנגנון הזול ומאשימים אותי ואת חברי ב"מלחמה על הילד". אתם נלחמים כאן, בשטח בלתי מוכר לכם. לידיעתך, יכולתי להילחם עליו מן הצד שלך, אילו חשבתי שהוא נכון: הדוקטוראט שלי הוא בפסיכולוגיה חינוכית, הבחירה שלי היא החינוך המיוחד, ההתמחות הבינתחומית הנדרשת להבין ילד בעל ליקויים שמקורם התפתחותי ולא הפסיכולוגיה הקונבנציונאלית היא  דרכי, כאשר מדובר בלקויי-למידה. לך ולחבריך ולרבים מדי מבין חברי במקצוע "מאבחן לקויי-למידה" חסרה ההתמחות באבחנה מבדלת בחינוך המיוחד, בהוראה יחידנית בחינוך המיוחד, בהוראה בכיתות בחינוך הרגיל, בהתאמת תכנים ודרכי-לימוד. ראוי לזכור את הדרך שעשה האבחון מן הלימוד בדרכים שונות ועד לאבחנה המבדלת מתוך האבחון-עצמו. אנא, עיין בחומר על ליקויי-שפה, אפאזיה התפתחותית (מאז פרויד, אם תרצה, אבל עם כל מה שנלמד ונחקר והוסק אחר-כך על פגיעות מוחיות ושפה), דיספאזיה, ההבדלים בין אלה לבין דיסארטריה (דיספראקסיה או אפראקסיה התפתחותית או טראומאטית) וכישורי-שפה בכלל. אני חשה צורך בתיווך בין ילד או בוגר בעל ליקויי שפה וקשב לבין הורי ומטפלים משפחתיים - כי זו הדרך בעיני. שאל-נא את חבריך בשרות הפסיכולוגי של אוניברסיטת תל-אביב על הקשיים שיש להם באבחנה של חרדת-בחינות ובעיות אחרות של סטודנטים לבין השלכות של ליקויי-למידה על התיפקוד האקדמי והחברתי של סטודנטים שפונים אליהם. אני אתמוך בך ובכל מי מחבריך שילמד את הנושא ויתנסה בו לפני שיכה את המומחים מתוך ובשם המקצוע שלך בלבד. אחות, פסיכיאטר, רופא, פסיכולוג - כל-אחד מומחה בתחומו אבל לא למד איך ללמד, איך להתאים, איך לדבר איך לפתח שפה, איך לפתח למידה ואיך לאבחן לקויי-למידה. הטיפול כאן שונה, הליווי, התיאום, ובעיקר הפירוש. לכן לדעתי המלווה המרכז הזה צריך להיות מומחה בתחום. ושוב הרשה לי להמליץ על הספר שהפך רב-מכר: "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" מאת מרק האדון: מעולה להבנת השפה, החשיבה, הצרכים, הדגמים, ההתנהגות והפירושים של לקויי-שפה בכלל ושל בעלי תיסמונת "אספרגר" בפרט. שם תראה כמה המורה מן החינוך המיוחד, המלווה והמסייעת, יודעת את הדרך להסביר ולהרגיע ולנתב. אתה לא חושב שמגיע ללקויי-למידה שיטפלו בם מומחים? אני לא מטילה ספק בידע שלך הפסיכולוגי, כי אני מבינה שזה מה שלמדת. האמן לי, למדתי וחקרתי והתנסיתי ואני עדיין לומדת ומלווה את התחום של לקויי-למידה. לא ברור לי מדוע אינך מעריך את הידע והעיסוק  ומבטל את המקצוע שלי. כמי שטוען ומבין בנושא - הייתי מצפה שתבין את המקצוע שלי ולא שתגרוס שכל אחות ורופא ופסיכולוג ומי שמתאים בעיניך ואינו נושא תעודה מתאימה יוכל לבצע את העבודה. שיתוף פעולה קיים ומתקיים בהצלחה רבה בכל מקרה שבו מתקיימת הערכה לבעלי מקצוע אחר ולא ביטול או פלישה לתחומו ממניעים שונים.

יוסי ארןיוסי ארן9/8/2004

מיהו מרכז מקרה - תגובה לנויה ספקטור.

case management היא שיטת עבודה הרווחת בשנים האחרונות במחוזות בריאות הנפש. בבתי חולים פסיכיאטרים רבים היא כבר מיושמת ולא רק (גם בטיפול בפגיעות ראש לדוג'). היתרון של מרכז המקרה אינו בהכרח בהשכלה חובקת כל אלא בהיותו האדם שמרכז את הטיפול של מטופל יחיד. אם נמשיך בדוגמא של טיפול פסיכיאטרי, הרי שהפסיכיאטר, האחות, העו"ס והפסיכולוג כולם ממלאים תפקידי ריכוז מקרה למרות הפרספקטיבות השונות וההשכלה השונה.

הוא הדין לגבי ריכוז מקרה של לקויות למידה - גם אחות בית הספר תעשה זאת במידה שווה של הצלחה כמו מומחית ללקויות למידה.

צר לי שאת מוצאת כל פעם מחדש הזדמנות להשתלח בטיפול הנפשי לקויי למידה ולהאדיר את ההתמחות בלקויות למידה. אחרי הכל, זו אינה דיסציפלינה בפני עצמה. מדובר, בפסיכולוגיה קוגנטיבית. מי שמתמחה בפסיכולוגיה קוגנטיבית הוא לרוב - פסיכולוג.

ראוי היה לראות את ה- case management כהזדמנות לשיתוף פעולה ולא למלחמה.

כדאי לנסות !

יוסי 

נויה ספקטורנויה ספקטור7/8/2004

מרכז מקרה וסיבות לריבוי מקרי הסינדרום [ל"ת].

לעדי פרי,

בין הסיבות לריבוי מקרים של לקויי-למידה חשוב היה לזכור ולהזכיר במאמר כזה את ריבוי לידות הפגים, את אחוז השורדים בין עוברים וילודים בסיכון גבוה, וכמובן את לקויי-הלמידה ובעיקר לקויי-השפה ולקויי-הקשב שנחשבו "מפגרים" ו"מופרעים" במשך שנים רבות בעבר. ועוד: "מרכז מקרה" הוא מאבחן ומטפל מומחה בלקויי-למידה, עם הרקע המעמיק בחינוך מיוחד, באבחנה מבדלת, בפסיכולוגיה התפתחותית-חינוכית-קלינית, בנוירופסיכולוגיה ובעיקר בפיתוח גישות ושיטות בחינוך המיוחד. בין המומחים בשטח - ישנם אלה שדאגו להכשרה בינתחומית לפני שנפתחו המגמות המיוחדות. ובכל-זאת, במגמת לימודי האבחון במכללת דוד ילין בירושלים - קיימת מגמה כזו המכשירה מאבחנים בעלי רקע מתאים. הרעיון של מרכז מקרה נכון ומבורך - וגם וותיק... כך אני עובדת באבחון ובטיפול ובליווי הכולל ייעוץ להורים ולימוד לנבדקים, עם תמיכה. ומילים אחדות על טיפול נפשי: מרבית לקויי-הלמידה אינם מתאימים לטיפול נפשי, אלא למלווה שהוא מרכז-מארגן-תומך-ומלמד, וגם מתווך ומקשר עד שההורים לומדים את התפקיד הזה ומתווכים בעצמם. זוהי "פסיכולוגיה אחרת", כפי שציינתי במאמרים אחדים. ובטיפול "נפשי" -ניתוח לשוני, הבהרה ושיקופים של ההתנהגות, הנהוגים בפסיכולוגיה הקונבנציונאלית - אינם מתאימים ברוב המקרים, ופעמים רבות טועים ומבלבלים, כמו בניתוח הסיבות לשיכחה, כמו בניתוח "סיבה" להתנהגות "ילדותית", שהם חלק מן הסינדרום, חלק מן התיפקוד השונה של מערכת העצבים. מעטים הפסיכולוגים שמודעים להשלכות הטיפול הנפשי הלא-מתאים על ההתפתחות והגדילה והתיפקוד של לקויי-למידה. אלה גורסים כי "מורה מתקנת" תטפל בלמידה - והפסיכולוג "בנפש". ובאותו הקשר - די לראות את המאמר על הטיפול הנפשי בבעל תסמונת אספרגר המתפרסם כאן, עם ההסברים על דגמי-שפה ותבניות התנהגות בעלי מקור נוירולוגי המפורשים כרגשיים. חרגתי לשם מכאן - כי זו דוגמא לחשיבות שבהבנת ליקויי שפה כאקולליה וכתפישה תבניתית, למשל, ולא כבעייה רגשית  - היא תפישה מהותית בטיפול.

עדיעדי24/7/2004

case manager-מרכז מקרה.

שלום רב זיוה

שאלתך טובה ובמקומה. נראה לי שההכשרה הנדרשת היא באמת רב תחומית ומערכתית ולא רק התמחות ספציפית, לצורך כך מתאים מספר סגנונות של אנשים, בגיל הרך למשל מטפלים מכל התחומים העובדים במרכזים רב תחומיים בצורת עבודה אינטגרטיבית, מכונים להתפתחות הילד או תחנות התפתחותיות קהילתיות יכולות להיות מקומות הכשרה טובים מאוד לבעלי מקצוע בעלי הבנה רב תחומית, היכרות עם מגוון המקצועות הטיפוליים, בגילאים היותר מבוגרים בעלי הכשרה רחבה של לקויות למידה וחינוך מיוחד, ייעוץ ופסיכולוגיה הם בעלי ההסתכלות הרחבה ביותר והתאמה לדרישות.

מעבר להכשרה הפורמלית (אגב אני בדעה שדווקא לפסיכולוגים יש פוטנציאלית את הסמכה הטובה ביותר לכך) נסיון רב מהווה את ההכשרה הטובה ביותר, נסיון בליווי ילדים ומשפחות במגוון רחב של הקשרים, מצבים ושלבים. הגורם השלישי הוא ההבנה והעמדה המקצועית של עבודה רב מקצועית. הגורם הרביעי הוא כישורים אקזקיוטיביים ויכולת בתחום הנעה, העצמה ומניעת שחיקה של אנשי צוות בתהליך העבודה, יישוב מחלוקות ויצירת סביבת עבודה טובה למרות מתחים אפשריים.

איפה ישנם עוד אנשים כאלו...? מסתבר שברגע שיוצרים את התפקיד ומגדירים אותו נכון, לרבים מכפי שנדמה קל למלא אותו! העיקר הוא כניסה של גורם חיצוני בעל סמכות ואמון המשפחה שיוצר ברית עם המוסדות החינוכיים והטיפוליים לטובת הילד ומתמיד לאורך זמן בעבודה מסודרת ושיטתית וכך יוצר סה"כ הגדול מסכום חלקיו.

עדי 

זיוהזיוה24/7/2004

case manager-מרכז מקרה.

כבר מזמן קראתי על ההמלצה הזאת, אולם לא ברור לי מי הוא האדם שיכול לקחת על עצמו את התפקיד הזה: מהי ההכשרה שהוא נדרש לה, ומהו התשלום שהוא עלול לדרוש.

האם זה יכול להיות אחד מהמטפלים בילד? הרי אז הוא יהיה עם אוריינטציה מסוימת, במקום עם ראיית-על כמתבקש מתפקידו.

מהי המלצתך?

זיוה

מנהלת בפורום "הפרעות קשב ADHD" בתפוז.

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.