רוני פרישוף , פסיכולוגית קלינית
רוני פרישוף , פסיכולוגית קלינית

רשימות מקצועיות

הצעה לנוסח אבחנה דינמית עפ״י ויניקוט

הצעה לנוסח אבחנה דינמית על בסיס מושגיו של דונלד ויניקוט.
ההצעה נועדה להדגים כי ״אבחנה דינמית״ לא חייבת להתנסח רק עפ״י מושגיו של קרנברג, כפי שנהוג ברוב המקרים. אבחנה דינמית אפשר לנסח עפ״י כל מערכת תיאורטית עפ״י השקפת עולמו של המטפל.
תאריך פרסום: 18/2/2017

הצעה לנוסח אבחנה דינמית עפ״י ויניקוט / רוני פרישוף

 

ע׳ הינו אדם שחווה את קיומו בעולם כ(מוטל בספק וחמקמק ״אני לא בטוח אם אני באמת בנאדם או מין הולוגרמה״/ בר-קיימא ובלתי מותנה, גם בתקופות קשות/ חי  ויצירתי / שקוף, תגובתי ומרצה ״אני שמח שאת מרגישה שאני מסריח, כי פעם ראשונה שאני מרגיש באמת קיים״ וכיוב׳). חוויית העצמי האמיתי (הינה ברורה, ספונטנית ומלאת חיות/ כאילו נקברה במרתף עמוק ומבודד/ כמעט אינה קיימת ״המוניטור של הנפש שלי הוא קו ישר״/ מעוררת אימה, שנאה עצמית וחרדה ״אם זה מי שאני באמת, אולי עדיף לא להיות״/ שטופת דחפים לא מווסתים וכיוב׳), ואותה עוטף עצמי כוזב (שמצליח לגונן על השבריריות הפנימית ומסייע להשתלבות תקינה אם כי בא על חשבון תחושת קיום ספונטני/ נוקשה וחונק ״אין לכם בdsm הפרעה של נורמליות מוגזמת? אני כזה רגיל וככ אין לי שום סימפטום שאני לא יודע מי אני״/ מתעתע ולעיתים כמו ״מתחזה״ לעצמיות אמיתית ״כולם חושבים שאני אמנית אבל אני סתם פלקט של אמנית כי ההורים הבוהמיינים שלי לחצו שאהיה כזו״/ שמוכר לסביבה תדמית מוצלחת שמאחוריה עומדת חוויית פגימות, בדידות ונחיתות ״הצלחתי לעבוד על כולכם וכולכם האמנתם״ (קורט קוביין) וכיוב׳).

 

מרחב הביניים של החווייה בעולמו של ע׳ הינו (דל ומצומצם/ נרחב ועשיר ומאפשר שפע דמיון ופעילות יצירתית/ משחקי ומזמין לקשרים רגשיים עתירי משמעות/ שברירי וקורס תחת כל לחץ או ציפייה וכיוב׳). במצבי לחץ/עמימות/ציפיות/כאב מרחב הביניים (משמש כמצע תומך של החווייה ״אני מדמיין שאני בסוג של משחק ענק שאני השחקן הראשי, וזה עוזר לי לתפוס קצת מרחק ולחשוב איך הכי נכון להגיב״/ קורס אל קוטב המציאות עד כדי חשיבה קונקרטית ואובססיבית ״אני נהייה רובוט וכך קל יותר״/ קורס אל קוטב הפנטזיה עד כדי חשיבה ביזארית וגלישות פסיכוטיות). לע׳ יכולת (טובה/ דלה/ ייחודית) לייצר תופעות ואובייקטים מעבריים (כמו אמנות, מוזיקה, חיית מחמד, חלימה בהקיץ, אופנה, כתיבה,  פעילות מקצועית יצירתית  ועוד), המשמשים (לביטוי עצמי והבניית זהות/ להרגעה ועיבוד רגשי/ לחווייה משחקית/ להחייאת חוויית קשר עם האובייקט/ כאובייקט פטישיסטי או אובססיבי, וכיוב).

 

נראה כי חוויית העצמי והעולם התהוותה בשנות החיים הראשונות עקב/בזכות/למרות סביבה מוקדמת (מותאמת/ מחזיקה/ לא טובה-דיה/ חודרנית/ מלאה ציפיות לריצוי/ חמורה ומענישה/ תובעת התבגרות מוקדמת/ שמה דגש על הישגים שכליים על חשבון צורך רגשי/ תובעת מהילד תגמולים נרקיסיסטיים  וכיוב׳..). נראה כי היחסים המוקדמים עם האם אופיינו ב(קיום/היעדר pmp והחזקה למצבים מנטליים ראשוניים / יכולת האם להיות ״אם סביבתית״ מכווננת ״ידעתי שאמא תמיד תהיה שם ותבין, בלי לשאול הרבה״/  ביטול עצמי או דכאון של האם ״לכאורה היה לי המון חופש אבל הלכתי בו לאיבוד״/ תגובות מראה מותאמות/מסולפות ״כשכעסתי אמרו לי שאני עייף״/ היענות לצרכים התפתחותיים/ מעברים מטלטלים בין ראיית צרכי הילד והיענות להם לבין דחייה, תסכול וציפייה למותאמות הילד אליה/ שימוש בילד כהורה להורה ״אמא היתה אומרת: את המשחה על הפצע שלי״ וכו׳). יתכן כי האם הגיבה למחוות ספונטניות/ יצירתיות מוקדמת/ תופעות מעבריות/ צרכי אומניפוטנציה ובריאה/ תוקפנות וכיוב׳ ב(תסכול ודחייה/ חינוך להתנהגות בוגרת בטרם עת ״כשחזרתי מכיתה א׳ גיליתי ששמיכי נזרקה וחיילי הצעצוע הועברו לבן דוד קטן״/ החזקה מותאמת/ תגובות חרדתיות/ מאדירות/ מפרות).. כתוצאה מכך חלה (הפרה ברצף ה״היות״ ונטייה לdoing הגנתי על חשבון being שהינו מעורר אימה ״אני לא יודעת לנוח״/ התפכחות חדה מאשליית האומניפוטנציה שייצרה חוויית חוסר אונים מתמדת/ חווייה של מציאות נוקשה המשתלטת על המרחב הפנימי/ תחושות איום ואימה שניתן להרגיע רק באמצעות ריצוי או החנקת צרכים ״כשאני לומדת לאהוב את הרעב ומגיעה לתת משקל אז אני מרגישה בלתי מנוצחת״/ נתק בין גוף לנפש ״הגוף נגרר אחרי כמו צל שאי אפשר להיפטר ממנו״/ אמונה רגועה בעצמי ובעולם ותחושת קבלה בלתי מותנית ״אני שם יד על החזה, מרגיש את הדופק ויודע שאני חי וקיים נו-מט- וואט״ וכיוב׳).

 

נסיונות ע׳ ל״הרס האובייקט״ (בגיל הינקות, בהתבגרות) פגשו (הבנה ושרידה איתנה ועם זאת מלאת חמלה ״כשקישקשתי בעצבים על הקיר הייתי צריך אח״כ לסייד הכל, אבל השאירו ריבוע קטן כתמונה״/ גבולות נוקשים/ מאבקי כוח ״כשאמרתי שלא טעים לי הכריחו אותי לגמור הכל״/ נקמנות ודחייה ״כשיצאתי בטריקת דלת ורציתי לחזור, גיליתי שהבית נעול עד הבוקר״, / הרס ממשי של הורה חלש או דכאוני ״אבא נפטר מסרטן שבוע אחרי שהעזתי פעם ראשונה להחזיר לו מכות״ וכיוב׳). כתוצאה מכך התפתחה חוויה של העצמי כ(הרסני וחסר זכות לקחת מקום ״אני מפלצת שהורסת כל מה שטוב״/ בעל צרכים פסולים ומבויישים ״אפילו להצטרך ללכת לשרותים גורם לי לשנוא את עצמי ואני יכול להתאפק שעות״/ כמאויים מהאחר או מזדהה עם התוקפן/ מחפש גבולות ומורד בהם/ בעל תקיפות בריאה ומסוגלות לנהל יחסי גומלין מפרים עם ״אחר״, ועוד).

 

בתהליך הספרציה-אינדוידואציה  נוצרה עמדה כלפי האובייקט (קושי להיות לבד ״אם אני לא מעלה לפייס או לאינסטגרם זה לא שאני נשארת בודדה עם החווייה, זה שהיא פשוט לא קרתה״ / עמדה תלותית נואשת/ גרנדיוזיות או חשיבה מאגית שמזינים פנטזיה של מספיקות-עצמית והכחשת צורך בהזנה מבחוץ/ צורכי אומניפוטנציה מוכחשים (למשל מניפולציות מעוררות אשמה)/ שקיעה בעולם פנימי דמיוני (פאזות של שתיקה וחלימה בהקיץ בפגישה)/ קושי לקבל את העולם ש״אינו אני״ ולשאת את הכאב הכרוך בניפרדות ״אמרת משהו נכון, אבל מעצבן אותי שלא חשבתי את זה בעצמי״/ ויתור על פנטזיה ומשאלות אישיות לטובת דרישות האובייקט/המציאות ״תמיד יש לי ג׳וקים בראש״/ אלימות ודחפיות מתפרצת עקב חסך בהחזקה ונקמנות האובייקט (למשל ילד מוכה שהופך להורה מכה או בעל מתעלל  וכיוב׳).

 

התייחסות לטראומה, שואה וכיוב׳, אם היו כאלו (נחקקה בנפש כאימה ללא שם/ גרמה להתמוטטות המערך הנפשי העדין, לדיסאינטגרציה ולהחזקה עצמית קליפתית ונוקשה ״כבר 60 שנה שאיני בוכה, אם תגרמי לי לבכות הכל יתפרק״/ לא נחוותה באופן מנטלי ע״י עצמי ינקותי אלא נותרה כרשמים גופניים ופחד עמום המוטל אל העתיד ״אני בטוחה שחתני יפוטר והנכדה שלי תתגלגל ברחובות״/ כה מאיימת עד שהנפש מגיבה באופן הגנתי בתגובות של פירוק המציאות, חרדה עזה, שליטת יתר כפייתית וכיוב׳).

 

הסימפטום בעולמו של ע׳ מבטא (את קשיי הניפרדות והתלות (למשל בולימיה, אישיות נמנעת)/  קריסה של מרחב הביניים (למשל ocd או פסיכוזה)/ עצמי אמיתי נסתר הזועק לגילוי והצלה (למשל סכיזואיד בפאזה דכאונית)/ התגוננות הגנתית כנגד טראומה מפרקת (למשל פרברסיה) וכיוב׳), ונראה שמשמש (כנסיונות עובריים לייצר אובייקט מעבר (למשל טקס כפייתי או אובייקט פטישיסטי)/ להשגת חוויית חיות או קריאה לעזרה בכל מחיר (למשל פציעה עצמית, עבריינות..)/ לשקם חוויית אומניפוטנציה (למשל הפרעה נרקיסיסטית או קורבנית) להפריד את הדחפים והצרכים מן האובייקט הפוצע (למשל דיסוציאציה, הפרעות של פיצולים)/ לשדר משאלה למגע טיפולי וכיוב).

 

ע׳ יכול להיתרם מטיפול ברוח ויניקוטיאנית, אשר בו יוכל בהדרגה  (להשיל את קליפות העצמי הכוזב, לשחרר מנגנוני doing נוקשים, לוותר על שליטה מאגית, להתמסר לחוויה של אי-אינטגרציה ו"היות" רפוי ונינוח בתוך ההחזקה של המטפל וכיוב׳). המסגרת הטיפולית תאפשר (מצע של ביטחון לצמיחת היכולת להיות בקשר אינטימי, כמו גם היכולת להיות לבד/ לשחק וליצור תופעות מעבר/ לגלות את כוחו הבריא של המרכיב האגרסיבי בנפש/ לבסס חוויה של "עצמי אמיתי" חי וחיוני/ לפתח אוטונומיה ועצמאות וכיוב). בתוך ההיקשר המחזיק ע׳ יוכל לחוות (את עצמיותו האמיתית האותנטית משוחררת מריצוי ומגננות, יוכל לחוות באופן מנטלי טראומות ראשוניות שתוארו לעיל, ולחוות תיקון ואף החלמה, ועוד).

מומלץ טיפול (אינטנסיבי, פעמיים בשבוע) על מנת לאפשר מסגרת הולמת לתהליך הרגרסיבי המתבקש./ פסיכותרפיה חד-שבועית המבוססת על חשיבה ויניקוטיאנית, אך גם מסייעת לווסת את עוצמות הרגרסיה ומעודדת החזקה-עצמית,  אוטונומיה וניפרדות. / טיפול רגיש תרבותית, שיעודד מציאת וצמיחת עצמי אמיתי תוך התחשבות גם בצורכי השייכות לקהילה הקונפורמית לה משתייך ע׳.. וכיוב׳).

 

 

 

ביקרתם וקראתם? אשמח אם תשאירו תגובה...

רוני פרישוף, פסיכולוגית קלינית, תל אביב

תגובות

הוספת תגובה

קרןקרן16/9/2019

. מרתק לקרוא, מעורר מחשבה, מסכם ועושה אינטגרציה מעולה לתיאוריה. תודה רבה.

רוני פרישוףרוני פרישוף9/12/2017

. הי ד״ר הדס זאבי סלע
תודה רבה! בודאי שאפשר להעזר במסמך. עבור כך פרסמתי אותו (:
בהצלחה, רוני

דר הדס זאבי סלעדר הדס זאבי סלע1/12/2017

. נהדר. ערוך מעולה ומקיף את המושגים.
האם אפשר להיעזר במסמך ללימוד סטודנטים לנוער בסיכון. אני מרצ ועם בתחום.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.