רפואת הנפש
רפואת הנפש

פסיכולוגיה רפואית ברפואה ראשונית

8. אמונות שונות על חולי וריפוי

בעולם חופשי שבו יש גישות שונות לנושאים של בריאות וחולי, איך לטפל במצב של אמונות שונות ואף סותרות בענינים הללו?
תאריך פרסום: 21/2/2008

בקשתו של חולה בסכנת חיים הסובל מלימפומה ושחמת כבד.

אמונות שונות על חולי וריפוי.

מאת יששכר עשת פסיכולוג קליני רפואי מחלקה לרפואת משפחה טכניון חיפה.

 

מבוא ובקשת החולה

   רופאת משפחה הפנתה אלי את י., הסובל מלימפומה ושחמת כבד. יש קשר טוב בין הרופאה ליעקב ואישתו, אך יעקב חושש מאד מתוצאות התהליכים הרפואיים. אמונותיו על חולי וריפוי הם מעולם היוגה ומתרבות הבודהיזם וההינדואיזם.  

י. מבקש מן הקוראים בקשה בשפתו.

לא מזמן ידעתי שיש לי שתי מחלות: לימפומה וצירוזיס.

הרופאים אומרים, כימותרפיה והשתלה. אני לא מסכים לעשות את זה.

אני יודע שהכימותרפיה פוגעת בכל הגוף. זה לא בריא לעתיד שלי.

השתלת כבד אני גם לא רוצה.

בהתחלה סבלתי מכאבים ולא יכולתי לעשות מדיטציה.

עכשיו אני עושה מדיטציה פעמיים ביום והכאבים עברו.

עכשיו אני מחפש אפשרויות אחרות, אולי לא שגרתיות,

אבל משהו שיכול לעזור לי ב 100%.

בבקשה אם משהו יודע פתרונות ענו לי.

סיכום מחלה קצר:

   בן 41, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים. עלה מברה"מ. הוא עוסק במדיטציה באופן מקצועי כ 15 שנה. לפני כשנה החל בירור בשל חולשה כללית. אז נמצא  כנשא של hepatitis c. הופנה למרפאת כבד, אך לא השלים בירור ולא החל טיפול. בחר לנסות ולהירפא בכוחות עצמו ובעזרת קדוש הודי. לשם כך נסע למספר חודשים להודו. לא הצליח להגיע לקדוש. כאשר חזר, פנה שוב בשל חולשה גוברת, הקאות, וירידה במשקל. נמצאה מימת מרשימה, כפי הנראה על רקע שחמת הכבד. החל מעקב וטיפול של מרפאת כבד. במסגרת הבירור ביצע גסטרוסקופיה נמצאו דליות דרגה 2 וכן נלקחה ביופסיה מאזור של אי סדירות על העקומה הקטנה בקיבה – תשובת הביופסיה –large cell lymphoma . כרגע נמצא במהלך של staging. מטופל כרגע בדרלין  ואלדקטון. אינו מעוניין לקבל טיפול כימותרפי ואינו מעוניין לבצע בדיקות חודרניות.

 

סיכום שלוש פגישות פסיכותרפיה.

   פגישה ראשונה: התקיימה עם אשתו. מטרת הפגישה הייתה ליצור קשר ולהגדיר את מטרת הטיפול. בפגישה זו ביקשו י. ואישתו לסייע לו באמצעות תהליכים היפנוטיים לגלות את סיבת המחלה כדי שיוכל להתגבר עליה. התרשמתי שמדובר באדם הסובל מכאבים ודיכאון שאינו מצליח לגייס כוחות התמודדות. אשתו מתמודדת עם הילדים וקשיי פרנסה וזו תרומתה למאבק על הבריאות.

   מול בקשתו, הצעתי מודל לא סיבתי, שיש בו מרכיבים מאמונות הבודהיזם וההינדואיזם. מעניין לציין כי בקשתו באה מתוך מודל סיבתי שהוא פרי חשיבה מערבית מסורתית. הִצַעֲתי הצעה שהתקבלה על ידו בברכה, לזכור את מורכבות העולם, הכאבים והמחלות שאינם מאפשרים לנו לדעת סיבות במדויק, אך מאפשרים להקשיב למסרים הבאים מהם, המכוונים אותנו א. לחיים מתואמים יותר, כך שלא ניפגע ונחלה  ב. בעלי ערך יותר, כך שנרגיש שיש משמעות לחיינו בהקשר של האחרים והיקום כולו. (רעיון דומה מופיע גם בספר איוב.)

   בפגישה השניה: דווח כי התקשה לבצע מדיטציה בגלל כאבים, חוסר חשק ורעשים בבית. הוא התלונן כי אין לו כוח להתמודד. הִצַעֲתי, להקהות את חוויות הכאב והדיכאון המקשים לגייס כוח להתמודד עם מחלותיו. הוא סירב לטפל באמצעות תרופות, ולקח על עצמו לבצע מדיטציה שיש בה גיוס של קולות החיים והתרכזות בהם כדרך לאסוף תקוות ואנרגיות חיוביות מן הסביבה לטובתו. הצעתי שיכתוב לאתרנו את בקשתו לאפשרויות ריפוי אחרות.

   בפגישה השלישית: דיוֵוח כי הכאבים פחתו מאד והוא מצליח לבצע מדיטציה פעמיים ביום. מרגיש חזק, מתמודד והתקווה חזרה. הוא הרגיש שההכוונה הייתה המוצלחת. הצעתי שוב לשקול את הרפואה כחלק מן הריפוי במשולב  עם מדיטציה בתוך המציאות. הִצַעֲתי לראות את סוד החיים והבריאות בחיים. הצעתי לראות את האור שהוא  מחפש כבא מתוך החיים. גם לדבריו יש ניצוצות אור בחומר ויש סודות בריאה וריפוי בחומר. (גם רעיון זה מופיע בספר איוב). י. חושב על מדיטציה כריפוי שמחייבת התנתקות והתרחקות מרפואה ומן החיים. לדבריו סוד החיים נמצא בעולמות עליונים משם יבואו כוחות ריפוי ואור. הוא חושש מן הרעלים והכוחות השליליים שיכנסו בו ביחד עם כוחות הריפוי והאור מן הסביבה.

   בינתיים קיבל על עצמו להמשיך עם המדיטציה והתחיל לבדוק אפשרות של טיפול באמצעות צום. ביקשתי ממנו לקבל אישור רפואי שהצום לא יזיק לו. הוא היה נחוש בדעתו שאולי זה הריפוי. אני חזרתי  והבעתי היסוס וחשש.

   הוא נוטה ללכת בדרכו, אך ההצלחה בהדרכה למדיטציה "מן החיים פנימה", גורמת לו לקבל גם את הצעתי להתחבר לרפואה ולחיים. אך הוא מהסס. הסכמתו לפרסם את בקשתו באתר רפואי והקשר הטוב עם הרופאה, מעידים על זיק של מוכנות שנצטרף אליו בתהליך ריפוי מסובך.

רקע תיאורטי

   בתחושתם העמוקה של חולים רבים, קיימת האמונה שמחלה מבטאת קרוב לוודאי גם יציאה משיווי משקל ערכי וחברתי, טוען הלמן (1). ואכן ניתן לראות מטופלים הבוחרים לשלב את הרפואה המערבית עם טיפולים שיש בהם מרכיב רוחני. טיפולים אלו ניתנים במסגרת הרפואה העממית או הרפואה משלימה. יש חולים אשר מרחיקים לכת ומודיעים לרופא כי הם בוחרים ברגע מסוים בטיפול האחר. אנשים אלו מעוררים אצל הרופאים אי נוחות. הרופא חושש מפגיעה בחולה כתוצאה מאי טיפול, אי טיפול נכון, או טיפול שיגרום לנזק ישיר או עקיף. כך גם במקרה שתואר. את יעקב מלווה הרגשה עמוקה שהטיפול העממי או המשלים שהוא בוחר בו, בא מתוך אמונותיו וערכיו. הוא מרגיש אחראי על חייו והוא מממש את זכותו לבחור לעצמו את מרפאו. הד (2) טוען כי המודל החוזי ביחסי רופא חולה, שבו על החולה להסכים לתנאי הטיפול, תוך קבלת המידע הנחוץ, מוביל חלק מן החולים לסרב לקבל טיפול מסוים. מצב זה מותיר את הרופא עם השאלות מה ניתן ומה ראוי לעשות במצב זה? 

   ספרות רחבה נכתבת בשנים האחרונות בנושא בחירת טיפולים עממיים ומשלימים כתוספת או במקום הטיפול הרפואי. עולם הידע הוא בעיקר האנתרופולוגיה הרפואית. סאוזרס ורפאלי (3) מיידעים אותנו, כי בספרות המקצועית הרפואית, נמצא חומר מחקרי ורעיוני תחת הכותרת של CAM, Complementary Alternative Medicine כמסגרת המשלבת את הרפואה העממית והרפואה המשלימה.

   החוקרים השונים טוענים כי בכל מצב של פניה לרופא, הפונה המציג את בעייתו, מבטא דרך סיפורו את הנרטיב התרבותי אליו הוא שייך בהקשר להבנתו מהו חולי ואיך מתרפאים, קליינמן (4). החוקרים גם טוענים כי בכל החברות קיימות עמדות וערכים כלפי מחלות וריפוי, טוען אובה (5).

   כיצד אם כן מקבלים אנשים את החלטותיהם לגבי שאלת הבחירה בסוג הטיפול? מודל ה Health Belief טען כי אנשים מקבלים החלטות לפי אמונותיהם על בריאות וחולי. שיהַה (6) טוען כי אמונות אלו משולבות עם ניסיון אישי במחלות, קשר לרופאים ומידע מחברים. פטשר (7) טוען  כי "המודל ההסברי", כלומר מחשבותיו לגבי חוליו, נובע מאמות מידה תרבותיות, פרטיות, משפחתיות, בשילוב עם הידע הביו רפואי. לדבריו חשוב שהמטפל יכיר מודל הסברי משולב זה, וידבר בשפתו עם החולה. מרגלית ועשת (8) מבססים את המפגש הרפואי על הנחת יסוד זאת, ומכנים את גישתם "שפת עם", כלומר הרופא ידבר בשפת עֲמוֹ של הפונה. רוזנשטוק וסטרצ'ר (9) טוענים, כי למושג שיש לאדם על רמת היותו מאוים, יש השפעה גדולה על ההחלטה מה לעשות. אדם יחליט אם הוא יכנס לתפקיד "חולה המטופל בטיפול מסויים", על פי התשובה לשאלות, עד כמה הוא מעריך שהוא עלול להיפגע מן המחלה? עד כמה חמורה המחלה? כמה יעיל הטיפול במחלה?

   מכל הנאמר, מתברר שרוב התייחסויות לחולה אמורות להתחשב ברמות מודעות שונות, בתרבות ממנה בא הפונה. התייחסות זאת יכולה להיות, "רגישה לתרבות", מכבדת ומתחשבת בתרבות האחרת, אך לא בהכרח מתערבת בה, בילו (10, 11), או היא יכולה להיות "חוצה תרבות", כלומר מעודדת את המטפל א. להצטרף לעולמו, תרבותו של המטופל, ב. להיות מושפע ומשפיע על הגישות הטיפוליות המקובלות בתרבות זו ועל ההסברים לגבי מהות המחלה ג. להיעזר בכוחות טיפוליים מתוך התרבות של המטופל, במידה ואין התוויות נגד. דוארי (12), גולדמן (13), קליינמן (4). מחקרים מצביעים על כך שבטיפול המתחשב בתרבות ובאמונות של החולה, התקשורת פתוחה יותר וניתן להגיע להיענות גבוהה יותר לטיפול המוצע, לוויזו ומקאנזי (14). על בסיס עבודות אלו מציע רים (15) "לתפור" כל התערבות  טיפולית על "מידותיו" של המטופל, כלומר מותאם לתרבותו, אופיו ואמונתו.

 

המלצות מעשיות להתייחסות לתרבות המטופל.

   הסיפרות מציעה "טיפים" שונים להתייחסות לתרבות המטופל. מודל ה LEARN של ברלין ופואוקס (16) מציע חמישה מרכיבים.

Listen הקשב בסימפטיה לגבי איך הוא תופס את הבעיה.

Explain  הסבר את התפיסה שלך את הבעיה, את האסטרטגיה והטיפול.

Acknowledge הכר ודון בהבדלים ביניכם ובדומה ביניכם.

Recommend  המלץ על הטיפול וזכור את הפרמטרים של תרבותו.

Negotiate  דון עם החולה על הטיפול.

  סלימבן וגרציקובסקי (17) מציעים 10 טיפים להתחשבות בתרבות אחרת.

1. צפה שהטיפול יהיה שונה.

2. היה פורמלי, המרחק לא אחת מסייע.

3. אל תיעלב כאשר אין מבט עין ואין שאלות על הטיפול.

4. על תניח הנחות לגבי רעיונות על סיבות המחלה. לֶך בקו של החולה.

5. הרשה לפונה להיות ישר וכנה על אמונותיו וטיפולים אחרים שעובר.

6. אל תבטל אמונות בכוחות עליונים, עונש ועוד.

7. ברר אמונות על כוחות עליונים. ברר באופן עקיף, "החולים שלי אומרים ש..."

8. ערב את המשפחה בהחלטות.

9. זכור כי הצורך לדעת הוא בעיקר מערבי. תן מידע לפי מה שצריך.

10. שלב את הטיפול בטיפול עממי אם אין התוויות נגד.

ספרות מצוטטת

1. Helman C. Culture Health and Illness: An Introduction for Health Professionals. 2nd ed. Wright & Sons. London, England;1990:101-145.

2. הד ד. זכויות החולה, מתוך: אתיקה ורפואה תל אביב, אוניברסיטה משודרת גלי צהל, משרד בטחון, 1989.

3. Suarez M, Raffaelli M, O Leary A. Use of folk healing practices by HIV-infected Hispanics living in the United States. AIDS Care. 1996;8:683-690.

4. Kleinman A. The Illness Narratives. Boston: Beacon, 1988

5. Uba L. Cultural barriers to health care for Southeast Asian refugees. Public Health Rep. 1992;107: 544-548.

6. Shih FJ. Concepts related to Chinese patients’ perceptions of health, illness and person: issues of conceptual clarity. Accident Emerg Nurs. 1996;4:208-215.

7. Pachter LM. Culture and clinical care: folk illness beliefs and behaviors and their implications for health care delivery. JAMA. 1994;271:690-694

 

8. מרגלית א., עשת י., האדם שברופא, הרופא שבאדם, יוזמות ההילגר 1997.

9. Rosenstock, IM., Strecher, VJ., Becker, MH. Social learning theary and the Health Belief Model Ed Q: 1988:15; 175-183.

10. בילו י., וויצטום., רגישות תרבותית בטיפול: קווי הנחיה לעבודה עם מטופלים חרדים. א., שיחות ח' 2', 1994, עמ 114-119.

11. בילו י., וויצטום., רגישות תרבותית בטיפול: קווי הנחיה לעבודה עם מטופלים חרדים. ב., שיחות ח' 3' 1994, עמ 190-199.

12. Duairy M. A., Cross Cultural Counseling- The Arab Palestinian Case N Y, Haworth Press,1998.

13. גלדמן מ., דע את אשמדאי על פגש בין אנתרופולוגיה לפסיכולוגיה במחקריו של יוםר בילו שיחות ט' 1 נובמבר 1994 עמ' 63-68.

14. Lavizzo-Mourey R, Mackenzie ER. Cultural competence: essential measurements for quality for managed care organizations. Ann Intern Med. 1996;124:919-920. 

15. Rimer BK, Glassman B. Tailoring Communications for Primary care settings. Meth Inform Med 1988:37:171-178.

16. Berlin EA, Fowkes WC. Teaching framework for cross-cultural care: Application in Family Practice. West J Med. 1983;139(6):934-938.

17. Salimbene S. Graczykowski JW. 10 Tips for Improving The Caregiver/Patient Relationship Across Cultures. When Two Cultures Meet: American Medicine and the Cultures of Diverse Patient Populations, Book 1, What Language Does Your Patient Hurt In? An 8-Part Series of Practical Guides to the Care and Treatment of Patients from Other Cultures. Inter-Face International. Amherst Educational Publishing. Amherst, MA; 1995: 23-25.

 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.