רפואת הנפש
רפואת הנפש

רפואת שינה וחלימה

פחדים וסיוטים בשינה / ד"ר רז אבן

המאמר סוקר את סוגי החרדות, הפחדים והסיוטים שמתרחשים בעת השינה. הן מההיבט הקליני הרפואי והפסיכיאטרי והן מהיבטים תיאורטים מתחום הפסיכוביולוגיה והפסיכואנליזה.
מאת: רז אבן
תאריך פרסום: 29/12/2007

    פחדים וסיוטים בשינה / ד"ר רז אבן

_________________________________   

 incubus   - ציור של פוסלי המתאר שיתוק שינה

 

 incubus   - ציור של פוסלי  המתאר חוויה של שיתוק שינה.

 

 

 

   

השינה בלילה מובילה לעתים קרובות לרגיעה ולטיול בעולמות קסומים, אך היא גם עלולה להיות סיוט - במובן העממי של המילה- ולהכיל בתוכה מגוון של מצבים מעורריי חרדה. זו הסיבה שיש לא מעט אנשים שחוששים מהשינה ומתייחסים אליה כאל ארץ לא נודעת של סכנות.

הפרעות השינה מתחלקות באופן כללי להפרעות של חוסר שינה, הפרעות של עודף שינה, הפרעות במחזור הביולוגי היומי, וכן הפרעות בזמן השינה המכונות "פארהסומניות":

פארהסומניות – הן הפרעות הקשורות להתעוררויות או התעוררויות חלקיות ולמעברים בין שלבי שינה.
הן מתחלקות לארבע קבוצות:


א. הפרעות הקשורות להתעוררויות/ התעוררויות חלקיות מתוך שינה עמוקה ( NON-REM ), לקבוצה זו משתייכות: התעוררויות מעורפלות, הליכה או דיבור מתוך שינה, אכילה מתוך שינה, סקס מתוך שינה ובעיקר - ביעותי לילה.


ב. הפרעות הקשורות למעברים בין שלבי שינה, לקבוצה זו משתייכות: הפרעות מוטוריות מחזוריות, קפיצות בתחילת השינה ( sleep start ,hypnic jerks), והתכווצויות רגליים מחזוריות  בשינה (leg cramps)

 

.ג. פארסומניות הקשורות לשנת REM, לקבוצה זו משתייכים: סיוטי לילה, שיתוק שינה (ראו מאמר על חוויות שינה ), זיקפות לא תקינות וכואבות בשינה, הפרעת קצב לב (sinus arrest) הקשורה לשנת REM והפרעה התנהגותית הקשורה לשנת REM  -

(REM sleep behavior disorders


ד. פארסומניות אחרות: הן פארסומניות שלא ניתן לכלול בקטגוריות אחרות, לקבוצה זו משתייכות: חריקות שיניים, הרטבת לילה, קשיי בליעה הקשורים לשינה,  דיסטוניה פרוקסיסמלית לילית, נחירות, מוות בעריסה ועוד.


התקפי פאניקה ליליים (nocturnal panic attacks)


ההתקפים מופיעים ללא סיבה ברורה, ומלווים בדרך כלל בתחושות גופניות של עלפון, דפיקות לב, הזעה וכדומה. חלק מהסובלים מדווחים  על תחושת חרדה עמוקה וחשש מהתקף לב או התקף אסתמה, חשש מהתעלפות ותחושה ש"אני עומד/ת להשתגע". 
חלק מהסובלים מפתחים אגורפוביה - פחד להסתובב לבד מחוץ לבית, וזאת בשל החשש מהתקף פתאומי. אחרים יכולים לפתח "חרדה מטרימה" (פחד מהפחד) וחוששים כל העת מפני התקף נוסף


מדי פעם מגיעים לחדרי המיון אנשים שחוו לראשונה התקף חרדה לילי. שיעור הסובלים מהתקפי חרדה המתרחשים אך ורק בזמן השינה - נמוך יחסית . על פי מחקרים שונים, 40 עד 70 אחוזים מהאנשים שסובלים מהתקפי פאניקה מדווחים על תופעות דומות המתרחשות תוך כדי שינה, אך ההתקפים הליליים רק מתווספים להתקפים היומיים. עם זאת, גם גם אצלם רוב ההתקפים מתרחשים ביום.
עשרה אחוזים מהתקפי החרדה והפאניקה מתרחשים רק או בעיקר  בלילה, אך ככל הנראה - על פי דיווחים של מטופלים - הפחד והדאגה המלווים את ההתקפים הליליים הרבה יותר קשים. עם זאת - האבחון במקרים אלו בעייתי יותר, ולעיתים הם מאובחנים כסובלים מסיוטי לילה או נשלחים למעבדת שינה לברור אינסומניה - תוך פספוס האבחנה של הפרעת פאניקה.

רוב ההתקפים מופיעים בתחילת הלילה, אך לא בשנת חלום אלא במעבר משלב שניים לשלב שלוש של השינה העמוקה. ההתקפים נמשכים בדרך כלל בין מספר דקות ולא יותר מעשר דקות. לאחר מכן, קשה להירדם
הסיבות אינן ידועות. ההתקפים עשויים להופיע לאחר שמפסיקים ליטול תרופות מרגיעות ממשפחת הבנזודיאזפינים (כמו לוריבן, אסיוול או ואבן). יש שקושרים התקפים אלו לעלייה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן בעת השינה, אך יש גם עדויות סותרות.
הסבר נוסף ניתן למצוא בפחד הכללי מחשכת הלילה והבלתי נודע שמתרחש בחשכה. גם החשש מאובדן שליטה במצב של שינה עשוי לספק הסבר לתופעה. יש אנשים שפוחדים להירדם מפחד ש"יקרה להם משהו" בלילה. אחרים פוחדים מהתקף לב או מהפסקת נשימה. חלק אף מפחדים שלא יתעוררו ומצב של חוסר ההכרה בשינה העמוקה נתפס על ידם כמעין "מוות קטן". (אגב, אל השינה במיתולוגיה היוונית, היפנוס, הוא אחיו של אל המוות, טנטוס. ) לעיתים התקפי החרדה מלווים מצבים דכאוניים, ואז יש לשמור על המטופל מפני אובדנות, שכן השילוב של דכאון, התקף חרדה וחשכת הלילה - הוא מסוכן.


יש לציין ששתיית משקאות חריפים,שימוש במריחואנה או חשיש וכמובן גם סמים קשים יותר - יכולים לגרום להופעת התקפי חרדה קשים. שתיית אלכוהול אמנם יכולה להרדים, אך השינה תהיה באיכות גרועה, עם יקיצות מרובות במהלכה, חלקן בתחושות חרדה.

מבחינה טיפולית מומלץ לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי . לרוב מספיק טיפול ממוקד - קוגניטיבי התנהגותי. לעתים יש צורך בטיפול פסיכודינאמי מעמיק. הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות שינה והרגעה קצרות טווח, או טיפול יסודי לטווח ארוך יותר - לרוב בתרופות שמעלות את פעילות הסרוטונין כגון רסיטל, ציפרלקס, פרוזק, לוסטרל, סרוקסט ואפקסור.

עם זאת יש לזכור שכל התרופות הסרוטונרגיות יכולות להגביר התקפי פאניקה בתחילת הטיפול , וכן, אליה וקוץ בה -  יכולים לגרום ליקיצות ליליות וכן להגברת חלומות סיוט, הגברת עוצמת החיות  של החלימה והעצמת הזיכרון של החלומות וכמו כן גם עליה בתכנים מיניים ואגרסיבים בחלום.
לגבי הלילות – ניתן גם להיעזר בתרופות שינה, אך רק לתקופות קצרות – כדי לא לפתח תלות.  מה גם שמקרים נדירים הסתבר שתרופות שינה יכולות לעורר תופעות של סהרוריות או פעילות לא רצויה מתוך שינה (כמו אכילת לילה).

הטיפול הקוגניטיבי מציע כלים כיצד להתמודד עם חרדה ואיך להימנע ממחשבות אוטומטיות מפחידות או מתפיסה קטסטרופלית של המצב. כשמדובר בהתקפים ליליים, ניתן לשנות את התפיסה לגבי הסכנות האורבות בשינה, וניתן גם להתרכז בסוגסטיות חיוביות לפני ההירדמות. חשוב ללמוד להסתדר עם מצבים של דופק מהיר או נשימות מהירות, בלי להיבהל מכך, תוך יכולת לחזור למצב רגיעה.


חלומות סיוט      (nightmares)


בניגוד להתקפי הפאניקה הליליים, שמתרחשים בחצי הראשון של הלילה, בשלב של שינה ללא חלומות, הסיוטים מופיעים בשלב ה- REM,  שבו מתרחשים רוב החלומות

המושג REM מתאר שלב בשינה המתרחש אחת ל-90 דקות ומתאפיין בתנועות עיניים מהירות. כיוון שמצב זה מתארך לקראת החצי השינה של הלילה, יש יותר סיוטים דווקא לקראת הבוקר.

לפי ה   , ICD-10    הסיווג הפסיכיאטרי האירופי - סיוטי לילה מוגדרים כחוויות בחלום, טעונות חרדה או פחד, שהאדם זוכר בפירוט רב. חלומות אלו בהירים מאוד ובדרך כלל כוללים איומים על הקיום, על הביטחון העצמי או על ההערכה העצמית. נושאים אלו יכולים לחזור פעמים רבות, ולא מעט מהסובלים מסיוטי לילה מתארים חוויות קשות שחוזרות שוב ושוב, לעתים במשך שנים.

תוך כדי החלום, תיתכן הפעלה מאסיבית של מערכת העצבים הלא רצונית (אוטונומית), המתאפיינת בעלייה בדופק, בנשימות מהירות או בהזעה. בדרך כלל מי שפוקד אותו סיוט לא משמיע מילים והשינה שלו לא מאופיינת בתנועתיות רבה, כיוון שמדובר במצב חלום המלווה בשיתוק שינה.

חלומות כאלו מופיעים בשלבי התפתחות בילדות או בגיל ההתבגרות, שבהם מתרחשים שינויים רבים ודרמטיים. באדם הבוגר, חלומות אלו מלווים תקופות של סערות רגשיות וקונפליקטים מציקים, כאשר  החלומות הללו מבטאים את המצוקה באופן סימבולי.
כשמתעוררים - ולעתים קרובות החלומות הללו גורמים ליקיצות מבועתות – חשים ערנות גבוהה, ההתמצאות בסביבה טובה ובדרך כלל גם זוכרים את פרטי החלום. לעתים אף מדובר בזיכרון חריף מדי שמציק גם במשך היממה שאחרי

 

Fransico de Goya's "Los Caprichos

 

  הסיוט הוא חוויית שינה שנחקרה רבות. ישנן לפחות שתי סיבות מרכזיות לכך: ראשית, מאחר והסיוט נפוץ יותר מחוויות שינה רבות אחרות (לפי הערכות שנעשו באמצעות יומני חלומות, כמות הסיוטים הממוצעת נעה בין 11 ל-42 סיוטים בשנה - תלוי בהגדרת הסיוט). שנית, הסיוט קשור למספר תופעות פסיכופתולוגיות, כאשר המתבקשת שבהן היא אבחנת -    - (ND – Nightmare Disorder) אשר סיוטים מהווים את הסימפטום העיקרי שלה, והידועה שבהן היא הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD), המאופיינת בין היתר בשחזור האירוע הטראומטי דרך סיוטים חוזרים ונשנים.

 

מתוך:

חוויות שינה כראי לאישיות: גמישות התודעה ביום ובלילה/ נירית סופר

     

     חלומות קשים יכולים להופיע גם כתוצאה משימוש בתרופות נוגדות חרדה ודכאון, תרופות לפרקינסון, תרופות להורדת לחץ דם ותרופות להפסקת עישון כמו זייבן. גם גמילה מתרופות הרגעה או אחרות – יכולה לגרום להגברה זמנית של סיוטים כאלו.
טכניקות קוגניטיביות לטיפול נסמכות על הבנה והכרות עם התופעה. ניתן לתרגל בדמיון מודרך את היכולת לשנות את המתרחש בחלום. לעתים, אפשר לפני השינה לחשוב על התכנים המפחידים, להתכונן אליהם ולחשוב איך ניתן לשנות אותם, ואז עצם הסוגסטיה כבר מתערבת בתהליכי החלימה ומשפיעה על התוכן. עבודה על המודעות יכולה להגביר גם את המודעות בחלום עצמו, וכשהוא מגיע – החולם יכול לומר לעצמו "אני רק חולם" ולעתים אף לשנות את מהלך החלום בכוח הרצון

 
 

דוגמה מפורסמת לחלום בלהות של ילד היא חלום הזאבים המפורסם שסיפר סרגיי פנקייב למטפלו זיגמונד פרויד. מדובר בחלום בלהה , כנראה הראשון שלו (שזכר בבגרותו) מתקופת ילדותו (גיל 3 או 4):

"חלמתי שזה לילה ושאני שוכב במיטתי (מיטתי ניצבה כך שרגלי פנו לחלון ממנו נשקפה שורה של עצי אגוז. אני יודע שבזמן שחלמתי היה חורף ושעת לילה).
לפתע נפתח החלון מעצמו ולחרדתי הגדולה אני רואה, שעל עץ האגוז הגדול הניצב לפני החלון יושבים מספר זאבים לבנים. היו שם שישה או שבעה כאלה. הזאבים היו לבנים לגמרי ונראו יותר כמו שועלים או כלבי רועים, כיוון שהיו להם זנבות ארוכים כלשועלים, ואוזניהם ניצבו זקורות כמו אצל כלבים כשהם שמים לב למשהו. בפחד גדול שאטרף על ידי הזאבים, צעקתי והתעוררתי.
המטפלת שלי מיהרה למיטתי כדי לראות מה קרה לי. חלף זמן רב עד שהשתכנעתי בכך שזה היה רק חלום .


התמונה של החלון הנפתח והזאבים היושבים על העץ, נראתה לי כל כך טבעית וברורה. לבסוף נרגעתי, הרגשתי כאילו ניצלתי מסכנה, ושוב נרדמתי."

            

(מתוך "איש הזאבים" בתרגום ערן רולניק, הוצאת "ספרים")


הקשר בין סיוטים לטראומה נפשית

  

חלומות סיוט עלולים להיות חלק מתסמונת פוסט טראומטית. בעצם, הפסיכיאטריה עוסקת בחלומות אלו בעיקר סביב הטיפול בנפגעי  PTSD , ולמעשה הם חלק מהסימפטומים לאבחון.

במקרים כאלה, מדובר בדרך כלל בחוויות חוזרות ונשנות של האירוע הטראומטי, או חלקים ממנו. יש הרואים בכך ניסיון של הנפש להתמודד ולעבד את החוויות הקשות, שאירעו במציאות. במקרה זה לא מדובר בביטוי סימבולי, אלא בחזרה על אירוע מציאותי.

קיים ויכוח אם אכן מדובר בנסיונות של הנפש להחלמה ע"י עיבוד מחדש של הטראומה (בדומה לטכניקה הטיפולית של חשיפה חוזרת) - או שמדובר בחוויה קשה  שלא מצליחה לעבור הכחדה ולהיטמע בתוך מערכת הזכרונות. ואז מדובר במעין "דיסק תקוע" שחוזר שוב ושוב על רישומי הזכרון הטראומטי, ללא כל שיפור - ורק מהווה סימפטום קשה ומטריד שעדיף להכחידו.

 

רוזלין קרטרייט, למשל, שהינה בין המובילים במחקר החלומות בארה"ב – מביאה מקרה של אשה שסבלה מסיוטים חוזרים לאחר אונס שעברה. הסיוטים חזרו באופן די נוקשה על החוויה המקורית, כשהיא חשה חסרת אונים ומתעוררת בצעקות.  תוך כדי הטיפול שיחזרה המטופלת את החלומות וניסתה לדמיין עצמה נאבקת בתוקף. לבסוף היתה מסוגלת להאיבק בו גם תוך כדי החלומות עצמם, מה שהצביע על תחילת תהליך ההחלמה והשיקום שלה.

  

פרויד והסיוטים

 

אין ספק שחלומות הסיוט היו אחד מהסיוטים התיאורטים של פרויד. קשה היה לו מאוד להסביר אותם בתוך המבנה הפסיכואנליטי שרואה בחלום תהליך של הגשמת משאלות, וכן ראה בחלום "מגן השינה" (ע"י סיפוק הדחפים באופן האלוצינטורי, שמונע את הסכנה שהדחפים יעוררו את הישן).

בספרו "פירוש החלום" מתאר פרויד את חלום החרדה כמצב של תקלה, בה העוצמה האנרגטית שמשתחררת מהלא מודע היא גדולה מדי וגורמת להפרעה לשינה. הוא רואה בכך יוצא מן הכלל שרק  מעיד על הכלל.

הוא גם רואה בחלומות החרדה מבנה דומה למבנה הנוירוטי, ולכן לא מתייחס אליהם כאל חלומות "נורמאלים" ומכאן ממעט לעסוק בהם.

פרויד כותב  (עמי 521 בתרגום החדש לעברית של רות גינזבורג):

"כאשר ניתנת הרשות לחלום להתהוות, משתחררת סכנה זאת מכבליה. התנאים למימושה טמונים בעובדה שהתקיימו הדחקות, וריגושי המשאלות המדוכאים עלולים להיעשות חזקים דיים. תנאים אלה הם אפוא לגמרי מחוץ למסגרת הפסיכולוגית של יצירת החלום... כפי שכבר חזרתי וציינתי, התיאוריה של חלומות החרדה שייכת לפסיכולוגיה של הנוירוזות. אין לנו ענין נוסף בה, אחרי שהצבענו על נקודות המגע שלה עם נושא תהליך החלום. אוכל לעשות רק עוד דבר אחד. הואיל וטענתי כי החרדה הנוירוטית נובעת ממקורות מיניים, אוכל לנתח חלומות חרדה, כדי להוכיח שיש חומר מיני במחשבות החלום שלהם..."

אבל עם הזמן פרויד עדכן ושינה את התיאוריה וניסה להיתמודד גם עם חלומות אלו, שלא נראו כמבטאים משאלה (אף כי ניתן תמיד לראות בחלומות גם  משאלות אגרסיביות או מאזוכיסטיות, או ביטוי של משאלות  הסופר אגו והאשמה וכדומה).

ד"ר ערן רולניק כותב בהקדמה לספרון של פרויד "על החלום" משנת 1901 :

"... ב 1920 עם פרסומו של "מעבר לעקרון העונג", נותנת המודרנה את אותותיה גם בתורת היצרים הפרוידיאנית, ואת תיאורית החלום פוקד משבר אשר יש הגורסים שהיא לא התאוששה ממנו עד היום. בחלומות הביעותים החוזרים ונשנים של הנפגעים מן הנוירוזה הטראומטית לא ניתן היה להצביע על משאלה כלשהי שעלתה בקנה אחד עם עקרון העונג מחד גיסא ועם פונקצית מילוי המשאלות של המנגנון יוצר החלום מאידך גיסא. תחילה ניסה פרויד לטעון כי תכלית הביעותים היא לחשוף את החולם שוב ושוב לטראומה וכמו לתרגל את דחפי שימור העצמי של האני שלו. אחר כך טען כי החלום הפוסט-טראומטי אינו עומד בסתירה לעקרון מילוי המשאלות, כי   אם מלמד על הנזק שיש בכוחה של הטראומה לחולל למעטפת המגנה על המנגנון הנפשי"...

בהמשך גם קישר פרויד חלומות אלו לנושא יצר המוות והחזרה הכפייתית.

 

בעבודה מאוחרת יותר "רוויזיה של תורת החלומות" משנת 1917 – מתייחס פרויד שוב ל"מוקש" של חלומות החרדה. הוא מציין שבנקודה זאת הוא נשאל פעמים רבות, שכן השכיחות של חלומות החרדה הפריעה לרבים לעכל את התיאוריה שלו של"מילוי משאלות".

פרויד מבחין בשלב זה  בין "חלומות משאלה", חלומות-ענישה" ו"חלומות חרדה".

את הסיוטים הנובעים מ"ענישה" יותר קל לו להסביר, שכן בתקופה זאת כבר התווסף המבנה של הסופר-אגו לתיאוריה הפסיכואנליטית.

"גם חלומות-ענישה הם בגדר חלומות של מילוי משאלה, אך לא של משאלות רחשי היצר, אלא של הערכאה שמופקדת על הביקורת, הצנזורה והענישה בחיי הנפש".

גם לסופר-אגו יש משאלות משלו ...

אבל החלומות הפוסט-טראומטים לא מסתדרים גם לפי הנחת פעילות הסופר-אגו ביצירת החלום.

פרויד כותב: "קושי ראשון מקורו בעובדה, שאנשים שעבר עליהם זעזוע, טראומה נפשית חמורה – כדרך שהייתה שכיחה מאוד במלחמה, או כדוגמת זעזוע שמתנמקת בו היסטריה טראומטית – חלומותיהם של אנשים אלה מחזירים אותם ברגיל אל המצב הטראומטי.

אבל על פי הנחותינו על תפקידו של החלום – אין הדבר צריך להיות כך. איזהו רחש המשאלה העשוי לבוא על סיפוקו בדרך זו של שיבה אל החוויה הטראומטית המצערת? אתמהה."...

בהמשך פותר פרויד את הדילמה בכך שעבודת החלום נכשלת לעיתים.

הוא כותב כי החלום הוא בעצם "ניסיון למלא משאלה". לפעמים הנסיון הזה נכשל. ..."משום שהפגת ההדחקה בלילה מאפשרת ללחץ העולה של ההקבעה להיעשות פעיל – נכשל התפקיד של עבודת החלום שלו..."

 

מענין להוסיף גם את גישתו של קוהוט לעניין החלומות. החלומות מבטאים לעיתים את מצב העצמי, ולעיתים מכוונים לסכנה פנימית שממשמשת ובאה. במובן זה גישתו של קוהוט מזכירה גם את התיאוריה היונגיאנית, לפיה יש מכוון פנימי, או מדריך לחלום   (ה"עצמי" לפי יונג) - שיכול גם להזהיר אותנו.


בספרו 

משנת 1977 - the Restoration of the self

קוהוט מבדיל בין חלומות שמבטאים תכנים חבויים (דחפים וקונפליקטים) שהינם בעצם סוג החלומות ה"פרוידיאנים" הקלאסים לבין סוג אחר לגמרי של חלומות אותם הוא מכנה "חלומות על מצב העצמי"     self state dreams - .

החלומות מהסוג השני - מנסים לקשור את המתחים הקדם מילוליים של מצבים טראומטים, או פחד מפני התפרקות העצמי - באמצעות חלום הניתן להצפנה ותקשורת מילולית. " חלומות אלו דומים יותר לחלומות של הילדים, לחלומות של הנוירוזות הטראומטיות, או אף לחלומות ההזייתיים המופיעים במצבים של סימום או חום גבוה... "

החלומות מהסוג השני מתארים באופן ויזואלי ודראמטי את פחדיו של החולם מפני התפוררות העצמי. עצם הצגת המצבים הלללו בחלום הוא נסיון לטפל בסכנה הפסיכולוגית על ידי עטיפת ה"אימה ללא שם" בדימויים שניתן לתת להם שם.



חלומות בעתה        
 - (Pavor nocturnus; Sleep terror disorder)


מצב דמוי חלום עם עוררות חלקית ופחד גדול, שמתרחש בדרך בשלב השינה העמוקה ( שלב 4 ). מצב זה שכיח בעיקר בילדים ולעתים מעורר דאגה בלב ההורים.
הילד מתישב במיטתו, נראה נסער ומבוהל, כאילו הוא "תקוע בתוך חלום בלהה". לעיתים משמיע קולות או מילמולים, ולא ניתן לתקשר איתו.
כיוון שבשלב זה לא קיים שיתוק, החולם יכול להתנועע באי שקט. בנוסף, קיימת פעילות אוטונומית מוגברת המתאפיינת בנשימה מהירה, דופק מואץ ואישונים מורחבים . אם הילד (או גם המבוגר) מתעורר – הוא יהיה מבולבל מעט, הלום שינה ולא יזכור את האירוע.
חלק יכולים להתעורר מהשינה בזעקות אימה, אך לאחר הרגיעה לא יזכרו מה אירע, וזאת בניגוד לחלומות הסיוט שלרוב מי שמתעורר מהם – זוכר היטב את החלום.
לרוב מומלץ פשוט לחבק את הילד, לאפשר לו להירגע באופן טבעי ולחזור לשינה העמוקה. הוא לא יזכור דבר בבוקר. מבוגרים עלולים לא להגיב לנסיונות ההרגעה ויהיו עוד מספר דקות במצב של חוסר התמצאות ותנועות חוזרות. יש הרואים דמיון בין מצב זה למצב של סהרוריות, שבו האדם יכול ממש לקום ולהתהלך בבית, וכל זאת מתוך שינה עמוקה, מבלי שיזכור את האירוע.

שיתוק שינה     
 (sleep paralysis)

 

חלק ממנגנון החלום עדיין מופעל, למרות שמבחינת התודעה מדובר במצב של ערנות. במצב זה יכולות להופיע גם הזיות קצרות, כמו מפלצות הנעות מול ההעיניים או דמויות שיורדות על החולם ולוחצות עליו.
בעבר היו תאורים רבים (וגם ציורים) של שדים ומפלצות, היושבים ומכבידים על חזה האדם הישן, כשהוא חרד ומבועת. מדובר בתופעה קצרה החולפת תוך כמה דקות. אין לה משמעות מדאיגה, אלא אם היא באה יחד עם הפרעות שינה אחרות. צריך להכיר את המצב ולדעת לא לחשוש ממנו.


גם אנשים בריאים חווים שיתוק שינה לפעמים, אך הסובלים מנרקולפסיה חווים אותו בתכיפות גדולה יותר. מצב זה יכול גם להופיע באופן מבודד אך בעוצמה רבה ומלווה אז בחרדה גדולה. אנשים מתארים זאת כסבל ופחד, כשהם חשים לפתע "לכודים" בתוך עולם הדמיון, ללא יכולת לנוע או לצעוק לעזרה, עם הזיות המופיעות לפניהם. למרות שהתודעה כבר מתעוררת – והחולם מבין שאלו הזיות, הוא אינו מסוגל להשפיע על המתרחש ולמנוע מהתהליך לקרות. לעיתים המצב מלווה בתחושה של "נוכחות זרה" ליד החולם, ולפעמים אף תחושה של נוכחות כזאת בתוכו. לעיתים החוויה היא של דמות היושבת ולוחצת להם על החזה. עקב כך מצב זה תואר פעמים רבות בהיסטוריה ואף צוייר, תחת השם " INCUBUS " , שבו מכשפה יושבת על החולם ולוחצת על חזהו. ניתן כמובן להבין מדוע בעבר ייחסו למצב חריג זה פרושים מיסטים.

לדוגמא: חייל בן 20 פנה לפורום שינה עקב חשד שהוא סובל מנרקולפסיה. יש לו אמנם חלק מהסימפטומים, אך בעיקר הוא מתאר מצבים של שיתוקי שינה:

"קודם כל יש לי שיתוקי שינה מסביב לשינה (לפני ואחרי בלבד. לא היה לי מקרה של קטפלקסיה כתוצאה מצחוק או משהו דומה). לפעמים בזמן שיתוקי השינה אני שומע דברים והרבה פעמים לפני שאני נרדם אני מרגיש הרגשה כזו שכאילו מישהו דוחף לי את הפנים לצד ימין ואני מרגיש כאב חזק מאוד באף כאילו מישהו לוחץ לי על הצד השמאלי שם..."


HYPNAGOGIC HALLUCINATIONS
 -          האלוצינציות היפנגוגיות  



חוויות בעלות אופי חלומי אשר האדם מתקשה להבחין בינם, ובין המציאות, והן מתרחשות בד"כ בתחילת השינה, או מיד עם ההתעוררות. הזיות אלו יכולות ללוות את שיתוק השינה. האדם שוכב ער במיטה, קפוא ורואה חזיונות מול עיניו.

יש לציין שנושא ההזיות בחלום הינו חשוב ביותר, שכן מדובר בתופעה המופיעה אצל כולנו, אך יוצרת חיבור לחוויות של הפסיכוטי. החלום מהווה בעצם מעין חוויה פסיכוטית (או בעצם דליראנטית, לפי הובסון) שמתרחשת אצל אנשים נורמאלים, תחת חסות (וההגנה) של השינה. עצם קיום התופעה אצל כולנו מעיד קודם כל שמוחנו (או נפשנו) מסוגלים באופן עקרוני ליצר הזיות, המנגנון טבוע במוח, ובעצם הכל תלוי רק באילו תנאים התופעה מתרחשת - האם בשינה, או תחת סמים, או במצבי אקסטזה, או סתם כך בערנות מלאה (ואז זה נחשב כמובן לפאתולוגי).

ההזיות שמתרחשות בנרקולפסיה מפורשות לעיתים בטעות כעדות למחלת נפש, במיוחד לפני שמתבצעת האבחנה, ובוודאי בקרב מי שאיננו מודע כלל לאפשרות זאת. הזיות החלום יכולות לפרוץ לתוך הערנות ולהתערבב בחיי היום יום.

חלק מהחולים מתארים לעיתים "תודעה כפולה". הם מודעים למציאות אך רואים שברי חלום מול עיניהם, עם שקיעה פנימה והחוצה מעולם החלומות. לעיתים החלומות הם בעלי איכות חריפה ומציאותית עד כדי בלבול לגבי תפיסת המציאות

"שיתוק שינה" מתאר מצב שבו מתעוררים, אך הגוף עדיין נשאר משותק כבמצב החלום. חוסר יכולת מוחלט לנוע כמה דקות לפני ההירדמות או כמה דקות לאחר היקיצה .


 תסמונת דון קישוט - הפרעת התנהגות בעת REM


הפרעה זאת מתרחשת כאשר יש החלשה של מנגנוני השיתוק בגזע המוח. לרוב כמקדים למחלה ניונית של המוח, או עקב נטילת תרופות כגון תרופות נוגדות דכאון.

מנין נובע מנגנון השיתוק?

תופעת השיתוק בשינה מוכרת מניסוייו של חוקר השינה מישל ג'ובה      Michel Jouvet    .

בשנת 1979 - ג'ובה ותלמידיו ניתקו את מרכזי השיתוק הללו – הממוקמים באזור הגשר (pons) שבגזע המוח – בחתולים שהיו שרויים בהרדמה מלאה. לאחר שהחתולים התעוררו עקבו החוקרים אחרי התנהגותם. התברר כי התנהגותם בעת עירות לא השתנתה, אך זמן השינה הפך להיות למעין סדנת פסיכודראמה חתולית. החתולים הללו "ביצעו" את חלומותיהם, הצגות שלימות באופן מחזורי בכל מהלך השינה .

Jouvet
כינה את התנהגות זו Oneiric Behavior, התנהגות "חלומית". יש חוקרים הטוענים שהחתולים מימשו את חלומותיהם, אך מדענים מחמירים יותר טוענים שמה שנצפה היה אוסף של התנהגויות -סטראוטיפיות שמבטאות מבני אינסטינקטים בסיסיים (אכילה, רדיפה וכו'), וכי ברור שמצב ה- REM מפעיל תבניות כאלו, אך כי לא ניתן להסיק שלחתולים אכן היתה חוויה הכרתית בעת החלום. יש להניח שבמצב תקין השיתוק מאפשר למוח לתרגל את מערכות האינסטינקטים מבלי לבצע אותם, מעין "תרגול על יבש".

אם מיישמים תיאוריה זאת לבני אדם ניתן לטעון שמטרת שיתוק השרירים המאפיינת שנת חלום היא לאפשר לחלומות להתרחש מבלי לממש אותם, שכן מימוש החלומות יכול לגרום תקלות ופגיעות גופניות, לכאוס חברתי ולאי-נעימות רבה לחולם. בעוד שבבעלי חיים נחזו תבניות התנהגות אינסטיקטואלית, ניתן לשער שבבני אדם יתבצע תרגול של יצרים המלווה בחוויה סוביקטיבית . הודות לשיתוק הזה יכולים היצרים או אולי "התכנים האסורים" (לפי הגישה הפרודיאנית) לפרוץ לתודעה בעת החלום בלי שיהיה חשש מביצוען וללא צורך להתמודד עם עקרון המציאות. כך יכולה הצנזורה להרפות לזמן מה מאחיזתה

                   

 חולשה של מנגנון השיתוק שמופיע בגיל המבוגר, לעיתים קרובות כמקדימה את מחלת הפרקינסון – גורמת מבוכה לחולים בכך שהם מתחילים להשתולל בלילה ולבצע את חלומותיהם. הפרעת התנהגות לילית זו מכונה RBD - REM BEHAVIORAL DISORDER . הפרעה זאת, כאמור, אופיינית בקשישים, אך יכולה להופיע גם בצעירים בעיקר עקב תופעת לוואי של נטילת תרופות נוגדות דכאון, וכן נמצאת בשכיחות גבוהה גם בחולי נרקולפסיה. יש טוענים שדון קיחוט איש לאמנשה סבל מכך (בפרק 35 בחלק הראשון של הספר יש תיאור מרתק שבו סנשו פנשה הנאמן רץ לקרוא לעזרה, שכן אדונו נאבק במפלצות תוך כדי שינה, כשעיניו עצומות, והיה ברור שהוא מבצע את תוכן החלום שלו...).
---
מתוך: דון קיחוטה איש לה מאנשה, מאת סרוואנטס פרק ל"ה ( בתרגום ביאטריס ולואיס
לנדאו    )

                                  


... מן העליה שדון קיחוטה נח בה הגיח סנצ'ו פאנסה נסער ונרעש וקרא בקולי קולות:
- בואו, מהר, רבותי, לעזור לאדוני שנלחם
בקרב הכי קשה ומסובך שראיתי בחיים
...

בתוך כך שמעו רעש גדול שבקע מן
הקיטון, ואת דון קיחוטה צועק: - עצור, גנב, נוכל, שחצן, כי אני מחזיק בך ולא תועיל לך חרבך!
ודומה היה שהוא הולם בכוח בקירות
...
הם נכנסו לחדר ומצאו את דון
קיחוטה בלבוש המשונה ביותר בעולם... על זרועו השמאלית כרוכה היתה השמיכה שסנצ'ו נטר לה לה איבה מסיבה ידועה, ובימינו החרב השלופה שבה היה משלח דקירות לכל עבר, ופולט מילים כאילו באמת נלחם בענק. עוקצו של עניין היה בכך שעיניו לא היו פקוחות, כי ישן היה וחולם שהוא נלחם בענק, שכן ההרפתקה הממשמשת ובאה כה כבשה את דמיונו, שחלם כי הנה הגיע אל ממלכת מיקומיקון והוא כבר נלחם באוייבו...
... לא התעורר האביר
המיסכן עד שהביא הגלב דוד מים ושפך אותו על כל גופו בבת אחת. אז התעורר דון קיחוטה,
אך לא התפכח דיו כדי לעמוד על מצבו...

אנו יכולים לראות כאן תיאור נאמן של הפרעת ה RBD , כאשר דון קיחוטה שרוי בעולם החלום, ללא מנגנון השיתוק להגן עליו. יש לציין שגם כשהוא כבר מתעורר, יש לו קשיי עוררות והוא עדיין שרוי במצב מעט בלבולי המכונה כיום "שכרון שינה" -- sleep drunkness.

לקריאה נוספת:

 

תגובות

הוספת תגובה

א.מא.מ7/1/2018

. הילד שלי בן 5 ולאחרונה הוא קם בצעקות חאחר כשעה של שינה לפחות...הוא עונה על שאלות ומשתף פעוחה ורבאחית אך נתון בלחץ, היסטריה...רעד לא רצוני בכל הגוף...לחיו אדומות והוא דורש לצאת החוצה מהרעש. בטענה שיש רעש חזק של לעיתים תופים..לעיתים מסורים וכד. הוא גם מדמיין דמויות איתו בחדר וחש פחד עצום. בשבוע האחרון זה קרה 3 פעמים. אנחנו לגמרי לא יודעים מה עובר עליו! באופן כללי..הוא חושש מהחושך . כמו מה זה נשמע?

חביבחביב22/12/2017

. דר׳ רז שלום
יש לי בת בגיל 23 עובדת אחות מוסמכת .
בחודשיים האחרונים היא קמה באופן פתאומי מאמצע שינה ומרגישה שהיא נמצאת במקום סגור ואטום.. מחפשת את הדלת ויוצאת . אח"כ היא נרגעת.
היא סיפרה לנו שהתופעה הזו קורה לה יותר מפעם בשבוע.
היא גרה בירושלים ע"י בית החולים בחדר לבדה .
האירוע הזה קרה לה בלילה שעבר כאשר היתה אצלנו , ההורים , בבית .
אם תואיל נא לייעץ לנו מה לעשות ומה פשר התופעה הזו .
בתודה מראש.

נועה טייכרנועה טייכר12/4/2013

מאמר מצויין ומאיר עיניים.

גליגלי8/12/2009

בולשיט אתם לא מבינם עד כמה זה קשה.

נתנאל פרינתנאל פרי30/12/2007

חלומות מסוייטים על פי הגישה היונגיאנית.

שלום רז,

להערכתי, יונג לא ייחד התייחסות ספציפית לחלומות מסוייטים ולא הבחין ביניהם לבין חלומות אחרים כיוון שלא כמו פרוייד הוא לא ראה את תפקיד החלום בהכרח כמבטא משאלה. החלומות המסוייטים לא סתרו את גישתו להבנת פשר החלום (כמו שסתרו את הבנתו של פרוייד) ולכן הוא לא נידרש להסבירם באופן מיוחד. התיאוריה של יונג הינה תיאוריה של איזון שבה הלא מודע אמור לאזן את עמדת התודעה.  לפיכך אחד מהתפקידים המשמעותיים של החלום הינה לקזז את המגמה שקיימת באגו כאשר היא נוטה להיות קוטבית ולא תואמת את צרכי הנפש באופן כולל. לחלום ישנו תפקיד תכליתי והוא אינו רק תוצאה או שיקוף של מצב נפשי מסויים. העצמי אשר מהווה את היסוד המכוון, המאזן והמאחד בין ניגודים, מעביר מסר לאגו ע"י החלום  שהוא בעל מגמה מפצה - קומפנסטורית לעמדת התודעה.

לפיכך, חלום מסוייט אפשר שיחלם כאשר האגו אינו ער מספיק לסכנה הנישקפת לו מצד מציאות חיצונית או מצד מציאות פנימית (התערערות של מבנים נפשיים או השתלטות של קומפלקס על האגו) במצב זה החלום משמש אכן כחלום אזהרה ונועד להכין את האגו להערך לקראת איום של  ההשתלטות של אחד הארכיטיפים על חיי הנפש. כך למשל כאשר קיימת סכנה להשתלטות של ארכיטיפ האם הרעה, האדם יכול לחלום חלומות מסוייטים של איום ע"י מפלצות, מכשפות, טביעה והיבלעות בתוך איתני הטבע. השתלטות של ארכיטיפ האב הנורא יכולה להחוות בסיוטים של דמויות עריצות ובעלות סמכות שרודפות את החולם.

בהקשר זה חלומו של איש הזאבים יכול להוות אזהרה של איום האורב לאגו מצד היסוד של הצל הארכיטיפי. הצל הארכיטיפי מייצג את הרוע השטני הקיים באדם והזאבים המופיעים בחלום יכולים  לסמל יסוד אכזרי וסדיסטי זה הקיים כפוטנציאל ארכיטיפי בכל אישיות. על פי יונג ונוימן הצל הארכיטיפי יכול להתעורר, כאשר האדם מכחיש באופן קיצוני התנהגויות ומאפיינים שהאגו מתקשה לשייך לעצמו בשל סופראגו מעניש ומחמיר. כשאין  מספיק לגיטימציה לפורקן של דחפים תוקפניים בכלל,  הם יכולים להצטבר בציפיה דרוכה ושקטה, כמו זאבים רעבים המשחרים לטרף ולכן האיום הוא רב מאד.

אבל יתכן גם מצב (על פי הגישה הפוסטיונגיאנית לפחות) שכתוצאה מפגיעה מולדת או טראומטית בסלף, יווצרו חלומות מסוייטים המבטאים את חוסר היכולת של העצמי לווסת ולאזן את הניגודים בעולם הפנימי. הדבר יכול אז להתבטא  בסיוטים וחרדה רבה בשעת החלום כמו בזמן מציאות שמשקפים במקרה כזה את הכאוס הפנימי ולא מתוך כך שהם באים להזהיר מפני סכנה.

נתי


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.