שקר שחוזרים עליו נעשה אמת

למדתי במשך השנים להבין שהקושי לחיות באי וודאות גרם לי לשקר להגיד אני יודע. היום אני אומר "המחקר אומר שיש סיכוי ש..." קשה להבחין בין שקר לאמת. חשבתי שהתורה והפרשנים הרבים יודעים אבל לא. הרבה מילים ותשובה אין. הם לא הצליחו לתת בידינו מפתח לזיהוי שקר. דווקא המחקר הלא מדוייק שנותן בידינו כמה כלים שעשויים לסייע באופן חלקי לזהות שקר. אם נדע לזהות שקר נוכל לדעת יותר מה יש לעשות. מאה אחוז אין. אבל למדתי מכהנמן שבמצבי אי וודאות נסיונות טעויות ותיקון טעויות מבטיחים יותר דיוק. זוהי האינטואיציה של כהנמן.

א. דיבור שהוא וודאי הוא שיקרי. איננו יודעים בוודאות משהו, אלא רק בהסתברות. "אני יודע"היא אמירה שקרית. "יתכן ש..." יותר אמיתית.

ב. אמירה ללא ביסוס של נתונים עובדתיים ובמקום נתונים מדברים על הגיון "ההגיון אומר ש..." היא בדרך כלל שיקרית.

ג. אמירה שמסתמכת על רגשות "אני מרגיש ש..." רגש אינו מעיד על עובדה. רגש הוא תגובה לעובדה.

ד. בחינת דברי הדובר בעבר, האם היה להם בסיס עובדתי?

ה. "אני תמיד צודק" "אני אף פעם לא טועה. זהו שקר גס.

ו. שקרנים תמיד יעסקו הרבה בלנסות להוכיח  לכם בהוכחות הגיוניות למה הם צודקים.

ז. שקרן אף פעם לא מודה שטעה.

ח. שקרים יגידו לך תמיד שהם דוברי אמת.

נכון עדיין קשה לזהות את השקר אבל כך יש סיכוי מסויים להצליח.