מקורות

קימות מגוון גישות להתערבות בריפוי בעיסוק. לכל אחת מהגישות יש רקע תיאורטי, שיטת הערכה ושיטת טיפול. בבחירת הגישה הטיפולית שתהיה יעילה ומשמעותית למטופל, מתייחס המטפל לצרכיו, יכולתו ומגבלותיו של המטופל והסביבה. לעתים קרובות משלבים בטיפול כמה גישות טיפוליות.

 

תפקודו של כל אדם מושפע ומורכב ממכלול מרכיבי תפקוד שונים ותחומי תפקוד שונים, הפועלים בשילוב ולא ניתן לעשות הפרדה מלאה ביניהם בזמן הפעילות. האדם הינו מכלול שלם ואין יכולת להפריד בין חלקיו השונים, כל חלק משפיע ומושפע בהכרח מהחלקים האחרים. האדם הינו יותר ממכלול חלקיו. זו גם התייחסות המרפאה בעיסוק אל הילד המטופל

 

מאמר זה, מתאר כיצד מתוך השקפת עולמה הייחודית של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, נגזרת הבנתה את תופעות ההעברה וההעברה הנגדית. מתואר האופן בו מתוך נקודת המבט הפנומנולוגית, מובן המפגש הטיפולי כביטוי לשייכות הקיומית. מפגש זה, מתואר במונחים של בין יחסיות, הדדיות ואינטר סובייקטיביות. ההתמקדות שבמפגש מופנית לכאן ועכשיו והחקירה להתנסויות המידיות של המטפל והקליינט.

 

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית ואת המכשולים והפתרונות העומדים בדרך ליישומה, בקרב מטפלי שיאצו. לשם כך, הוחלט להתמקד בניתוח פרשני איכותני של חוויית מטפלי השיאצו, את ההיבטים האלו. השתתף מדגם של שמונה מטפלים בעלי ניסיון של למעלה מחמש שנים, כולם עברו ראיונות עומק שכללו בתוכם שאלות פתוחות למשיכת מידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומשחקי תפקידים, למשיכת אופן יישומה בפועל. שיטת ניתוח הנתונים שנבחרה, הייתה תיאוריה מעוגנת שדה ומניתוח הנתונים, עלו שלוש תמות ראשיות והם: "אמונות גרעין לגבי ההוליזם והתקשורת הטיפולית", "פערים ביישום ההוליזם לנוכח קשיים אישיים במימוש התקשורת", "היעדר הבנה מלאה למצבו של החולה כביטוי לפערים ביישום התקשורת". תמות אלו נמצאו קשורות אחת לשנייה והן הביאו לביטוי את האופן בו היעדר מיומנויות תקשורתיות, מתבטא לנוכח מצבים רגשיים, ביישום טיפול השיאצו. נמצאה רלוונטיות לבחינת ממצאים אלו גם במקצועות אחרים ברפואה המשלימה וכמו כן, גם במסגרות שאינן משקפות את הממסד הרפואי והודגשה החשיבות בהרחבת תוכניות הלימוד, לכלילת מיומנויות לניהול רגשות, באוריינטציה ממוקדת חולה.

 

בימים האחרונים מופיעים אזכורים בכל מני ערוצי תקשורת למחקר חדש הטוען שפסיכותרפיה ברשת היא דרך אפקטיבית לטיפול בדיכאון. במחקר שפורסם ב 22 באוגוסט בעיתון הנחשב Lancet, בדקו ד"ר קסלר ושותפיו את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר מועבר על ידי פסיכותרפיסט בזמן אמת באמצעות האינטרנט. המחקר הראה שבהשוואה לטיפול סטנדרטי רגיל על ידי רופא משפחה, השילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות הרשת יחד עם טיפול רופא משפחה מוביל לעליה משמעותית בשיעור ההחלמה מדיכאון גם בטווח של 8 חודשים מתחילת הטיפול.

 

תיאור טיפול בזמן המלחמה. שבת בצהריים. אני יושבת בבית ופתאום טלפון מדורון וטלי (שמות בדויים), זוג מטופלים לשעבר מהדרום. טלי אומרת "תמר, תצילי אותנו. אנחנו משתגעים". אני שואלת "מה קורה?" והיא עונה "אני כבר לא יכולה עם הלחץ הזה. הפגזים נופלים, אנחנו כל הזמן בממ"ד. אמרתי לו "בא ניסע מפה". הוא לא מסכים. הילד הגדול חזר להרטיב, והקטן ישן איתנו באותה מיטה צפופה. עד שהצלחנו לגמול אותו מלישון איתנו, ועכשיו הכל מהתחלה... " מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

במאמר זה מביאים ארנון רולניק ואדר לביא כמה זויות מענינות של השלב הראשון בטיפול פסיכופיזיולוגי. שלב שבעבר נהגנו לקרוא לו שלב הפרופיל הפסיכופיזיולוגי.

 

למרות ההכרה והמודעות הרבה הקיימת בגישות הלא קונבנציונאליות לרפואה לגבי מערכת היחסים הטיפולית והתקשורת הבין אישית והשפעותיה, ענף מחקר זה הוזנח לטובת בחינת השפעותיהם הביו רפואיות של שיטות אלו. בכדי להדגיש את החשיבות שבמחקר ההיבטים הללו, מוצעות מספר הנחות יסוד אשר יכולות להוות בסיס משותף המאפשר גישור על השוני המהותי של תפיסת העולם הרפואית הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית ובכך, לאפשר השאלה של המחקר האקדמאי לצורך הדגשת נקודה זו. ניתנת סקירה ספרותית עדכנית של המחקר האקדמאי בנושא ומוצע, שהמחקר הקיים יכול להוות בסיס ממקד לגבי נושאי מחקר רלוונטיים ושפיתוחו של ענף מחקר זה, במסגרת הרפואה הלא קונבנציונאלית, יוכל להביא להבנה טובה יותר לגבי המפגש הרפואי והשלכותיו על תוצאות הטיפול, על החולה ועל נותן השירות הרפואי ובכך, לאפשר את ייעולו של הטיפול.

 

מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית? מתוך אתר "thingsonmymind" יש כל מני דרכים ואחת מהן, שדווקא מקובלת אצל סטודנטים, היא להשתמש באופן קבוע בתרופות שונות שניתנות בדרך כלל לאנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). כמובן שמדובר כאן באנשים שאין להם הפרעות קשב וריכוז, והם לרוב מתפקדים בצורה לא רעה בכלל בחיי היומיום, אבל בגלל סיבות פסיכולוגיות ולחצים חברתיים הם מרגישים שהם לא מתפקדים מספיק טוב. אז הם לוקחים באופן קבוע תרופות כמו ריטלין (Ritalin) ו- אדארל (Adderall) , שהם בעצם סוג של סטימולנטים בתקווה שהתרופות יסייעו להם לתפקד טוב יותר ולא לאבד ריכוז או לרדת בתפקוד. בארצות הברית גם יש טרנד שבו אנשים שמרגישים חסרי אנרגיה בזמן העבודה, משתמשים בתרופה בשם Provigil, שמיועדת לאנשים שסובלים מנרקולפסיה (התקפי שינה פתאומיים).

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי משולב עם טיפול תרופתי הוא היום הטיפול המקובל בהפרעה טורדנית כפייתית. הטיפול נושא תוצאות יפות ומומלץ לא לוותר עליו. העקרונות הבאים הם המרכזיים בטיפול והם כוללים הכנה מנטאלית, התמודדות מחשבתית ואמונית, התמודדות התנהגותית והדרכה למשפחה ולסביבה כיצד לתמוך בטיפול ובמטופל.

 

פרק מתוך 'יומן האנורקסיה' של רותי זוארץ המתפרסם באתר YNET

 

חלקים מהרצאתו של ארנון רולניק בכנס האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. המאמר נוגע בשאלות כלליות של טיפול תוך אנאלוגיה לטיפול המשלב ביופידבק