מקורות

"או הו הווו", החיפושיות שוב צועקות לך לתוך המוח. אתה זוחל החוצה מהמיטה. יודע שהיום זה יום חשוב. מעדיף בינתיים לא להיזכר למה. רק זוכר במעורפל איך כרגיל לפני ימים כאלה אתה יושב עד שתיים לפנות בוקר, מנסה להשלים את כל הפערים. אלוף הדחיינות, אתה מסנן לעצמך. בזה אתה אלוף, בלרדת על עצמך. ובלדחות דברים / מאת אייל שדה

 

מה הקשר בין באך, אנדי וורהול, ליידי גאגא ושליט לוב? הרצון לשינוי, אך היעדר התעוזה להשיגו

 

לפני שאת שוב מרגישה רע עם עצמך על כך שאת זוחלת למיטה מותשת ב-9 בערב למרות שהוא מתעצבן על עוד ערב מבוזבז, ממלמלת "אולי מחר" ומרגישה כל כך כמו סבתא של עצמך או פרודיה על הדרמות בטלוויזיה שהיא אומרת לו "כואב לי הראש", הנה מחקר נחמד שיכול לבוא לעזרך. ועוד כמה סודות מחדר המיטות... עיניים פקוחות - מבט מפוכך על זהות, הורות וזוגיות

 

"הבעיה המרכזית של לימודי הפסיכולוגיה היא העדר זהות אקדמית. האם מדובר בתחום ידע לשמו, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בלימודים לתואר ראשון, או בהכשרה מקצועית, כפי שאמור לקרות בתואר השני?"

 

הם אקדמאים, בעלי תואר שני במקצוע מבוקש - ומרוויחים שכר מינימום. בוגרי החוגים לפסיכולוגיה נדרשים לארבע שנות התמחות כדי לקבל הסמכה כפסיכולוגיים קליניים. בעריכת דין תקופת ההתמחות עומדת על שנה בלבד - ברפואה שלוש שנים. כך נהפכים מבוגרים משכילים לפועלים השחורים של המגזר הציבורי

 

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אשרה פה אחד את הצעת חוק הפסיכולוגים של חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון לקריאה שנייה ושלישית.

 

"האם הפסיכולוגיה שייכת למדעי הטבע או שמקומה בעולם הרוח? האם צריך ללמד פרויד או להתמקד במבנה המוח? הפסיכולוגיה מחפשת את דרכה ובאוניברסיטה העברית אף מתלבטים אם להעביר את לימודי הפסיכולוגיה לקמפוס למדעים בגבעת רם. פרופ' גולן שחר מחפש את שביל הזהב" (מתוך YNET)

 

Chrisiane Padesky הנה אחת מהדמויות בעולם הקוגניטיבי התנהגותי שטרחו ,לתרגם את עקרונותיו של בק למונחים פשוטים הבהירים לכל נפש. בהתאם לכך כתבה את את הספר Mind Over Mood ( ראה www.MindOverMood.com ) שיצא לאור בהוצאת גלילה – כבר בספר זה מפתחת פדסקי את הקונספטואליזציה הבסיסית ביותר: מ ודל חמשת התחומים "כאשר אדם מספר למטפל על בעיותיו, המטפל מעודד קודם כל את הבנת הבעיות. הוא מציג שאלות על חמשת ההיבטים של החיים: מחשבות (אמונות, תמונות, זיכרונות), רגשות, התנהגויות, תגובות גופניות וגורמים סביבתיים (בעבר ובהווה). חמשת התחומים קשורים ביניהם. הקווים המקשרים באיור מצביעים על כך שכל אחד מההיבטים השונים של חיי האדם משפיע על שאר ההיבטים. לדוגמה, שינויים בהתנהגותנו משפיעים על הלך מחשבתנו ועל תגובותינו (הגופניות והרגשיות). שינויים בהתנהגות עשויים לשנות את סביבתנו. כמו כן, שינויים בהלך מחשבתנו משפיעים על התנהגותנו, על רגשותינו ועל תגובותינו הגופניות, ועשויים להוביל לשינויים בסביבה החברתית שלנו. הבנת השפעות הגומלין בין חמשת התחומים הללו של חיינו תסייע לנו להבין את בעיותינו." לאחר מודל פשוט זה פיתחה פדסקי מודל מורכב יותר אותו נציג בשעור. להלן יוצג סרט וידאו בו ארנון רולניק מראיין את פדסקי – ובעיקר מנסה להבין איך היא מתייחסת לוחומרים לא מודעים

 

התגובה הראשונה להכרה כי מדובר באי-פריון, בדרך כלל, היא של תדהמה. בעקבותיה מופיעים רגשות מצוקה, חרדה, אשמה ודיכאון, ולעתים חוויה של אבדן. אבדן השגת ההורות המיוחלת, אבדן היכולת להביא לעולם תינוק בדרך טבעית ופרטית, והפקעתה לטובת תהליכים רפואיים, מנוכרים, נעדרי אינטימיות, שמשתלטים על החיים. אי-פריון הוא עניין משותף לבני הזוג, גם כאשר האבחנה מתייחסת למצבו הרפואי של אחד מהם. יחד עם זאת, השוני בהתמודדותכם יודגש במהלך הטיפולים עד כדי חיכוכים, חילוקי דעות, הבדלי משאלות, שידגישו את השוני בסגנון התמודדות. התקוה להצלחת טיפולי הפוריות מפיחה עידוד ושמחה, אך תחושות אלה עלולות להתחלף – במהירות - באכזבה מרה וייאוש, במידה שהטיפול נכשל, וצריך לקחת בחשבון שגם זה עלול לקרות ולסגל התנהגות והרגלים למקרה כזה. הקושי ניכר במיוחד משום שבתקופה כה קשה, כשאתם כה זקוקים לעזרה, לתמיכה ולעידוד, בן או בת הזוג לא תמיד פנויים לתת אותה, בהיותו/ה פגוע/ה , חלש/ה , נאבק/ת. זוגות שלא הספיקו לפתח ולבנות דפוסים משותפים ויעילים להתמודדות, עלולים לחוש בקושי ביתר שאת. זוגיות יציבה, לעומת זאת, עשויה להיות מקור תמיכה, כוח ונחמה. . האם זו בגידת הגוף או סיבות פסיכולוגיות? .

 

תקציר: תוצג סקירה תיאורטית של המאפיינים לחרדת בחינות, ינתנו כלים לזיהוי חרדת בחינות. יועלו הסיבות לתופעה, כיצד ניתן למדוד אותה ודרכי התמודדות וטפול. יוצעו דרכים יישומיות להורים ומורים להפחתת התופעה. כתבה: רוטפלד עטרה

 

המאמר הינו סכום ההרצאות שניתנו על ידי במכללת וינגייט. המאמר עוסק בשלושה נושאים מרכזיים: הרחבת נקודת המבט מהסתכלות על ילד לקוי למידה בודד להשפעות כלליות על תפקודו; החל מתפקוד ההורים ועד התרחבות והמערכת הפוליטית השולטת. ליווי התפתחותו הרגשית והחברתית השונה של הילד לקוי הלמידה מלידה ועד בגרות בהשוואה לילד רגיל על פי התיאוריות ההתפתחותיות הקיימות: פיאז'ה, פרויד ואריקסון. העלאת המודעות למתרחש בלב ההורים בתהליך גידול ילדם לקוי למידה ו/או הסובל מקשיי קשב ורכוז והבנת התנהגותם.

 

פודקאסט (מצגת אור-קולית), המסכמת את היתרונות והחסרונות שבדיבור-יתר ובעשיית-יתר מנקודת מבט טיפולית ומגדרית. במרכז ההרצאה עומד המושג rumination ("חפירה"), שהוא נושא מחקרה העיקרי של פרופ' סוזן נולן-הוקסמה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, שמצאה שמחשבות-יתר ודיבור-יתר מונעים מאנשים (ובעיקר מנשים) לפעול ומחמירים מצבי דיכאון וחרדה. מוצגות הגישות המרכזיות בפסיכותרפיה, משנתה של נולן-הוקסמה ומיון הגישות הטיפוליות העיקריות על הרצף שבין עשייה לדיבור, תוך הדגשת ההיבט המגדרי. הערה: טעינת הקובץ נמשכת מספר דקות