מקורות

חלק 5: מושג האינסוף אצל ביון ובבודהיזם פרק מהספר "פסיכואנליזה ובודהיזם: על היכולת האנושית לדעת" מאת אסתר פלד (הוצאת רסלינג, 2005) מתוך אתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה

 

רגשות רעים (Bad Feelings) הם רגשות מכאיבים. רגשות רעים אינם רגשות שרע להרגיש אותם, או שיש בהם רוע. אין הכוונה לשיפוט מוסרי של רע לעומת טוב. הביטויים "רע לי", או "הוא מרגיש רע" יכולים להסביר את המובן בו מתמקד הספר. רגש רע הוא רגש כואב, לא נעים, מעורר חרדה או בושה או אשמה או מעורר רגש רע אחר. הספר עוסק בהגנה מפני רגשות הרעים, כמו גם ברגשות עצמם.

 

"כולנו מתים בילדות", אומר מייקל אייגן, פסיכואנליטיקאי, מיסטיקן וסופר. "ומאז אנחנו נושאים איתנו עצמי מת, או עצמי מת באופן חלקי, או בית קברות שלם של עצמיים מתים". שיחה מרתקת עם אחד האנליטיקאים החשובים בעולם. מתוך אתר NRG מעריב

 

הכותב מציג את המושג "הזדהות השלכתית" שטבעה מלאני קליין, ומדגים אותו בעזרת פגישה טיפולית עם ילד בן 9. מתוך אתר READER מאגר המאמרים הישראלי

 

פרוייקט דור-a הוא חלק של הסקציה הקלינית בישראל, וגם חלק אינטגרלי של ה-New Lacanian School. קליניקה של סימפטומים של ימנו.

 

הסיטואציה הפסיכואנליטית: כותבים סיפור. שני אנשים יושבים זה מול זה. האחד מספר על עצמו, השני מקשיב. לעיתים שואל שאלות, מעיר הערות, אבל תמיד בעמדת המקשיב. הראשון הוא המטופל, השני הוא המטפל, הפסיכואנליסט. זו דרך אחת לתאר את הסיטואציה הפסיכואנלטית המוכרת. אפשר גם לתאר את זה אחרת: הראשון מחבר את סיפור ה'אני' שלו. הטקסט שנוצר במהלך הפגישות בין השניים הוא רומן אוטוביוגרפי, שמחברו, המטופל, הוא גם המְסַפּר בו, וגם הגיבור הראשי. הוא בוחר את פרטי המידע שהוא מספק, את נקודת ההתחלה, את סדר ההתרחשויות, ואת הסיבה להם, ומחבר אותם לעלילה. הוא בוחר את דמויות המשנה, את תפקידם ברומן שלו, את מקומם בין המרכז לבין השוליים.

 

פעולות כפייתיות וטקסטים דתיים (1907) הנו החיבור השיטתי הראשון של פרויד בתחום חקר הדת וכן חיבורו הראשון שבו ניתן למצוא דיון מפורט ושיטתי בנוירוזת הכפייתיות. טקסט זה מלמד אותנו לא רק על הדת במובן הצר של פסיכולוגיה יישומית, אלא שמתוך ידיעותיו בתחום חקר הדת בתקופתו התאפשר לפרויד לשכלל את הבנתו באשר לריטואל הפרטי של החולה בנוירוזת הכפייתיות. מהלך זה אינו מקרי לנוכח הקשר החזק המתקיים אצל פרויד בין המנגנון הדתי-תרבותי לבין הפתולוגיה הכפייתית "אישית". לפניכם אחרית דבר על היחס בין טקס, מלנכוליה ומצפון במשנתו של פרויד מאת ד"ר יצחק בנימיני, העורך המדעי של סדרת "זיגמונד פרויד – מבחר כתבים".

 

"בזמנים קשים אלה, בהם ההיסטוריה חוזרת על עצמה והרשע ,ההרס, הרצחנות, הטיפשות והשיגעון שולטים שוב בכיפה, קשה לו מאוד לאדם לשמור על הטוב, היפה, האתי ,האוהב והשפוי. בעיני זוהי תמציתה של השקפת הנפש הקלייניאנית ועליה אדבר היום- כיצד ניתן לשמר ולהציל מתוך תיקון את האהבה והטוב, שלדעת קליין הנם הישג נפשי ולאו דווקא נתון בסיסי ומובן מאליו. כיצד ניתן לחזקם נוכח המתקפות הבלתי פוסקות של המציאות הפנימית והחיצונית, הספוגות לא רק בחיים ובמיניות כי אם גם בהרבה הרס והנאת הקלקול". הרצאה מיום העיון שהתקיים באוניברסיטת תל אביב בעשרה באפריל ביום העיון "קליין ואנחנו – על התיקון", של ביה"ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לפסיכואנליזה.