מקורות

שיח בין-תחומי בין ד"ר לידיה אמיר וד"ר גידי רובינשטיין על פסימיות ואופטימיות מנקודות מבט פילוסופית ופסיכולוגית

 

בימים אלה, כשחלק מהציבור הישראלי קם לבקש סליחות עם שחר, כשהימים הנוראים בפתח, כאשר אנחנו מצווים לבקש סליחה בכל מה שקשור ביחסים בין אדם לחברו, כדאי לחשוב לרגע על הסליחה מנקודת מבט פסיכולוגית. מדהים לראות שתחום הפסיכולוגיה של הסליחה (psychology of forgiveness), המבוסס כאמור מבחינה פילוסופית על המוסר הנוצרי, הרחיק לכת עד כדי הכוונת הטיפול בתופעות כמו אלימות במשפחה ופגיעה מינית לכיוון של סליחה לתוקף, סליחה הנחשבת שלב בתהליך הריפוי הנפשי של הקורבן. הואיל ורוב נפגעי/ות התקיפה המינית הכירו את תוקפיהם ומאחר שלפי התפיסה הדתית המשפחה היא ערך עליון ולכן יש לשמור על "שלום בית" כמעט בכל מחיר – פסיכולוגים נוצרים רתמו את התהליך הטיפולי לשרת רעיון זה. הנפגעים והנפגעות מתבקשים בעצם "להושיט את הלחי השנייה" כשהם סולחים.

 

עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלעה לקשיים כספיים ועומדת כיום בפני סכנת סגירה. לפרטים מלאים ולחתימה על עצומה להצלת ער"ן: http://www.atzuma.co.il...weneederan/1 * אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש - נשמח עם תציינו את מקצועכם בהערות לחתימה. מאמרים מקצועיים בנושא עזרה טלפונית והתערבות בשעת משבר ניתן למצוא באתר ער"ן- http://www.eran.org.il תודה על תמיכתכם!

 

פורטל בית אקשטיין מספק מידע רחב ומגוון שירותים לבעלי "צרכים מיוחדים": לקויות למידה, תסמונת אספרגר, אוטיזם, בריאות הנפש, פיגור שכלי, קשישים, נכות פיזית, כבדי שמיעה וחירשים וכבדי ראייה ועיוורים. באתר אינפורמציה רבה עבור אנשים וגופים הנותנים שירותים ומידע לאנשים עם צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם - מידע מקצועי בנושא חוק ומשפט, מידע על לימודים, נופשים, תעסוקה, אתר היכרויות וכן פורומים המנוהלים על ידי אנשי מקצוע המספקים מענה ישיר לשאלות הגולשים.

 

תקופת השנים בה שוהה הסטודנט באוניברסיטה הינה משמעותית בעיצוב חייו של הפרט. על הסטודנט בתקופה זו להתמודד עם מכלול שינויים והחלטות משמעותיות. לא ייפלא, אפוא, שתקופה זו מלווה באתגרים רבים ומהווה פוטנציאל למתחים חרדה וקשיים אישיים ובינאישיים. שירותי הייעוץ באוניברסיטה מתפקדים כמענה לפניות הסטודנטים במכלול רחב של קשיים ולבטים. צוות השירות כולל פסיכולוגים, עובדות סוציאליות ופסיכיאטר.

 

בהמשך למאמרו של ד"ר יפתח יובל ("הארץ", 17.3.07) על ההכשרה הבלעדית של פסיכולוגים קליניים לטיפול פסיכודינאמי, מתעוררת שאלה באשר לנזקים אפשריים שעלולים לנבוע מהתמיכה של גישה זו בפיתוח תובנה בקרב מטופלים, שבאופן טבעי נוטים לחיטוט עצמי, שנמצא כמגביר הפרעות נפשיות כדיכאון והפרעות כפייתיות. מתי ואצל מי לעורר אינטרוספקציה ומתי להסיח את דעתו של המטופל מהפנים אל החוץ ומדיבורים אל מעשים?

 

הפרעה דו קוטבית בילדים מעוררת עניין רב, מחקרים שונים מראים הבדלים גדולים בשכיחותה ויש החולקים על קיומה בילדים. ההרצאה מפרטת סוגי ההפרעה הדו-קוטבית, האבחנה בילדים, השאלות והקשיים האבחנתיים והטיפול המוצע. ההרצאה של דר' אילנה פרבשטיין, פסיכיאטרית ילדים ונוער, היחידה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר, בי"ח "זיו" צפת, הוצגה בכנס "אבחנה מבדלת", חנוכה 2006.

 

תגובה לכתבתה של אשרת קוטלר במסגרת התכנית "מדובר בתופעה: על גלולות האושר" ששודרה בערוץ 2 ב-30.8.06. בדברי הקישור של הכתבת יש נזק של ממש לציבור, נזק שעלול למנוע מרבבות אנשים הזקוקים לטיפול תרופתי לבקשו.

 

זוגיות, דיכאון וטיפול בדיכאון. פרופ' יונה טייכמן

 

דיכאון של גיל הילדות וההתבגרות הוא הפרעה נפוצה, נשנית ומשפחתית, הנוטה להמשיך לגיל המבוגר. הוא מלווה פעמים רבות בפגיעה משמעותית בהתפתחות הפסיכו-חברתית ובתחלואה נוספת כמו צריכת חומרים ממכרים, ירידה בתיפקוד או הפרעה דו-קוטבית, ויכול להיות מלווה בסכנת התאבדות. גורמי-הסיכון לדיכאון מוקדם הם גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגים וסביבתיים, ויחסי-גומלין בין גנים לסביבה. הטיפולים שהוכחו כיעילים כוללים פסיכותרפיה קוגניטיבית או בין-אישית וטיפול במעכבי משאבת סרוטונין. רשות התרופות האמריקאית פירסמה לאחרונה אזהרה המגבילה את הטיפול בתרופות אלו לדיכאון בילדים. מחקר נוסף דרוש לבירור יעילותם ובטיחותם של טיפולים אלו, ולשיפור ההבנה של הגורמים האטיולוגיים. מתוך כתב העת הרפואה, אפריל 2006

 

שאלון בן 10 פריטים, שנגזרו ותורגמו מהקריטריונים של DSM-IV-R לאבחון דיכאון ומאפשרים לנבדק לקבל מושג און-ליין באשר לרמת הדיכאון שלו. מודגש בפני הנבדק כי מילוי השאלון אינו מהווה תחליף לאבחון ע"י איש מקצוע. השאלון פותח על רקע שאלות גולשים רבים בפורום פסיכותרפיה של המחבר, שביקשו לדעת האם הם נמצאים בדיכאון. ממצאי השאלון נמצאים בהלימה עם תוצאות ריאיונות קליניים עם מטופליו של המחבר.

 

במאמר פופולארי, שראה אור במוסף "מעריב" לבריאות הנפש ובאתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין מובאת סקירה תמציתית על גורמי הדיכאון ודרכי הטיפול בו.