לקראת סוף המאה ה-19 שירטט קרפליין את הגורמים, המהלך והתוצאות של הפרעות עם תסמינים דומים והגדירם כ'דמנטיה פריקוקס' - התדרדרות בהלכי מחשבה, רגש, מוטיבציה והתנהגות, המובילה לתוצאות ירודות. מחקרים שנעשו לאחר מכן לא מצאו קשר בין חומרת האבחנה לתוצאות בהמשך. ממצאי המחקרים הצביעו על הטרוגניות בתוצאות המחלה, גורמים רב תחומיים להטרגוניות זו וגורמים סביבתיים. שטראוס וקרסנטר הרבו לחקור תחום זה, וטענו שהתוצאות הטיפול הינן רב תחומיות ללא תלות ממשית ביניהן .
"Progressing from Patienthood to Personhood across the Multidimensional Outcomes in Schizophrenia and Related Disorders". (2001) The Journal of Nervous and Mental Disease. David Roe.
התרגום של מאמר זה פורסם באתר מכון סאמיט
| 855 צפיות |
הוסף למועדפים