מקורות

נוסח הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 3), התשס"ט-2008 של חה"כ אריה אלדד, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ נסים זאב, חה"כ דוד אזולאי, חה"כ אלכס מילר.

 

לפני שאת שוב מרגישה רע עם עצמך על כך שאת זוחלת למיטה מותשת ב-9 בערב למרות שהוא מתעצבן על עוד ערב מבוזבז, ממלמלת "אולי מחר" ומרגישה כל כך כמו סבתא של עצמך או פרודיה על הדרמות בטלוויזיה שהיא אומרת לו "כואב לי הראש", הנה מחקר נחמד שיכול לבוא לעזרך. ועוד כמה סודות מחדר המיטות... עיניים פקוחות - מבט מפוכך על זהות, הורות וזוגיות

 

רשימה על תהליכי תיקון טבעיים, הקורים בנפש, בגוף וביחסים בין-אישיים. הרשימה מסתמכת על חזרתו של רעיון התיקון בתיאוריות שונות, כמו אצל סטרן, במדיטציה, או אצל גוטמן, החוקר מ"מעבדת הנישואים". ברשימה מתוארים גורמים המעודדים תהליכי תיקון.

 

מתוך הכתבה בהארץ: "מחוץ לבית ההסתדרות נכחו במקביל לדיונים מאות עובדים סוציאליים שהפגינו וקראו לחברי המרכז שלא להתעלם מהמתנגדים הרבים להסכם ולא לאשרו. "היינו כאן משמונה בבוקר ועד חמש אחר הצהריים במטרה אחת, להשמיע את קולנו ולקרוא לחברי המרכז שלא להתעלם", אמרה ענבל חרמוני, עובדת סוציאלית ודוברת תנועת עתידנו, "אנחנו מאושרות מהצעד בו נקטו ובטוחות שניתן יהיה להשיג הסכם טוב שיכבד אותנו ולא מביש כפי שהתבקשו להצביע עליו היום".

 

ספריית הוידיאו באתר "מטאפורה" כוללת סרטונים בנושא ביבליותרפיה, תפיה בתנועה, פסיכודרמה, תיאטרון פלייבק, פוטותרפיה, תרפיה במוסיקה ועוד.

 

"בלב הוויכוח בין העובדים הסוציאליים לאוצר עומד צו ההרחבה, שיחיל את ההסכם גם על העובדים המופרטים. זה מאבק על דמותה החברתית של ישראל ועל המחדל החברתי הקרוי הפרטה". מאמר דעה מאת רוני קאופמן.

 

לחץ בעבודה, דיכאון וכעס הביאו את הפסיכולוגית דפנה כצנלסון-בנק לכתוב הרבה מכתבים לממונים עליה. תגובת המערכת לא איחרה לבוא: היא אושפזה בכפיה באברבנאל, טופלה בתרופות וכמעט איבדה את הרשיון לטפל. רק שם הבינה כמה מסוכן המקצוע וכמה קל להפוך אדם במשבר לחולה נפש עם תעודות. היום היא מרצה על גבולות השפיות ויש לה כמה טיפים למתאשפז. כתבה מאת אספה פלד, 7 ימים 23.12.05

 

הרצאה שנישאה בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט, במסגרת פאנל שעסק בנושא החשיפה העצמית ברשת. ההרצאה מבקשת להצביע על הקשר המורכב והטעון בין שלושה משתנים עיקריים: 1. חווית הבדידות הקיומית –כנגזרת (או גזירה) בלתי נמנעת , של תפיסה תרבותית המאדירה את רעיון האינדיבידואליות, מעדיפה השגיות אישית ומעניקה ערכיות גבוהה במיוחד למימוש עצמי שאפתני של הפרט. 2. אינטימיות- כזיקה רגשית מחוייבת, המחברת בני אדם בקשרי נאמנות אמיצים, ומהווה, מאז ומעולם, את המרפא הטבעי והבלעדי לכאב הבדידות. 3. חשיפת יתר ברשת- כאחת הצורות העכשויות של הניסיון האנושי לטשטש את תחושת הבדידות ולהקהות כאב נפשי באמצעות שימוש בחומרים מאלחשים.

 

"להיות קרוב או בקרב" - סדנה לרקדנים חובבים בנושא מאבקי כוח ושיתוף פעולה בזוגיות, בריקוד ובחיים. בסדנה למדו המשתתפים שלושה מרכיבים מעולם הריקוד הזוגי (והפעם: טנגו ארגנטינאי) - הזמנה, סנטר, עצירה והתחלה מחדש - התנסו בהם בריקוד ויישמו אותם בחיים הזוגיים.

 

עד כמה אמפתיה ומתן תוקף, גם להתנהגויות בעייתיות, הם חשובים בטיפול זוגי. אמפתיה ומתן תוקף מרגיעים את הכעס, וחשובים ביחסים שבין המטפלת לזוג, וכמובן - בין בני - הזוג.

 

אחד המושגים החדשים והמעניינים בפסיכולוגיה התפתחותית ובפסיכופתולוגיה הוא מושג ה"וויסות רגשי". במאמר סוקר חיים עמית בקצרה מושג הויסות רגשי ומתאר את שתי הצורות הקיצוניות, הלא הסתגלותיות, שלו: תת-שליטה (קושי לווסת אפילו כמויות קטנות של תחושות) ושליטת-יתר (התכחשות והימנעות מתחושות בכלל). לאחר מכן תתואר תרומת המושג להבנת ההתפתחות הנורמאלית של ילדים כמו גם להבנת פתולוגיות שונות בהתפתחות. בהמשך תוצגנה מספר דרכי פעולה שבאמצעותן ההורה יכול להשפיע בחיי יום-יום על התפתחות הויסות הרגשי של הילד. המאמר יתמקד בהצעת דרכים מעשיות בטיפול פסיכולוגי לשיפור יכולת הויסות הרגשי של המתבגר, דרך טיפול אישי במתבגר וגם דרך הדרכת הוריו.

 

ראשי ארגוני הפסיכולוגים הקליניים קוראים לפיטוריו של יו"ר מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות הפרופ' יואל אליצור. הרקע לקריאה הוא החלטתו של אליצור לאפשר בחירה נרחבת לוועדה המקצועית של הפסיכולוגים הקליניים הפועלת במועצה על ידי כלל החברים במועצת הפסיכולוגים, ולהרחיב את האפשרויות להגשת מועמדים לחברות בוועדה. זאת בניגוד לנוהג שהיה קיים עד כה ולפיו נקבע הרכב חברי הוועדה על ידי הוועדה עצמה, והובא בהמשך לאישור המועצה.