×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

מאמרים

דיסלקציה, רכיבה על סוסים והצרבלום

מנגנונים עצביים במוח ודיסלקציה - הקשר בין דיסלקציה לשיווי משקל ופעילות אוטומטית בצרבלום, ולערוץ מגנו ותפיסת גרויים חזותיים נעים, ומה הקשר של כל זה לרכיבה על סוסים? מאת נופר ישי-קרין, פסיכולוגית קלינית

מתפרסם מ 8/5/2005 | 12,766 צפיות

תגיות:

מנגנונים עצביים במוח ודיסלקציה - הקשר בין דיסלקציה לשיווי משקל ופעילות אוטומטית בצרבלום, ולערוץ מגנו ותפיסת גרויים חזותיים נעים.

ומה הקשר של כל זה לרכיבה על סוסים?

נופר ישי-קרין, פסיכולוגית קלינית

תפיסה של גרוי חזותי מתחילה כאשר אור מגרה תא עצבי ברשתית העין, שיוצר אות, העובר דרך שני עצבים אופטיים, אחד בכל עין, לתחנת ממסר בתלמוס שנקראת LGN. משם המערכת החזותית נחלקת לשני ערוצים, אחד נקרא מגנו-סלולרי, או תאים גדולים (M), והשני פרבו סלולרי (P). ערוצים אלו נושאים את האות לאזורים שונים במוח. ערוץ M רגיש למידע מהבהב ולצורות גדולות של כתמים, המאפשרים מבט חטוף. ערוץ P רגיש למידע נייח, פרטים קטנים וצבעים. אצל קורא תקין העיבוד של מידע חזותי בערוץ M הוא מהיר יותר מאשר בערוץ P, ולכן קודם כל יש תפיסה של הכתם הכולל והתנועה ולאחר מכן מצטרפים הפרטים העדינים והצבע.

ערוץ M הוא איטי יותר אצל דיסלקטים לעומת קוראים רגילים. ערוץ M מקרין לאזור MT(v5) בקליפת המוח, שהוא האחראי על תפיסת תנועה. אצל דיסלקטים לא רואים הפעלה של אזור MT(V5) בזמן קריאה ובזמן צפיה בנקודות נעות. לעומת זאת, אצל קוראים רגילים יש הפעלה של אזור MT(V5) בזמן קריאה ובזמן צפיה בנקודות נעות. בהתאם לכך, דיסלקטים יכולים לראות נקודות נייחות על מסך כמו קוראים רגילים, אך מתקשים לעקוב אחר נקודות נעות. לעומתם, קוראים תקינים יכולים לראות נקודות נייחות ונקודות נעות באותה איכות.

ההקרנה של ערוצי M (שהם איטיים יותר אצל דיסלקטים) היא לקליפת המוח האחורית-צדדית ולקליפת המוח הקדמית. היא מעורבת גם בריצוד של העין ובהעברת קשב. נזק בערוץ M יכול להשפיע גם על מנגנוני הכללת תזמון של המוחון.

המוחון, הצרבלום, הוא מבנה מוחי הנמצא מתחת לקליפת המוח. זהו מבנה דחוס ובעל קיפולים עמוקים. הוא אחראי על 10-15 אחוז ממשקל המוח, 40% משטח פני המוח ו-50% מתאי העצב. המוחון מעורב באוטומטיזציה של תנועות מוטוריות - לימוד ושימוש בתנועה שנרכשה עד לשלב של מיומנות אוטומטית, קואורדינציה, תזמון של תנועה, מתח שרירים תקין, שיווי משקל, הליכה, יציבה ותנועת איברים.

לילדים עם דיסלקציה יש יותר קשיים הקשורים לתפקוד של המוחון לגבי שיווי משקל ותנועת איברים (ניתן לבדיקה על-ידי הנגדת אצבע ואגודל, התקת זרועות, טפיפה, טילטול גפיים, מהירות תיפוף על שולחן עם שני צידי כף היד לסרוגין, יציבות עמידה לאחר דחיפה קלה בגב ומתח שרירים).

מחקרים חדשים טוענים שהמוחון אחראי, ככל הנראה, על אוטומטיזציה ומיומנות לא רק של תנועות מוטוריות אלא גם של שפה ואפילו קריאה. לרבים מהילדים עם דיסלקציה יש קשיים במהירות עיבוד, מיומנות פונולוגית שיווי משקל ואף כישורים מוטוריים. ישנה טענה בספרות המחקרית לפיה יש כאן כשל כללי באוטומטיזציה של כל התפקודים, שמקורו בכשל במוחון. אצל קוראים תקינים המוחון מופעל בלמידת רצף מוטורי ובפעילות מוטורית אוטומטית. נבדקים דיסלקטיים משתמשים יותר באונה הקדמית במקום במוחון במשימות מסוג זה. כלומר הם משתמשים באסטרטגיות מודעות יותר, משום שאינם מסוגלים להסתמך על הפעילות האוטומטית של המוחון.

ההשלכות לגבי איתור מוקדם עדיין לא ניתנות ליישום בשטח. בערכת מסלול יש בדיקה של שיווי משקל (כיתות ב' עד ט') כחלק מאיתור של ליקויי למידה. הקושי לעקוב אחר נקודה נעה הוא קשה לבדיקה בתנאים רגילים של בדיקה.

מבחינת הטיפול והמניעה יש למחקרים מספר השלכות: ההמלצה היא ללמד בגן משחקי קואורדינציה, מודעות הגוף, שיווי משקל ופעילויות מתכללות חושים, לעזור לילדים להתגבר על תנועות מגושמות, טונוס חלש, אי יציבות, ולשפר מיומנות אצבע-בוהן, התנתקות מכוח המשיכה והקשה בידיים וברגליים לפי קצב.

תרגילים שונים לעיניים לא הוכחו עד היום כיעילים, ונראה שהם מיותרים עבור ילדי גן. עדשות צבעוניות שונות, שהיו פופולריות באוסטרליה, לא נמצאו כיעילות. גם כל מיני שיטות אלטרנטיביות שונות, לא נמצאו כיעילות. טיפולים אלטרנטיביים שונים טוענים שהם משפרים ליקויי למידה דרך קצב וקואורידנציה. הבעיתיות בטיפולים אלו היא שיתרונם לא הוכח. כלומר, הקשר בין טיפול כזה לבין דיסלקציה אינו ברור, והקשר לשיפור במצב הילד עוד פחות ברור. בנוסף לכך הילד "נמצא בטיפול". מומלץ הרבה יותר לעודד עיסוק של ילדים בבית-ספר יסודי בספורט, מחול ומוזיקה, שבהם יש ערך מוסף משמעותי פרט לקואורדינציה.

כאן אנחנו חוזרים לתחילת המאמר – מה הקשר לרכיבה על סוסים. הרכיבה על סוסים היא דוגמא לערוץ אפשרי לעבודה על כל התנועות האוטומטיות השונות – קצב, שיווי משקל, תנועות אוטומטיות של הגוף, רכישת תנועות אוטומטיות חדשות, עבודה עדינה עם האצבעות, תוך הנגדה של אצבעות בלי ועם הזזה של היד, שינוי מקצבים וכו'. האם הרכיבה מועילה לטיפול בדיסלקציה? אנחנו עדיין לא יודעים בברור, אולם בודאי שהיא מועילה לגוף ולנפש, ומי יודע, אולי בעוד כמה שנים נגלה שהועלנו בעקיפין. (על התערבות מערכתית באמצעות רכיבה על סוסים פורסם כבר באתר).

לימוד קואורדינציה, קצב, שיווי משקל, שליטה בגוף והקניית כוח פיזי, הוא חשוב מאוד לילדים בגן, ולכן יש לו ערך מוסף, גם אם אינו קשור לדיסלקציה. ילד גן שמתקשה בתחומים אלו יש להפנות לפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. עבודה בריפוי בעיסוק תורמת להתפתחות הרגשית ולבטחון העצמי של הילד. ילד בבית-ספר יסודי מומלץ לעודד לעסוק בספורט, מחול ונגינה. בנוסף, ילדי גן זקוקים להעשרה של שפה, הקראה של סיפורים ומשחקים לשוניים שונים כמו חידות וחריזה. מומלץ להמשיך ולהקריא ספרים גם לילדים בבית-הספר היסודי.

 

מקורות:

המקורות ניתנים לקריאה בעברית בפרספקטיבה, בטאון של "אורטון דיסלקציה ישראל" –

Faucett A.J., Nicolson, R. I. (2001). Dyslexia: The role of the cerebellum. Ch 3 in A. Faucett (ed.), Dyslexia: Theory and good practice. London & Philadelphia: Whurr publishers.

Simpson, B.F סימנים מוקדמים לבעיות קריאה והתערבות אפשרית בגיל הרך.

הרצאה בכנס הבין-לאומי החמישי של BDA.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקציה, רכיבה על סוסים והצרבלום. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 24/10/2017, מאתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=462

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

נופרנופר10/7/2006

קואורדינציה, ערך עצמי ותחושת שליטה בגוף ובעולם..

שלום,

הייתי ממליצה על עבודה מוטורית על-ידי ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וכו'.

כמובן שאני ממליצה בחום על רכיבה כחוג.

אם מחליטים על רכיבה כדאי להעזר ביעוץ מקצועי של מרפאה בעיסוק או פיזיותרפיסטית למדריכת הרכיבה. יש לשים לב לא ללכת שולל אחר קופות החולים המציעות לכאורה רכיבה טיפולית תחת פיקוח מקצועי. בפועל אין שם שום פיקוח מקצועי ממשי. יש ליצור קשר בין מדריכת הרכיבה לפסיכולוג ולמרפאה בעיסוק כדי לשדרג את התוצאות של הרכיבה.

כל אדם שעובד עם הילד צריך לשים דגש עיקרי על טיפוח ערך עצמי ותחושת שליטה של הילד בגופו ובעולמו. כדאי שתצפו בשעורים ותשימו לב למה שקורה בין מדריך הרכיבה לילד. ישנם מדריכי רכיבה רבים ושונים, שלא כולם מכוונים לצד הרגשי של הילד. ישנם מדריכים שאפילו צועקים על ילדים ומביישים אותם.

אני לא מכירה את אזור השרון, כך שלצערי לא אוכל לעזור מעבר לקווים הכלליים.

נופר

מרב מנדלבוים emm@netvison.net. ilמרב מנדלבוים emm@netvison.net. il9/7/2006

שאלה. בני דור בן ה 6 חלה לפני שנתיים בסרטן, מסוג מדולה בלסטומה שזה גידול במוח בחדר הרביעי. ההקרנות והגידול עצמו השאירו עכבות לדור יש קשיים בקוארדינציה ובשיוי משקל. האם היית ממליצה לשלוח  אותו לקורס רכיבה? האם את יכולה להמליץ על חוגים באזורינו אזור השרון - אנו גרים בכפר סבא  תודה לך מרב מנדלבוים.

דר מרק ורטהייםד"ר מרק ורטהיים3/7/2005

קואורדינציה התפתחותית וליקויים [ל"ת].

על הפעילות הקואורדינטיבית כתרפיה במיוחד למנגנונים עצביים ניתן ללמוד אצל ד"ר מרק ורטהיים המרכז לקואורדינציה

aaa.wertheim-center.co.il

אמיר טלאמיר טל9/5/2005

חשוב מאוד שאנשי הפרקטיקה יתמצאו בתפקודי המח. ראשית אני מבקש לשבח את הכותבת על המאמר המצויין. אני מאמין כי כל העוסקים בתחום הטיפולי, צריכים להכיר את האיבר שעליו הם מנסים להשפיע. אני לא חושב שצריכים לעשות רדוקציה לביולוגיה אך חשוב מאוד לדעת מהם התהליכים שקורים במוח על מנת להיות מטפלים טובים יותר.