מקורות

חלק גדול, אם לא רוב, הסובלים מהפרעות אישיות תופסים את המצב הנפשי שלהם כתקין ואילו את העולם שסביבם כמאיים ובמקרים רבים לא "תקין". תפיסה זו של הזולת היא לרוב המקור למצוקתם. זאת לעומת הסובלים מהפרעות קלינית כמו דיכאון או חרדה שמגלים תובנה, חלקית לפחות, לקשר שבין מצוקתם, תפיסתם, התנהגותם ואישיותם ועקב כך פונים לטיפול. לרוב הסובלים מהפרעות אישיות לא יפנו לבקש עזרה בגלל הפרעת האישיות, אלא אם כן נלווית לה הפרעה קלינית כמו דיכאון, חרדה, או התנגשויות ביחסים בין-אישיים. בנוסף לריבוי הגישות הטיפוליות המיושמות לטיפול בסובלים מהפרעות אישיות, בהרצאה זו מוצע ליישם גם את עקרונות תפיסתו של תומאס האריס בספרו רב-המכר משנות השבעים של המאה הקודמת, "אני בסדר - אתה בסדר", בניסיון להסדיר את תפיסתו הבין-אישית של הסובל מהפרעות אישיות.

 

כאשר מחשבות טורדניות וספקות תמידיים באשר להתאמת בן הזוג שלנו אלינו מחלחלות אל זרם התודעה שלנו ולא נותנות לנו מנוח, אנו מדברים על הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD). הפרעה זו מאופיינת ע"י מציאת פגמים בבן הזוג, הגדלתם, התייעצות עם חברים בקשר אליו ומחשבה פרפקציוניסטית כאילו יש אי שם בן או בת זוג מתאימים יותר, למרות שאיננו יודעים דבר עליהם. מומלץ שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם טיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) והגמשת אמונות נוקשות, בעיקר תפיסה של "הכול או לא כלום".

 

האתר עוסק בטיפול בילדים ונוער, בהדרכת הורים ובהעברת אבחונים פסיכודידקטיים. מתמחה ב קשיי קשב וריכוז, בעיות התנהגות, התפרצויות זעם, חרדות, דיכאון, קשיים במיומנויות חברתיות, לקויות למידה ויחסי הורים וילדים.

 

מחקר התפתחותי, משפחתי וגנטי מהעשורים האחרונים מציע כי יחסי האחאות משמעותיים לא פחות ואולי אף יותר מהיחסים עם האם והאב בהתפתחות הנפשית, האינטלקטואלית והקוגניטיבית. בניגוד חריף לכך, התיאוריה הפסיכואנליטית הזניחה את יחסי האחים, והתמקדה באופן מוגזם ומטעה בדיאדה אם-ילד, מציעים חוקרים. ייתכן שמשגה מצער זה מקורו בטעות היסטורית: סקירה של הספרות האנליטית מעלה כי ייתכן שפרויד בילבל בין אירועים משמעותיים בילדותו המוקדמת, וכי הרגשות האדיפליים כלפי אמו הסוו אשמה וקנאה פרימיטיביות כלפי אחיו הצעיר, ג'וליוס, שמת בינקותו. במאמר מוצגת סקירה תמציתית של החוויה האחאית כפי שעולה במחקר האמפירי ובכתיבה האנליטית, וקריאה למיקום חדש של ההתפתחות הנפשית, כנובעת מתוך מטריצה מורכבת מרובת מערכות יחסים, שביניהן יש יחסי ההדדיות מורכבים, בעיקר בתקופה של שינויים בתא המשפחתי המסורתי

 

ריאיון קצר עם פרופ' גידי רובינשטיין באתר אסקימו.

 

מאמר חדש באתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il הבוחן את הרצף בין מופנמות למחוצנות לאור דוגמאות מהפרק הראשון בעונה הנוכחית של תכנית הריאליטי "היפה והחנון". במרכז המאמר - מה בין הפרעת אישיות סכיזואידית לחרדה חברתית? עד כמה ניתן להפוך פרטים מופנמים למוחצנים יותר ועד כמה יש לעודדם לקבלם את מופנמותם? מוחצנות כמקדם ביטחון לרווחה נפשית סובייקטיבית ומופנמות כגורם סיכון לפסיכופתולוגיה.

 

כתבה שהתפרסמה היום (14/2/2012) על יוזמה חדשה שחהתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל . פעילי התנועה מגייסים פסיכולוגים העובדים בקליניקות פרטיות ךטובת מייזם בו יתרמו שעות מעבודתם במחיר סימלי בכדי לאפשר טיפול פסיכולוגי לאוכלוסיה המתקשה לממן אותו. לפי נתונים של משרד הבריאות, ישנם כיום רבע מיליון אזרחים בישראל הזקוקים לשירותי בריאות הנפש ואין בעבורם שירותים זמינים. התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל קמה במהלך המחאה בקייץ האחרון, ופועלת להעלות את המודעות למצבו של השירות הפסיכולוגי בישראל. לפרטים נוספים היכנסו לאתר התנועה: propubpsy.org.il

 

עמוק פנימה, אנו מקווים שבתהליך ההיחשפות של הערווה ונוזלי הגוף הנפשיים שלנו, נזכה סוף סוף להכרה אליה אנו מתאווים. מה חשבו יונג ופרויד על צואה - ופירוש של חלומות על קקי

 

בעקבות ביקורו הסוער של צלם העירום ספנסר טוניק בישראל: האם הגוף שלנו הוא אובייקט או סובייקט? והאם אנו כמטפלים יכולים לעשות שימוש בגוף שלנו ושל המטופלים שלנו בתוך המיכל הטיפולי? מאת אייל שדה

 

פסיכולוג, פסיכיאטר ומשפטן דנים במצבו של נפגע נפש - נחשו אם הם מגיעים לתמימות דעים / מאת אייל שדה

 

בעיני הומוסקסואלים רבים בכלל, ופסיכותראפיסטים הומוסקסואלים בפרט, מזוהה הפסיכואנליזה ככוח מדכא שיצר את התפיסה לפיה הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית. במאמר מוצגות דרכים לגיוס עקרונות פסיכואנליטיים לטיפול פסיכודינאמי אפירמטיבי בהומוסקסואליום, שמטרתו להגמיש את האני העליון בצורה שתאפשר להם לחיות בשלום עם נטייתם החד-מינית, ברוח מכתבו של פרויד לאם אמריקנית. המאמר מלווה תיאורי מקרים הממחישים זאת. חלק א' מוקדש לטיפול בגברים הומוסקסואלים וחלק ב' לטיפול בגברים ביסקסואלים.

 

כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.