מקורות

סיפור דמיוני על רגע טיפולי בחייה של תמר שהיא כבר בת שלושים. לא נשואה, עובדת במקצוע שלא בטוחה שרוצה להמשיך בו. יש לה חבר שאינה בטוחה שרוצה בו. מרגישה שאין לה ביטחון עצמי.

 

פעמים רבות נשמעת הטענה שאחד התפקידים של טכנולוגיה הוא לשפר את התקשורת בין מטפלים לבין מטופלים, לסייע בהעברת מידע בין הפסיכיאטר או הפסיכולוג לבין המטופל שלו. אבל לפעמים אפשרויות התקשורת הנרחבות שקיימות היום יכולות להיות בעייתיות באותה מידה שהן מסייעות לתקשורת.

 

מאמר מאת דר' שי שלקס, פסיכולוג קליני. המאמר מתמקד בחוויתם של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז עם או בלי תנועתיות יתר AD(H)D. הטענה המרכזית היא כי אין דרך לרפא את התסמונת, אך ניתן ללמוד לשלוט בהשלכותיה.

 

הקשר שלנו עם המטופלים שלנו מבוסס על כסף. לשני הצדדים זה לא ענין טריויאלי. עד כמה באמת אכפת לי מן המטופל שלי? האם הייתי מטפלת בו גם בחינם? האם אני צריכה לחבב מישהו שאני מטפלת בו?הגבולות השמורים גם מאפשרים לנו, כמטפלים, להכיל את הקטעים הקשים של המטופל, הרגשות והאמירות והסיטואציות הקשות, המכאיבות, אולי הכעוסות, שודאי יעלו בטיפול טוב.

 

קימות מגוון גישות להתערבות בריפוי בעיסוק. לכל אחת מהגישות יש רקע תיאורטי, שיטת הערכה ושיטת טיפול. בבחירת הגישה הטיפולית שתהיה יעילה ומשמעותית למטופל, מתייחס המטפל לצרכיו, יכולתו ומגבלותיו של המטופל והסביבה. לעתים קרובות משלבים בטיפול כמה גישות טיפוליות.

 

בעולם הטיפולי יש דואליות מתמדת בין היאחזות במסורת, בדרכו של אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, לבין התנועה המתמדת, הרציפה, לעבר שינוי. שיטות טיפול רבות פותחו מאז ימי פרויד, אבל מעבר לכל החידושים והתיאוריות, בכולן יש עדיין שני אנשים, בחדר סגור, והם משוחחים. אל המרחב הסוער והמתפתח תמיד של עולם הטיפול הנפשי הצטרפה לפני שני עשורים אפשרות חדשה, אחרת: שני אנשים שמנסים ליצור את האינטימיות העצומה הזאת מבלי לשהות כלל באותו חלל פיזי. לעתים הם כותבים זה לזה, בפעמים אחרות הם משוחחים, או גם רואים זה את זה באמצעות וידיאו.

 

תפקודו של כל אדם מושפע ומורכב ממכלול מרכיבי תפקוד שונים ותחומי תפקוד שונים, הפועלים בשילוב ולא ניתן לעשות הפרדה מלאה ביניהם בזמן הפעילות. האדם הינו מכלול שלם ואין יכולת להפריד בין חלקיו השונים, כל חלק משפיע ומושפע בהכרח מהחלקים האחרים. האדם הינו יותר ממכלול חלקיו. זו גם התייחסות המרפאה בעיסוק אל הילד המטופל

 

מאמר זה, מתאר כיצד מתוך השקפת עולמה הייחודית של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, נגזרת הבנתה את תופעות ההעברה וההעברה הנגדית. מתואר האופן בו מתוך נקודת המבט הפנומנולוגית, מובן המפגש הטיפולי כביטוי לשייכות הקיומית. מפגש זה, מתואר במונחים של בין יחסיות, הדדיות ואינטר סובייקטיביות. ההתמקדות שבמפגש מופנית לכאן ועכשיו והחקירה להתנסויות המידיות של המטפל והקליינט.

 

מילים נוגעות אלו מתוך שירו של שלמה ארצי, "גבר הולך לאיבוד", מתארות אולי בצורה התמציתית והקולעת ביותר תופעה שממעטים לדבר עליה, בין היתר משום שהדוברים אמורים להיות גברים שמרבים לשתוק. רבות נכתב, דובר ונחקר על תקופת הבלות של נשים (Menopause), הרבה פחות – ולמעשה, כמעט וכלל לא – על תקופה זו אצל גברים (Andropause).

 

הופעתו של מניפסט פסיכואנליטי היא מאורע נדיר בתרבות הפסיכואנליטית של תקופתנו. הליכה על בהונות, עשיית כיווני חן והימנעות מכל גילוי דעת תיאורטי, הפכו לאחד מסימני ההיכר של המטפל המבקש לעצמו מקום בבזאר האנליטי הפוסטמודרני, שבו רב ההיצע על הביקוש. בולמוס רב-תחומי אוחז בפסיכואנליזה והיא מערה לתוכה את כל הטוב שהיא מזהה בדיסציפלינות שכנות. עודה זוללת עד להתפקע, מאבדת הדיסציפלינה את זהותה העצמית ואת הביטחון בהיותה שיטת טיפול ייחודית עם שיטות מחקר ייחודיות..

 

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית ואת המכשולים והפתרונות העומדים בדרך ליישומה, בקרב מטפלי שיאצו. לשם כך, הוחלט להתמקד בניתוח פרשני איכותני של חוויית מטפלי השיאצו, את ההיבטים האלו. השתתף מדגם של שמונה מטפלים בעלי ניסיון של למעלה מחמש שנים, כולם עברו ראיונות עומק שכללו בתוכם שאלות פתוחות למשיכת מידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומשחקי תפקידים, למשיכת אופן יישומה בפועל. שיטת ניתוח הנתונים שנבחרה, הייתה תיאוריה מעוגנת שדה ומניתוח הנתונים, עלו שלוש תמות ראשיות והם: "אמונות גרעין לגבי ההוליזם והתקשורת הטיפולית", "פערים ביישום ההוליזם לנוכח קשיים אישיים במימוש התקשורת", "היעדר הבנה מלאה למצבו של החולה כביטוי לפערים ביישום התקשורת". תמות אלו נמצאו קשורות אחת לשנייה והן הביאו לביטוי את האופן בו היעדר מיומנויות תקשורתיות, מתבטא לנוכח מצבים רגשיים, ביישום טיפול השיאצו. נמצאה רלוונטיות לבחינת ממצאים אלו גם במקצועות אחרים ברפואה המשלימה וכמו כן, גם במסגרות שאינן משקפות את הממסד הרפואי והודגשה החשיבות בהרחבת תוכניות הלימוד, לכלילת מיומנויות לניהול רגשות, באוריינטציה ממוקדת חולה.

 

בימים האחרונים מופיעים אזכורים בכל מני ערוצי תקשורת למחקר חדש הטוען שפסיכותרפיה ברשת היא דרך אפקטיבית לטיפול בדיכאון. במחקר שפורסם ב 22 באוגוסט בעיתון הנחשב Lancet, בדקו ד"ר קסלר ושותפיו את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר מועבר על ידי פסיכותרפיסט בזמן אמת באמצעות האינטרנט. המחקר הראה שבהשוואה לטיפול סטנדרטי רגיל על ידי רופא משפחה, השילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות הרשת יחד עם טיפול רופא משפחה מוביל לעליה משמעותית בשיעור ההחלמה מדיכאון גם בטווח של 8 חודשים מתחילת הטיפול.