מקורות

אם בעבר זיהינו OCD עם פחד מזיהומים, סדר וניקיון וחשש אי-רציונאלי להזיק ליקירינו, הרי שבשנים האחרונות נערכים ניסיונות לסווג את סוגי הכפייתיות עפ"י נושאי האובססיות. אחת הדוגמאות לכך היא אובססיות המופיעות בקרב הטרוסקסואלים הנמשכים אך ורק לנשים, מקיימים איתן יחסי מין ואף מערכות יחסים רגשיות, מתפקדים מינית בצורה תקינה - ועל אף כל אלה, מקנן בליבם חשש מתמיד שמא הם הומוסקסואלים, אולי מודחקים, אשר ביום מן הימים תפרוץ משיכתם לגברים אל פני השטח ותאיים לחסל את משיכתם לנשים ואת הזוגיות שיצרו עם נשים. לעיתים קרובות מלוות האובססיות גם בקומפולסיות בצורת בדיקות מתמידות של הזקפה נוכח סרטים פורנוגרפיים של גייז לעומת סרטים של סטרייטים ופגיעה משמעותית בזוגיות הנוכחית עם נשים.

 

ביסקסואלים סובלים הן מהעמדות ההומופוביות של החברה הסטרייטית והן מעמדות בי-פוביות של קהילת הלהט"ב. עקב כך, הם מגיעים לטיפול פסיכולוגי תוך צורך עז להחליט לאיזה צד הם שייכים, אך מטרת הטיפול לפתח גמישות שתאפשר להם להכיל את הדואליות של המשיכה לבני שני המינים. גרסת וידיאו מעודכנת למאמר שנכתב לפני שנים רבות.

 

כאשר מחשבות טורדניות וספקות תמידיים באשר להתאמת בן הזוג שלנו אלינו מחלחלות אל זרם התודעה שלנו ולא נותנות לנו מנוח, אנו מדברים על הפרעה כפייתית ביחסים (ROCD). הפרעה זו מאופיינת ע"י מציאת פגמים בבן הזוג, הגדלתם, התייעצות עם חברים בקשר אליו ומחשבה פרפקציוניסטית כאילו יש אי שם בן או בת זוג מתאימים יותר, למרות שאיננו יודעים דבר עליהם. מומלץ שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם טיפול תרופתי המעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) והגמשת אמונות נוקשות, בעיקר תפיסה של "הכול או לא כלום".

 

ורד רוגל, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, כתבה סקירה יפה וממצה על נרקיסיזם. מומלץ.

 

הנכם מוזמנים לצפות בצילום של יום העיון "טפל/י לי בייצוג". יום העיון עסק בנושא הטיפול בייצוגים הפנימיים אצל ילדים. מרצי יום העיון היו מנחים בקורס פסיכולוגיה התפתחותית מהאוניברסיטה הפתוחה. הרצאות היו בנושאים הבאים: - טיפול במלאכים - טיפול הורה-ילד - טיפול אינטגרטיבי בייצוגים. - ייצוגים של אינטימיות אצל צעירים. בנוסף, תוכלו לצפות ביצירת מחול בנושא "מרחק מתאים" בנושא הספרציה והאינדיבידואציה.

 

האתר עוסק בטיפול בילדים ונוער, בהדרכת הורים ובהעברת אבחונים פסיכודידקטיים. מתמחה ב קשיי קשב וריכוז, בעיות התנהגות, התפרצויות זעם, חרדות, דיכאון, קשיים במיומנויות חברתיות, לקויות למידה ויחסי הורים וילדים.

 

מחקר התפתחותי, משפחתי וגנטי מהעשורים האחרונים מציע כי יחסי האחאות משמעותיים לא פחות ואולי אף יותר מהיחסים עם האם והאב בהתפתחות הנפשית, האינטלקטואלית והקוגניטיבית. בניגוד חריף לכך, התיאוריה הפסיכואנליטית הזניחה את יחסי האחים, והתמקדה באופן מוגזם ומטעה בדיאדה אם-ילד, מציעים חוקרים. ייתכן שמשגה מצער זה מקורו בטעות היסטורית: סקירה של הספרות האנליטית מעלה כי ייתכן שפרויד בילבל בין אירועים משמעותיים בילדותו המוקדמת, וכי הרגשות האדיפליים כלפי אמו הסוו אשמה וקנאה פרימיטיביות כלפי אחיו הצעיר, ג'וליוס, שמת בינקותו. במאמר מוצגת סקירה תמציתית של החוויה האחאית כפי שעולה במחקר האמפירי ובכתיבה האנליטית, וקריאה למיקום חדש של ההתפתחות הנפשית, כנובעת מתוך מטריצה מורכבת מרובת מערכות יחסים, שביניהן יש יחסי ההדדיות מורכבים, בעיקר בתקופה של שינויים בתא המשפחתי המסורתי

 

ריאיון קצר עם פרופ' גידי רובינשטיין באתר אסקימו.

 

מאמר חדש באתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il הבוחן את הרצף בין מופנמות למחוצנות לאור דוגמאות מהפרק הראשון בעונה הנוכחית של תכנית הריאליטי "היפה והחנון". במרכז המאמר - מה בין הפרעת אישיות סכיזואידית לחרדה חברתית? עד כמה ניתן להפוך פרטים מופנמים למוחצנים יותר ועד כמה יש לעודדם לקבלם את מופנמותם? מוחצנות כמקדם ביטחון לרווחה נפשית סובייקטיבית ומופנמות כגורם סיכון לפסיכופתולוגיה.

 

בשקט בשקט, כמעט באין רואים. שנהיה בריאים.

 

כתבה שהתפרסמה היום (14/2/2012) על יוזמה חדשה שחהתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל . פעילי התנועה מגייסים פסיכולוגים העובדים בקליניקות פרטיות ךטובת מייזם בו יתרמו שעות מעבודתם במחיר סימלי בכדי לאפשר טיפול פסיכולוגי לאוכלוסיה המתקשה לממן אותו. לפי נתונים של משרד הבריאות, ישנם כיום רבע מיליון אזרחים בישראל הזקוקים לשירותי בריאות הנפש ואין בעבורם שירותים זמינים. התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית בישראל קמה במהלך המחאה בקייץ האחרון, ופועלת להעלות את המודעות למצבו של השירות הפסיכולוגי בישראל. לפרטים נוספים היכנסו לאתר התנועה: propubpsy.org.il

 

מאמר של הפסיכולוג ליאור ביטון באתר וואלה המתאר את מצבם הקשה של השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בישראל עקב מחסור בכוח אדם, והמשמעויות החברתיות של אי טיפוח מערך זה