מקורות

פרופ' דורותי אספלאז, חוקרת, מומחית עולמית בתחום הבריונות הבית-ספרית, קוראת לעידוד ולפיתוח מחקר מתחום הפסיכולוגיה החינוכית ומתחום מקצועות הסיוע דוגמת הייעוץ החינוכי על בריונות בית-ספרית מובחנת על רקע להט"בופוביה - נטייה מינית, נטייה מינית נתפסת, זהות מגדרית וביטויי מגדר של תלמידים ותלמידות. בישראל בריונות על רקע להט"בופוביה איננה כלולה עד כה במצבור המחקרים המוקפדים על אודות בריונות בית ספרית - למשל, ראו מחקרו הענף ופורץ הדרך של פרופ' רמי בנבנישתי - ללא התייחסות למשתנים הללו באמתלה כי "הנושא רגיש אך חשוב". בדומה: הערכה לאקלים חינוכי מיטבי- אבחון והתערבות משנת 2001, סקר ניטור האלימות של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), התכנית הלאומית לנוער בסיכון, תכניות מחקר בינלאומיות עתירות משאבים, דוגמת התכנית המחקר הבינלאומי על בריאותם ורווחתם של בני נוער, מכון מאיירס-ג'ויינט-ברוקדייל וכן ממצאי המחקר הבינלאומי בנושא צמצום אובדנות במערכת החינוך 2015, אינם עורכים מחקרים על בריונות בית-ספרית על רקע להט"בופוביה, או כוללים במחקריהם את המשתנים: נטייה מינית וזהות מגדרית של תלמידים ותלמידיות, נערים ונערות. אזי נכון לינואר 2016 מסד הנתונים היחיד על אודות בריונות על רקע להט"בופוביה בישראל מושתת על שלושת סקרי האקלים החינוכי של פורום המחקר של ארגון הנוער הגאה - 2004, 2008, 2012. למותר לציין כי העדר המחקר על בריונות בית ספרית על רקע להט"בופוביה בישראל תוך שותפות הדוקה עם השירות הפסיכולוגי-הייעוצי עם הקהילה המחקרית של פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים באקדמיה, ועם מכוני מחקר מובילים שנמנו לעיל, מונע התערבויות מבוססות מחקר לקידום המיטביות של כלל התלמידים לצד תכניות מניעה ברמה הראשונית והשניונית של בריונות זו וכן מניעה של התנהגויות-סיכון בקרב נוער להט"ב בישראל.הקריאה של המנהיגות הייעוצית בישראל בעקבות דבריו של פרופ' קורטלנד ליי בשנת 2009 בכנס 2009 בכנס היועצים החינוכיים לאמץ את הגדרת התפקיד העדכנית של היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי של בית הספר בחרה להתמקד אך ורק באי השוויון במערכת החינוך בישראל ובתוך כך בהקצאת משאבי זמן לטיפול בתלמידים ממשפחות מצוקה.וזאת בשעה שבארה"ב ישנה התייחסות מפורשת ליועץ בית-הספר כסוכן צדק חברתי עבור מיעוטים מיניים. מעלה הצעה, הבה נשתחרר מהשמרנות ומהטאבו המיני לרגל השנה האזרחית החדשה 2016, לטובת הרווחה הנפשית והמוגנות של 10 אחוז מתלמידי ומתלמידות ישראל וכן נאמץ את הקריאה של פרופ' דורתי אספלאז לבסס מחקר בתחום.

 

במקומון השכונתי "עת הכרם" פורסמה כתבה הנושאת את הכותרת "זוכרים את שירה", שירה בנקי ז"ל, תושבת שכונת רמת בית הכרם בירושלים, נרצחה על רקע פשע שנאה במצעד הגאווה בירושלים. היא בקשה לתמוך ולחבור לחברים ולחברות שלה למען צדק חברתי-מגדרי ומיני. משפחתה נפרדת ממנה בכאב רב, ומייחלת ליותר סובלנות ולקבלת האחר.

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל אשר התכנסה ב- 20.7.15 לדון בסוגיה: נוער גאה במערכת החינוך. מ"מ יו"ר הועדה, חברת הכנסת מירב בן-ארי חתמה הדיון במספר מסקנות - "הועדה קוראת למשרד החינוך ליישם ולהטמיע את תיקון מס '5 לחוק זכויות התלמיד שעניינו איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית וכן להכין ולפרסם חוזר מנכ"ל בסוגיה זו בהקדם". החוזר העדכני אינו בחזקת חדשה אלא משקף נאמנה את חוק זכויות התלמיד על תיקונו כבר במרץ 2014 והוספת איסור אפלית תלמידים מטעמים של נטיה מינית וזהות מגדרית."איסור הפליה" מוגדר בחוק כסעיף פלילי, כלומר זהו סעיף שהפרתו גוררת סנקציה של מאסר של שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בה-בעת אין עוררין על חשיבות החוזר הנ"ל כחלק מתהליך קריטי של הטמעת החוק והבאתו משולחנה של ועדת החינוך של כנסת ישראל בירושלים אל משרד החינוך על אגפיו ואל קהילת בתי הספר. החוזר מקבל משנה חשיבות על רקע חוזר המנכ"לית שקדם לו ופורסם כבר באפריל 2015 "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" חוזר המנהלת הכללית, ע"ה/8 (ב). ירושלים. חוזר זה התייחס לראשונה ביתר פירוט לבריונות בית ספרית על רקע נטייה מינית לצד נהלים ודרכי פעולה חדים וברורים מאד. מכל מקום, כדברי המפקחת הממונה על יישום זכויות הילד, יש להבנות תרבות תומכת זכויות בקהילה הבית-ספרית באם נרצה כי אכן תהא הטמעה של חוזרי המנכ"ל בהוויה הקיומית ובאורחות החיים של בתי הספר בישראל

 

השינויים המקרו-חברתיים, ובליבם תפיסות עולם הומניסטיות ופלורליסטיות מודרניות, אף מחלחלים לסקטורים מסורתיים ושמרניים בחברה הישראלית שעד זה מכבר ראו בתפיסות אלו איום על ליבת הערכים והמסורות המנחים את אורחות החיים שלהם. מגמה זו מאפיינת גם את החברה הערבית-פלסטינית בישראל והובילה להיווסדותם של שני ארגוני תמיכה להט"בים ערביים-פלסטיניים. הארגון "אסוואת" ("קולות") מייצג קבוצה לסבית פלסטינית הפועלת בחיפה ומעניקה תמיכה אישית וקבוצתית לנוער להט"ב תוך קידום צדק חברתי-מגדרי בחברה הפלסטינית בעוד שהארגון "אלקאוס" ("הקשת"), פועל למען הכרה בשונוּת מינית ומגדרית בחברה הפלסטינית בירושלים, ביפו, בחיפה ובגדה המערבית.

 

מתוך הדיון בועדה עלה הפער בין חוק זכויות התלמיד האוסר על אפליית תלמידים על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בבית הספר (חוק זכויות התלמיד, תיקון מספר 4 התשע"ד – 2014) ומדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי (ידיד, רימון, וצימרמן, 2011) לבין עדויות מחקריות חוזרות ונשנות המלמדות על שיעורים גבוהים ועקיבים של אלימות מילולית, פיזית ומינית בבתי-הספר בישראל על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית (פזמוני-לוי, קמה, לביא, פנחסי, ומנחם, 2005; פזמוני-לוי ושילה, 2012; שילה ופזמוני-לוי 2008). נראה כי עד שצוותי החינוך שאמונים על הנושא הלהט"בי יקבלו הכשרה וכלים ללמד את הנושא בבתי-הספר, יהיה צורך בפעילותם של העמותות, ארגוני סנגור של הקהילה או אם תרצו המגזר השלישי.

 

המרפאה הגאה בגן מאיר -"שירותי בריאות כללית", ממוקמת ברחוב טשרניחובסקי 22, תל אביב. היא עונה על חוסר של ממש לנוכח היסטוריה של מפגשים וחוויות שליליות של פונים ופונות לטיפול במרפאות הכלליות, בתוך כך: יחס מזלזל ולא מכבד וחוסר ידע לגבי סוגיות להט"ביות. מרפאת גן מאיר קיימת מזה 6 שנים ומטפלת בכ- 1,600 איש. הטיפול נעשה באווירה ידידותית, המאפשרת תחושת ביטחון למטופלים ולמטופלות, ומספקת מענה הוליסטי למגוון סוגיות: זוגיות, אהבה, יחסי מין ומשפחה, קשיים רגשיים, התמודדות עם הומופוביה, אלימות בין בני הזוג, זנות ותקיפות מיניות.

 

על מנת להטמיע את תיקון חוק זכויות התלמיד, גב' טובה בן-ארי, הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד אישרה את תכנית ניר כץ של ארגון הנוער הגאה והיא צורפה למאגר התכניות הארציות ללמידת זכויות התלמיד של משרד החינוך. תכנית ניר כץ, שכבר מיושמת בבתי-הספר של רשת אנקורי, בבית-ספר "עירוני ה'" בתל-אביב, בבית-הספר הדמוקרטי "עיינות ירדן", בבית-ספר "בויאר" בירושלים, ובאורט "פסגות" בכרמיאל, מקדמת דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים (חניכים של קבוצות הנוער של ארגון הנוער הגאה) בחטיבה העליונה באמצעות מפגשים מובנים המעודדים מעורבות והשתתפות מצדם במטרה לשפר את יחסי הגומלין הבין-אישיים בין שתי הקבוצות ולטפח התנהגות פרו-חברתית.

 

תפקידה של היועצת החינוכית בבית-הספר בכל הנמצא בזיקה לתלמידים להט"ב ע"פ אגודת היועצים האמריקנית - תרגום חופשי לעברית.

 

אני מזמין אתכם/ן, להיכנס לבלוג המקוון שלי ברשת החברתית-מקצועית של מוכן מופ"ת. מכון מופ"ת נוסד ב-1983 ע"י האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, כבית-ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת אנשי חינוך והוראה במכללות. הבלוג שלי, על תכניו השונים, עוסק במישרין בסוגיות להט"ביות בזיקה לחינוך ומתעדכן באופן שוטף. בין תכניו ניתן למצוא: רשימה של משאבי תמיכה לקהילה הלהט"בית, מאגר מחקרי מתחום החינוך, תיאור החוויה הבית-ספרית של תלמידים ומורים להט"ב, לרבות סקרי האח"מ, יום ההבנ"ה IDAHO, מדיניות משרד החינוך בנושא, חדשות רלוונטיות – תיקון חוק זכויות התלמיד, משפחות גאות למול מערכת החינוך, עבודת הגננת, המחנכת והיועצת בביה"ס עם תלמידים להט"ב והוריהם, תכניות להפחתת הלהט"בופוביה, מבט גלובלי על הקהילה הלהט"בית במערכות חינוך במדינות מערביות ועוד נושאים שעולים על סדר היום הציבורי-מקצועי.

 

הירידה בתפיסת הסכנה של מחלת האיידס חברה למנטליות ה"יהיה בסדר" הישראלית. התוצאה: צניחה בשיעור השימוש בקונדום ועליית הסיכון להידבק. במאמר מובאת סקירת מחקרים על הקשר בין נטילת סיכון מינית, חיפוש ריגושים, מוכוונות ופתיחות לחוויה. כן נסקר השאלון שפיתחו שידלו וחבריו לבדיקת התנהגות מינית בלתי מוגנת תוך דגש על גורם הכעס/דיכאון/פטליזם, שבעלי הציונים הגבוהים בו נוטים להסתכן מינית. לסיכום, כמה מהמלצותיהם של שידלו ועמיתיו המנהלים את קו ה-TalkSafe הניו יורקי, המקבילה של הקו הפתוח של הוועד למלחמה באיידס.

 

בעיני הומוסקסואלים רבים בכלל, ופסיכותראפיסטים הומוסקסואלים בפרט, מזוהה הפסיכואנליזה ככוח מדכא שיצר את התפיסה לפיה הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית. במאמר מוצגות דרכים לגיוס עקרונות פסיכואנליטיים לטיפול פסיכודינאמי אפירמטיבי בהומוסקסואליום, שמטרתו להגמיש את האני העליון בצורה שתאפשר להם לחיות בשלום עם נטייתם החד-מינית, ברוח מכתבו של פרויד לאם אמריקנית. המאמר מלווה תיאורי מקרים הממחישים זאת. חלק א' מוקדש לטיפול בגברים הומוסקסואלים וחלק ב' לטיפול בגברים ביסקסואלים.

 

סיפורים קצרים (פרוזה) בעלי נגיעה פסיכולוגית.