מקורות

ילדה בת 9 שהייתה בטיפול פסיכולוגי אצלי לפני מספר שנים ספרה לי שהיא משוכנעת שאישה יכולה להרות ללא עזרה מבעל, חבר או תרומת זרע. כשעבדנו על הנושא בטיפול התברר שהיא יודעת היטב את העובדות הביולוגיות של הפריית בני האדם- עובדות שכתובות עבור ילדים וילדות בספרים כגון "כיצד באים תינוקות לעולם." אמה של הילדה ספרה שבתה גלתה לה שהיא מאוהבת בילדה בכיתה ושכנראה שהיא עצמה, לסבית. תכנים מיניים אלו לא היו היחידים בטיפולה אך הייתה תקופה שהם היו בולטים יותר מתכנים אחרים. האם אלו תכנים נורמטיביים שאפשר לצפות מכל ילדה בגילאים האלה או האם הם מעידים על הקשיים הרגשיים שבגללן היא הגיעה לטיפול פסיכולוגי?

 

התאבדות היא הגורם השני בשכיחותו לתמותה בקרב צעירים ומהווה בעיה קשה לבריאות הציבור. קיימים הבדלים אפידמיולוגיים בהתנהגות אובדנית בין בנים לבנות, ואלה כונו ’הפרדוקס המיגדרי’. מחד-גיסא, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדנות אופייניים יותר לבנות מאידך-גיסא, שיעור הבנים הנפטרים מהתאבדות עולה על זה של הבנות. בעוד שבנושא זיהוי גורמי-סיכון להתנהגות אובדנית הוקדשו עבודות רבות, הרי שבסוגיית ההבדלים בהקשר זה בין המיגדרים לא בוצעו מחקרים רבים. בסקירה זו יובאו ההבדלים בהתנהגות אובדנית בין בנים לבנות בגיל הילדות וההתבגרות, תוך התייחסות להבדלים בכלל בין המיגדרים. ייסקרו ההבדלים בין המיגדרים מבחינת גורמי-הסיכון, ותהיה התייחסות לגישה החברתית, תלויית-המיגדר, כלפי התנהגות אובדנית יסייע להבין מדוע שיעור ניסיונות האובדנות גבוה יותר בקרב בנות ושיעור התמותה נמוך יותר בהשוואה לבנים. דיון זה חיוני לתיכנון תוכניות למניעת אובדנות. מתוך "הרפואה" – כרך 142, חוברת ג', מרץ 2003.

 

אם אנו מדברים על נטייה הומולסבית כנורמה או סטייה, הדיון עשוי להיראות כפאתטי משהו. הרי עוד בשנת 1973 הכריע איגוד פסיכיאטרי אמריקאי שאין הנטייה ההומולסבית מחלת נפש או פתולוגיה כשלעצמה והוציא אותה מספר האבחון הפסיכיאטרי (DSM) (Bayer, 1981 ). זאת כתוצאה,בין השאר מכך, שאף מבחן פסיכולוגי שמוכר לנו לא הצליח לגלות הבדל בין הומו והטרו-סקסאולים שאינם מאוכלוסייה קלינית במצב בריאותם הנפשי ותפקודם היומיומי (Hooker, 1957; Gonsiorek, 1991; Freedman, 1971). המחקרים הקודמים שגילו פתולוגיות אצל אנשים הומולסביים סבלו מהטיה ברורה כיוון שהתבססו על מדגמים קליניים בלבד. ובכן- לכאורה מיצינו את השאלה.

 

ההשפעות ההדדיות של תפיסת התפקיד הצבאי והתפקיד המיני אצל נשים וגברים במערכת הצבאית: טיפולוגיה של קריירות צבאיות נשיות ודפוסי התנהגות המאפיינים אותן; כיצד יראה הצבא העתידי באספקט הבין-מיני.

 

על מלחמת המינים, הבדלים בין גברים ונשים בשיר מאת חן נרדי.

 

במאמר החודש באתר "שרינק פרנדלי" דן ד"ר גידי רובינשטיין בקישור בין נרקיסיזם והומוסקסואליות, קישור המבוסס על ההנחה של פרויד שנרקיס המאוהב בעצמו, בבן דמותו במראה, התאום, אינו מוכן לקבל הטרוסקסואליות. אלא שפרויד עצמו לא איבחן הומוסקסואלים כסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, כפי שעשו פסיכיאטרים רבים בשנות הארבעים, החמישים והשישים של המאה הקודמת. פרויד אף לא סבר שהומוסקסואליות היא הפרעה נפשית, אלא שהפסיכואנליזה צריכה לעזור להומוסקסואלים לקבל את עצמם ולהקל על סבלם הנובע מיחס החברה, כפי שעולה ממכתבו לאם אמריקנית.

 

מאמר החודש באתר הבית של ד"ר גידי רובינשטיין (http://giditherapy.com) עוסק בדיכאון גברי. הסוציאליזציה לתפקידי המגדר המסורתיים נחשבת אחראית לכך שנשים לוקות בדיכאון פי שניים יותר מאשר גברים, אך מסתבר שאותה סוציאליזציה עצמה רחוקה מלהיטיב גם עם הגברים עצמם. תפקיד המגדר הגברי המסורתי גובה את מחיר ההדחקה הרגשית ע"י התמכרות לסמים ואלכוהול, נטיות אנטי-סוציאליות, אלימות והתקפי זעם, הנחשבים לגיטימיים בקרב גברים בדיוק כפי שתלות, חולשה וביטוי מילולי של רגשות נחשבים לגיטימיים בקרב נשים.

 

בשבת ה-15.10.05 התארח ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (http://www.zarut.com/shrink-friendly) בפורום "בנים בלבד" של פורטל "תפוז". במסגרת האירוח ענה על שאלות הגולשים על טיפולי המרה, יציאה מהארון, חשיפה אישית של המטפל והמתח שבין שיקולים טיפוליים ושיקולים אידיאולוגיים-פוליטיים בטיפול בהומוסקסואלים.

 

ארגוני בריאות הנפש המובילים בארה"ב קובעים שאין כל עדות מדעית לכך שניתן לשנות כיווניות מינית הומוסקסואלית באמצעות פסיכותרפיה. הפסיכיאטר, רוברט שפיצר, ממובילי המאבק להוצאת ההומוסקסואליות מה-DSM בשנות ה-70, פרסם לאחרונה מחקר, לפיו שינוי כזה אפשרי במקרים מסוימים. במאמר חדש המופיע באתר "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly) מביא ד"ר גידי רובינשטיין ניתוח ביקורתי של המחקר, המעלה כי מאפייני המטופלים בהם חל השינוי הם כה יוצאי דופן, עד שניתן לראות בהם את היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, לפיו אכן לא ניתן לשנות את הנטייה המינית. המאמר נכתב בהשראת חילופי דברים בין המחבר ובין "שינוי", גולש קבוע בפורום "שרינק פרנדלי" שנפתח לאחרונה באתר דוקטורס המעיד שהפך מהומו לסטרייט ואשר עדותו האישית מובאת גם היא במאמר: http://www.doctors.co.i...631/xFP/1764 .

 

ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (http://www.zarut.com/shrink-friendly), עונה לשאלות הגולשים בנושאים הקשורים לטיפול פסיכולוגי בהומוסקסואלים ולסביות.

 

פורום "שרינק פרנדלי" באתר דוקטורס בניהולו של ד"ר גידי רובינשטיין מיועד להתייעצות של הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים ומתלבטים בנושאים הקשורים לכיווניות המינית שלהם:

 

"על המדרכה", עלילותיו של זונה ממין זכר, טור שהתפרסם ב"זמן הוורוד", מבטא, בין היתר, את סלידתם של נערי ליווי מלקוחותיהם. "רק לא מין בתשלום" הוא מוטו, המנחה הומואים רבים, בין אם הם מיישמים אותו ובין אם הם רק מצהירים עליו. ד"ר גידי רובינשטיין, "שרינק פרנדלי" (www.zarut.com/shrink-friendly) מנסה לעמוד על היחס האמביוולנטי לזנות הומוסקסואלית ע"י העוסקים בה וע"י לקוחותיה. התמונה קשה משני צידי המתרס.