מקורות

ארסנל הפתגמים, שנועדו לנחם אותנו בשעת צרה, חוצה תרבויות, שפות ואמונות וכולל רציונליזציות הקוראות לנו להסתכל על חצי הכוס המלאה: 'כל עכבה לטובה', 'מה שלא מחסל – מחשל', 'אין רע בלי טוב' וכיוצא באלה אמרות שונות, חלקן מערבות כוח-עליון וחלקן קוראות לו לאדם לעשות על עצמו מניפולציות קוגניטיביות בכוחות עצמו. במאמר זה סוקר ד"ר רובינשטיין ספר על אופטימיות ופסימיות בעריכת אדוארד צ'אנג שראה אור בהוצאת האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, באותה תרבות שכמעט ואינה מותירה דרכי מילוט מחשיבה חיובית. "מובן, שבגלל הרגשות הנלווים לפסימיות ירגיש הפסימיסט תמיד יותר רע מן האופטימיסט, אך אין פירושו של דבר חידלון וחוסר-אונים, אלא לעיתים קרובות, אם הוא מנוצל נכון, יכול הפסימיזם להיות מנוף מוטיבציוני ומעשי לנקיטת הצעדים המציאותיים ביותר במציאות לא קלה."

 

פסיכולוגיית העצמי וחקר רוח אדם, מאת היינץ קוהוט, תורגם לעיברית ונערך על ידי צילי זוננס ואלדד אידן ויצא לאור בהוצאת תולעת ספרים ואיגוד ישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות. אתר האיגוד מציג את ההרצאות בליווי דברי הקישור מלאי ההומור ואהבת האדם של ד"ר יחזקאל כהן שהנחה את הארוע: פרופ' פול ה. אורנשטיין, MULTIPLE NARRATIVES OF THE ORIGINS OF KOHUT’S SELF PSYCHOLOGY: REMINISCENCES AND REFLECTIONS רענן קולקה, המימד הרוחני בפסיכואנליזה - תרומתה של פסיכולוגיית העצמי.

 

העברה נגדית היום היא הדרך שבה המטפל מנכיח עצמו בטיפול. לא עוד גנאי, אלא כלי טיפולי בעל עוצמה. המאמר סוקר בתמציתיות את התפתחות הגישה להעברה הנגדית אז והיום. .

 

ספר זה מתאר את השינוי המרתק שעברה הפסיכואנליזה האמריקאית מפרויד ועד היום: מעבר מהעידן הפוזיטיביסטי מדעי לעידן הפוסטמודרני העכשווי. הטענה המרכזית שאציג כאן היא שהשינויים בהשקפות העולם של אנליטיקנים, כלומר בפילוסופיה בה האמינו, היו גורם מכריע בהתהוותן של תיאוריות פסיכואנליטיות חדשות.

 

הרצאה זאת הינה פרק המתאר את התיאוריות על דימוי גוף, כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר מירית שני-סלע: "דימוי גוף וחוויית הגוף בקרב בני נוער בעלי נטיות התאבדות". דימוי גוף (Body-image) הוא מושג שכיח בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, הוא מהווה חלק אינטגרלי מתיאוריות באישיות, נכלל בגורמים ובסימפטומים פסיכופתולוגיים, יש כלים רבים למדידתו ובשנים האחרונות הוא מהווה מוקד להתעניינות קלינית ומחקרית רבה. במרוצת השנים נתנו הגדרות שונות למושג, תוך הדגשת אספקטים שונים שלו בהתאם לגישה התיאורטית, כפי שייסקר בהמשך. דימוי גוף (Body-image) מוגדר כייצוג המנטלי של גופינו המשקף את מכלול התחושות, התפיסות, הרגשות, הציפיות, הקוגניציות וההתנהגויות הקשורות בגוף. הוא מתהווה בשנות החיים הראשונות מתוך מגוון החוויות וההתנסויות הגופניות של התנוק, הנקלטות, משוקפות ומטופלות ע"י הדמויות המטפלות, אך ממשיך להתפתח לאורך החיים והוא מאבני היסוד של מושג העצמי.

 

רשמים מהרצאתו של ד"ר איתן בכר על הפרעות אכילה לפי פסיכולוגיית העצמי, שהתקיימה ב30/4 במסגרת סדרת "מפגשים בצוותא" של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי, והרהורים על נושא זה בעקבות המפגש.

 

היכולת להמחשת מצבם הנפשי של בני-אדם (לדוגמה, אמונותיהם, רגשותיהם, כוונותיהם או הידע שלהם), ובאופן זה להסביר ולנבא את התנהגותם, מכונה ToM) Theory of Mind ). אחת הסברות היא כי בניגוד ללוקים באוטיזם, בקרב הלוקים בסכיזופרניה מתפתחת יכולת תקינה ל-ToM, יכולת האובדת באירוע הפסיכוטי הראשון. הפגם יכול להיעלם בזמן ההפוגה מהשלב החד (אקוטי) של הפסיכוזה, כפי שהודגם במספר מחקרים. בשנים האחרונות גדל הידע בנושא באופן ניכר, וליקוי ה-ToM הסגולי בסכיזופרניה נראה כמסביר רבים מהתסמינים הקשורים בקשת הפרעות זו ובהפרעות נירופסיכיאטריות נוספות. מחלוקת קיימת לגבי הקשר בין פגיעה בכישורי ToM להיבטים קוגנטיביים אחרים, מידת חדות או כרוניות ההפרעה והאם הפגיעה משקפת קושי מצבי או מצב קבוע. המטרה במאמר הנוכחי היא לסקור את הסיפרות בנושא, ולהצביע על אפשרויות יישום וכיווני מחקר עתידיים. פורסם בעיתון "הרפואה", דצמבר 2006.

 

באופן מסורתי החשיבה האנליטית רואה את ה- setting הטיפולי כמוחזק על-ידי המטפל בלבד. במאמר זה אביא ראייה אחרת - ה-setting כנבנה ומוחזק על-ידי שותפי האינטראקציה המטפל והמטופל, ותהליך הבנייה המשותפת, ולא רק התוצר הסופי שלו, הוא בעל חשיבות מרכזית בתהליך הטיפולי. המאמר מתבסס על החשיבה האינטרסובייקטיבית הרואה בתהליך הטיפולי תהליך הדדי, אך לא סימטרי, בשפתו של ארון המתקיים על-ידי שותפי האינטראקציה הטיפולית. אציג את החשיבה על הבנייה המשותפת של ה-setting הטיפולי ולא רק של התהליך הטיפולי. כמו כן אתאר כיצד בנייה זו מתבצעת ומהן אבני הבניין המרכיבות אותה, ואלווה את הנאמר בדוגמאות קליניות ובדיון בהן. המאמר מופיע באתר מכון רמת-אביב לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. התפרסם לראשונה ב "שיחות- כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה", כרך כא, חוברת 2, מרץ 2007.

 

סמינר מקוון המועבר ע"י ד"ר עמי אבני: "השאלה המעניינת יותר לטעמי היא השאלה האם תובנות אילו יחודיות למערך הנפשי המיוחס לפרברסיה מינית. (תהיה מה שתהיה ההגדרה, בצדק או שלא בצדק) האם ניתן לזהות מבנים ומאפיינים אילו בהקשרים אחרים. נרחבים בהרבה. הקשרים דוגמת התמכרויות. הפרעות בשליטה בדחפים. מצבים דיסוציאטיבים. טראומה. הפרעה גבולית. וכמובן. המבנה הנורמלי."

 

רשמים מהרצאתו של דוד קיטרון במסגרת "מפגשים בצוותא" של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי. האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי מקיים מדי חודש מפגש ובו הרצאה ודיון בנושאי פסיכולוגיית העצמי. רשימה זו מביאה הדים מהמפגש השלישי בסדרה, ורשמים מהדיון בהרצאתו של דוד קיטרון :

 

במאמר נסקרות הגישות העיקריות הרווחות בספרות הפסיכואנליטית הנוגעות ל- acting out. נידונה השפעת המטפל והתהליך הפסיכותרפויטי על חייו ופעולותיו של המטופל, ונבדקת האפשרות שהתנהגות של מטופלת היוותה תגובה לא מודעת להעברה הנגדית של המטפל, שהתבטאה בקושי שלו להתמודד ישירות, באמצעות פירושי העברה, עם מיגוון התחושות שצרכיה הליבידינליים והתוקפניים עוררו בו. פורסם ב"שיחות", יז' (2): 185-177, 2003

 

כחלק מהתפתחות ומהתחדשות הגישה הפסיכודינאמית, עברה ההעברה הנגדית שינויים משמעותיים במהלך השנים. מטרת מאמר זה הינה סקירה של התפתחות המושג, תוך התיחסות לעמדות השונות לגבי התימות שצוינו לעיל ולסוגיות נוספות הכרוכות בו.