מקורות

ממש מעבר לדלת, מאפשרת 'גריינדר', יישומון ההיכרויות מבוסס-המיקום למצוא מין מזדמן ולרוב אנונימי. בסקר אפליקציות משנת 2018 שנערך בקרב 200,000 משתתפים היא דורגה כאפליקציה הפוגעת ביותר באושר. האפליקציה ממכרת ולדעת משתמשיה היא זו המונעת מהם קשר זוגי. רבים אף הסירו והתקינו אותה מחדש. האם האשם הוא בטכנולוגיה? בפוסט שכתב מנתח פרופ' גידי רובינשטיין את הנזקים האפשריים, לרבות ההתמכרות ומקומה של הפסיכותרפיה בגמילה. אמנם האפליקציה מתוכננת כמכונת מזל, אך הקושי למצוא קשר זוגי ולשמור עליו היה קיים עוד הרבה לפני הפיתוח הטכנולוגי הזה.

 

הפסקת עישון על פי הראיון המוטבציוני, שינוי מחשבות וויסות רגשות. קווים מנחים למטפל ולמפסיק לעשן.

 

הרצאה שנישאה בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט, במסגרת פאנל שעסק בנושא החשיפה העצמית ברשת. ההרצאה מבקשת להצביע על הקשר המורכב והטעון בין שלושה משתנים עיקריים: 1. חווית הבדידות הקיומית –כנגזרת (או גזירה) בלתי נמנעת , של תפיסה תרבותית המאדירה את רעיון האינדיבידואליות, מעדיפה השגיות אישית ומעניקה ערכיות גבוהה במיוחד למימוש עצמי שאפתני של הפרט. 2. אינטימיות- כזיקה רגשית מחוייבת, המחברת בני אדם בקשרי נאמנות אמיצים, ומהווה, מאז ומעולם, את המרפא הטבעי והבלעדי לכאב הבדידות. 3. חשיפת יתר ברשת- כאחת הצורות העכשויות של הניסיון האנושי לטשטש את תחושת הבדידות ולהקהות כאב נפשי באמצעות שימוש בחומרים מאלחשים.

 

שילוב הפסיכותרפיה הגופנית טיפול בנגמלים מהתמכרות מאפשרת שיחזור של חוויות טרום מילוליות ועיבוד שלהן, בתנאים מוגנים וברמה חווייתית שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי בטיפול המסתייע בכלים מילוליים בלבד.

 

"הרגע היקר הזה, כאשר מתוך מעטה הסטריאוטיפ של 'המכור', 'המסומם', בוקעים לפתע פני אדם. פני נער, כמעט ילד, ומשהו במבט משווע אליך: תביט בי, תראה אותי. באחת עשרה בלילה הוכרז על כיבוי-אורות ב'מגל', מרכז הגמילה בליפתא, שבמערב ירושלים. המטופלים, שנים-עשר נערים ושלוש נערות, היו במיטותיהם, שקטים, מתחברים למכשירי ה-MP3 שלהם ונרגעים מסערות היום. "הם מותשים," אמר לי משה קרון (61), מייסד המרכז ומנהלו זה שבע-עשרה שנה, "יש פה אנשים שבחיים שלהם לא היו בקשר אינטימי עם חבר, עם בן זוג, עם כל אדם אחר, בלי להיות לפני-כן מסטולים או שיכורים. פתאום הם בלי הקביים וחליפת המגן פתאום הרגשות שלהם עולים, והם חשופים לגמרי, וזה מציף אותם ומתיש, והם כמעט לא מסוגלים לעמוד מול זה לבד."

 

סקירה מתוך הספר Don't Call It Love: Recovery From Sexual Addiction by Patrick Carnes. הספר עוסק בתופעה שמוכרת לרבים אך לא מדוברת - הקשר בין התמכרות למין לבין פגיעה מינית, פיזית ונפשית בילדות. תרגום ועריכה אילנה סובול , מתוך אתר 'מקום'

 

מאמר בעקבות 15 שנות עבודה עם מכורים לסמים נפגעות ונפגעי אלימות מינית בתחנה לטיפול בנפגעי סמים באשדוד - המצביע על כך שהשימוש בסמים אפשר להם להתנתק רגשית מהפגיעה, אך בפועל נוספו לטראומה רבדים נוספים מתוך אתר 'מקום'

 

למה הכוונה בשימוש מופרז באלכוהול אצל ילדים ובני נוער ומה עוצמת התופעה? מה הנזקים שנגרמים משימוש מופרז באלכוהול אצל ילדים ובני נוער ומה הסיבות לכך? כיצד הורים יכולים לזהות שילדיהם מגזימים בשתיית אלכוהול וכיצד הם יכולים להתמודד עם סכנה זו? בשאלות אלה דן מאמר חדש זה מאת חיים עמית.

 

מהם הגורמים המביאים אדם בעל אמצעים לגנוב באופן שיטתי מוצרים שלרוב אין לו צורך בהם, וזאת למרות שלעיתים מביא לו דפוס זה נזקים אישיים וחברתיים קשים? עבודה זו תציג את הידע הקיים בספרות לגבי תופעה נפשית-התנהגותית מיוחדת זו ובכלל זה את הסברי התיאוריות השונות המסבירות את ההתנהגות הקלפטומנית. הדרכים המקובלות כיום לטיפול בבעייה זו הינן התנהגותיות-קוגניטיביות. לפיכך נבחרה דרך זו בטיפול פרטני שנערך בשרות המבחן למבוגרים לאדם בעל קווים קלפטומנים.

 

האם אתה קורא על מחלה בעיתון ומיד מרגיש שאתה חולה בה? האם כל מיחוש גופני גורם לך לחשוב על הגרוע מכל? רבים מאיתנו מתייחסים לתופעת ההיפוכונדריה בהומור, אבל יש מי שההתעסקות הבלתי פוסקת במצבו הבריאותי גורמת לו חרדה גדולה ופוגעת משמעותית באיכות חייו.

 

אצל רבים מאיתנו קניות הן בילוי מהנה אולם ישנם אלה שקניות לא רק שלא גורמות להם הנאה אלא אפילו סבל – אלה הם המכורים לקניות אשר ההתמכרות גורמת להם נזק ככל התמכרות אחרת.

 

סיכום מאמר המסכם את עבודתם של צוות מטפלים בהונג-קונג באנשים המכורים לשימוש בחומרים שונים המביא את יישום עקרונות הטיפול הנרטיבי בפועל בטיפול בבעיות אלה. המאמר מופיע בשם: Overcoming craving: The use of narrative practice in breaking drug habits/ by Har Man-Kwong.