מקורות

המאמר מתאר את הדינמיקה של חרדת ההחמצה המלווה חרטה מתמדת על האפשרות שלא נבחרה בתוך תרבות השפע המערבית, ההישגית והתחרותית. המחבר עומד על הדמיון בין חרדת ההחמצה לספקות, ללבטים ולקושי לקבל החלטה, המאפיינים הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ומציע להעדיף בטיפול בתופעה גישות המתמקדות בהווה, ביניהן טכניקות מן המזרח, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ופסיכולוגיה חיובית המתמקדת בחצי הכוס המלאה. מוצע להשתמש בתובנות פסיכודינמיות בעיקר להבנת ההתנגדות לטיפול, בעיקר בין המטפל לבין עצמו ומודגשת החשיבות לשליטת המטפל בגישות טיפוליות שונות.

 

מוכוונות (conscientiousness) היא תכונת אישיות מרכזית, הנחשבת אחד הנבאים המשמעותיים בהצלחה בעבודה ומשמש כלי מיון עיקרי במכונים למיון עובדים וייעוץ תעסוקתי. היא כוללת דבקות במטרה, התמדה, יכולת לעסוק בפרטי פרטים ויכולת תכנון ודחיית סיפוקים. ואולם, בגרסתה הקיצונית היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת אישיות כפייתית, שאחד ממאפייניה וורקוהוליזם, תופעה שכיחה בעיקר בתחום ההי-טק. עליה ועל עיקרי הטיפול בה עפ"י הגישות המרכזיות בפסיכותרפיה במאמר שלפנינו.

 

כשביקשו את פרויד, שעסק כל חייו בפסיכופתולוגיה, להגדיר בערוב ימיו מהי בריאות נפשית הוא הגדירה כ"יכולת לאהוב ולעבוד". כלומר, פרודוקטיביות בעבודה בהחלט נחשבה בעיניו סימן לבריאות נפשית, אך לא התמכרות אליה, שכן הגדרתו הקצרה משאירה מספיק מקום לאהבה. יש המבחינים בין פרפקציוניזם מסתגל ופתולוגי ויש הטוענים שפרפקציוניזם מהווה בכל מקרה גורם סיכון לפסיכופתולוגיה ואף מאתרים בתוך כל הפרעה את המרכיבים הפתולוגיים. במאמר נידון הקשר בין הסוגים השונים של פרפקציוניזם והפרעות נפשיות שונות, הקשר בין פרפקציוניזם וווקוהוליזם והעידוד הסמוי שנותנים מקומות עבודה עתירי טכנולוגיה לוורקוהוליזם.

 

הגישה המוטיבציונית הינה גישה להגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי. מדובר בגישה אינטראקטיבית, לא מתעמתת, המשתמשת בהקשבה מיומנת ומשקפת על מנת לעודד את המוטיבציה הפנימית של המטופל לשינוי התנהגותי על ידי חקירה ופתרון של אמביוולנטיות. גישה טיפולית זו נמצאת בשימוש נרחב ברחבי העולם, לאור מחקר ענף המוכיח את יעילותה בהגברת מוטיבציה לשינוי התנהגותי בתחומים רבים (ביניהם התמכרויות, הפרעות אכילה, היענות לטיפול בהפרעות נפשיות, ועוד תחומים רבים). דר' שאולי לב-רן, מייסד האתר, חבר בארגון הבינלאומי של מדריכים בגישה המוטיבציונית.

 

בחברה המודרנית, תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם המביע אותן בצורות שונות ומצוקות הקשורות לאינטרנט בכלל זה, אולם ייחוס הגורם הישיר למצוקה לטכנולוגיות האינטרנט אין לו בינתיים על מה להסתמך. ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרו עדיין קריטריונים קליניים או סממנים פתולוגיים; היא איננה נחשבת כהפרעה נפשית ואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. נשאלת השאלה: כיצד מובנה מוצג דימוי ההתמכרות? אילו כוחות חברתיים פועלים לעיצובו ולטיפוחו?

 

תכני מדיניות משרד החינוך, ידע תיאורטי ויישומי, תכניות התערבות, פעולות נבחרות מהשטח ואתרים מומלצים לרגל השבוע הלאומי למאבק בסמים 24.12.06 - 29.12.06

 

מאמר ב"הארץ", 21.4.06 ירוק קטלני מאת ורד לוי-ברזילי בגיל 25 נפרדה הגר אדלונד מאמה בחיבוק ובנשיקה, נסעה לתל אביב, שכרה חדר במלון וקפצה מהמרפסת אל מותה. שלושה חודשים קודם לכן לקתה בהתקף פסיכוטי, נכנסה לדיכאון ואיבדה את הרצון לחיות. עוד מקרה קיצוני של מוות מגראס נכנס לסטטיסטיקה?

 

התפתחות מצב של דה-פרסונליזציה בזמן צריכת קנביס (Intoxication) היא תופעה שכיחה, אולם היא פחות מוכרת לאחר הפסקת הצריכה של סם זה והגמילה ממנו. במאמר הנוכחי נסקרת הסיפרות המקצועית בנושא דה-פרסונליזציה לאחר גמילה מקנביס, ומדווח על שלוש פרשות חולים המדגימות את חומרת הבעיה. מתוארים היבטים קליניים נפשיים, ומדווח על הפגיעה באיכות-החיים ואופייה הממושך של הפרעה נפשית זו. כמו-כן, מדווח על הגישה הטיפולית לכל חולה. המאמר הופיע ב "הרפואה" – כרך 144, חוב' ד', אפריל 2005, מוצג באתר הר"י.

 

מאמר זה יעסוק בתופעת ההתמכרות אצל מתבגרים מנקודת מבט פסיכואנליטית – כמאבק בין כוח הרצון למה שנחווה כצורך ("עז כמוות") של הגוף, כניסיון של הסובייקט למנוע את השתלטות היצר על יוצרו ולעיתים (ולרוב בו-זמנית) גם כביטוי לכניעה לו. ההתמכרות תידון כאן כמקרה פרטי של אחת מדרכי הדיאלוג הלא מודע שמנהל ה"עצמי" עם "הגוף" ועם "עולם האובייקטים" המופנמים וייצוגיהם במצב של דיס-אינטגרציה וחולשת ה"אני". מופיע באתר טריאסט-שריג

 

אתר ארגון NA בישראל כולל פרטים על הקבוצות הקיימות ומנוע חיפוש קבוצה לפי ימים, טופס לרישום קבוצה חדשה, סקירת העלון החדש של האנ-איי, רשימת משרדים של מחוז ישראל ושל האיזורים השונים המשרתים אותנו בכל רחבי הארץ ומידע כללי לציבור.

 

באתר של הרשות למלחמה בסמים יש גם סיכומי סקרים, פירסומים, ומחקרים. למשל: הערכת התפתחותם והתנהגותם של ילדים בגיל בית ספר אשר נולדו לאמהות או לאבות מכורים לסמים; השימוש בסמים אצל חולים הסובלים ממחלות פסיכיאטריות