מקורות

איקון 1
מי מאיתנו לא חווה חום, שיעול, קוצר נשימה (בעיקר אם עשינו מנוי בחדר כושר יוקרתי ולא ניצלנו אותו ומי שם לב לשינוי בחוש הטעם או הריח לפני שהחלו להפחיד אותנו בתשדירי האזהרה (המוצדקים כשלעצמם מבחינה בריאותית, כמובן)? במאמר זה מובאת תזכורת להחלפת ההיפוכונדרייה ב-DSM-V בהפרעות תסמינים גופניים וחרדת חולי (חרדה בריאותית), לפחד מפני המוות העומד מאחורי הפרעות אלו ומוצגות מספר אפשרויות טיפוליות.
 
עברית | 227 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בגברים הומואים וביסקסואלים – מטיפולי המרה לקבלה עצמית
 
עברית | 337 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
אחד ממקורות הלעג העיקריים להומואים מאז ילדותם, דרך התבגרותם ובמשך בגרותם הצעירה מכוון כלפי נשיותם, המאיימת על התדמית הגברית של צעירים הטרוסקסואלים רבים, במיוחד בגיל ההתבגרות. ביטויי לעג אלה נמצאו במחקרים רבים מהשנים האחרונות כטראומה האחראית לשיעור המוגבר של הפרעות נפשיות שונות בקרב קהילת הלהט"ב, הגדלה בתוך החברה ההטרוסקסואלית הדומיננטית, לרוב ללא כל אמצעי תמיכה. במגזרים מסוימים בחברה השכיחות המוגברת של גברים העוסקים במקצועות "נשיים" (גננות ילדים, עיצוב אופנה, איפור וכו') עלולה אף היא להוות גורם המנציח את העמדות השליליות, בעיקר של גברים הטרוסקסואלים. ניסיונות טיפוליים שמכוונים ל"תיקון" "ליקויים" והפרעות בתחומים שונים העלו תוצאות דלות יחסית. בשנים האחרונות אנו עדים לשגשוג הפסיכולוגיה החיובית המכוונת לטיפוח וחיזוק ה"חוזקות", התכונות החיוביות של האדם במקום ניסיון לתקן את "חולשותיו". המאמר עומד על היתרונות היחסיים שיש לגישה זו לגבי טיפול בגברים הומואים דווקא ע"י קבלה וטיפוח תכונות והתנהגויות הנחשבים "נשיים" אך הם תופסים מקום הולך וגדל בחברה, כמו גנני ילדים, מעצבי אופנה ועוד. חיזוק החוזקות האופייניות של גברים הומואים, כחלק מתפיסת הפסיכולוגיה החיובית, מוצעת כמפתח לקבלה עצמית שבעזרת חינוך הציבור לגמישות מגדרית עשויה להקל על סבלם הנובע מלעג להתנהגות נשית.
 
עברית | 304 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה לאפיין הפרעות כפייתיות שונות על סמך תוכן האובססיות. Relationship OCD מאופיינת ע"י אובססיות בקשר להתאמת בן/בת הזוג וכמו כל אובססיה היא מלווה חרדה ולפעמים אף קומפולסיות (למשל, בדיקת נשים אחרות והשוואתן לבת הזוג). כמעט כל מטופליי הסובלים מההפרעה העלו לא אחת את השאלה הלגיטימית האם מדובר בהפרעה או באי-התאמה "אמיתית". הנה, אפוא, כמה מההבדלים בין אי-התאמה "אמיתית" שכזו ובין הפרעה כפיייתית ביחסים (ROCD). מבחינת המטפל, בעיקר הפסיכודינמי, חשוב להבדיל את ההפרעה מפחד מפני אינטימיות, אשר לרוב אינו מאפיין את הסובלים מההפרעה, אשר בה ה"פורמט" של החזרתיות חשוב לא פחות מהתוכן.
 
עברית | 732 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 2
מעל 10,000 אפליקציות לבריאות הנפש פותחו בשנים האחרונות, שמיועדות לטפל בשלל הפרעות - מהתמכרות לסמים ואלכוהול, דרך דיכאון וחרדה, התנהגות כפייתית ועוד. אבל האם הגיע הזמן שהטלפון החכם יחליף את הטיפול הקונבנציונלי?
 
עברית | 756 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
סרטון בו מציגה הפסיכולוגית נורית ידלין את מתנת הפרידה שקיבלה לרגל פרישתה משירותי הייעוץ הפסיכולוגי לסטודנט באוניברסיטת ת"א. בצד עבודתה כפסיכולוגית, פיתחה נורית תחביב של צילום קליניקות של מטפלים ובשנת 2008 הציגה את עבודותיה בתערוכה שהתקיימה בספרייה המרכזית של אוניברסיטת ת"א.
 
עברית | 580 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
לפי הקריטריונים של ה-DSM, מצטיירת דמותו של הסכיזואיד כאדם קר ומרוחק, שאינו זקוק לחברת הבריות ומתבודד מתוך העדפה ובחירה חופשית. לעומת זאת, כמעט כל התיאורטיקנים (רובם ככולם בעלי אוריינטציה פסיכואנליטית) רואים את ההתרחקות הקיצונית הזו כתגובה טראומטית לדחיית ניסיונותיו של התינוק להתקרב אל הדמויות המשמעותיות בחייו. האם ייתכן שיש אנשים אינדיבידואליסטיים שבאמת ובתמים אינם זקוקים כל כך לחברת הזולת, או שמא גם הם סובלים בהכרח מ"בדידות בלתי נסבלת שאין להימלט ממנה" כמתואר בספרות המקצועית?
 
עברית | 686 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 8
חרדה היא כוח חיובי השומר עלינו, אבל כשהיא הופכת מוגזמת היא פוגעת קשות באיכות החיים. אחת החרדות הנפוצות ביותר של כולנו היא הפחד מפני המוות. הטעות הגדולה של ההיפוכונדרים היא שהם חושבים שהם יכולים לשלוט בו
 
עברית | 330 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 8
למה רק אחדים קורסים תחת נטל החיים ואחרים לא, מה באמת קורה בהתמוטטות עצבים, ואיך אפשר לטפל בזה? מה שחשוב הוא לזכרו שתמיד ניתן לצאת ממשבר
 
עברית | 331 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 2
תאמינו או לא, אבל ע', איש אקדמיה בכיר, כיום כבר בגמלאות, מעדיף ללכת לקולנוע, לתיאטרון, למופעי מחול ואפילו למסעדות יוקרה – לבדו! עוד כשהיה תלמיד בבי"ס יסודי והתבקש לכתוב חיבור, כתב משפט אחד בלבד. עדות כתובה לצורך המוגבל שלו בתקשורת עם הבריות. למה אנחנו תמיד חושבים שלהיות מוחצן זה יותר טוב, והאם להיות מופנם זו בהכרח בעיה חברתית שדורשת טיפול?
 
עברית | 364 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 8
פרופ' גידי רובינשטיין וד"ר ערד קודש על הקשר בין הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) להתמכרות לניתוחים פלסטיים. מגיבים ד"ר דב קליין וד"ר יורם וולף, מנתחים פלסטיים. ומה אתם חושבים?
 
עברית | 340 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים
איקון 1
מחקר-על של 19 מדגמים בלתי-תלויים מצביע על כך מאושש את התדמית של מתכנתי מחשבים כמתוכננים ומופנמים, אך פתיחות לחוויה – תכונה המעידה על חדשנות, יצירתיות ודמיון מפותח שמאפיינת בעיקר אמנים – היא קו מרכזי באישיותם
 
עברית | 272 צפיות | פורסם ע"י פרופ' גידי רובינשטיין | הוסף למועדפים