מקורות

לאחרונה זוהו על ידי חוקרים ששה חלומות שנחלמו על ידי מספר נשים מתוך כתבים יהודיים עתיקים, כשרובם - חמישה מתוכם מתייחסים למוות. ספרות יהודית בעת העתיקה ממחישה אמונה רחבת היקף של הקשר בין נשים למוות. חלומה של חוה בספר אדם וחוה מראה אישה אשר מכירה באופן אינטימי את השטן, הרשע והמוות. היא מואשמת בהבאת המוות על האנושות. דמות רבקה בספר יובלים מתארת אישה אשר מבינה בצורה טובה את הרשע מכיוון שהיא יולדת איש רשע – עשו. זה מקנה לה את הזכות להבין כי המוות מגיע כמו שחזתה בחלומה. יוספוס כותב על שתי דמויות נשיות החולמות שתיהן על מוות. לבסוף, בבשורה על פי פונטיאוס פילאטס, אשתו של פונטיאוס פילאטס גם כן חולמת חלום על הרשע והמוות. כל אחד מחלומות אלו, מציע כי לנשים היו ידע טוב על מוות ורשע. מתוך כתב העת המקוון "תורת החלומות וחקר החלימה".

 

מחרוזת שירי יקיצה מתוך הספר "מחברת היקיצות", והקדמה מתוך הרצאה של הפסיכואנליטיקן והמשורר רובי שונברגר: " נראה היה לי שזהו במובן מסוים מעין 'חלום כמוס' של תיאורטיקנים רבים, בְּפסיכואנליזה ובתחומי ענין אחרים, הנסיקה הזאת מהשפה המדעית, השיטתית והמעוגנת היטב במונחים מקובלים ובהכללות, לְשפה חלומית, רופפת, חפשיה, דחוסה וקפריזית לעיתים, כָּזו שיכולה אולי לבטא אופנויות של חשיבה שלא ניתן לנסחן בָּשפה הסדורה. מאוחר יותר, הפעם כבר באופן מודע יותר, חשבתי שאם יכול היה להיות מעניין לכתוב בשפה חלומית על מדע , יכול להיות מעניין לא פחות לכתוב בשפה שירית על חלום, ובאופן טרנסיטיבי למעשה גם על מדע. כלומר, עלה בדעתי שהשפה השירית אותה אני כותב, אולי אפשר אפילו לומר המצב ההויָתי בו אני כותב, מקרב אותי במידה רבה למה שביון מכנה 'שפת החלום'. הרגשתי שנפלה בחֵיקי נחֲלה נפלאה, שאנסה כעת לגלות את צפוּנוֹתיה, את 'פָּרדס יפה' שלי ואת 'ברכת מים'... . מתוך אתר "תורת החלומות וחקר החלימה".

 

הספרות המיסטית היהודית שראשיתה בשלהי העת העתיקה, המשכה בימי הביניים ובתקופת הרנסנס ואחריתה בעת החדשה, מבוססת במידה לא מבוטלת על חלומות, חזיונות, מראות, גילויים וצפיות בחלום ובהקיץ. חלומות וחזיונות מפורטים, הנתפשים כגילויים מעולמות עליונים, מובאים בשלהי העת העתיקה. בני התקופה ייחסו חשיבות רבה למשמעות הנסתרת הגלומה בגילויים חזיוניים ובנבואות, והשקפה זו השפיעה על הדרך שבה התייחסו אנשים לחלומותיהם שלהם ושל זולתם. ההשקפה שמקור החלום נתפס כמצוי מחוץ לאדם, וקדושתו יוחסה למגע עם עולמות עליונים, גרמה לכך שחולמים וחוזים ייחסו משמעות לחלומותיהם והעלו אותם על הכתב, ואף גרמה לכך שחיבורים המבוססים על חלומות זכו לתשומת לב רבה והתקדשו במסורת. אולם אם נתבונן מקרוב בחלומות שהגיעו לידינו, נגלה שעיקרם אינו טמון במקורם שמחוץ לאדם, אלא דווקא בתשתיתו התרבותית של החולם ובמסורת המקודשת ששאב ממנה, מזה, ובאופקים החדשים שנפתחים לחולם, המפרק את הממשות ומצרפה מחדש, וחורג מעבר לשרירותו של הניסיון האנושי, מזה. פורסם ב"תורת החלומות וחקר החלימה"

 

בראיון עמו לפני שנים אחדות אמר ברגמן כי לקולנוע שתי משימות : האחת – לגרום לקהל להיות מאושר ולשכוח את צרותיו, והשנייה, להראות את הבלתי נסבל והמבעית באופן שאפשר יהיה לשאת זאת וללמוד מזה. הסרט "תותי בר" כמו "החותם השביעי" הסרט שקדם לו, שיכים למשימה השנייה. בשניהם מדובר במפגש עם המוות. ב"החותם השביעי" המוות הוא האימה המוחלטת, הקוצר עם המגל האכזרי, כמו בבלדה או במחזה אלגורי ההתרחשות היא סמלית, גדולה מהחיים, ארכיטיפית. ב"תותי בר" לעומת זאת מדובר באיש זקן אחד ובמותו הפרטי, אך כל מפגש עם המוות הוא חוויה ארכיטיפית ואישית כאחד.

 

הבנה טובה יותר של מצבים חריגים בשינה, כגון נרקולפסיה או שיתוק שינה, נוסף על הבנת החלומות השכיחים או המיוחדים דוגמת חלומות צלולים, יכולה לקדם אותנו בהבנה של מצבי התודעה השונים. יתרה מזו, האנליזה של תכונותיהם השונות של מצבי תודעה אלו והקבלתם לשינויים נוירופסיכולוגיים יכולות לשפוך אור על המנגנונים המוחיים של מצבי התודעה. הופיע בגלילאו ומתפרסם באתר תורת החלומות.

 

תיאורי התגלות וחזיונות מוכרים מתרבויות שונות ובכללן האיסלאם. מתקופה מוקדמת למדי בתולדות הכתיבה בערבית מתארים המקורות חלומות, לעיתים באיזכור חפוז ולעיתים בפירוט רב. מקורות מוסלמים רבים מכילים תיאורי חלומות בהם מספרים חולמים כי חזו בנביא מוחמד ושוחחו עמו. המאמר מציג מספר דוגמאות לתוכנם של דיווחי חלומות אשר מצויים בכרוניקות ומיומני חלומות אשר נכתבו בתקופה הממלוכית במצרים וסוריה (1250-1517). מטרתו לחשוף פן של תרבות עבר אשר לא איבדה מחיוניותה גם בימים אלה. מתוך האתר "תורת החלומות וחקר החלימה".

 

בספר 'הנפש בלילה' מתוארת ההיסטוריה של חקר החלומות ונסקרות התובנות המדעיות אליהן הגיעו עד כה, תוך ניסיון לדון באופן מעמיק בשאלות של איך, למה ומדוע בעצם אנחנו חולמים; הן מההיבט הביולוגי – אבולוציוני, והן מההיבט הפסיכולוגי –אנליטי. מוצגות דוגמאות למקרים יוצאי דופן ולמחקרים מעניינים מעולם החי מתוך מאמץ לחבר את הפאזל של חידת הנפש החולמת. מתוך כך, עולות שוב ושוב הסוגיות של הקשר בין הגוף והנפש (התודעה). הספר כתוב בצורה רהוטה (מובן גם למי שלא מגיע מתחום מדעי המוח), והוא אינו פוסח על סיפורם המרתק לא פחות, של המדענים שחוללו את המהפכה בתחום

 

תורת החלום של פרויד עוררה מלכתחילה מספר בעיות ומחלוקות, שנגעו בעיקר לשלושה שטחים: א) מהותה של "עבודת החלום" – כלומר, מהם התהליכים אשר הופכים את חומר הגלם הלא מודע (או "החלום הסמוי") ל"חלום הגלוי" המופיע תוך שינה על צג התודעה; ב) הקביעה שיש לחפש משמעות רק ב"חלום הסמוי" בעוד של"חלום הגלוי" אין שום משמעות; ג) ההתעקשות על ההנחה שכל חלום מבטא "מילוי משאלה" יצרית, הנחה שעוד בחייו של פרויד זכתה לביקורת רבה מצד אלה שגרסו שלחלום יש גם פונקציות אחרות בנוסף לסיפוק-בדמיון של המשאלות האסורות לביטוי. טבעי היה לצפות שפיתוח פסיכולוגית האני על-ידי פרויד בשנות ה- 20 תהיה מלווה גם ברביזיה של תורת החלום, אלא שפרויד, לא רק שלא הציע שום רביזיה כזו, אלא עמד במפורש על-כך שאין בה כלל צורך. השינויים העיקריים חלו רק בתקופת פסיכולוגית האני שלאחר פרויד, והם מתוארים במאמר זה. מתוך אתר "תורת החלומות והחלימה".

 

The aim of the current paper is to touch upon the affinity between dreams and folklore, or more specifically - the fairy tale genre. The claim for such an affinity was first presented more than a century ago, with the beginning of psychoanalytic theory, but up until now, the studies that have demonstrated it lacked the tools and methods taken from the newer folk literature discipline.

 

המאמר דן במבט יונגיאני בשאלה של מקור החלומות במקרא – האם מדובר בתוצאה של התודעה המקראית של מנהיגי העם או אולי של הלא-מודע התרבותי היהודי? המוטיב השולט בחלומות המקרא הוא הבחירה של ההורה-האל בבן המועדף במשפחה, שמשולבת עם הבחירה של מנהיג העם ועם הבחירה של היהודים בין העמים. המאמר בוחן גם את מוטיב ההתנשאות של הנבחר (יוסף) ושל החושב עצמו לנבחר (פרעה ונבוכנצאר), ונפילתם. כל אלה כפי שהם באים לביטוי בחלומות המקרא. מתוך האתר "תורת החלומות והחלימה".

 

מחקר זה עוסק בחלומות של מטפלים בפסיכותרפיה אודות מטופליהם מזוויות ראיה של הפסיכולוגיה האנליטית-יונגיאנית ושל הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה. בספרות המקצועית קיימות התייחסויות קליניות ואמפיריות ספורות בלבד לנושא זה. שאלות המחקר היו: 1. מה התימות המופיעות בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם? ונבדקו: תימות משותפות לחלומות שונים וכן תימות שהוגדרו מראש לכל החלומות. 2. מה המשמעויות המתקבלות מניתוח חלומות מטפלים אודות מטופליהם מתוך גישה יונגיאנית? 3. באיזו מידה תכנים מזוכיסטיים מקבלים ביטוי בתוכן הגלוי בחלומות אלו?

 

המאמר מציע דיון פסיכואנליטי וספרותי בפונקציות אותן ממלא החלום, הן כחוויה אקטואלית, והן כפי שמשתקף ביצירה ספרותית, בהתהוות מושג העצמי. דיון זה נעשה באמצעות עיון תלת-רובדי בבלדה 'האסופי' לאלתרמן, ומתייחס אל המרחב שבין השיר, החלום והחלום האינטר-טקסטואלי (זה המופיע בתוך השיר) כמרחב להתהוות עצמי נרטיבי והיסטורי. הבחירה לדון בחלום כפי שמשתקף בטקסט שירי מתבססת על ההכרה בדיאלוג ההולך ומתהווה בין הדיסציפלינות השונות- הספרות והפסיכואנליזה . המאמר אינו מתיימר לערוך ניתוח פסיכואנליטי לחלום המופיע בשיר, אלא להתייחס אליו כאל אמצעי מבע, ולעמוד על המשמעויות השונות שעשויות להיות להופעת החלום בשיר, הן כתופעה פסיכולוגית והן כתופעה ספרותית. המונח 'עצמי היסטורי' מתייחס לעובדות הקונקרטיות המבנות את העצמי. אולם, כשאנו מדברים על עברינו, אין אנו מביאים בהכרח את העצמי ההיסטורי, אלא את מה שמכונה 'עצמי נרטיבי', זה הנוצר במהלך השיח (גלדמן 2006). פסיכולוגים שונים וביניהם ספנס, הציעו להתייחס אל משמעויות האירועים מהעבר כאל תמונות זיכרון שאינו זיכרון צילומי תיעודי אלא צילום של תמונות מטפוריות או מטאפורות מופשטות בהן משולבים ייצוגים מגמתיים של העבר . תמונות אלו הן מעין תמונות חלום, הנבנות בשתי רמות של העצמי: בעצמי הילדותי שהוא למעשה הקרוב ביותר למקור ההיסטורי שלהן, ובעצמי הבוגר. כשתמונות אלו מועברות למילים, הן הופכות לשפה שונה והמדיום הלשוני מעצב אותן מחדש.