מקורות

רובנו נתקלים בעבריינות של צעירים מתוך סיפורים מזעזעים שמופיעים בתקשורת. במסגרת עבודתי בשירות המבחן למבוגרים, אני מנחה בשנים האחרונות קבוצות טיפוליות לאותם צעירים עוברי חוק, שהינה קבוצת אוכלוסיה נעדרת מענים מתאימים ומספקים בקהילה. במאמר מציגה מוקדים משמעותיים שזיהיתי בעבודה עם אוכלוסיה זו וכיצד העבודה עמה דווקא במסכגרת הסמכותית של שירות המבחן מסייעת ומותאמת.

 

תופעת האלימות בקרב בני הנוער היא נושא חברתי מתוקשר ביותר. האלימות לובשת צורות שונות: החל באלימות מילולית: קללות, העלבות, איומים וסחיטה באיומים, וכלה בהשתתפות בקטטות, תקיפות שונות ושימוש בחפצים ובסכינים. התופעה מדאיגה מאוד ומעסיקה אנשי חינוך, גורמי חוק וכמובן את ההורים. כקצינות מבחן לנוער וכעובדות סוציאליות, ניתנו לנו המנדט החוקי והחובה המוסרית על ידי המדינה לטפל ולשקם נערים ונערות עוברי חוק, שהסתבכו בעבירות אלימות. בשלוש השנים האחרונות אנו עובדות באופן צמוד, בהנחיה משותפת של קבוצות טיפוליות לבני נוער שהופנו לשירות המבחן בגין עבירות אלימות. במשך השנים הצטבר בשירות המבחן, ואף אצלנו, ידע רב לגבי טיפול בנערים המופנים בגין עבירות אלה. חלק קטן מהידע מצאנו לנכון להביא במאמר זה.

 

In the last three decades, the literature has supported the concept of conjoint family therapy for eating disorder patients. However, recently researchers have provided a more consistent focus on the individual in the context of seeing the family, turning to parent counseling and therapy especially when the patient resists therapy, at all ages. This development has come about due to the separation issues, the repetitive patterns of interaction about food and the need to understand the unconscious dialogue between parents and daughter as expressed through the eating disorder symptom. The aim of this paper is to present a family therapy model for eating disorder patients developed at Davidson Clinic(Hanotrim) . The model emphasizes the importance of separate treatment for the daughter and for her parents in the first stage of treatment. We shall discuss the importance of recruiting the parents into the therapeutic process, the powerful effect of parent group therapy and the father's crucial role in enabling the daughter’s recovery. A case study that conducted mostly with parents will illustrate the model.

 

85% מהפרעות האכילה פורצות בגיל ההתבגרות מה שהופך נערות בגיל זה לקבוצת סיכון. בגיל ההתבגרות מתרחשים בבת אחת שינוים דרמטיים גופניים, פסיכולוגים וחברתיים. דיאטות הרזיה בגיל זה נמצאו כגורם סיכון להתפתחות הפרעות אכילה. בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחות הפרעות אכילה בענפי ספורט שבהם נדרש משקל נמוך (אם לצורך ביצוע ואם מסיבות אסתטיות). בהחלקה על הקרח, ריצות למרחקים ארוכים ובתחום המחול, הפרעות האכילה יכולות להגיע לשיעור של 30%. בהתעמלות קרקע הממצאים מצביעים על עד 70%. באותם ענפים שבהם משקל גוף נמוך הוא הכרחי, קיים לחץ גדול מצד המאמנים לגבי הפחתה במשקל. המאמר מביא תיאורי מקרה וטיפול.

 

נסיעה לחו"ל למספר שנים היא חלומן של משפחות רבות. עם זאת, ברגע האמת, כשצריך להחליט אם נוסעים או לא, מתגנבים ללב חששות ועולה המודעות גם לקשיים, לפחדים ולמורכבות של נסיעה כזאת עבור כל אחד מבני המשפחה. התמונה מסתבכת כשבמשפחה יש גם מתבגרים. המאמר עוסק במאפיינים היחודיים של גיל ההתבגרות והשלכותיהם על חווית ה RELOCATION של המתבגרים ובני משפחותיהם. בנוסף מוצעות דרכים להתמודדות על מנת להקל על המעבר ולהפוך את הנסיעה לחוויה משפחתית מוצלחת.

 

סיפור "שליחותה החשאית", של ט., הוא סיפור הטיפול בנערה מתבגרת בעלת אישיות יוצאת דופן, הנחושה להביס בכוח אהבתה את הזיקנה והמוות. ט. קוראת תגר על פער הדורות ומסרבת בכל תוקף לראות עצמה כקורבנה של התעללות מינית חמורה. הסיפור ישמש כבסיס לבחינת עולמם של מתבגרים בעידן של טשטוש בגבול שבין מציאות (חיצונית) ופנטזיה. זיקות הגומלין שבין עולמו הפנימי של המתבגר/ת והמציאות החברתית בה הוא או היא מתקיימים יעמדו במרכז הדיון.

 

מפגש "בישור הבשורה הרעה", בו הרופא מיידע את בני המשפחה על אבחונה של מחלה קשה, הוא אחד המפגשים המשמעותיים ביותר ביחסי רופא-חולה ובעל השלכות ארוכות טווח על החולה ומשפחתו. האופן בו מפגש זה מתנהל: מיקומו, סוג המידע הנמסר בו, המילים בהן הרופא משתמש, מידת האכפתיות והרגישות שהוא מעביר ומידת התאמת המפגש לצרכיו השומע, משפיע ישירות על התפיסה המיידית של החולה את המחלה, ועל המשך הטיפול.

 

הספרות התיאורטית ההתפתחותית והפסיכודינאמית מצביעה על התפקיד המכריע שממלאים שני ההורים בדרמה, שבסופה ייעשו הצעירים למבוגרים. מתעוררת השאלה, כיצד יושפעו המטלות ההתפתחותיות של גברים צעירים בבגרות המוקדמת, במשפחה בה תחת הטריאדה הקלאסית של אם - אב - ילד, חובקת מערכת היחסים אם וילד בלבד. קונסטלציה משפחתית מעין זו, מתהווה בכורח הנסיבות המשפחתיות במשפחות גרושות, בהן חיים הילדים בחזקה אימהית. עבודה זו מנסה לעמוד על ההבדלים האיכותיים בין מערכות היחסים של בנים מבוגרים צעירים ממשפחות גרושות והוריהם לבין כאלו ממשפחות שלמות. לפניכם פרק המבוא מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר עמרי כהן.

 

במחקרה ביקשה ד"ר עירית יניר לבחון כיצד קשורה מערכת היחסים בין ההורים לבנם או בתם, ליכולת של הבן או הבת למלא אחר הציפיות החברתיות הרווחות כלפי צעירים בשלב "הבגרות הצומחת" - אלה שכבר אינם בגיל ההתבגרות אך עדיין לא הקימו משפחה.

 

הגנה עצמית ושמירה על החיים מתקשרים באופן מיידי עם אינסטינקטים חייתיים של הישרדות. עם זאת, תופעות של פגיעה עצמית עד מוות נצפו בקרב בעלי חיים ממינים שונים, בעיקר נוכח מצבי לחץ קשים כמו איום ממשי להישרדות היחיד או הקבוצה, כאב קיצוני ובידוד. האם ניתן לדבר על אינסטינקט של שימור עצמי בבני אדם? ומהם הגורמים לפגיעה ביכולת ובמוטיבציה של היחיד להגן על עצמו מפני סכנה, עד כדי התאבדות?

 

שלב "הבגרות הצומחת" – כבר לא מתבגר ועדיין לא מבוגר (שנות העשרים) – הוא שלב חדש במעגל החיים האישי והמשפחתי. המאמר מציג עבודת מחקר מקיפה, אשר בחנה את מאפייני המשימות ההתפתחותיות המייחדות שלב זה, תוך דגש על יחסי ההורים והצעירים. כמו כן נבחנה ההשפעה של מאפייני הדינאמיקה המשפחתית, של רמת המובחנות ושל תחושת הקוהרנטיות של הצעיר על התמודדותם של הצעיר וההורים עם המשימה ההתפתחותית.

 

זהו סיפור על 12 מפגשים של צעירים עם נכות גופנית, שניסו להתמודד עם הבדידות והקושי ביצירת קשר. הקבוצה נערכה בהנחיית צוות מ"רעות דלת פתוחה", שרות שנועד על מנת לקדם את הבריאות והרווחה החברתית, הזוגית והמינית של צעירים עם נכות גופנית וחושית.