מקורות

עמותת אפי – אספרגר ישראל, שהוקמה במרץ 2001 ביוזמת הורים לילדים עם אספרגר, היא עמותה לעזרה עצמית הפועלת כמרכז מידע, תמיכה וסנגור למען ילדים ובוגרים עם התסמונת ומשפחותיהם. תסמונת אספרגר היא מגבלה נוירולוגית-התפתחותית המתבטאת בקשיי תקשורת. לאנשים עם התסמונת אינטליגנציה תקינה ויכולות מילוליות טובות, אולם הם מתקשים ביצירת קשר חברתי ויחסים הדדיים, בהבנת רגשותיו וכוונותיו של הזולת ובהסתגלות לשינויים ומצבים חדשים, קשיים הגורמים לפער משמעותי בין יכולותיהם לתפקודם.

 

על תסמונת אספרגר ועל תוכנית הכשרה תעסוקתית לצעירים עם תסמונת אספרגר מתוך אתר חומש (החטיבה השיקומית של עובדים סוציאליים בישראל)

 

הלקות האספרגרית היא במהותה בתחום הבין אישי. קשה להתגבר עליה בטיפול רגשי הבעתי או פסיכולוגי קונבנציונאלי ולכן נחוץ כלי שמתמקד בכללים ובחוקים. כאשר המטופל האספרגרי יושב מול פסיכולוג בטיפול רגשי התובע חקירה רגשית ובין אישית, הרי מלכתחילה וללא קשר ליחסים הבין אישיים עם המטפל, הטיפול מצטייר כ"מאיים". לעומת זאת, בטיפול שבמרכזו המשחק בסביבה הווירטואלית, המטופל מרותק אל המציאות הווירטואלית והיא משאירה את המטפל ואת הטיפול חפים מכל אשמה. הטיפול הווירטואלי מאפשר הרחקה של עדות רגשית ואינטימית מהמטופל. הטיפול הווירטואלי משתמש במציאות המצטיירת על המסך כמחוללת מציאות המזמנת התנסויות, מאתגרת, מעודדת קשר עם המציאות, פענוח המציאות, חתירה להבנה של מערכת החוקים המפעילה אותה ורצון לפעול על פיה. המציאות הווירטואלית והמפגש שלה עם המציאות האמיתית המתבטאת בחוקי החדר מסייע להתמודדות עם מקרים אמיתיים המתרחשים בעולם האמיתי מחוץ לחדר הטיפול בחצר בית הספר, בבית, ברחוב ובכל מקום אחר.

 

מצגת ההרצאה של גב' שושנה יניב מהרצאתה המשותפת עם ד"ר סימון שמאי צורי בכנס "אבחנה מבדלת", חיפה, חנוכה 2006.

 

פרק א' יוסי, ילד שלי מוצלח, מתפרסם באתר הגיל הרך: כלפי חוץ תומי נראה ממש כמו כל ילד אחר. הוא יפה, בהיר, חסון, בעל עיניים כהות וגדולות ופנים נבונות. הוא חכם ורגיש ואפשר לנהל איתו שיחה בלי שנחוש שמשהו שונה אצלו. כיום תומי בן שלוש־עשרה. הוא נראה ומתנהג ממש כמו כל ילד בגילו. כמעט. אבל כאשר תקראו בהמשך הפרק את הסיפור של תומי, תבינו שמרגע שנולד הוא היה שונה מאוד מילדים אחרים. מהרגע שתומי נולד הכול היה קשה לו. גם דברים פשוטים ביותר, כמו להירגע, לישון ולאכול. אבל במשך שנים איש לא הבין זאת. במשך שנים איש גם לא הצליח להסביר למירי, אמו, מה מקור הקשיים של תומי. כשהתייעצה עם אנשי מקצוע, ברוב המקרים הם אמרו לה שהכול בסדר אצל תומי. לפעמים רמזו לה שאולי משהו לא בסדר אצלה, אולי היא עצבנית מדי, מתוחה מדי, "לחוצה"... בהמשך, כשכבר ראו כולם כי לתומי יש קשיים רבים, החלו להאשים אותה במצבו גם בגלוי. עבר זמן רב עד שמירי הבינה מהי הבעיה של תומי ויכלה לעזור לו. זמן רב מדי.

 

התכנים כוללים מאמרים: ליקוי שפה מהו - הגדרת לקות שפה ותיאור תת-סוגים של הלקות. קשר בין לקות שפה ולקות למידה - תיאור מקרה: כיצד משפיעים ליקויים בשפה הדבורה על כישורי השפה הכתובה. מליקויי שפה בגן לליקויי למידה בבי"ס - מתוארים 4 סוגים של לקות שפה בגיל הגן וכיצד הם משפיעים על רכישת מיומנויות אקדמיות ליקויי היגוי בגילאי הגן - תיאור התפתחות יכולת ההיגוי על ידי הילד ותיאור סוגים שונים של ליקויי היגוי וכן קישורים בנושא ומטלות הקורס

 

מצגת הרצאה של סיגל דואק-חורי, קלינאית תקשורת, על מאפייני התקשורת הלא מילולית, תוך דגש על ילדים בעלי קשיים תקשורתיים. ההרצאה מוצגת באתר בית לורן למשפחות המתמודדות עם אוטיזם PDD.

 

סיכומי הרצאות בנושא גדילה והתפתחות בביה"ס לרפואה, סיכם: בעז קלוש. נושאי ההרצאות: 2. התפתחות CNS 3. גדילה ועקומות גדילה 4. התפתחות מוטורית 5. התפתחות קוגניטיבית 6. התפתחות שפה, דיבור ותקשורת 7. התפתחות ראייה ושמיעה 8. מוכות והזנחה בילדים 9. הזדקנות (Aging) 10. שיתוק מוחין (Cerebral Palsy) 11. Attention Deficit (Hyperactivity) Disorder 12. התפתחות המערכת החיסונית 13. שינויים גופניים בהתבגרות המינית 14. תסמונת דאון 15. התפתחות פסיכו-סקסואלית 16. מבנה האישיות 17. תאוריות התפתחותיות 18. הילד ובית-הספר 19. הילד החולה 20. אוטיזם 21. גיל ההתבגרות 22. התפתחות המיניות 23. בחירת מקצוע 24. השירות הצבאי 25. היריון, לידה והורות 26. גיל העמידה (Middle Age) 27. זקנה 28. תגובות נפשיות למחלה

 

המרכז מתמחה באבחון וטיפול בילדים עם הפרעה התפתחותית נרחבת - ASD-Autistic Spectrum Disorder מגיל שנה וחצי ועד הכניסה לבית הספר. המרכז פיתח מודל עבודה יחודי בארץ שעקרונותיו מושתתים על עבודה התפתחותית אינטגרטיבית עם הילדים, שותפות ההורים בטיפול, עבודה של צוות רב מקצועי והתערבות מוקדמת ואינטנסיבית ככל האפשר. באתר הסבר על המרכז, מידע על אוטיזם, קישורים ופורום.

 

A typical Maternal Behavior Instrument for Assessment and Classification. Manual for Coding Disrupted Affective Communication. תרגום של לאה שמעוני ממאמר של: אליזה ט. ברונפמן, אליזבט פרסונס, קרלן ליונס-רות' מבית הספר לרפואה, Harvard ארה"ב, (2000). כלי חשוב זה, שפותח בעקבות תצפיות רבות על אינטראקציות בין אמהות לפעוטות, כולל את הפריטים מתוך כלי הקידוד של מיין & הסה (1992), הקרוי "התנהגות מפחידה, נפחדת, מנותקת, או בלתי מאורגנת מצד ההורה: שיטת קידוד לאינטראקציות הורה-פעוט," כמו גם פריטים מכלי קידוד אחרים המעריכים התנהגויות טיפוליות בלתי אופייניות. פריטים אחדים מתוך מדריך זה אומצו מן הקידוד שפותח על-ידי ד"ר אליזבט פרסונס, (1992) וכן חלק מפיתוח של ד"ר אליזה ברונפמן (1993). המאמר מופיע באתר הגיל הרך

 

באתר האגודה מידע על פעילות האגודה, על התסמונת, מרכזי אבחון, על השילוב הלימודי ועקרונות העבודה לשילוב במשפחה, בקהילה ובמסגרות החינוכיות. הנחיות לסיוע והקלות, העלונים הנפלאים של העמותה ובהם מידע רב ומגוון וכן פורומים שונים.

 

אמב"י - ארגון המגמגמים בישראל. האתר כולל מידע אודות גמגום, פעילויות הארגון, טיפולים פרטניים וקבוצתיים וקישורים רלבנטיים.