מקורות

טיפול רגיש-תרבותית הוא אחד העקרונות של תהליך האבחון והטיפול והוא רלוונטי גם לטיפולם של מטפלים הטרוסקסואלים המטפלים בלהט"ב ואינם מתמצאים תמיד בנורמות המאפיינות מגזר זה באוכלוסייה. המאמר עוסק במשקל שיש לתת לדמיון בנטיות המיניות של המטפל והמטופל ובביטויים שונים של הומופוביה מופנמת העומדת בבסיס השיעור הגבוה יחסית של הפרעות נפשיות בקהילת הלהט"ב.

 

דר' רוברט שפיצר עמד בראש הצוות שהמליץ לאיגוד הפסיכיאטרי האמריקני למחוק את ההומוסקסואליות מה-DSM. הדבר נעשה במספר שלבים ומאז הפגינו מטופלי המרה, המכנים את עצמם ex-gays, בכנסים המקצועיים של האיגודים המקצועיים בארה"ב בטענה שהצליחו לשנות את נטייתם המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית. במחקר שערך שפיצר במטרה לבדוק את הצלחתם של טיפולים אלה נמצאה השפעה חלקית מאוד ושפיצר פירסם מאמר מסויג מאוד על מחקרו. בערוב ימיו חזר בו אף ממסקנה זו והתנצל בפני קהילת הלהט"ב.

 

מזה שנים היינו משופעים במודלים "סטנדרטיים" שהציעו שלבים מחייבים כמעט לתהליך ההתמודדות עם אובדן ושכול. במרכזו של ספר המופת של שמשון רובין, רות מלקינסון ואליעזר ויצטום "הפנים הרבות של האובדן והשכול" מוצג מודל השכול הרב-ממדי של פרופ' רובין, ממובילי התחום בעולם, המציע ראייה רב-ממדית ולגיטימציה לדרכים האינדיבידואליות של כל פרט לבטא את כאבו, בלי לוותר על הסתכלות קלינית, חברתית ותרבותית, תוך ייצוג גישות טיפוליות שונות, מגזרים שונים בחברה ותרבויות שונות. ספר חובה למטפלים העוסקים בנושא ואף מורה נבוכים למי שחווה שכול ואובדן בעצמו.

 

סרטון בו מציגה הפסיכולוגית נורית ידלין את מתנת הפרידה שקיבלה לרגל פרישתה משירותי הייעוץ הפסיכולוגי לסטודנט באוניברסיטת ת"א. בצד עבודתה כפסיכולוגית, פיתחה נורית תחביב של צילום קליניקות של מטפלים ובשנת 2008 הציגה את עבודותיה בתערוכה שהתקיימה בספרייה המרכזית של אוניברסיטת ת"א.

 

גם אתם מפחדים להפוך להיות אמא או אבא שלכם? חשוב שתדעו: אלה הדפוסים באמצעותם עוברות החרדות מהורים לילדים, והחדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי למנוע אותן

 

לפי הקריטריונים של ה-DSM, מצטיירת דמותו של הסכיזואיד כאדם קר ומרוחק, שאינו זקוק לחברת הבריות ומתבודד מתוך העדפה ובחירה חופשית. לעומת זאת, כמעט כל התיאורטיקנים (רובם ככולם בעלי אוריינטציה פסיכואנליטית) רואים את ההתרחקות הקיצונית הזו כתגובה טראומטית לדחיית ניסיונותיו של התינוק להתקרב אל הדמויות המשמעותיות בחייו. האם ייתכן שיש אנשים אינדיבידואליסטיים שבאמת ובתמים אינם זקוקים כל כך לחברת הזולת, או שמא גם הם סובלים בהכרח מ"בדידות בלתי נסבלת שאין להימלט ממנה" כמתואר בספרות המקצועית?

 

מוכוונות (conscientiousness) היא תכונת אישיות מרכזית, הנחשבת אחד הנבאים המשמעותיים בהצלחה בעבודה ומשמש כלי מיון עיקרי במכונים למיון עובדים וייעוץ תעסוקתי. היא כוללת דבקות במטרה, התמדה, יכולת לעסוק בפרטי פרטים ויכולת תכנון ודחיית סיפוקים. ואולם, בגרסתה הקיצונית היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת אישיות כפייתית, שאחד ממאפייניה וורקוהוליזם, תופעה שכיחה בעיקר בתחום ההי-טק. עליה ועל עיקרי הטיפול בה עפ"י הגישות המרכזיות בפסיכותרפיה במאמר שלפנינו.

 

לעיתים קרובות כשאנו מברכים אדם לקראת השנה החדשה, אנו מדברים על "התחלות חדשות". זה הזמן להיזכר במודל של פוצ'סקה ודיקלמנט על שלבי השינוי, ובמיוחד לעמוד על האמביוולנציה כלפי השינוי ועל הרווחים המשניים מהמצב הקיים העומדים לעתים קרובות מאחורי הרצון החד-משמעי המוצהר לשינוי. מאמר מאת פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il לקראת השנה החדשה באתר דוקטורס.

 

Chrisiane Padesky הנה אחת מהדמויות בעולם הקוגניטיבי התנהגותי שטרחו ,לתרגם את עקרונותיו של בק למונחים פשוטים הבהירים לכל נפש. בהתאם לכך כתבה את את הספר Mind Over Mood ( ראה www.MindOverMood.com ) שיצא לאור בהוצאת גלילה – כבר בספר זה מפתחת פדסקי את הקונספטואליזציה הבסיסית ביותר: מ ודל חמשת התחומים "כאשר אדם מספר למטפל על בעיותיו, המטפל מעודד קודם כל את הבנת הבעיות. הוא מציג שאלות על חמשת ההיבטים של החיים: מחשבות (אמונות, תמונות, זיכרונות), רגשות, התנהגויות, תגובות גופניות וגורמים סביבתיים (בעבר ובהווה). חמשת התחומים קשורים ביניהם. הקווים המקשרים באיור מצביעים על כך שכל אחד מההיבטים השונים של חיי האדם משפיע על שאר ההיבטים. לדוגמה, שינויים בהתנהגותנו משפיעים על הלך מחשבתנו ועל תגובותינו (הגופניות והרגשיות). שינויים בהתנהגות עשויים לשנות את סביבתנו. כמו כן, שינויים בהלך מחשבתנו משפיעים על התנהגותנו, על רגשותינו ועל תגובותינו הגופניות, ועשויים להוביל לשינויים בסביבה החברתית שלנו. הבנת השפעות הגומלין בין חמשת התחומים הללו של חיינו תסייע לנו להבין את בעיותינו." לאחר מודל פשוט זה פיתחה פדסקי מודל מורכב יותר אותו נציג בשעור. להלן יוצג סרט וידאו בו ארנון רולניק מראיין את פדסקי – ובעיקר מנסה להבין איך היא מתייחסת לוחומרים לא מודעים

 

הוקם בידי וועד המתמחים בפסיכולוגיה קלינית על מנת לענות על צרכי המתמחה במהלך ההתמחות הקלינית. באתר מידע על מקומות התמחות, תרגומים וסיכומים למאמרים, מקורות מידע, הנגשה של נהלים וטפסים, הסברים על גופים ותהליכים בעולם הפסיכולוגיה ועוד. הכניסה לאתר פתוחה לכולם, מלבד הפורומים הפתוחים למתמחים הקליניים בלבד.