מקורות

הסיטואציה האופיינית, גם אם לא הכרחית, באבחון של עבריני מין המופנים לאבחון על-ידי שירות המבחן היא מעין זו: האדם הודה בעבירה, והוא עומד לפני מתן גזר דין במשפטו. בגלל אופי העבירה, שאינו חד משמעי, או בגלל האישיות של הנבדק, שאינה בהירה דיה, קצין המבחן מוצא שהוא זקוק לחוות דעת שתעזור לו לגבש את המלצותיו לבית המשפט. במקרים רבים השאלות שהוא מפנה לבדיקה הן קבלת תמונה אישיותית, הערכת המניע הרגשי לעבירה, הערכת רמת הסיכון להישנות העבירה בעתיד והמלצות על טיפול אפשרי. האדם מגיע לבדיקה, עובר אותה וחוות הדעת מועברת לקצין המבחן ומעובדת לתוך הדו"ח שהוא מגיש לבית המשפט. שרות המבחן מפנה לאבחון עבריני מין מסוגים שונים, אך מכיוון שחלק משמעותי הם פדופילים, ומכיוון שלדעתי אלו מעוררים קשיים רגשיים עזים במיוחד, אתמקד בהם בהרצאה זו. רבים מדברי נכונים גם לעברייני מין אחרים. המאמר מופיע באתר טריאבט-שריג.

 

הדרישה לעמידה בקריטריונים מדעיים מעדות הסברה המובאת למשפט הביאה לשינויים מרחיקי לכת בעיניין קבילותן של חוות דעת פסיכולוגיות ופסיכיאטריות בבתי המפשט בארה"ב ובישראל והיא למעשה חורצת את גורלם של מאבקים ממשוכים בין שיטות אבחון נפשי ובמבחנים פסיכולוגיים שונים. מתוך כתב העת רפואה ומשפט, מאי 2005.

 

באתר יפורסמו סקרים ואתם תוכלו לענות ולקבל לגביהם משוב. המחקרים הם ברובם מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. ההשתפות במחקרים מתחילה ברישום קצר. לאחר מכן תוכלו לגשת מיידית ולהשתתף במחקר המדעי או בסקרי דעת הקהל. בכל מקרה, מומלץ מאוד לקרוא את עמוד השאלות הנפוצות. - פרוייקט של אריאל איילון, פסיכולוג חברתי ודוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון בנגב שאנחנו שמחים לסייע לו להגשים את חזונו.

 

שימוש באינפורמציה על ידי קציני בריאות הנפש בצה"ל לשם הערכת סיכון אובדני וקבלת החלטות טיפוליות. כיצד אנשי מקצוע (קב"נים) מגיעים להחלטה לגבי סיכון אובדני של ניבדק, ואיזו משקל מיחסים לכל אחד מהקריטריונים (גורמי סיכון) בבואם לבדוק חייל ולקבוע שהנבדק הינו בסיכון אובדני.

 

המצגות המלוות את הקורס בפסיכולוגיה אבנורמלית שננו על ידי ד"ר יורם יובל באוניברסיטת בר אילן. נושאי המצגות על פי מספרי השיעורים: הרצאה 1: פסיכופתולוגיה, הפרעת אישיות גבולית והגדרות הפרעה נפשית הרצאה 2: נורמה, סיווג, אבחון ויתרונות וחסרונות ה DSM הרצאה 3: אבחון על-פי DSM-IV הרצאה 4: הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) הרצאה 5: טראומה וזיכרון הרצאה 6: פסיכוזות וסכיזופרניה הרצאה 7: סכיזופרניה ותרופות אנטיפסיכוטיות הרצאה 8: הפרעות מצב רוח, דכאון ואבל הרצאה 9: הפרעות דיכאון ודחק הרצאה 10: דיכאון, אובדנות, התאבדות הרצאה 11: הפרעות דו-קוטביות הרצאה 12: הפרעות חרדה הרצאה 13: הפרעת טורדנות-כפייתיות (OCD) הרצאה 14: הפרעות אישיות

 

אתר הבית של מיכל וימר העוסקת בגרפולוגיה, באתר מאמריה מטוריה הקבועים בעיתונים "להיות משפחה" ו"משפחה טובה" במסגרתם היא מפענחת ציורים ומסבירה את שיטת עבודתה. באתר התייחסות ספציפית לציורי ילדים, בשלות לכיתה א', והדרכה להורים בעקבות ניתוח ציורי ילדיהם.

 

דניס ברנשטיין וצוותו בסייקטק מציגים אתר חדש ומחודש. בדפים הרבים תמצאו מידע חשוב לעבודתכם כאנשי מקצוע במקצועות בריאות הנפש והמקצועות הנלווים. מרכז האתר הוא הקטלוג המלא לכלי אבחון וטיפול. בשלב זה ניתן לבצע הזמנות רק דרך - פקס, טלפון או דואר . בנוסף לקטלוג תמצאו דפים רבים המכילים מידע חיוני לאנשים עסוקים כמוכם. למשל דו"ח של International Test Commission על הנחיות בינלאומיות לעיסוק באבחון והערכה. הושקעו מאמצים לסנן ולהכניס רק את המידע הרלונטי לאנשי מקצוע. בדף "תמצית אפיוני כלי אבחון" תמצא מידע רב המרוכז בדף אחד אודות מערכות האיבחון העיקריות - אוכלוסיות, שימושים, גילאים וכו .

 

האם אפשר לפרש ציורי ילדים בגיל הרך? האם כדאי? ומה זה אומר? מיכל בן טובים (מרפאה בעיסוק ועוסקת בגרפולוגיה) במדור גרפולוגיה שבאתר הדרך למעלה (להעצמנת נשים המחויבות לעצמן...)

 

מאת ד"ר משה רז, מכללת תלפיות. תקציר: בעקבות מחקרם של Pinto, Bombi & Cordioli (1997), בדבר השפעותיה של התרבות ותת-התרבות על הדרך בה מציירים ילדים מתרבויות ותת-תרבויות שונות. נבחנה ההשערה שיימצאו הבדלים בין ילדים בגילאי בית הספר היסודי בישראל מתת תרבויות שונות בדרך בה יבצעו את ההוראה לצייר "אני וחברי" כתוצאה מתהליך הסוציאליזציה השונה שעברו ילדים אלו במהלך התפתחותם. במחקר השתתפו 135 ילדים חציים בנים וחציין בנות) בגילאי 6-10 מ- 6 תת-תרבויות שונות בישראל (חרדים, דתיים-לאומיים, חילוניים, ילדי מצוקה, עולים מחבר העמים וערבים תושבי ישראל). התלמידים התבקשו על ידי מחנך הכתה לצייר "אני וחברי". נערך ניתוח על ציורים אלו ביחס ל-6 מדדים (ממדי הדמויות יחסית לדף, מיקום הדמויות על גבי הדף, חוזק קוי הגוף, קישוטים ותכשיטים שהדמויות עונדות, הדמיון בין אני לחברי והאינטראקציה שבין שתי הדמויות). ממצאי המחקר מאמתים את ההשערות שאכן ישנה השפעה לתת-התרבות שבה חי הילד על הדרך בה הוא בוחר לצייר את ההוראה "אני וחברי". מתברר אכן קיימים הבדלים בדרך בה ילדים בגיל בית הספר תופסים חבריהם בקבוצות שונות של החברה הישראלית. נמצא הבדל מובהק בין תת-התרבויות שנבדקו ביחס לכל אחד מששת המדדים שנבדקו.

 

מאת ד"ר משה רז – מכללת תלפיות כלי התקשורת השתים מדווחים לאחרונה בשכיחות ההולכת וגוברת על אירועים שונים הקשורים באלימות והתעללות במשפחה. הן של בעלים כלפי נשותיהם והן של הורים ו/או קרובי משפחה אחרים כלפי ילדים. הנפגעים, בעיקר מקרב הילדים מוזהרים על ידי המבוגרים לא לספר לאחרים על האירוע או האירועים. לשמור זאת כסוד שלנו, ולכן קשה לנו (מורים, יועצים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחרים) לדעת שקיימת בעיה, גם כאשר הדברים עולים בתוך המשפחה, ישנה לעיתים שאיפה של חברי המשפחה לשמור זאת בתוך המשפחה ולא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה. הדבר משרת את התוקפן אך לא את הקורבן. אחת הדרכים לאיתור מצוקות נפשיות בכלל והתעללות כלפי ילדים בפרט הנה ניתוח ציורי ילדים. נמחבר מפרט ומדגים את דרכים אלו. המאמר פורסם בעיתון מכללת "תלפיות" - "מסכת משפחה" חוב' מס' 1 אייר תש"ס עמ' 25-33

 

מבחן בהשראת מבחן המטריצות של רייבן - ממוחשב ואון ליין הכולל 39 לוחות ומודד גם את זמן הביצוע (מוגבל ל 40 דקות). בגרסת הבטא שלו זכה מכאן לכ 1750 כניסות בחצי שנה (והינו הקישור הפופולרי ביותר באתר), כעת מוצג בגרסתו הסופית לאחר שתוקף על ידי 250,000 משתמשים מרחבי העולם. האבחון נוצר על ידי קבוצת מסניף מנזה דנמרק במטרה לבנות אבחון חופשי מהטיות תרבותיות למדידת אינטלגנציה הכללית (g), והוא לדעתי מרשים מאוד במבנה ואופן ההגשה שלו. שעשוע רציני לתאים האפורים ומומלץ לפנות זמן שקט להשלמת המשימה כולה.

 

המחקר הוכן עבור המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור המרכז הבינתחומי, הרצליה על ידי ד"ר שאול קמחי, ד"ר שמואל אבן, פרופ' ג'ראלד פוסט והסתיימה בספטמבר 2001. מתפרסמת באתר החדשות "מחלקה ראשונה"