מקורות

דף הפייסבוק מכיל מאמרים, אנקדוטות ויזואליות, הודעות וכו'. מקום מעניין, עדיין בשלבי הרצה, בו ניתן לראות את הזווית ההורית.

 

מאמר זה סוקר את האופן בו הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית מבינה וממשיגה את רעיון האוטנטיות ככלי טיפולי. גישה זו ביססה את תפיסתה על הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, שבמהותה מתמקדת באדם ובקשייו לנוכח דילמות החיים הקיומיות והאוניברסאליות. למונח האוטנטיות ישנו משקל רב בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית ומכיוון שכך, בתחילה מוצגת השקפת עולם זו בהרחבה ורק לאחר מכן, מוצג האופן בו שואב זרם זה בפסיכותרפיה את עקרונותיו מהפילוסופיה ומיישם את רעיונותיה באופן כללי, בפרט את רעיון האוטנטיות. מתואר, מי הוא האדם האוטנטי, מהם החיים האוטנטיים, כיצד בה הדבר לביטוי במפגש הטיפולי וכיצד יכולה האוטנטיות לסייע לאדם להגשמה אישית ולעיצוב עולמו. לבסוף, תוצג נקודת מבטי האישית לגבי האוטנטיות, כשזו מתוארת ברוח הגישה האקזיסטנציאליסטית.

 

השינויים המקרו-חברתיים, ובליבם תפיסות עולם הומניסטיות ופלורליסטיות מודרניות, אף מחלחלים לסקטורים מסורתיים ושמרניים בחברה הישראלית שעד זה מכבר ראו בתפיסות אלו איום על ליבת הערכים והמסורות המנחים את אורחות החיים שלהם. מגמה זו מאפיינת גם את החברה הערבית-פלסטינית בישראל והובילה להיווסדותם של שני ארגוני תמיכה להט"בים ערביים-פלסטיניים. הארגון "אסוואת" ("קולות") מייצג קבוצה לסבית פלסטינית הפועלת בחיפה ומעניקה תמיכה אישית וקבוצתית לנוער להט"ב תוך קידום צדק חברתי-מגדרי בחברה הפלסטינית בעוד שהארגון "אלקאוס" ("הקשת"), פועל למען הכרה בשונוּת מינית ומגדרית בחברה הפלסטינית בירושלים, ביפו, בחיפה ובגדה המערבית.

 

דרך הקדמה למתכון , בכתיבה קלילה אך שנונה, מעלה הכותבת אבחנות פסיכולוגיות דקות ומלאות הומור על הנוסח המודרני, הניו אייג'י, של האמא הפולנייה, כשהיא מציגה זאת מזווית של להיות בת של אמא כזו.

 

הסדרן תולש את ספח הביקורת ואתם נכנסים לאולם. האורות עדיין דלוקים ואתם מוצאים בזריזות את המקומות. מקום טוב, באמצע. אתם מכבים את הסלולרי ומשתדלים לנשנש כמה שפחות מהפופקורן כדי שלא יחסר בזמן הסרט יתחיל. עוד ועוד אנשים זורמים אל האולם המתמלא לאיטו. ואז, באיחור אופנתי של כרבע שעה, הוילונות האדומים הכבדים המכסים על המסך נפתחים1. עוד כמה דקות ארוכות של פרסומות ובקרובים ואז שקט… המסך נפרש למלוא אורכו. הסרט מתחיל...

 

לאחר שנים רבות של עבודה כמטפל, פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי עצמאי (כלומר, ללא השתייכות לממסד פסיכואנליטי מסורתי או לקניאני), הגעתי לפיתוח של שיטת עבודה חדשה על בסיס העקרונות של זיגמונט פרויד. אתר זה מוקדש להצגת השיטה.

 

בבלוג מתוארות החוויות של יעל ישראל, סופרת ועורכת, ומנהלת הבלוג "בננות", כמטופלת לאורך השנים, החל ממפגשה עם הגורו רודי בשנות השמונים, דרך טיפול קצר מועד, ועד לטיפול ארוך טווח, עליו היא מספרת באהבה.

 

כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.

 

האתר כולל שלל רשימות העוסקות בנושאים שונים, בעיקר סביב פסיכולוגיה אבולוציונית. גיל גרינגרוז לומד לימודי דוקטורט באנתרופולוגיה בארה"ב, בעל תואר שני בסטטיסטיקה ועוסק בעיקר במחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית ואקולוגיה אבולוציונית התנהגותית. הבלוג עוסק בפסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, אבולוציה (וכל הקומבינציות ביניהם), כמו גם סטטיסטיקה, ופילוסופיה של המדע.

 

עמדה סובלנית כלפי הומוסקסואליות והומוסקסואלים קיבלה ביטוי גלוי, חד-משמעי ומובהק ב"הצהרת עקרונות על מקומם של אחינו ואחיותינו בעלי נטייה הומוסקסואלית בקהילה היהודית-אורתודוקסית", אשר עליה חתומה קבוצה מכובדת של תלמידי חכמים, מחנכים ורבני קהילות ולפיה יהודים בעלי נטיות הומוסקסואליות הם חלק בלתי-נפרד מהקהילה היהודית האורתודוקסית. עוד מצוין בהצהרה, כי להביך, להטריד או להשפיל אדם בשל נטייתו ההומוסקסואלית או מפני שהוא נמשך לבני מינו מהווה איסור חמור בתורתנו והפרה של הערכים המקודשים ביותר ביהדות (Helfgot, 2010). אנא אנשי חינוך יקרים, דאגו ללמד את תלמידי ישראל סנגור עצמי - לדבר בעד עצמם - תוך הפנייה לקולות המבטאים ערכים הומניסטים ומקדמים פלורליזם אידיאולוגי-ערכי על-מנת לאחות קרעים בעם ולהפיח תקווה ואמונה בקיום האנושי והחברתי של כולנו. שומה עלינו לכבד אדם באשר הוא אדם ואל לנו להדיר אדם על-פי שיוך מיני - נטייה מינית, מגדרי - זהות מגדרית וביטויי מגדר. השינוי מתחיל בהוויה הקיומית והערכית של כל אחד ואחת מאתנו. Helfgot, N. (2010, July 22). Statement of principles on the place of Jews with a homosexual orientation in our community [Web log post]. Retrieved from http://statementofprinc...blogspot.com.

 

התחלתי לקבל טיפול רגשי והפסיכולוג הורה לי לפתוח בלוג ולדון בו בזיכרונות כואבים. הזיכרונות הכואבים שלי עוסקים בעיקר בלקות שלי (ADHD-LD), בלקות של בני (PDD_NOS) ובדרך בה הלקויות האלה גרמו לי לחיכוכים עם סובבי בארבע סביבות תרבות שונות: ישראל של שנות ה70, ישראל של שנות ה2000, קנטון צרפתי בשוויץ והכרך של שיקגו. הבלוג מפשר להציץ לתודעה של אדם שהתחיל לקחת תרופות נגד בעיות ריכוז בגיל 23.

 

כיצד מתמודדים עם משפחה דיספונקציונלית, survivors guilt, תקיפות מיניות, אונס, גילוי עריות, אלימות מילולית, אלימות פיסית, ניכור חברתי, חרדת נטישה, חרדה קיומית, דיכאון, דיסוציאציה, פגיעה עצמית, אובדנות, או בקיצור- הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת? הצצה בגוף ראשון לעולם של whisper, בנסיונותיה להתמודד עם אי קביעות אובייקט, אובדן, טראומה מורכבת, ייצוגי עצמי ואובייקט שליליים, אמיגדלה מול מיינדפולנס, החלמה, שיקום, עדות.