מקורות

למרות ההכרה והמודעות הרבה הקיימת בגישות הלא קונבנציונאליות לרפואה לגבי מערכת היחסים הטיפולית והתקשורת הבין אישית והשפעותיה, ענף מחקר זה הוזנח לטובת בחינת השפעותיהם הביו רפואיות של שיטות אלו. בכדי להדגיש את החשיבות שבמחקר ההיבטים הללו, מוצעות מספר הנחות יסוד אשר יכולות להוות בסיס משותף המאפשר גישור על השוני המהותי של תפיסת העולם הרפואית הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית ובכך, לאפשר השאלה של המחקר האקדמאי לצורך הדגשת נקודה זו. ניתנת סקירה ספרותית עדכנית של המחקר האקדמאי בנושא ומוצע, שהמחקר הקיים יכול להוות בסיס ממקד לגבי נושאי מחקר רלוונטיים ושפיתוחו של ענף מחקר זה, במסגרת הרפואה הלא קונבנציונאלית, יוכל להביא להבנה טובה יותר לגבי המפגש הרפואי והשלכותיו על תוצאות הטיפול, על החולה ועל נותן השירות הרפואי ובכך, לאפשר את ייעולו של הטיפול.

 

"הרגע היקר הזה, כאשר מתוך מעטה הסטריאוטיפ של 'המכור', 'המסומם', בוקעים לפתע פני אדם. פני נער, כמעט ילד, ומשהו במבט משווע אליך: תביט בי, תראה אותי. באחת עשרה בלילה הוכרז על כיבוי-אורות ב'מגל', מרכז הגמילה בליפתא, שבמערב ירושלים. המטופלים, שנים-עשר נערים ושלוש נערות, היו במיטותיהם, שקטים, מתחברים למכשירי ה-MP3 שלהם ונרגעים מסערות היום. "הם מותשים," אמר לי משה קרון (61), מייסד המרכז ומנהלו זה שבע-עשרה שנה, "יש פה אנשים שבחיים שלהם לא היו בקשר אינטימי עם חבר, עם בן זוג, עם כל אדם אחר, בלי להיות לפני-כן מסטולים או שיכורים. פתאום הם בלי הקביים וחליפת המגן פתאום הרגשות שלהם עולים, והם חשופים לגמרי, וזה מציף אותם ומתיש, והם כמעט לא מסוגלים לעמוד מול זה לבד."

 

המאמר פונה להורים לילדים העומדים להכנס לכתה א', ומשלב תאוריה ויישום תוך מתן הסבר בנוגע למאפייני הבשלות לכתה א', ואת חשיבותם למשימות הנדרשות בגיל זה. המאמר מדריך את ההורים כיצד ללוות את ילדיהם לכתה א', כך שיצליחו וגם יהנו ממנה.

 

רשימה קצרה מאת פסיכולוגית קלינית בכירה העובדת בתחנת "הארבעה" ובה מתוארות התייחסויות לשאלות נפוצות לגבי מהות הטיפול בילדים ונוער, סיבות אפשריות לפנייה לטיפול עבור ילדים, הדרכת ההורים המלווה את הטיפול בילד ועוד.

 

תופעת הריור, הינה תופעה המוכרת היטב להורים רבים. בגיל הינקות, במיוחד בתקופת בקיעת השיניים, תופעה זו תקינה וטבעית לחלוטין. אולם, בגילאי הילדות, ריור לרוב מצביע על קושי סביב הפה. המאמר מציג סיבות נפוצות לריור וכן תרגילים מומלצים לשיפור השליטה של הילד בתנועות הפה

 

מישל פצ'בסקי מסכמת את המפגש החמישי בסדרת "כפיל קפה ומאפה" בהנחייתו של אבי הדרי "גשטלט ופסיכודרמה, השילוב בין גשטלט לבין הנרטיב ,והאפילקציות בפסיכודרמה בסדנא התנסותית".

 

כנס אשר התקיים באוניברסיטת בר-אילן בפברואר 2009. המושבים בכנס עסקו בנושאים: ספרות ומגדר; מגדר, דת והלכה; מגדר ורב-תרבותיות; ייצוג המגדר בשיח הישראלי; האישה בספרות; המגדר בפוליטיקה ובכלכלה; אימהות ומשפחה; הנרטיב והשיח המגדרי בעיתונות; מיתוס המגדר במקורות היהודיים; מי יגן על האישה?; קול האישה מול ה"מאצ'ו קלאב" בישראל; המגדר בקולנוע ובתיאטרון; שירה ומגדר; גברים, נשים ושיח ציבורי;

 

המאמר עוסק בהפרעת אכילה נפוצה ביותר- בולמוסי אכילה. המאמר סוקר את המאפיינים, הסיבות והטיפול בבעייה.

 

לפעמים אנחנו כל כך רוצים לעשות שאנו לא מזהים מתי העשייה שלנו לא נחוצה ולא רצויה. אנחנו ממשיכים, אבל הזולת כבר מזמן לא איתנו. פעמים כשהאחר מוכן ופנוי, אנחנו לא שם בשבילו. והשעה עוברת, והעת חולפת, וההזדמנות מוחמצת: בעבודה, בהורות ובזוגיות.

 

מקראה ושירון לשולחן חג שבועות. המקראה מביאה דברים על חג הביכורים אז והיום ועל חג מתן התורה.

 

כשאדם הסובל מתסמונת CRPS מקבל מכה קלה, הוא חווה זאת כאילו נכרתה לו אצבע, ונורא מכך, הכאב הקשה לא עובר. אף פעם. בשנים האחרונות אותרה הסיבה לכך: "תקלה" במערכת העצבים גורמת למוח לחשוב שהפגיעה לא הסתיימה. עכשיו אפשר לשכנע אותו שהוא טועה מתוך אתר "הארץ"

 

מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית? מתוך אתר "thingsonmymind" יש כל מני דרכים ואחת מהן, שדווקא מקובלת אצל סטודנטים, היא להשתמש באופן קבוע בתרופות שונות שניתנות בדרך כלל לאנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). כמובן שמדובר כאן באנשים שאין להם הפרעות קשב וריכוז, והם לרוב מתפקדים בצורה לא רעה בכלל בחיי היומיום, אבל בגלל סיבות פסיכולוגיות ולחצים חברתיים הם מרגישים שהם לא מתפקדים מספיק טוב. אז הם לוקחים באופן קבוע תרופות כמו ריטלין (Ritalin) ו- אדארל (Adderall) , שהם בעצם סוג של סטימולנטים בתקווה שהתרופות יסייעו להם לתפקד טוב יותר ולא לאבד ריכוז או לרדת בתפקוד. בארצות הברית גם יש טרנד שבו אנשים שמרגישים חסרי אנרגיה בזמן העבודה, משתמשים בתרופה בשם Provigil, שמיועדת לאנשים שסובלים מנרקולפסיה (התקפי שינה פתאומיים).