מקורות

It seems I’m thirty years late. A blog reader read the placebo series of a few weeks ago and sent me to a 1979 article on culture and the placebo effect in psychotherapy in which ethnobotanist Daniel E. Moerman makes the helpful distinction between specific and general medical treatment (Anthropology of Symbolic Healing. Current Anthropology, Vol. 20, No. 1) and speculates on how the difference might be relevant to psychotherapy

 

איך הכל התחיל? באידיליה כמובן.. אולי לא בשלבים הממש ראשונים.. ההריון אמנם היה קל, אבל הלידה.. לא ממש תענוג. אבל הילד, הילד.. יפהפה, מתוק להפליא, אהב להתרפק עלינו כאשר חיבקנו אותו, אהב לינוק, חייכן ומקסים. איך לאמר? מושלם.. כאשר עוד היה תינוק אמרה לי פעם חברה- "בסופו של דבר לכל ילד יש משהו.." חייכתי בלבי ואמרתי- מה פתאום! שלי? מושלם! רגוע, חייכן, אוכל כל כך יפה. לא נעים לענות לאמא לילדים, אבל ללא ספק היא מדברת שטויות. סתם הכללה מטופשת..

 

הרצאה של פרופ' סלוודור מנוחין שניתנה בערב עיון חגיגי שהתקיים ב- 13 במאי 2010. המכללה האקדמית תל אביב-יפו

 

כשביקשו את פרויד, שעסק כל חייו בפסיכופתולוגיה, להגדיר בערוב ימיו מהי בריאות נפשית הוא הגדירה כ"יכולת לאהוב ולעבוד". כלומר, פרודוקטיביות בעבודה בהחלט נחשבה בעיניו סימן לבריאות נפשית, אך לא התמכרות אליה, שכן הגדרתו הקצרה משאירה מספיק מקום לאהבה. יש המבחינים בין פרפקציוניזם מסתגל ופתולוגי ויש הטוענים שפרפקציוניזם מהווה בכל מקרה גורם סיכון לפסיכופתולוגיה ואף מאתרים בתוך כל הפרעה את המרכיבים הפתולוגיים. במאמר נידון הקשר בין הסוגים השונים של פרפקציוניזם והפרעות נפשיות שונות, הקשר בין פרפקציוניזם וווקוהוליזם והעידוד הסמוי שנותנים מקומות עבודה עתירי טכנולוגיה לוורקוהוליזם.

 

במהלך חייהן של נשים, מתרחשים שינויים הורמונאליים-פיזיולוגיים המלווים לעיתים גם בשינויים נפשיים. Reproductive Psychiatry, הוא ענף בפסיכיאטריה העוסק בקשר, שבין השינויים ההורמונאליים לאורך חיי האישה, לבין הפרעות נפשיות, לסוגיהן. זהו תחום בו עוסקים פסיכיאטרים וגינקולוגים תחת קורת גג אחת. ישנה קבוצה של נשים שמתאפיינת ברגישות רבה לשינויים הורמונאליים, אשר בעקבותיהם חלים שינויים נפשיים. בקבוצת נשים זו ניתן להבחין בהפרעות נפשיות, שאופייניות לארבע תקופות עיקריות בחיים: במחצית השנייה של המחזור החודשי, כלומר בתקופה הקדם ויסתית, במהלך ההיריון, לאחר הלידה ובתקופת גיל המעבר.

 

התגובה הראשונה להכרה כי מדובר באי-פריון, בדרך כלל, היא של תדהמה. בעקבותיה מופיעים רגשות מצוקה, חרדה, אשמה ודיכאון, ולעתים חוויה של אבדן. אבדן השגת ההורות המיוחלת, אבדן היכולת להביא לעולם תינוק בדרך טבעית ופרטית, והפקעתה לטובת תהליכים רפואיים, מנוכרים, נעדרי אינטימיות, שמשתלטים על החיים. אי-פריון הוא עניין משותף לבני הזוג, גם כאשר האבחנה מתייחסת למצבו הרפואי של אחד מהם. יחד עם זאת, השוני בהתמודדותכם יודגש במהלך הטיפולים עד כדי חיכוכים, חילוקי דעות, הבדלי משאלות, שידגישו את השוני בסגנון התמודדות. התקוה להצלחת טיפולי הפוריות מפיחה עידוד ושמחה, אך תחושות אלה עלולות להתחלף – במהירות - באכזבה מרה וייאוש, במידה שהטיפול נכשל, וצריך לקחת בחשבון שגם זה עלול לקרות ולסגל התנהגות והרגלים למקרה כזה. הקושי ניכר במיוחד משום שבתקופה כה קשה, כשאתם כה זקוקים לעזרה, לתמיכה ולעידוד, בן או בת הזוג לא תמיד פנויים לתת אותה, בהיותו/ה פגוע/ה , חלש/ה , נאבק/ת. זוגות שלא הספיקו לפתח ולבנות דפוסים משותפים ויעילים להתמודדות, עלולים לחוש בקושי ביתר שאת. זוגיות יציבה, לעומת זאת, עשויה להיות מקור תמיכה, כוח ונחמה. . האם זו בגידת הגוף או סיבות פסיכולוגיות? .

 

לבני זוג לפני נישואים. קחו את הדפים הללו ובנו לכם תורת חיים משותפת.

 

רפואת המשפחה עוסקת בבניה ושיכלול של מודל רפואי כוללני, שבו כחלק מן הטיפול הרפואי, מושקע זמן ביחסי רופא מטופל ובמרכיבים הפסיכוסוציאליים של הבעיה רפואית המובאת בפני הרופא.מגילת זכויות המטופל משנת 1996 מפרטת את עיקרי זכויות החולה כפי שקיבלו ביטוי מחייב בחוק. לאור ההתפתחות ברפואת המשפחה וחוק זכויות החולה, מוצג במאמר זה החשש כי שימוש לוחמני מצד המטופל ומשפחתו בחוק זכויות החולה, עלול שלא לשרת נאמנה את מטרותיהם. על מנת להתמודד עם איום אפשרי זה, מובאת בזה טענה שיש בה הצעה לפתרון הבעיה: באמצעות השקעה של המטופל ומשפחתו בקשר בינם לבין הרופא, ימומשו יותר זכויותיו, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק זכויות החולה. במילים אחרות, בנוסף להשקעה שמשקיע הרופא בלמידת דרכי תקשורת משמעותיות בינו לבין אוכלוסיית מטופליו, גם המטופלים מצידם, ישקיעו בלמידת דרכי תקשורת יעילות, על מנת להגיע לרמת שיתוף פעולה גבוהה יותר עם הרופא שלהם. המאמר מופנה למטופלים, אך רופאים ומערכות בריאות שיזדהו עם גישה זו, מוזמנים להשקיע משאבים בחינוך אוכלוסיית המטופלים ברוח רעיונות אלו.

 

במאמר זה אסקור את הרעיונות המרכזיים של אסכולת הפסיכולוגיה ההומניסטית של שנת הששים והשבעים

 

ערכו של מסמך זה בהיותו בסיס לשיח מקצועי על הפרקטיקה של עבודת הייעוץ בתהליכי הדרכה ובתהליכי הערכה. השיח בין מתווה זה לפרקטיקה יהפוך מסמך זה למסמך חי המנסח מחדש את עבודת הייעוץ. הסטנדרטים מהווים מעין מצפן מקצועי לעבודת היועצים. הגדרת מרחבי העבודה, אמות המידה לביצוע ומדדים להערכה עשויים ליצור מחויבות מתמדת לפיתוח מקצועי. השירות הפסיכולוגי ייעוצי, אגף ייעוץ.

 

מסמך הסטנדרטים מטפל בהערכה הפסיכולוגית לצורך ועדות על-פי-חוק הקובעות זכאות לחינוך מיוחד – שילוב, השמה, ערר ועדכון זכאות לשילוב והשמה. מטרתו להביא לסטנדרט משותף של עבודת הפסיכולוגים החינוכיים בארץ, מתוך כוונה ליצור תשתית מקצועית אחידה, ברורה, השומרת על רמה מקצועית גבוהה, העומדת באמות המידה החוקיות והאתיות הנדרשות מפסיכולוגים. שירות פסיכולוגי-ייעוצי

 

מניתוח-על שערך פרופ' ריצ'רד ליפה עולה שדיווח עצמי על תכונות הנחשבות בחברה גבריות ונשיות ותחומי עניין הנחשבים גבריים ונשיים היו המדדים שבהם ההבדלים בין הטרוסקסואלים להומוסקסואלים היו הגדולים ביותר. במאמר הנוכחי מופנה הזרקור אל תופעה חדשה: סרטי פורנו סטרייטיים המיועדים לעיני גייז. על האמביוולנציה שמעוררת משיכתם של גייז לגברים סטרייטים מנקודת מבט מגדרית, פסיכולוגית ופוליטית.