קורס חדש! על מעגל החיים מחדר הטיפול / ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרד
על זוגיות, יחסים ומשמעות.
לראשונה, קורס חדש ומרתק בפורמט חדשני של דיאלוג!
ד"ר חן נרדי משוחח עם ד"ר רבקה נרדי על תפיסת עולמה המקצועית לגבי כול אחת מהסוגיות העולות במפגשים.
השיחה תלווה במשחקי תפקידים בין רבקה וחן, לצד תובנות וכלים להתמודדות.
הקורס יפתח לצפיה ב-12.07 יום שלישי.
בכל שבוע נפתחת יחידה חדשה.
7 יחידות עומק בנות שעה וחצי כל אחת
התכנים נשארים זמינים למשך 12 חודשים.
10 שעות תוכן!
אלו מטרות הקורס:
להבין את משמעות המגדר והשלכותיו על הנרטיב האישי שלנו ועל מסע חיינו - כאינדיבידואלים, כבני זוג וכהורים.
לבחון את הזוגיות בחיינו – מהם "סודותיה" של הזוגיות הבוגרת, המיטיבה.
באילו כלים רגשיים, קוגניטיביים ומוסריים עלינו להשתמש כדי להעצים את עצמנו וזולתנו במרחב הקשר הזוגי.
מהם האתגרים העומדים בפנינו כהורים לילדינו הבוגרים, ומהם כלי ההתמודדות עימם.
איך להתמודד עם פגעי החיים הבלתי נמנעים – הזדקנות ואובדנים?
על מציאת משמעות בחיים ככלי לריפוי הנפש וחיזוקה.
ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי מופיעים יחדיו בהרצאות משותפות בהן מוצגות התמודדויות שונות עם דילמות בנושאים הבאים: "זוגיות, פרק א', זוגיות פרק ב' (הפקה משותפת עם הפסיכולוג חיים עמית "שלושה על פרק ב'), יחסי הורים ילדים, ועוד.
ד"ר רבקה נרדי
בעלת תואר דוקטור בפילוסופיה מטעם UNION INSTITUTE, סינסינטי ארה"ב, עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית ומגדר. מנהלת ומקימת מכון "דיאלוג", סופרת, מרצה, מנחת קבוצות ומטפלת אישית וזוגית.
נמנית עם אנשי המקצוע המובילים בישראל בתחום הטיפול בזוגיות ובהעצמת נשים. כמו כן מטפלת בסוגיות קיומיות התפתחותיות של נשים וגברים במעגל החיים.
פיתחה את המרכז הראשון בישראל לקידום האישה (1978 עד 1983) ויצרה מודל ישראלי חדשני של עקרות בית החוזרות לעבודה, ללימודים ולמעגל הפעילות. הניסיון שהצטבר בהפעלת המרכז סוכם בספר (עם שותפיה לפרויקט) בשם "אישה גם למען עצמה" (1981). הקימה יחד עם עוד שלוש שותפות את מכון נ.ו.ר.ה. (1983). נמנית בין מעצבי תוכניות השתלמות הראשונות בארץ למנהיגות נשים, התמודדות נשים בעולם עבודה גברי וסקסיסטי וקידום מעמדן של נשים.
בינואר 1990 הקימה ד"ר רבקה נרדי את מכון "דיאלוג" לשיפור ההידברות בין נשים וגברים, אליו הצטרף בן זוגה ד"ר חן נרדי ב1992.
סופרת מוערכת שחיברה עד כה 18 ספרים (ועוד שניים בתהליך הוצאה לאור). ביניהם כמה רבי מכר: "אישה בזכות עצמה" (מודן 1989), "בין העונות" (מודן 1991), "נישואים שניים" (מודן 1994, 2005, 2014), "זוגיות בסערה" (הקיבוץ המאוחד 2003), "נשים חסרות מנוח" (פרדס, 2007), ובשנים האחרונות: "מה שאנחנו מרגישות" (עם בתה טלי נרדי), (הדים 2020), "רציתי יותר" (הדים 2021), "הרומן האחרון של קלרה ברון", (הדים 2021).
ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי חיברו במשותף את רבי המכר "להיות דולפין: התמודדות עם תוקפנות וחולשה בהורות, בזוגיות בעבודה ובצבא" (מודן 2006) ואת "שיחה זוגית: על מה שקשה לדבר" (הדים, 2010, 2012).
ד"ר חן נרדי
בעל תארי B.A ו- M.A. בעבודה סוציאלית, דוקטור לעבודה סוציאלית (מאוניברסיטת תל אביב), מטפל זוגי ואישי, מדריך הורים ומנחה קבוצות גברים. חן הוא מומחה ומדריך ב"-CBT, חבר באיט״ה - האגודה הישראלית לטיפול התנהגותי ומדריך נשות ואנשי מקצועות הטיפול בשיטת המודל הדולפיני.
חן שירת בצה"ל 22 שנה ופרש בשנת 1992 בדרגת סגן-אלוף. כקצין בריאות נפש בכיר טיפל והנחה קבוצות לטיפול בנפגעי הלם קרב, יעץ למפקדים בנושא ההתמודדות עם לחצים וטראומות. עם שחרורו מהצבא הצטרף כשותף למכון "דיאלוג" שהוקם ומנוהל על ידי ד"ר רבקה נרדי, רעייתו. יחד עם רבקה פיתח חן את "המודל הדולפיני" להתמודדות במצבי לחץ.
ד"ר חן נרדי וד"ר רבקה נרדי חיברו במשותף את רבי המכר "להיות דולפין: התמודדות עם תוקפנות וחולשה בהורות, בזוגיות בעבודה ובצבא", (מודן 2006) ואת "שיחה זוגית: על מה שקשה לדבר" (הדים 2010, 2012).
בין ספריו הנוספים: ״גברים בשינוי״, נכתב במשותף עם ד״ר רבקה נרדי, (מודן 1992, 2017), "שיר לכל שריר: איך לאמן את שרירי הדולפין של ילדינו", נכתב במשותף עם איטה לוי, (הדים 2021) , ״מודל הדולפין: ארגז הכלים הדולפיני" (הדים 2020), ושלושה ספרי ילדים פופולריים ואהובים: ״איך להיות ילד מקובל" (הדים 2019), ״הסרדין, הכריש והדולפין" (הדים 2015), ״לחבק דולפין" (הדים 2011).
מבנה הקורס - 7 יחידות ומטרותיהן:
יחידה ראשונה: מה הסיפור שלנו? נשים, גברים – סיפורו של המגדר
המגדר שלנו, לידתנו כבן או כבת, יכול להיות גם גורלנו, או לא. החינוך לציות לצווי המגדר וההשפעות הסביבתיות והתרבותיות בכיוון זה, גוזרים על רובנו התנהגויות, החלטות, עמדות חיים, עדיפויות מקצועיות ואפילו חלומות - להיות כפי שאנו אמורים להיות, "אישה" או "גבר". לכול אלו השפעות מרחיקות לכת על חיינו. במפגש זה נבחן את משמעות ההשפעות הללו עלינו ואת מרחב החופש שיש לנו לחולל את השינויים שאנו רוצים. בעיקר בקשר הזוגי.
הכלי שילמד: זיהוי ההרגלים המגדריים האוטומטיים שלנו ואימון בהתנהגויות חלופיות.
יחידה שנייה: הזירה הזוגית - מאבקי כוח, תחרות, קריירה ומשפחה
מה יותר מנוגד לאהבה מכוח?
אנחנו חולמים על אהבה זוגית נצחית שתציל אותנו ממשחקי הכוח, שתציל אותנו ממזימות, מתככים, מרשעוּת, מצרוּת עין. אנחנו חולמים על אהבה שתחבק אותנו ותיתן תוקף לקיומנו השברירי. והנה שועטת לה המציאות לעברנו בלעג ומטיחה בנו את כל משחקי הכוח ועוד אומרת לנו – "זה משחק החיים".
איזה ניגוד מצמרר לכל מה שחלמנו? איך נצא מזה בשלום?
בעידן הזה גברים ונשים נלחמים על זמן ומשאבים הבאים לביטוי בהשקעה במשפחה, בהתפתחות אישית וקריירה ובקיום משפחה דורש משאבים רבים והתחרות על החלוקה בין משפחה וקריירה גובה מחיר אישי, זוגי ומשפחתי.
הסיכוי של נשים וגברים במימוש חלומותיהם האישיים לצד מימוש הזוגיות, ההורות והמשפחתיות תלוי ביכולות שלהם לנהל דיאלוג מכבד על צרכים ומטרות אישיות הלוקחות בחשבון הן את צורכי האגו, הן את צורכי זולתנו.
הכלים המרכזיים שנלמד: (1) משמעות בחירת סדר העדיפויות בחיינו (2) איך לנהל את הזמן שלנו באפן שיתרום ויעצים את חיינו הזוגיים.
יחידה שלישית: הזירה הזוגית – תקשורת בונה או הורסת, כוחם של פיוס, תיקון וסליחה
הוא: אני לא מוכן יותר שתדברי אליי בטון הזה שלך...
היא: על מה אתה מדבר?
הוא: את יודעת טוב מאוד על מה אני מדבר. תקשיבי לעצמך. חבל שלא הקלטתי אותך.
היא (בייאוש): אני לא מבינה, אסור לי לכעוס עליך? אני מודה שאני לא מדברת אליך במתיקות כאשר אני כועסת. מה לא בסדר פה. וכי אתה כזה נחמד אליי כאשר אתה כועס עליי?
הוא: זה שונה. אני לא מתפרץ כמוך. אני שומר על איפוק. לך אין גבולות ואם לא תיקחי את עצמך בידיים אני מודיע לך שאני לא אסבול זאת יותר.
במפגש זה נעסוק בכוחה של התקשורת לבנות או להרוס. למשל כשבני זוגנו מקשיבים לנו ותוך כדי הקשבה נותנים בנו מבט עוין וביקורתי או אומרים מילים הפוגעות בכבודנו. להבעות פנים ולשפת גוף יש כוח גדול לעתים יותר מאשר למילים. השאלה היא האם אנחנו נשים וגברים מבינים את האפקט לא רק של הטקסטים שאנו מוסרים זה לזה אלא גם את מכלול שפת הגוף. ברור שאנו מבינים (גם אם לא במודע). אין ספק שהמודעות הזאת פועלת עלינו ביחסינו עם זרים ואולי פחות מדיי עם האנשים שאנו בקשר אינטימי איתם. למה? כי אולי על פי הגיוננו, עם הקרובים לנו אין צורך להשתדל כל כך...
אנחנו שוכחים על מה רבנו אך זוכרים את ה"איך" של המריבה – הסגנון המשפיל, המכות מתחת לחגורה.
עלינו ללמוד "לערוך" את דברנו. התירוץ של להיות אוטנטי (על כך קבלנו רישיון תרבותי) משחרר את חרצובות לשוננו ועלול ליצור הרס בלתי הפיך.
במפגש זה נלמד: (1) איך מתפייסים, סולחים, מתקנים (2) נלמד לשלב שיקולים מוסריים בשיח הזוגי: אמפתיה, נדיבות, "עריכת" המסרים שלנו, רגישות לנקודות התורפה של בני זוגנו.
יחידה רביעית: התמודדות עם פיתויי הבגידות, עם שחיקה ושעמום
מעשה הבגידה הרומנטית נתפס על ידי מרבית הנשים והגברים כאקט פוגעני המערער באחת את האמון השברירי הנבנה ברוב עמל במהלך הנישואים. גם אם נגלה הבדלים מגדריים בין תגובת הנשים לבגידה לבין תגובת הגברים, הרוב הגדול של נשים וגברים יגיב למעשה הבגידה בתחושת זעזוע עמוק, כאקט המפר באופן אלים את שגרת חייהם. במפגש זה נעסוק בתוצאותיה של הבגידה הרומנטית ביחסי נישואים בין גבר ואשה ונעלה תהיות וכמה רעיונות לאפשרות שיקום היחסים והאמון בין בני הזוג.
היכולת הנפשית להפריד ולמדר את עולם המשפחה מעולם החוויה הרומנטית איננה עוד נחלתם הבלעדית של גברים. נשים עשו צעד גדול "קדימה" להשוואת זכויותיהן עם הגברים, אלא שבחיקוי האסטרטגיה הגברית למידור ופיצול הן נוקטות בדיוק באותן שיטות שפגעו בהן בעבר, והן משלמות את המחיר בתחושות קשות של ניכור ובדידות בתוך הקשר הזוגי.
נבחן במפגש זה את ההיבטים המגדריים של הבגידה ונציע רעיונות לטיפול המבוסס על חמישה "שלבים" – מברור ראשוני, עם מתן עדיפות להקשבה לרגשות הכאב של הנבגד/ת, דרך בחינת הסיפור הזוגי על היבטיו המורכבים, ועד שיקום האמון - לימוד של מיומנויות התנהגותיות, רגשיות וקוגניטיביות להתקרבות הדרגתית ומתן סימנים ברורים, התנהגותיים-רגשיים של מחויבות אמיתית.
יחידה חמישית: יחסי הורים עם ילדיהם הבוגרים
ילדים בוגרים מבקשים מאתנו הורות אחרת, בוגרת, מעורבת, אך לא מתערבת. ההורים נדרשים למודעות גבוהה, ליכולת שינוי ולתעצומות נפש כדי לעמוד בסטנדרטים הללו. מערכת יחסים בין ילדים בוגרים להוריהם יכולה להביא אתה הרבה נחת וגאווה, אך לעתים גם כאב ותחושת החמצה של שני הצדדים. זאת בשל המטענים והזיכרונות שיש לילדינו מאתנו ההורים, כפי שיש לנו מהם. אבל יש לזכור שהיחסים לעולם אינם סימטריים. ההורים נדרשים לאחריות מליאה על הכול, כי כזה הוא היעוד ההורי, כי כך גם על פי תחושת ילדיהם, כי כך על פי הנורמות החברתיות המגובות גם על ידי העולם הטיפולי, ברובו. בשנים האחרונות, נראה שהתרחבה התופעה הקשה של לבוא חשבון עם ההורים, על מחדליהם, פגיעותיהם, הזנחה רגשית או אחרת. הנורמות ששמות את אושרו של הילד במרכז ואת אחריותם הבלעדית של ההורים על אושרו יצרה לגיטימציה לשחרר את הכעסים על ההורים ש"בגללם" ילדיהם חשים שנגזל מהם אושרם.
במפגש זה נלמד בין השאר: (1) לזהות באומץ את טעויותינו כלפי ילדינו, להודות בהן ביושר ובאמירה ישירה (2) לשמור על האינטגריטי שלנו כבני אדם שעשו, השתדלו וטעו (מעיוורון או מפחד) – לעמוד מול ילדינו עם מלוא האמפתיה מבלי לאבד את עצמנו. (3) לכתוב מכתבים (אם יש נתק). נלמד על כוחו של מכתב מרפא.
יחידה שישית: התמודדות עם פגעי החיים – זקנה, מחלות, אובדנים
מכולנו נלקחים דברים רבים במהלך השנים. אנחנו מכנים אותם אובדנים. כל איש ואישה וחשבון נפשם מה נלקח מאִתם ועל מה ויתרו. זה מתחיל בילדות כאשר נפשנו הרכה נפגעת ממילה רעה שאומרים לנו או מאפליה שחשנו מהורינו או חברינו. אנחנו לא מבינים למה, אבל חשים איך העולם אינו תמים ומגונן כפי שחשבנו. בבגרותנו נערמים בזה אחר זה עוד אובדנים הכוללים פרידה מפנטזיות על הורינו המושלמים או מאהבה גדולה מהחיים, מהזדמנויות "לכבוש את העולם", ועוד פרידות. ככול שהזמן יחלוף וכאשר נגיע לאמצע חיינו "נגלה" שאין אנו נצחיים (מה שידענו בשכלנו אך חשנו נצחיים בלבנו). אובדן היכולת שלנו לשלוט בזמן, לצד מפגש יומיומי עם עוד פרידות בלתי נמנעות: מבריאות טובה, מנעורים, מכוחות פיזיים, ממראה אטרקטיבי, מהסיכוי לטפס סוף סוף על "ההר" עליו חלמנו כול חיינו. עלינו להיפרד מאשליית ניצחוננו את פגעי החיים, ובעיקר עלינו להתמודד עם המפגש שלנו עם הזדקנותנו, עם החולי, עם המוות הוודאי. עלינו להתבגר.
במפגש זה נלמד להשתמש בתבונת הלב המיוצגת באופן מטפורי ב -"קומה ג' שלנו – התודעה הגבוהה שלנו המחזיקה את חופש הבחירה, הערכים הרוחניים והפרספקטיבה הרחבה על תמונת חיינו, שהיא מעל קומה ב' – המייצגת את מחסן זיכרונותינו, ההתניות והשריטות שלנו ,המפעילות אותנו באופן אוטומטי, ומעל קומה א' המייצגת את גופנו המזדקן ומתכלה.
יחידה שביעית: החתירה האקטיבית למציאת משמעות, כריפוי ותקווה
חתירה אקטיבית למציאת משמעות בחיינו יכולה להציל אותנו משיממון, מדיכאון, מחרדות, מריקנות, ממצוקה. מציאת משמעות יכולה לקרות אך ורק ביוזמתנו - בין אם באמצעות עשייה או יצירה, בין אם תוך כדי חוויה אמנותית או בעשיית טוב לזולתנו, בין אם בהתמודדות עם סבל פיזי או נפשי. ויקטור פרנקל, פסיכיאטר נודע, מחבר הספר האלמותי "אדם מחפש משמעות" (דביר, 1970), יצר תורת ריפוי – לוגותרפיה -משמעות כדרך לרפא את הנפש. הזוועות שעבר במחנות הריכוז במהלך מלחמת העולם השנייה העמיקו בתוכו את התובנות הללו שגילה בעולם הטיפול עוד טרם המלחמה. אתגרי החיים הופכים לעתים למעמסה רבת סבל. נשים וגברים רבים חווים ייאוש קיומי ואובדן תקווה. אנחנו פוגשים זאת בחדר הטיפול, לעתים גם בתוך עצמנו, כבני אדם העוסקים בטיפול. חלומות שיש לנו בני האדם ותקוות לאהבה, לבריאות טובה, למשפחה משגשגת, לקריירה ממריאה, לנעורים, לעוד ועוד ממה שהעולם המודרני מציב לנו כסממני הצלחה עלולים להתנפץ על קרקע המציאות. בחתירתנו אליהם אנו עלולים לפגוש את האכזבות, התסכולים, הכישלונות וגם את מה שבלתי נמנע - הזדקנות, מחלות, והבנת הזמניות שלנו. עלינו לחזור ולפגוש את עצמנו כמקור וכוח מרפא.
הכלי המרכזי שנלמד: איך פעולותינו בעולם ובחירותינו יוצרות משמעות שנותנת טעם לחיינו.
המוצר אזל
