להשיב חיים שלא נחיו/ תומס ה' אוגדן
במרכז הספר החדש עומדת התרשמותו של של תומס אוגדן שיש בין מטופליו אנשים שלמעשה בשל חוויות קשות מוקדמות נמנעו מלחיות את חייהם- טיפול שמתמקד בפירוש אין בו תועלת עבורם.
אוגדן מוותר על המושג פירוש ומפתח צורת עבודה אחרת שבמרכזה דיבור יחודי עם כל אחד ממטופליו- בתוך דפוס הקשר החד פעמי שהתפתח בינהם - במאמץ לאפשר לשניהם לחיות חוויה יחד , מתוך הבנה שנחוצים שני אנשים כדי לחשוב .
זיקתו לשני ההוגים מתבטאת גם במה שהוא מכנה קריאה או כתיבה מחדש משלו למאמרים מרכזיים וקשים לפיענוח שלהם.
אוגדן מבחין בין שלושה דפוסי חשיבה: חשיבה מאגית שמבטאת מאמץ אומניפוטנטי אך עקר ליצור מציאות אשלייתית (בהשפעת מה שהכינה פרוייד עקרון העונג ואוגדן מציע לכנותו עקרון הפחד מפני האמת)
חשיבת החלום המאפשרת את חיפוש האמת (ברוח עיקרון המציאות של פרוייד) וגרסתה הנועזת ביותר - החשיבה המתמירה (הטרנספורמטיבית) המשנה מן היסוד את תפיסת המציאות.
הספר כולל דוגמאות קליניות עוצמתיות, הממחישות את נכונתו של אוגדן להשתחרר מניסוחים טיפוליים מקובלים בניסיון לגעת בחיות ומוות הרגשי בכל דיאדה טיפולית ולחפש בה את הפוטנציאל לאהבה טיפולית הדדית.
שני פרקים עוסקים בחייהם וביצירתם של סופרים שקרובים ללביו של המחבר - קפקא ובורחס.
