***סיכום 5 התחומים- ואיך טיפול רגשי אונליין יכול לעזור?

**אני כותבת במאמר ילד אבל מתכוונת גם לילדה, נער או נערה.

כאמא, את מכירה את הילד שלך.

את יודעת איך הוא נראה כשהוא שמח.

איך הוא מתנהג כשהוא רגוע.

איך הוא מגיב כשהוא מתרגש.

איך הוא מדבר כשהכול פחות או יותר בסדר.

ואת גם מרגישה, לפעמים עוד לפני שיש לך מילים ברורות, שמשהו השתנה.

הילד לא כמו שהיה.

משהו במצב הרוח שלו אחר.

התגובות שלו שונות.

הוא פחות משתף.

יותר נמנע.

יותר עצבני.

יותר רגיש.

מתלונן על כאבים.

מתקשה לקום בבוקר.

לא רוצה ללכת לבית הספר.

או פשוט נראה כאילו משהו בפנים כבד עליו.

לא תמיד קל לדעת האם זו תקופה זמנית, שינוי גילי, עומס נקודתי או סימן לכך שהילד נמצא בקושי רגשי עמוק יותר.

לכן חשוב להכיר 5 תחומים שבהם משבר רגשי אצל ילדים יכול להופיע:

שינוי רגשי

שינוי התנהגותי

שינוי חברתי

שינוי גופני

שינוי בתפקוד

כאשר מסתכלים על כל התחומים האלה יחד, אפשר להבין טוב יותר מה עובר על הילד, מתי כדאי לעקוב, ומתי נכון לפנות לעזרה מקצועית.

אני דגנית כספי, עובדת סוציאלית בעלת 30 שנות ניסיון מקצועי בליווי ילדים, בני נוער והורים. אני מטפלת אונליין בילדים ונוער שנמצאים בקושי רגשי, ומשלבת בתהליך הדרכת הורים וכלים מעולם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, CBT. במאמר הזה אסכם מהם 5 התחומים שחשוב להורים להכיר כדי לזהות משבר רגשי אצל ילדים, ואיך טיפול רגשי אונליין לילדים ונוער, בשילוב הדרכת הורים אונליין, יכול לעזור.

**למה חשוב לזהות משבר רגשי אצל ילדים בזמן?

ילדים לא תמיד אומרים במילים:

“קשה לי.”

“אני עצוב.”

“אני חרד.”

“אני מוצף.”

“אני לא יודע איך להתמודד.”

לפעמים הם מראים את הקושי דרך ההתנהגות.

לפעמים דרך הגוף.

לפעמים דרך הימנעות.

לפעמים דרך הסתגרות.

ולפעמים דרך ירידה בתפקוד.

כאשר אמא מצליחה לזהות שהשינוי שהיא רואה אצל הילד הוא לא רק “יום רע” או “תקופה”, אלא אולי ביטוי לקושי רגשי- היא יכולה לפעול מוקדם יותר, ברגישות רבה יותר ובצורה מדויקת יותר.

זיהוי מוקדם לא נועד להבהיל.

הוא נועד לתת כיוון.

ככל שמבינים טוב יותר מה עובר על הילד, כך אפשר לעזור לו לקבל מילים, כלים ותמיכה לפני שהקושי מתרחב ומשפיע על הבית כולו.

*תחום 1: שינוי רגשי אצל ילדים

שינוי רגשי אצל ילדים הוא פעמים רבות הסימן הראשון לכך שמשהו עובר על הילד מבפנים.

הילד יכול להיות:

עצוב יותר

כועס יותר

רגיש יותר

פגיע יותר

מודאג יותר

מוצף יותר

שקט יותר

מתוח יותר

או פחות שמח ממה שהכרת

לפעמים הוא בוכה בקלות.

לפעמים הוא מתעצבן מהר.

לפעמים הוא נפגע מדברים קטנים.

לפעמים הוא אומר שאין לו חשק.

לפעמים הוא מסתגר בתוך עצמו.

ולפעמים את פשוט מרגישה שהילד שלך לא חוזר לעצמו רגשית.

חשוב להבין: שינוי רגשי לא תמיד מופיע בצורה דרמטית. לפעמים הוא עדין, אבל מתמשך.

ילד שחווה קושי רגשי יכול להרגיש בתוכו חרדה, עצב, בושה, חוסר ביטחון, עומס או פחד אבל כלפי חוץ זה יכול להיראות כמו כעס, רגישות, חוסר סבלנות או הסתגרות.

לכן השאלה החשובה היא לא רק:

“למה הוא מתנהג ככה?”

אלא:

מה הוא מרגיש בפנים?

*תחום 2: שינוי התנהגותי אצל ילדים

לפעמים משבר רגשי אצל ילדים מופיע דרך שינוי בהתנהגות.

הילד מתפרץ יותר.

מתווכח יותר.

מסרב לשתף פעולה.

נמנע מדברים שפעם עשה.

מתקשה לקבל גבולות.

מתנגד לכל בקשה.

מתעצבן מהר.

או מגיב בעוצמה שלא מתאימה למה שקרה.

מבחוץ זה יכול להיראות כמו “התנהגות בעייתית”.

אבל לפעמים ההתנהגות היא הדרך של הילד לבטא קושי שהוא עדיין לא מצליח להסביר.

ילד שמרגיש מוצף יכול להתפרץ.

ילד שמרגיש חרדה יכול להימנע.

ילד שמרגיש חוסר שליטה יכול להתנגד.

ילד שמרגיש לא מובן יכול לכעוס.

ילד שמרגיש שהוא לא מסוגל יכול לסרב להתחיל.

בטיפול רגשי, במיוחד בגישה קוגניטיבית-התנהגותית, CBT, אנחנו לא מסתכלים רק על ההתנהגות עצמה. אנחנו מנסים להבין את הקשר בין המחשבות, הרגשות, תחושות הגוף והתגובה ההתנהגותית.

כך אפשר לעזור לילד לא רק “להתנהג אחרת”, אלא להבין מה מפעיל אותו ולבנות כלים להתמודדות.

*תחום 3: שינוי חברתי אצל ילדים

שינוי חברתי אצל ילדים יכול להיות סימן חשוב לקושי רגשי.

הילד מתרחק מחברים.

פחות יוזם קשר.

לא רוצה ללכת למפגשים חברתיים.

אומר שאין לו חברים.

נמנע מימי הולדת.

מעדיף להישאר בבית.

מתקשה להצטרף למשחק.

או חוזר מאירועים חברתיים מתוח, עצוב או כועס.

לפעמים הילד לא יאמר:

“אני מרגיש דחוי.”

“אני מפחד שלא ירצו אותי.”

“אני לא יודע איך להשתלב.”

“אני חושש שיצחקו עליי.”

במקום זה הוא יאמר:

“לא בא לי.”

“כולם מעצבנים.”

“אין לי כוח.”

“אני לא רוצה ללכת.”

שינוי חברתי יכול להיות קשור לחרדה חברתית, חוסר ביטחון, חוויה של דחייה, קושי בפרשנות חברתית, פחד מכישלון חברתי או ירידה בתחושת המסוגלות.

חשוב לא ללחוץ מיד על הילד “פשוט ללכת”.

חשוב להבין מה קורה לו מול חברים, מה הוא מספר לעצמו, ממה הוא חושש, ואיזה צעד חברתי קטן אפשר לבנות עבורו בהדרגה.

*תחום 4: שינוי גופני אצל ילדים

לפעמים הגוף של הילד מספר על קושי רגשי עוד לפני שהילד מצליח לומר מה עובר עליו.

שינוי גופני יכול להופיע דרך:

כאבי בטן חוזרים

כאבי ראש

בחילות

עייפות

קושי להירדם

יקיצות בלילה

דריכות

מתח בגוף

דופק מהיר

קושי לנשום בזמן לחץ

או תחושה כללית של “אני לא מרגיש טוב”

חשוב מאוד לומר: כאשר ילד מתלונן על כאבים או תסמינים גופניים חוזרים, חשוב לבדוק גם היבטים רפואיים ולהתייעץ עם רופא לפי הצורך.

ובמקביל, אם הבדיקות תקינות, או אם התלונות מופיעות בעיקר סביב מצבים מסוימים לפני בית ספר, מבחן, פרידה, מפגש חברתי, שינה או לחץ כדאי לבדוק גם את ההיבט הרגשי.

הכאב שהילד מרגיש אמיתי.

הוא לא “ממציא”.

הוא לא “עושה הצגה”.

אבל לפעמים הגוף מגיב לחרדה, עומס רגשי או מתח פנימי.

בטיפול רגשי אפשר לעזור לילד להבין את הקשר בין גוף לרגש, לזהות מתי הגוף מאותת על לחץ, וללמוד כלים להרגעה, נשימה, ויסות והתמודדות.

*תחום 5: שינוי בתפקוד אצל ילדים

שינוי בתפקוד אצל ילדים הוא מצב שבו הילד מתקשה לבצע פעולות יומיומיות שבעבר הצליח לעשות.

הוא מתקשה לקום בבוקר.

לא רוצה ללכת לבית הספר.

נמנע משיעורים או מבחנים.

מתקשה להכין שיעורים.

מתקשה להתארגן.

מפסיק ללכת לחוגים.

פחות משתתף בבית.

מתקשה לחזור לשגרה.

או אומר שוב ושוב:

“אין לי כוח.”

“אני לא יכול.”

“עזבי אותי.”

לפעמים זה נראה כמו חוסר רצון.

אבל לא תמיד מדובר בחוסר רצון.

לפעמים מאחורי הירידה בתפקוד יש חרדה, חוסר ביטחון, פחד מכישלון, קושי חברתי, עומס רגשי או תחושת חוסר מסוגלות.

כאשר ילד נמנע ממשהו שקשה לו, הוא מרגיש הקלה רגעית.

אבל לאורך זמן, ההימנעות עלולה לחזק את התחושה:

“אני לא מסוגל.”

לכן המטרה אינה להחזיר את הילד בכוח לתפקוד מלא בבת אחת, אלא לבנות חזרה הדרגתית לשגרה, בצעדים קטנים שמחזקים את תחושת המסוגלות שלו.

**איך יודעים אם מדובר במשבר רגשי או בתקופה זמנית?

לא כל שינוי אצל ילדים מעיד על משבר רגשי.

ילדים עוברים תקופות.

הם גדלים.

משתנים.

מתמודדים עם עומסים.

מושפעים מחברים, מבית הספר, מהמשפחה ומהמצב סביבם.

אבל כדאי לשים לב במיוחד כאשר:

השינוי נמשך לאורך זמן

השינוי מתגבר

הילד נראה סובל

הבית כולו מושפע מהמצב

יש פגיעה בשינה, באכילה, בתפקוד או בחברה

הילד נמנע יותר ויותר

הוא פחות שמח או פחות חיוני

יש תלונות גופניות חוזרות

יש קושי משמעותי ללכת לבית הספר

או כאשר את כאמא מרגישה שמשהו לא תקין, גם אם קשה לך להסביר בדיוק מה

האינטואיציה ההורית חשובה מאוד.

אם את מרגישה שהילד שלך לא חוזר לעצמו כדאי לעצור ולהבין מה עובר עליו.

**מה הקשר בין 5 התחומים?

ברוב המקרים, התחומים אינם מופיעים בנפרד לגמרי.

ילד שחווה שינוי רגשי יכול גם להתנהג אחרת.

ילד שמרגיש חרדה יכול גם להתלונן על כאבי בטן.

ילד שמתקשה חברתית יכול גם להימנע מבית הספר.

ילד שחווה ירידה בביטחון העצמי יכול גם להפסיק להשתתף בפעילויות.

ילד שמרגיש מוצף יכול גם להתפרץ בבית.

לכן חשוב להתבונן על הילד באופן רחב:

מה השתנה ברגש?

מה השתנה בהתנהגות?

מה השתנה בחברה?

מה הגוף מספר?

ומה השתנה בתפקוד?

כאשר מסתכלים על כל התמונה, אפשר להבין טוב יותר האם מדובר בקושי נקודתי, בתקופה זמנית או במשבר רגשי שדורש תמיכה מקצועית.

**מה אמא יכולה לעשות כשהיא מזהה שינוי אצל הילד?

הצעד הראשון הוא לא להיבהל, אבל גם לא להתעלם.

אפשר להתחיל בשיחה רגועה, לא חקירתית ולא מלחיצה.

אפשר לומר:

“אני שמה לב שמשהו עובר עליך.”

“אני לא בטוחה שאני מבינה הכול, אבל חשוב לי להבין.”

“אתה לא חייב להסביר הכול עכשיו.”

“אני כאן איתך.”

“ננסה להבין יחד מה יכול לעזור.”

“גם אם קשה לך, אתה לא לבד.”

חשוב לתת לילד תחושה שהוא נראה, שהוא לא נשפט, ושיש לידו מבוגר יציב.

במקביל, כדאי להתבונן:

מתי השינוי התחיל?

באילו מצבים הוא מופיע יותר?

האם יש קשר לבית הספר?

לחברים?

לשינה?

לפרידה?

למבחנים?

למצב הביטחוני?

לשינויים בבית?

או לתחושה כללית של עומס?

ככל שתביני טוב יותר את ההקשר, כך יהיה קל יותר לבחור את הצעד הבא.

מה לא כדאי לעשות?

כאשר אמא מודאגת, טבעי שהיא תרצה לעזור מהר.

אבל לפעמים תגובות מהירות מדי עלולות לגרום לילד להיסגר יותר.

פחות כדאי לומר:

“אין לך סיבה להרגיש ככה.”

“אתה מגזים.”

“פעם היית ילד שמח.”

“תפסיק להתנהג ככה.”

“אתה פשוט צריך להתאמץ.”

“כולם מתמודדים.”

“אין לך כלום.”

“קום ותחזור לעצמך.”

משפטים כאלה נאמרים בדרך כלל מתוך רצון לעזור, אבל הילד עלול לשמוע בהם ביטול של החוויה שלו.

במקום זה כדאי לשלב בין הכרה בקושי לבין אמונה ביכולת שלו להתמודד:

“אני רואה שקשה לך.”

“ננסה להבין מה עוצר אותך.”

“לא נעשה הכול בבת אחת.”

“נבחר צעד קטן.”

“אני איתך.”

“ואני מאמינה שאפשר לעזור לך.”

הילד זקוק גם להבנה וגם לכיוון.

גם להכלה וגם לגבולות.

גם לרוך וגם להובלה.

**איך טיפול רגשי אונליין יכול לעזור לילד במשבר רגשי?

טיפול רגשי אונליין לילדים ונוער הוא לא רק שיחת וידאו- הוא דרך טיפולית שמאפשרת לפגוש את הילד בתוך המציאות שבה הקושי הרגשי מופיע. הילד מתחבר מהמחשב או מהנייד, מתוך החדר והבית שלו, וכך אפשר לראות יחד את הסביבה שבה הוא חי: שולחן הלימודים, המיטה, פינת ההירגעות, חפץ מרגיע, מסדרון שמפחיד אותו בלילה או מקום בבית שבו קשה לו להתחיל משימה. מתוך המרחב האמיתי הזה אנחנו מתרגלים כלים בזמן אמת: ויסות רגשי, התמודדות עם חרדה, התחלה של משימה, הכנה לשינה, חיזוק ביטחון עצמי וחזרה הדרגתית לשגרה. בשילוב הדרכת הורים אונליין, גם את כאמא מקבלת כלים מדויקים לתמוך בו בבית ברגעים שבהם הקושי באמת קורה. כך הבית הופך לכלי טיפולי משמעותי  והטיפול מתחבר לחיים עצמם.

כאשר ילד נמצא במשבר רגשי, חשוב שהטיפול יהיה מחובר למציאות שבה הוא חי.

לא רק למה שהוא מספר על הקושי, אלא גם לאיפה הקושי מופיע בפועל.

אם הקושי מופיע סביב שגרת הבוקר - אפשר לפרק יחד את הבוקר לצעדים קטנים ולתרגל בבית בזמן המפגש.

אם הילד נמנע משיעורים- אפשר לתרגל דרך הוידאו התחלה של משימה ליד שולחן הלימודים.

אם הוא מתקשה להירדם- אפשר להתייחס לחדר, למיטה, לאור, לחפץ שמרגיע אותו, ולבנות הכנה לשינה שמתאימה לו.

אם יש פחד בלילה- אפשר להתייחס למסדרון, למטבח החשוך או למקום שמפעיל את הפחד, ולבנות חשיפה הדרגתית ועדינה תוך כדי המפגש.

אם הילד מתכנס בחדר- אפשר להבין יחד מה בחדר עוזר לו, ומה בחדר משאיר אותו לבד עם הקושי.

כך הטיפול לא נשאר ברמה כללית.

הוא הופך לעבודה מעשית, עדינה ומדויקת בתוך החיים של הילד.

טיפול רגשי אונליין מאפשר לי לפגוש את הילד בתוך החיים עצמם: בחדר, בבית ובמרחבים שבהם הקושי מופיע ולהפוך את הסביבה המוכרת שלו לכלי טיפולי שמחזק ויסות רגשי, ביטחון עצמי וחזרה הדרגתית לשגרה.

**איך CBT משתלב בטיפול רגשי אונליין?

בגישה קוגניטיבית־התנהגותית, CBT, אנחנו בודקים את הקשר בין:

מחשבות

רגשות

תחושות גוף

והתנהגות

לדוגמה:

הילד חושב: “אני לא אצליח בבית הספר.”

הוא מרגיש חרדה.

הגוף שלו נדרך.

ואז הוא מסרב ללכת.

או:

הילד חושב: “אף אחד לא רוצה להיות איתי.”

הוא מרגיש עצב ועלבון.

ואז הוא מתרחק מחברים.

או:

הילד חושב: “אם אנסה, אכשל.”

הוא מרגיש חוסר ביטחון.

ואז הוא נמנע ממשימות.

בטיפול רגשי אונליין אפשר לזהות את המעגל הזה יחד עם הילד, ואז לבנות כלים שמתאימים בדיוק למציאות שלו: בבית, בחדר, בשגרת הבוקר, בשולחן הלימודים, לפני השינה או סביב מצבים חברתיים.

הילד לא רק לומד על הקושי.

הוא מתחיל לתרגל התמודדות בתוך החיים עצמם.

**איך הדרכת הורים אונליין עוזרת כאשר ילד נמצא במשבר רגשי?

כאשר ילד נמצא בקושי רגשי, גם ההורים זקוקים לליווי.

אמא יכולה להרגיש:

אני לא יודעת אם ללחוץ או להרפות.

אני לא יודעת אם זה יעבור לבד.

אני לא יודעת איך להגיב כשהוא כועס.

אני לא יודעת מה לעשות כשהוא נמנע.

אני לא יודעת איך לעזור לו לחזור לשגרה.

אני לא יודעת אם אני מגיבה נכון.

בהדרכת הורים אונליין אפשר להבין יחד מה קורה בבית, מה מעצים את הקושי, מה מרגיע, מה מחזק הימנעות, ואיך אפשר לבנות תגובות הוריות מדויקות יותר.

הדרכת הורים עוזרת לאמא להבין:

*איך להגיב לשינוי רגשי

*איך להציב גבול בלי להסלים

*איך להפחית הימנעות

*איך לעודד חזרה הדרגתית לשגרה

*איך לעזור לילד לווסת רגשות

*איך לחזק תחושת מסוגלות

*איך לדבר עם הילד בלי לחקור אותו

*איך לתמוך בו בין הפגישות

כאשר ההדרכה מתקיימת אונליין, היא מחוברת מאוד למציאות הביתית. אפשר לדבר על רגעים שקורים בפועל בבית: בוקר, שיעורי בית, שעת שינה, התפרצות, הימנעות, מסכים, פרידה, קושי חברתי או רגע שבו הילד מתכנס בחדר.

כך האמא לא מקבלת רק הסבר כללי.

היא מקבלת כלים שמותאמים לבית שלה, לילד שלה ולרגעים שבהם הקושי באמת מופיע.

ולפעמים, כאשר נכון ומתאים, ניתן גם לשלב את אמא או אבא בתוך תרגול חי במהלך שיחת הווידאו: בהכנה לשינה, בתחילת משימה, בתרגול הרגעה, בהתמודדות עם הימנעות או בבניית שגרת בוקר רגועה יותר.

זהו אחד היתרונות החשובים של הדרכת הורים אונליין כחלק מתהליך של טיפול רגשי אונליין לילדים ונוער: ההורה לא נשאר עם רעיונות כלליים, אלא מקבל כלים שמתחברים למציאות הביתית היומיומית.

**מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

כדאי לפנות לעזרה מקצועית כאשר את מזהה שינוי מתמשך באחד או יותר מחמשת התחומים:

רגש

התנהגות

חברה

גוף

תפקוד

במיוחד אם:

הילד לא חוזר לעצמו

הקושי נמשך או מתגבר

יש פגיעה בבית הספר

יש הסתגרות או הימנעות

יש שינוי בשינה או בתיאבון

יש כאבים חוזרים ללא הסבר ברור

יש התפרצויות או רגישות גבוהה

יש קושי חברתי

יש ירידה בביטחון העצמי

הבית כולו מושפע מהמצב

או שאת מרגישה שאת כבר לא יודעת איך לעזור לו לבד

פנייה לטיפול אומרת שאת רואה את הילד שלך, מבינה שהוא זקוק לעזרה, ומוכנה לתת לו כלים מקצועיים כדי להתמודד.

**שאלות נפוצות על זיהוי משבר רגשי אצל ילדים

*איך מזהים משבר רגשי אצל ילדים?

משבר רגשי אצל ילדים יכול להופיע דרך שינוי רגשי, שינוי התנהגותי, שינוי חברתי, שינוי גופני או שינוי בתפקוד. כאשר השינוי נמשך, מתגבר או פוגע בשגרה, כדאי לבדוק מה עומד מאחוריו.

*האם ילד חייב לדבר על הקושי כדי שנדע שהוא במשבר?

לא. ילדים רבים לא יודעים לומר במילים שהם במשבר רגשי. לפעמים הקושי מופיע דרך כעס, הימנעות, הסתגרות, כאבי בטן, קושי להירדם, סירוב לבית הספר או ירידה בתפקוד.

*האם שינוי התנהגותי אצל ילדים יכול להעיד על קושי רגשי?

כן. התפרצויות, סירוב, הימנעות, התנגדות או קושי בגבולות יכולים להיות ביטוי לקושי רגשי, חרדה, עומס או חוסר ביטחון.

*האם כאבי בטן או כאבי ראש יכולים להיות קשורים למשבר רגשי?

כן, לפעמים. חשוב לבדוק גם היבטים רפואיים, ובמקביל להבין שלחץ, חרדה או עומס רגשי יכולים להתבטא בגוף אצל ילדים.

*איך טיפול רגשי אונליין עוזר לילדים במשבר רגשי?

טיפול רגשי אונליין לילדים ונוער מתקיים בשיחת וידאו מהמחשב או מהנייד, מתוך הבית והחדר של הילד. כך ניתן לראות את הסביבה שבה הקושי מופיע, לזהות חפצים ואזורים שיכולים להפוך לכלים טיפוליים, ולתרגל בזמן אמת כלים לוויסות רגשי, להפחתת חרדה, לחיזוק ביטחון עצמי ולחזרה הדרגתית לשגרה.

*האם הדרכת הורים חשובה כשילד נמצא בקושי רגשי?

כן. הדרכת הורים עוזרת להורים להבין איך להגיב לילד, איך להפחית הימנעות, איך להציב גבולות רגועים, איך לחזק תחושת מסוגלות ואיך ליצור בבית סביבה תומכת וברורה יותר.

*האם אפשר להתחיל תהליך אם הילד לא משתף פעולה?

כן. לפעמים מתחילים בהדרכת הורים אונליין. כאשר ההורים מקבלים כלים ומגיבים אחרת בבית, הילד מרגיש יותר ביטחון, ולעיתים בהמשך יהיה מוכן יותר להצטרף לתהליך.

**לסיכום: 5 תחומים שיכולים לעזור לך להבין מה עובר על הילד

אם את מרגישה שהילד שלך לא כמו שהיה, חשוב להתבונן על חמשת התחומים:

שינוי רגשי: עצב, כעס, רגישות, חרדה, מופנמות או הצפה.

שינוי התנהגותי: התפרצויות, סירוב, הימנעות או התנגדות.

שינוי חברתי: התרחקות מחברים, הימנעות ממפגשים או קושי להשתלב.

שינוי גופני: כאבי בטן, כאבי ראש, עייפות, קושי להירדם או דריכות.(לאחר שלילה של בדיקות רפואיות).

שינוי בתפקוד: קושי לקום, ללכת לבית הספר, להתארגן, ללמוד או לחזור לשגרה.

המטרה אינה לתייג את הילד.

המטרה היא להבין אותו.

כאשר מזהים את הסימנים בזמן, אפשר לעזור לילד לקבל מילים, כלים ותמיכה מקצועית ולבנות איתו דרך חזרה הדרגתית לביטחון, רוגע ותפקוד.

אני דגנית כספי, עובדת סוציאלית בעלת 30 שנות ניסיון מקצועי בליווי ילדים, בני נוער והורים.

אני מטפלת אונליין בילדים ונוער שנמצאים בקושי רגשי, ומשלבת בתהליך כלים מעולם הטיפול הקוגניטיבי־התנהגותי, CBT, הדרכת הורים אונליין וחיזוק תחושת המסוגלות של הילד.

טיפול רגשי אונליין לילדים ונוער מתקיים בשיחת וידאו מהמחשב או מהנייד, מתוך הבית והחדר של הילד- המקום שבו הקושי הרגשי מופיע באמת. בעיניי, הבית אינו רק המקום שממנו הילד מתחבר לטיפול; הוא הופך לכלי טיפולי חי, מקצועי ומשמעותי בתהליך הרגשי שלו.

אם את מזהה אצל הילד שלך קושי רגשי-אני מזמינה אותך ליצור עימי קשר לשיחת היכרות קצרה.

בשיחה נבין יחד מה עובר על הילד, מה אתם חווים בבית, ומה יכול להיות הצעד המקצועי הנכון עבורכם.

צרי עימי קשר לטלפון 0539-644344