רפואת הנפש
רפואת הנפש

מאמרים

גישה אבולוציונית בעת טיפול בחרדה ובדיכאון / ד"ר ברוך אליצור

למרות שהויכוח בין חסידי תורת האבולוציה לבין חסידי " התיכנות האינטלגנטי" Intelligent Design עדיין בעיצומו, והוא מעורב בסערת רגשות עזה, הולכת ומתגברת הנטיה לשילוב התורה האבולוציונית בענפי מדע שונים. התהליך התבצע בשלבים: בתחילה היה נושא האבולוציה נחלת הזואולוגיה בלבד. בהדרגה, הוקדשו, בספרות הזואולוגית והביולוגית, סעיפים או עמודים ספורים בנושא האבולוציה. בשנים האחרונות, משתלבת התורה האבולוציונית עם ענפי מדע שונים לדוגמא: רפואה אבולוציונית , היסטוריה אבולוציונית , סוציולוגיה ביולוגית , פסיכולוגיה אבולוציונית , פסיכיאטריה אבולוציונית ופסיכותרפיה אבולוציונית . מאמר זה מתמקד בשילוב התורה האבולוציונית בעת טיפול נפשי בשתי תופעות: חרדה ודיכאון.
תאריך פרסום: 6/5/2008



גישה אבולוציונית בעת טיפול בחרדה ובדיכאון

ד"ר ברוך אליצור,   [הצג את כרטיס הביקור של מערכת קהילת  הצג כרטיס ביקור]

פסיכולוג קליני –רפואי

    למרות שהויכוח בין חסידי תורת האבולוציה לבין חסידי " התיכנות האינטלגנטי" ((Intelligent Design עדיין בעיצומו, והוא מעורב בסערת רגשות עזה, הולכת ומתגברת הנטיה לשילוב התורה האבולוציונית בענפי מדע שונים. התהליך התבצע בשלבים: בתחילה היה נושא האבולוציה נחלת הזואולוגיה בלבד. בהדרגה, הוקדשו, בספרות הזואולוגית והביולוגית, סעיפים או עמודים ספורים בנושא האבולוציה. בשנים האחרונות, משתלבת התורה האבולוציונית עם ענפי מדע שונים לדוגמא: רפואה אבולוציונית (8), היסטוריה אבולוציונית (12), סוציולוגיה ביולוגית (17), פסיכולוגיה אבולוציונית (14), פסיכיאטריה אבולוציונית (1,13) ופסיכותרפיה אבולוציונית (3). מאמר זה מתמקד בשילוב התורה האבולוציונית בעת טיפול נפשי בשתי תופעות: חרדה ודיכאון.

שלוש ההנחות הבאות -  הן במהות הפסיכולוגיה האבולוציונית :

כל צורת התנהגות, המשותפת למרבית בני המין האנושי, ללא קשר לגזעם או לתרבותם, הם חלק מהמאגר הגנטי האנושי.
הגן קובע רק את הנטיה להתנהגות ולא את דרך ביטויה הגלוי. ההתנהגות עצמה מושפעת מהתרבות בה גדל האדם ומחוויות החיים השונות שהוא עבר במהלך חייו. לדוגמה, כל בני האדם מסוגלים לכעוס, אך צורת הביטוי של הכעס מושפעת מהתרבות בה הם גדלו ומחוויותיהם בעבר.
כל התכונות הגנטיות של בני המין האנושי, עברו שינויים (מוטציות) במהלך שנות קיום האדם. השינויים שתרמו להשרדותו של האדם הקדמון ושל צאצאיו נשארו במאגר הגנטי של האדם המודרני. במאגר הגנטי האנושי מצויות גם תכונות גופניות ונפשיות שלא תרמו להשרדות.

להלן תסמיני חרדה ודיכאון שכיחים והשערות לגבי תרומתם להשרדותם של אבותינו הקדמוניים. (ניתן להיחס לחלק מהתסמינים, כאל תופעות לואי של תופעות שתרמו להשרדות).

תסמיני חרדה שכיחים

 פעימות לב חזקות ועליה בלחץ הדם. שינויים אלו תורמים לזרימת דם מוגברת לעבר השרירים הפועלים בעת מלחמה או מנוסה.
• טונוס שרירים גבוה ורעידות. כיווץ השרירים תורם לזינוק מהיר בעת סכנה. כאשר החרדה נמשכת פרק זמן ארוך, שכיחה התופעה של רעידות באברים שונים, לרוב בגפיים, וזאת עקב עיפות השרירים.
• הזעה מוגברת. תפקיד הזעה הוא לצנן את הגוף שהתחמם בעקבות פעימות הלב המוגברות וטונוס השרירים הגבוה.
• האטה בפעילות מערכת העיכול ואובדן תאבון. בעת מלחמה או מנוסה, הגוף מגייס אנרגיה ומכוונה לאברים התורמים להצלחת ההשרדות. כיוון שבעת מלחמה או מנוסה אין צורך להמשיך ולעכל מזון, הגוף מאט את פעולת העיכול. במידה והסכנה נמשכת פרק זמן ניכר, תחושת התאבון פוסקת ומופיעה תופעה של ירידה במשקל.
• אי שקט פסיכו-מוטורי. תופעות עלו הן שפת גוף המצהירות על נכונות למלחמה.
• ירידה ברמת החיסון. בדומה לתופעת האטה בפעילות מערכת העכול, כך גם האטה בפעילות מערכת החיסון נובעת מצימצום תיפקוד שאינו תורם ישירות למלחמה או למנוסה.
• שלשולים והטלות שתן תכופות. ריקון הגוף מהפרשותיו, תורם להקלה במשקל הגוף ובכך משפר פעילות מלחמה או מנוסה. כמו כן, ריקון המעיים ושלפוחית השתן, מונעים סיכון להתבקעותם, במקרה שבעת המאבק אזור הבטן יפגע.
• רגישות מוגברת לרעש והפרעות בשינה. בעת סכנה, החושים מתחדדים, קשה להרדם והשינה נעשת קלה מאד. הפתגם "לא ינום ולא ישן שומר ישראל" משקף מצב זה.
• קוצר נשימה. אופיני לבני אדם ואף ליונקים רבים, לקפא במקומם ולעצור את נשימתם למשך מספר שניות, בעת סכנה. תופעות אלו תורמות להסואה, בכך שהטורף לא רואה את תנועות בית החזה, לא שומע ולא מריח את הנשימות. במידה והסכנה נמשכת מעבר למספר שניות, עצירת הנשימה מתחלפת לנשימות שטחיות הגורמות לתחושה של קוצר נשימה.
• היפר- וונטילציה. נשימות קצרות ומהירות, מגבירות את זרימת החמצן לשרירים, ובכך תורמות למלחמה או למנוסה. אני משער, שבעת שחיית הטרף היתה מרוחקת, אבותינו הפעילו את שיטת עצירת הנשימה בכדי להסוות את עצמם. לעומת זאת, כאשר חיית הטרף היתה מאד קרובה אליהם, הם הפעילו את שיטת ההיפר-ונטילציה.
• הפרעות בריכוז. לשם הבנת תרומת הפרעות בריכוז להשרדות, מוצע לכנות את התופעה בשם: "תשומת לב מפוזרת או תשומת לב בזוית רחבה." בעת סכנה, ישנה עדיפות לתשומת לב בזוית רחבה (חוסר ריכוז) שמטרתה זיהוי מקור האיום. בעת רוגע, ישנה עדיפות לתשומת לב בזוית צרה (ריכוז ממוקד), המאפשר התמקדות בפעילות השרדותית לדוגמה, אבחון אם שורש הינו אכיל או רעיל.
• מחשבות טורדניות. מחשבות טורדניות כפו על האדם הקדמון להתמקד בגורם הסכנה כמו לדוגמה, אריה חדש באזור המחיה שלו. מטרת המחשבות הטורדניות היא פיתוח "תוכנית מגירה" לשם מלחמה או מנוסה יעילים.
• פלש באק לאחר טראומה. שיחזורה של חויה טראומתית, תרם לאבותינו בכך שהוא כפה עליהם להפיק לקחים השרדותיים מהמאורע שסיכן את חייהם.
• עילפון בעת פאניקה. עילפון תרם להשרדות האדם הקדמון ושל חיות נוספות בכך שהמותקף מתחזה למת. ישנם טורפים, שיצר הציד שלהם דועך, בעת שהקורבן קופא במקומו או מתחזה למת.

תסמיני דיכאון שכיחים

מצב רוח דיכאוני, חוסר עניין בהנאות החיים, עיפות וחוסר אנרגיה, חוסר בטחון עצמי, קשיים בקבלת החלטות, הפרעות בריכוז, ירידה או עליה במשקל, חוסר שינה או שינה מרובה מדי ואי שקט פסיכו מוטורי או האטה בפעילות הפסיכו מוטורית.

הרטנג (4) רואה בדיכאון עמדת כניעה לדמות סמכותית. לדעת הרטנג, אישיות דכאונית אופיינית לאנשים שכישוריהם עולים על אלו של הממונים עליהם. במידה ואנשים אלו לא יחושו בדיכאון, הם עלולים לבטא בגלוי את כישוריהם, ולבקר את הממונים עליהם. תסמיני הדיכאון משפרים בכך את סיכויי השרדותם בעבודה.
פרייס (10) מקשר את כל תסמיני הדיכאון למאבקים על המידרג החברתי. כבני האדם, אנו שיכים לקבוצת החיות החברתיות, בהן מתקיימים מאבקי כח מתמידים, המכוונים לשינוי המידרג. בעת מאבק מידרג, תמיד האחד מנצח והשני מפסיד. כיוון שמטרת המאבק אינה לפגוע ביריב, אלא לקבוע את המידרג, שני המתמודדים מפסיקים להאבק, ברגע שנקבע מיהו החזק, וזאת לפני שהם נפגעו. לדעת פרייס (10), תגובת הדיכאון של המפסיד, תורמת להשרדותם של שני המשתתפים במאבק, בשלוש צורות:
1. חוסר אנרגיה, קשיים בקבלת החלטות, חוסר תקוה להצלחה וירידה בביטחון העצמי, גורמים למפסיד במאבק המידרג להפסיק את המאבק לפני שיפגע יותר. תחושת חוסר הביטחון, תורמת למפסיד לעיוות בהערכתו את הפער בינו לבין המנצח. הוא ממעיט בהערכת כוחו הוא ומגזים בהערכת כוחו של יריבו. כתוצאה מכך, הוא נסוג מהמאבק ומונע בכך המשך הפגיעה הגופנית והנפשית.
2. המנצח במאבק המידרג, מפסיק את התקפותיו בעת שהוא מזהה את שפת הגוף הכניעתית - דכאונית של יריבו: מבט מושפל, גוף כפוף, קול נמוך ובכי. הפסקת המאבק משפרת את סיכויי ההשרדות של שניהם. הנטיה הגנטית של המנצח להפסיק את המאבק, בעת הופעת סימני כניעה/דיכאון אצל המפסיד, באה לידי ביטוי בפתגם: "אין זורקים אבן אחר הנופל" וכן בנטיה לא להמשיך לצעוק ולא להמשיך להעניש אדם, ששפת גופו מבטאת בקשת סליחה, השפלה עצמית, צער עמוק, בכי ודיכאון.
3. המפסיד משתמש בשפת הגוף של דיכאון, כדי להעביר מסר, בלתי מילולי, לבני משפחתו, שהוא זקוק לתמיכה גופנית ורגשית.

שלבים ביישום הפסיכותרפיה האבולוציונית

שלב א: ראיון קליני. לאחר קבלת נתונים אישיים על המטופל, מומלץ למקד את הראיון בקבלת פרטים על מכלול התסמינים, על שכיחותם ועל עוצמתם. אנשים הסובלים מחרדות ומדיכאון,לרוב לא מדווחים למטפל על מכלול התסמינים מהם הם סובלים. הסיבה לכך היא, שהם נוטים לשייך חלק מתסמיני החרדה או הדיכאון למחלות גופניות, שלדעתם, עדיין לא אותרו בבדיקות רפואיות. התסמינים האופיניים לשגיאה זו הם: פעימות לב מואצות, קוצר נשימה, סחרחורות, התעלפויות, מחלות נגיפיות החוזרות תכופות, הפרעות במערכת העיכול, הטלת שתן תכופה, שלשולים ואובדן משקל. מומלץ, שכל מטופל, הסובל מחרדה או מדיכאון יענה על שאלון, המכיל את כל תסמיני החרדה והדיכאון השכיחים.

שלב ב: זהוי הגרוי שעורר את תגובת החרדה או הדיכאון. ההנחה היא, שלתסמיני חרדה ודכאון חייב להיות גורם שעורר אותם. לעיתים המטופל מודע לגרוי המאיים ולעיתים הגרוי הנו תת הכרתי. התיחסות לכל חויה שלילית, שארעה בסמיכות לפרוץ התסמינים, עשויה לתרום לזהויו של הגרוי המאיים. במקרה והמטופל לא מצליח לזהות כל גרוי מאיים, על המטפל לשקלול את האפשרויות הבאות:
• תחושת איום יחסית קלה, עוררה תגובת יתר, המתבססת על חוויה שלילית מהעבר.
• המטופל סובל מתופעת "הפחד מהפחד" (6). תסמיני חרדה הביאו את המטופל למסקנה, שהוא עלול לאבד שליטה עצמית, או לאבד את שפיותו. כתוצאה מכך, בכל פעם שהוא חש בהופעת אחד מתסמיני החרדה, רמת הורמוני החרום בדמו עולה ותחושת החרדה מתגברת.
• כאשר הגורם מעורר התסמינים לא זוהה, ניתן לשער שלמטופל יש רווח תת הכרתי ממנו. זהוי הרווח התת הכרתי יכול להתבצע בעזרת שאלת "מטה הקסמים" שאדלר הציע. המטופל ישאל, "איזה שינוי היה מתרחש בחייו, לו כל התסמינים היו נעלמים כבמטה קסמים?" תשובת המטופל מעידה על תפקידו התת הכרתי של התסמין בשמירת הקיים. הפחד מהשינוי הוא שעורר את התסמינים.

שלב ג: מתן הסבר אבולוציוני לתסמינים. לאחר שהמטופל נעשה מודע לגורם המאיים שעורר את תסמיניו, הוא לומד, שהתסמינים מהם הוא סובל, אותם הוא שונא ומהם הוא פוחד, השתמרו במהלך שמונה מליון שנות אבולוציה, כיוון שהם תרמו לשרידה ולרביה של האדם הקדמון. במהלך הפגישות הראשונות, מוסברת למטופל משמעותם האבולוציוניות של כל אחד מתסמיניו. במקביל, המטופל נוכח לדעת, שיש שוני רב בין אורח החיים של האדם הקדמון, לבין אורח החיים של האדם המודרני. בעבר הרחוק, הסכנות בפניהם ניצב האדם הקדמון היו ברובן איום חיות טרף. לעומת זאת, מרבית הסכנות בפניהם ניצב האדם המודרני, נובעות ממאבקים בין אישיים, לדוגמה כשלון מקצועי, ביקורת מהממונים ודחיה חברתית. סכנות אלו מצריכות הערכות גופנית ונפשית המבוססת על רוגע ועל ריכוז מוגבר. התוצאה היא, שתגובות מלחמה, מנוסה וכניעה, שהיו חיוביות לשרידה בעולם העתיק, פוגעות בהסתגלות ומאובחנות כחרדה וכדיכאון. בעולם המודרני, המצב היחידי שבו תגובת מלחמה או מנוסה הינה חיובית, הוא סכנה גופנית מידית.
בסיום שלב מתן ההסבר האבולוציוני, מרבית המטופלים חשים בהקלה רבה, כיוון שתגובתם השלילית כלפי התסמינים חולפת.

שלב ד: לימוד שליטה על תסמיני חרדה ודיכאון. מוצע למטופל ללמוד שיטות הרפיה, שמטרתן להפחית את עוצמת התסמינים. המטופל מודרך בשיטות הרפיה שונות כגון: נשימות עמוקות וקצובות על פי תורת היוגה (22), הרפיה מתקדמת, על פי ג'קובסון (5), אימון אוטוגני על פי שולץ (11), ודמיון מודרך (7). חשוב להתאים את שיטת ההרפיה לאישיות המטופל ולמגוון הרחב של תסמיני החרדה והדיכאון מהם הוא סובל. מוצע לתת למטופל תקליטור הרפיה להאזנה בשעות הפנאי ובמהלך הלילה.

שלב ה: לימוד מנגנוני התמודדות חדשים. כיוון שהתסמינים מהם סובל המטופל אינם מתאימים להתמודדות כנגד סכנות העולם המודרני, הוא מודרך לפתח מנגנוני התמודדות חדשים, המתאימים למצב הדחק איתו עליו להתמודד ולאישיותו. טיפול ממוקד, המתבסס על גישה אינטגרטיבית עשוי להיות קצר ויעיל. בתאור המקרים במאמר זה, נעשה שימוש במיוחד בשיטות הטיפול הבאות: גשטלט (9), גשר רגשי (15), דמיון מודרך (7) פרדוקס (16) והרפיה (18).


תאור מקרים


טיפול בחרדה

אישה בת 26 פנתה לטיפול עקב חרדות קשות שבאו לידי ביטוי בעיקר בהתקפי היפר-וונטילציה שארעו מספר פעמים ביום. הפגישה הטיפולית הראשונה והשניה, הוקדשו לקבלת תמונה מקיפה של תסמיני החרדה, להערכת אישיותה של המטופלת, לברור הגרוי שעורר את תגובת החרדה ולמתן הסבר פסיכו אבולוציוני למהות התסמינים.לאחר שהיא מלאה את שאלון החרדה התברר, שמלבד היפר- וונטילציה, היא סובלת גם מפעימות לב מואצות, מהפרעות בשינה, מנטיה לשלשולים ומאובדן תאבון. את השלשולים היא שייכה לאפשרות שהיא חולת סרטן, דבר שהגביר את חרדותיה.ההתקף הראשון של היפר- וונטילציה, קרה במהלך טיול ירח דבש בארה"ב. כתוצאה מההתקף, בני הזוג חזרו לישראל בלא שביקרו בניו יורק. במהלך שלושת החודשים מאז חזרתם, היא מטופלת בפרוזק, ולדבריה, היא חשה בשיפור קל בלבד.
המטופלת ילידת ארה"ב בת יחידה להורים ישראלים. עד גיל 16 היא גדלה בארה"ב ולאחר מכן עלתה עם משפחתה לישראל. היא סיימה תיכון ושירתה בצבא ומאז שחרורה היא עובדת כפקידה במקום עבודה אחד. לדבריה, ילדותה היתה ללא מאורעות חריגים והיחסים עם בעלה מאד חיוביים.
בדומה למטופלים רבים אחרים, גם מטופלת זו לא ידעה להסביר את הגרוי שעורר את תגובת החרדה. בעזרת אסוציאציות חופשיות נמצא, שבעת הביקור בקליפורניה ובפלורידה היא מאד נהנתה, כיוון שילדותה עברה בקליפורניה וסבא וסבתא גרים בפלורידה. לעומת זאת, האסוציאציה לניו יורק היתה מאד שלילית. היא העלתה זיכרון, שבגיל 16 היא תיכננה חופשה בניו יורק עם חברות והוריה סרבו לאפשר לה לטוס לניו יורק. המטופלת זכרה משפט שאביה אמר לה: "ניו יורק היא עיר של פושעים. מרגע שתרדו מהמטוס, אתן עלולות להשדד או להאנס." המטופלת נזכרה, שבעת שהמטוס התקרב לנחיתה בניו יורק היא הרהרה באזהרת אביה והדבר עורר בה חרדה.

לאחר שאותר הגרוי שעורר את תגובת החרום, הוצע למטופלת "תוית חדשה" לתסמיני החרדה, המבוססת על התאוריה האבולוציונית. הוסבר לה, שתגובת החרום הראשונית נבעה מציפיותיה הקטסטרופליות מהבילוי בניו יורק. היא הגיבה לנחיתה בניו יורק כשם שאבות אבותינו היו מגיבים, בעת שהתקרבו לטריטוריה של אריה. הבעיה היא, שקיים ההבדל יסודי בינה לבין האדם הקדמון. הוא נצל את תופעת ההיפר- וונטילציה במטרה להמלט מהאריה ואילו עבורה זו היתה חוויה בלתי מוכרת ומפחידה. כיוון שהיא לא הבינה את משמעות התופעה, היא פיתחה את תופעת "הפחד מהפחד." היא התיחסה להיפר-וונטילציה כאל מחלה המסכנת את חייה. כתוצאה מכך, נוצר מעגל קסמים שלילי: הפחד מהיפר-וונטילציה הגביר את הפרשת הורמוני החרום, שהגבירו את תופעת ההיפר-וונטילציה. בתום הפגישה השניה, המטופלת דיווחה על הקלה רבה במצבה. היא חדלה לחשוב שתסמיניה נובעים ממחלות גופניות, היא חדלה לחשוש מפני אובדן שליטה עצמית ותופעת "הפחד מהפחד" נעלמה.
במהלך הפגישה השלישית, למדה המטופלת שיטות הרפיה רב גוניות, במטרה לרכוש שליטה על תגובת החרום. המטופלת הודרכה להאזין לתקליטור הרפיה (18) פעמיים ביום: פעם אחת לאחר חזרתה מהעבודה ופעם שניה בעת שכבה לישון. )ניתן לצרוב הקלטות הרפיה, ללא תשלום, באתר: www.baruch-elitzur.com). בתום הפגישה השלישית, יושמה הגישה הפרדוקסלית המעודדת המשכיות התסמינים (16). הוסבר למטופלת, שכל התקף חרדה נוסף, עשוי לעזור לה להגביר את השליטה עליו בעזרת תירגול הרפיה. היא התבקשה לנהל יומן, המתאר התקפי חרדה שונים ואת הצלחתה לנטרל אותם בעזרת שיטות הרפיה.
בתחילת הפגישה הרביעית המטופלת דיווחה, שתרגילי ההרפיה, בעיקר הנשימות המרגיעות, שיחררו אותה כליל מהתקפי ההיפר- וונטילציה. כמו כן היא נרדמה בנקל, תוך כדי האזנה להקלטת ההרפיה. לאחר התיעצות עם הפסיכיאטר המטפל, היא החלה להפחית את נטילת התרופה האנטי חרדתית. פגישה זו הוקדשה להקניית מיומנויות התמודדות במצבי חרום כמו שוד ואונס. בעזרת שיטת הדמיון המודרך, המטופלת הודרכה לדמיין שהיא שחקנית בסרט וגם הבמאית שלו (2,21). בסרט היא מותקפת פעמיים על ידי עברינים בניו יורק, פעם ראשונה בהיותה בת 16, בעת בילוי עם חברותיה בטיול ופעם שניה בעת טיול ירח הדבש עם בעלה. בשונה מתחושת חוסר האונים שאיפיין אותה בעבר, הפעם היא מצליחה להשתלט בעזרת חברותיה ובעזרת בעלה על התוקפים ולמוסרם למשטרה. בהדרכת המטפל, הצליחה המטופלת לדמיין הרפתקאות מפחידות שונות, הקורות לה ולבעלה במהלך טיולם הבא בניו יורק, שכולן הסתיימו בצורה חיובית.
הפגישה החמישית הוקדשה לסיכום הטיפול ולהדרכה להתמודדות עם תסמיני חרדה העלולים להופיע בעתיד. כמו מרבית המטופלים, גם מטופלת זו הצהירה, שהיא מקווה שעד יומה האחרון היא לא תחזור לחוות חרדות. הוסבר לה, שבהיותה אישה נורמלית, אין ספק שעד גיל מבוגר תסמיני חרדה שונים עלולים לחזור בעיתות חרום. כאשר יופיעו תסמיני חרדה, עליה ליישם שיטות הרפיה שונות ולהפיק לקחים חיוביים, שיקטינו את סיכויי השנותם בעתיד. בתום הטיפול, המטופלת חשה שגישתה לחוויות החרדה, שהטרידה אותה בעבר השתנתה משמעותית. במקום חוויה טראומתית שלילית, היא שונתה לחוויה קשה, שהעשירה את נסיון החיים שלה וביגרה אותה.

טיפול בדיכאון

 גבר בן 45 הופנה לטיפול עקב דיכאון, שהחריף בחודשיים האחרונים. הפגישות הראשונה והשניה הוקדשו לקבלת תמונה מקיפה של סינדרום הדיכאון, להערכת אישיותו של המטופל, לאיתור הגרוי שעורר את תגובת הדיכאון ולמתן הסבר פסיכו אבולוציוני למהות התסמינים. לדברי המטופל, הוא חש לאחרונה בחוסר אנרגיה כללית. הוא נוטה להתכנסות עצמית, איבד ביטחון עצמי, מתקשה להרדם בלילות ומחשבות טורדניות על מצבו כיום ועל עתידו מציפות אותו. רופא המשפחה הציע טיפול אנטי דיכאוני, אך הוא סרב מחשש להתמכרות. המטופל נשוי ואב לשני ילדים. לדבריו, משפחתו חמה ותומכת. הוא תיאר את עצמו כאדם רגיש, שמגיל צעיר היה נוטה למצבי רוח דיכאוניים. את לימודיו בתיכון ובאוניברסיטה הוא סיים בהצטיינות יתרה, למרות שהוא סובל מדיסלקציה קלה, הבאה לידי ביטוי בקריאה איטית. את הדיסלקציה, הוא מצליח להסתיר מכל מכריו. בשלושת השנים האחרונות המטופל עבד בחברה בשטח ההיי טאק. בחודשים האחרונים, החברה נקלעה לקשיים רבים והתעורר החשש שהיא עלולה להיסגר. המטופל הביע חרדה, שבמידה והחברה תסגר יהיה עליו לחפש עבודה חדשה, בנושא השונה מזה שהוא מיומן בו. לדבריו, כל עבודה בנושא חדש, תדרוש קריאה בספרות מקצועית לשם לימוד הנושא ולכן הוא חושש שהדבר יהווה נטל כבד מאד. כמו כן הוא חושש, שמא במקום העבודה החדש יגלו שהוא דיסלקטי ולכן ידחו אותו או יזלזלו בו.
לאחר שאותר הגרוי שעורר את התגובה הדיכאונית, הוצעו למטופל "תויות חדשות" לתסמיני הדיכאון, המבוססות על התאוריה האבולוציונית. הוסבר למטופל, שתגובת דיכאון הנה תגובה הגנתית, שכיחה ונורמלית, המופיעה בעת מאבקי מידרג. בעת מאבק מידרג, אחד מהנאבקים מצמצם סיכויו להפגע בכך שהוא נכנע. תסמיני הכניעה זהים לתסמינים המכונים בחברה המודרנית בשם דיכאון. כיוון שבילדותו הוא תמיד חשש שמא ילדי כתתו יגלו את עובדת היותו דיסלקטי ולכן ילעגו לו, הוא פיתח סגנון התמודדות כניעתי-דיכאוני הבא לידי ביטוי בחוסר בטחון עצמי, בראיה פסימית של העולם ובהסתגרות רגשית. כאשר הוא בטוח בעצמו ואין חשש שחולשתו תתגלה, הוא מתפקד לשביעות רצונו. לעומת זאת, כאשר קיים חשש שחולשתו תתגלה, הוא חוזר לסגנון הכניעתי-דיכאוני הישן. כיוון שהוא אינו מרוצה מסגנון ההתמודדות זה, הוצע לו טיפול קצר מועד, שמטרתו להחליף את הסגנון הכניעתי-דיכאוני בסגנון התמודדות מתאים יותר.
הפגישה השלישית הוקדשה לבעית הפרעות השינה, מהן הוא סבל ביותר. המטופל הודרך לתרגל הרפיה וניתנה לו קלטת ותקליטור הרפיה לשימוש בביתו (18,19). הוא קיבל הוראה פרדוקסלית, שעד לפגישה הבאה, במקום להתאמץ לישון, כפי שהוא עשה עד כה, עליו להאזין לקלטת ההרפיה מספר פעמים רב בכל לילה, במטרה להגביר שכיחות גלי אלפא, העשויים לשמש כתחליף חיובי לשינה. בעקבות פגישה זו, נושא השינה הפסיק להציק לו וכתוצאה מכך הוא נרדם ביתר קלות תוך כדי האזנה להקלטות ההרפיה.
מהפגישה הרביעית ועד לעשירית, מועד סיום הטיפול, המטרה הטיפולית היתה להקנות למטופל מנגנוני התמודדות חדשים. המטופל התבקש לנהל יומן, בו היה עליו לרשום זכרונות של חוויות מהעבר וחוויות מחיי היום יום, שעוררו בו תגובת כניעה-דיכאון. בעזרת שיטת הגשטלט (9) והדמיון המודרך (20,21), המטופל דמיין שהוא במאי של סרט וגם השחקן הראשי. כל זכרון הוא חווה פעמיים. פעם ראשונה כפי שהיא היתה במקור ופעם שניה כפי שהוא היה שואף שהיא תהיה. המטופל שיתף פעולה בהתלהבות רבה, ומפגישה לפגישה מצב רוחו השתפר והתמודדותו עם מצבי דחק נעשו חיוביים יותר.

דיון

סטיבנס ופרייס כותבים (13): "התאוריה הדרויניסטית היא סלע היסוד עליו מושתתתים כיום כל המדעים הביולוגיים. שום הסבר פסיכולוגי לא יוכל לשרוד במידה והוא לא יהיה מתואם עם תאוריה זו" (ע. 31). במדעים המדוייקים מקובלת הגישה האומרת, שבעת שמוצעים מספר הסברים תאורטיים מתחרים לאותה תופעה, עדיפות ניתנת להסבר החסכוני ((parsimonious שביניהם. ניתן להניח, שכל התאוריות המקובלות בפסיכותרפיה, המסבירות את האתיולוגיה של חרדה ודיכאון, הן נכונות. ההבדל ביניהם נובע מנקודת מבטן השונה. התאוריות הפסיכולוגיות המקובלות, מתיחסות לתסמיני חרדה ודיכאון כאל הפרעות נפשיות (mental disorder) הנובעות משיבושים במערכות שונות כמו לדוגמה: בעיה גנטית, הפרעות הורמונליות, הדחקות אמוציונליות, חוויות ילדות טראומתיות, למידה הפוגמת בהסתגלות ו חשיבה קוגניטיבית לא הגיונית. בניגוד לתאוריות אלו, הפסיכותרפיה האבולוציונית רואה בתסמיני חרדה ודיכאון תופעות שהיו חיוביות בעבר, בכך שהן תרמו להשרדותו של האדם הקדמון. אותם בני האדם קדמוניים, שלא נשאו גן של חרדה ודיכאון, גם הם וגם ילדיהם נכחדו במהלך האבולוציה (1).
יתרונה של התאוריה האבולוציונית הוא בכך, שניתן להסביר את משמעות התסמינים השונים, בזמן קצר, ובשפה הפשוטה והמובנת למבוגרים ולילדים. ניתן להסביר את עקרונות השיטה גם לאנשים דתיים. על המטפל להתמקד רק ביתרונות של כל אחד מהתסמינים להשרדותם של אבותינו הקדמונים, שוכני העצים והמערות, מבלי שישוחח על האבולוציה של האדם מהקופים.
הפסיכותרפיה האבולוציונית אינה שוללת את השפעת התרבות וחוויות הילדות על אישיות האדם. ההנחה הבסיסית היא, שהגנטיקה קובעת רק את הנטיה הבסיסית, אך לא את צורת הביטוי הסופית. כתוצאה מגישה זו, בעת טיפול בשיטת הפסיכותרפיה האבולוציונית, ישנה חשיבות מרבית לחקר חוויות הילדות והשפעתן על אישיות המטופל.
הפסיכותרפיה האבולוציונית אינה שוללת טיפול פסיכיאטרי פרמקולוגי, במקרה ותסמיני החרדה והדיכאון חריפים. ניתן להשוות זאת לתופעות גופניות אחרות התורמות להשרדות, כמו שלשול ושיעול. תופעות אלו הן חיוניות לבריאות האדם, אך הן עלולות לפגום בבריאותו, כאשר הן מופיעות ברמה מוקצנת. במקרה כזה יש צורך בהתערבות רפואית.
במאמר זה, הועלו הצעות ליישום עקרונות האבולוציה בעת טיפול בחרדה ובדיכאון, אך ניתן ליישם עקרונות אלו גם בעת טיפול בתופעות פסיכופתלוגיות נוספות כמו: פוביות מחרקים, מטיסה, ממעליות, ממקום סגור, ממקום גבוה וממקום פתוח. וכן מחרדת בחינות, מחרדה חברתית, מהפרעות בשינה, מחלום בלהות ומהפרעות מיניות. דוגמאות רבות לישום שיטת הפסיכותרפיה האבולוציונית, בעת טיפול בתסמיני חרדה ובפוביות שונות, מצויות באתר: "התמודדות עם מתחים ועם חרדות" www.baruch-elitzur.com .

 

 

ספרות

1. Baron-Cohen, S. (1997). The maladapted mind: Classic Reading in Evolutionary Psychopathology. East Sussex UK, Psychology Press.
2. Elitzur, B., (1978). In and out of Pandora’s box. J. of Contem. Psychotherapy. 9, 151-154, 1978.
3. Gilbert, P. and Bailey, K., (2000). Genes on the Couch. Explorations in Evolutionary Psychotherapy. London: Brunner-Routledge.
4. Hartung j. (1988). Deceiving down. In: Lockard JS, Paulhus D.( Eds), Self-deception: An Adaptive Mechanism? Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall International Inc.
5. Jacobson, E., (1970). Modern treatment of tense patients. Ill: Charles Springfield.
6. Frankel, V.E., (1959). Man’s search for meaning: An introduction to Logotherapy. Boston, Beacon Press.
7. Kruger, W.S. & Fezler, W.D., (1976). Hypnosis and behavior modification: Imagery conditioning. Phil: Lippincot
8. Nesse, R.M., Williams, G.C., (1995). Evolution and healing: The new science of Darwinian medicine. London: Wildenfeld and Nicolson.
9. Perls, F., (1969). Gestalt therapy verbatim. Calif: Real People Press.
10. Price, P., Sloman, L., (1977). Gardner, R. & Rohde, P., The social competition hypothesis of depression. In Baron-Cohen, S. (Ed), The maladapted mind: Classic reading in evolutionary psychopathology, East Sussex, Psychology Press.
11. Scultz, J.H.& Luthe, W., (1959). Autogenic training, a psychological approach in psychotherapy. New York: Grune and Stratton.
12. Seed. E., (2000). Biology, the sexes and the course history. New York: McGraw Hill.
13. Stevens, A. and Price, J., (2000). Evolutionary psychiatry: A new beginning. London and Philadelphia: Routledge.
14. Tooby, J., (1985). The emergence of evolutionary psychology. In D. Pines (Ed.) Emerging syntheses in science. Santa Fe, Santa Fe Institute, 1985.
15 Watkins,J. (1978). The therapeutic self. New York: Human Sciences Press.
16. Weeks, G.R. and L’Abate. (1982). Paradoxical psychotherapy. New York: Brunner & Mazel Publishers.
17. Wilson, E., (1980). Sociobiology. Cambridge. Harvard University Press.

18. אליצור. ב, (1988). הרפיה עצמית (ספר+תקליטור) תל אביב: הוצאת אור עם
19. אליצור. ב, (1995). לשלוט בכאב. (ספר+קלטת) תל אביב, הוצאת מודן
20. אליצור ב, (1987). טיפול קצר מועד בפחדים ובחרדות בשיטת "הכניסה לתיבת פנדורה והיציאה ממנה". שיחות. 1 2: 141-143.
21. אליצור ב, שימוש בהדמיה בטיפול בחלומות בלהות אצל ילדים. (תשנ"ד). ד' א': 75-82
22. סומי וישני דיוננדה. (1980) ספר היוגה השלם. תל אביב: רשפים


תגובות

הוספת תגובה

ל.יל.י26/11/2011

גישה אבולוציונית בעת טיפול בחרדה ובדיכאון. שטויות במיץ לדעתי. גם אם אתה יודע את הסיבה מדוע גופך נכנס למנגנון הילחם או ברח, כפי שעשו אבות אבותינו במערה כשנחמו נגד דוב (...)
זה לא עוזר כאשר גופך נכנס בפועל למצבים האלה.
לי בכל מקרה זה לא עוזר להבין את זה.
מה זה משנה מדוע אתה מרגיש כך.

בר-יוסף-דדון רחלבר-יוסף-דדון רחל22/5/2008

גישה מעניינת.

לד"ר אליצור שלום,

הגישה שאתה מציג היא מעניינת, וללא ספק יכולה להוסיף למטופלים כאשר מסבירים להם את התסמינים שלהם. הגישה האבלוציונית לחרדה מוכרת, פחות מוכרת היא הגישה האבולוציונית לדיכאון. יחד עם זאת, נראה שההסבר על דיכאון כהתמודדות עם מאבקי מדרג יכול להיות מורחב ליתרונות אבולוציוניים נוספים, כמו: שמירה על האנרגיה בעת מפלה (התסמינים של הדיכאון חוסכים אנרגיה ), ומאפשרים התבוננות והסקת מסקנות לאחר מפלה. תסמיני הדיכאון, אם חושבים על כך, יכולים לעזור לא רק לאחר כישלון במאבקי מדרג אלא גם לאחר כישלון במערכת יחסים, במצבים של אובדן אהבה וקשרים: היתרון האבולוציוני של התסמינים הוא בכך שהם  מושכים חיבה, תשומת-לב וטיפול.

ורד כספיורד כספי9/5/2008

מאמר מעורר מחשבה!.

קראתי את המאמר בעניין רב. ההסבר האבולוציוני של תסמיני הדיכאון היה חדש עבורי, ונשמע לי מאלף. באופן אישי, יש לי הרגשה כי ה"יצר החברתי" אצל בני האדם, אשר מתבטא באספקטים מגוונים של החוויות וההתנהגויות האנושיות, אינו זוכה להבלטה הראויה לו בספרות הפסיכולוגית הרווחת. נראה לי כי מתייחסים אליו כאל עניין "טריוויאלי", ובכך בעצם מפחיתים מחשיבותו ואף מתעלמים ממנו.

למיטב הבנתי, חלקים נכבדים בפילוסופיה של הדתות השונות מוקדשים לריסון ה"אינסטינקטים" החברתיים הללו. כדוגמת מתן ערך ל"צניעות" (כנגד הבלטת האני בהקשר החברתי לשם השגת מעמד), לאהבה וחמלה לכל אדם (כנגד נאמנות רק לחברי ה"קבוצה הקרובה" כגון משפחה או קבוצת שייכות חברתית מצומצמת) ועוד.

אהבתי במאמר גם את המסר החיובי המועבר לסובלים מתופעות של חרדה ודיכאון, לפיו התסמינים הם בעצם בעלי משמעות, ומיוחס מושקל מועט מהמקובל לפן הפתולוגי שלהם. 

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.