כשהבית דק ונסדק. טיפול זוגי במילים וצילום | צביקה תורן

צביקה תורן | 25/8/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

כשהבית נסדק ודק. מחדר המפגשים. בכיתוב וצילום.

הָיִינוּ בְּסֵדֶר, הוּא אוֹמֵר, הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁאֲנַחְנוּ נַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים בַּהַצְלָחָה. וְנִכְשַׁלְנוּ. עַכְשָׁו דְּמָמָה אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת. הַמְּעַט שֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים זֶה רַק עַל אֹכֶל וּקְנִיּוֹת וְטֶלֶפוֹנִים לַיְּלָדִים. דָּבָר לֹא נִשְׁאַר מִמָּה שֶׁהָיָה. כְּאִלּוּ כָּל הַבַּיִת הִתְרוֹקֵן וְנִשְׁאֲרוּ רַק הַקִּירוֹת.

לֹא, הִיא אוֹמֶרֶת, זֶה לֹא שֶׁהַבַּיִת רֵיק. הוּא כָּל כָּךְ מָלֵא בִּדְבָרִים רְגִישִׁים. כָּל דָּבָר יָכוֹל לְהַדְלִיק אוֹתוֹ וְהַכֹּל יִתְפּוֹצֵץ לָנוּ בַּפַּרְצוּף. כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר. בִּגְלַל זֶה אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקִים.

הוּא. אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁהַבַּיִת רֵיק, הַקִּירוֹת דַּקִּים כָּל כָּךְ, וְעוֹד מְעַט הַלַּחַץ שֶׁל הַבְּעָיוֹת בַּחוּץ יִהְיֶה כָּל כָּךְ חָזָק, עַד שֶׁהַכֹּל יִקְרֹס פְּנִימָה עָלֵינוּ. אֲנִי אֲפִלּוּ רוֹאֶה סִימָנִים שֶׁכָּךְ יִהְיֶה.

הִיא. אֲנִי מְנַסָּה לִפְעָמִים לְדַבֵּר אִתְּךָ, אֲבָל זֶה לֹא הוֹלֵךְ. אַתָּה כָּל כָּךְ נִלְחַץ, אֲנִי רוֹאָה אֵיךְ אַתָּה מָתוּחַ וּמִתְכַּוֵּץ, לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁעוֹד רֶגַע תֵּעָלֵם לִי מִן הָעֵינַיִם לַנֶּצַח וַאֲנִי בִּכְלָל אֶשָּׁאֵר לְבַד עִם כֹּל הַבְּעָיוֹת.

הוּא. אֲנִי הֲכִי נִלְחַץ כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹתֶקֶת. פַּעַם הָיִית מְדַבֶּרֶת הַרְבֵּה. בִּזְכוּתֵךְ הַכֹּל הָיָה קַיָּם. תָּמִיד אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאַתְּ תַּצִּילִי אוֹתָנוּ. שֶׁבִּזְכוּתֵךְ נַצְלִיחַ. אֲנִי גִּבּוֹר גָּדוֹל בַּחוּץ בַּעֲבוֹדָה, אֲבָל בַּבַּיִת -זֹאת אַתְּ. עַכְשָׁו אַתְּ שׁוֹתֶקֶת וְזֶה הֲכִי מַפְחִיד אוֹתִי. שֶׁהִתְיָאַשְׁתְּ.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

אֲנִי מַצִּיעַ לַעֲשׂוֹת נִסּוּי קָטָן. כָּאן וְעַכְשָׁו. חֲוָיַת דִּבּוּר וְשִׁתּוּף. אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם צִלּוּמֵי בָּתִּים. וּדְלָתוֹת. וְחַלּוֹנוֹת. וְגַגּוֹת. וּמְבַקֵּשׁ מֵהֶם לִבְחֹר צִלּוּם אֶחָד הַמַּבִּיעַ אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם. הוּא אֶת שֶׁלּוֹ. הִיא אַתְּ שֶׁלָּהּ. אַחֲרֵי זְמַן קֶצֶר (קָצָר?) הוּא לוֹקֵחַ אֶת חֲבִילַת הַצִּלּוּמִים וְנוֹתֵן לָהּ. הִיא פּוֹרֶשֶׂת עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁבַּחֶדֶר. שְׁנֵיהֶם מַנִּיחִים אֶצְבַּע עַל תְּמוּנָה אַחַת. מַבִּיטִים זֶה לְזֶה בָּעֵינַיִם. לְלֹא מִלִּים. וּמַסְכִּימִים.

עַכְשָׁו מְקַבְּלִים פְּתָקִים לִכְתֹּב מִלִּים אֲחָדוֹת. אַסוֹצְיָאצְיוֹת. לְהַנִּיחַ סְבִיב הַתְּמוּנָה.

בְּסִיוּם הַפְּגִישָׁה יוֹצְאִים מֵהַחֶדֶר עִם שְׁתֵּי מַצְלֵמוֹת . לָשִׂים לֵב וּלְצַלֵּם חַלּוֹנוֹת דְּלָתוֹת גַּגּוֹת וְקִירוֹת שֶׁמְּיַצְּגִים אֶת מָה שֶׁהָיָה פַּעַם, כְּשֶׁהָיְתָה תִּקְוָה גְּדוֹלָה וּבְנִיָּה יַחַד. אוֹ אוּלַי צִלּוּם שֶׁל מִשְׁאָלָה. כִּי עַכְשָׁו ַהַתְחָלָה. 

לֹא נְדַבֵּר בִּשְׂפַת הַמִּלִּים הַטְּעוּנָה חַבָּלוֹת וַחֲרָדָה. נְדַבֵּר בַּשָּׂפָה הַצִילוּמִית. בִּזְהִירוּת, בַּחֲשָׁשׁ, אֲבָל מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.