מֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה אִם לֹא הָיִית פֹּה?

עלון פסיכולוגיה עברית | 20/2/2022 | הרשמו כמנויים

השבוע צויין ברחבי העולם וגם כאן, הוולנטיינ'ס. כל הזדמנות היא הזדמנות טובה לדבר על אהבה ולחגוג אותה, אם היא בסביבה. ואיך רוחשת האהבה בחדרי הטיפולים שלכם? אפשר, בעצם, לחשוב על חדרי הטיפול כמעין חממות לאהבה, מרחבים בהם יכולים להתבשל ולהבשיל חומרי הנפש המאפשרים הרחבה והעמקה של היכולת לאהוב, במובניה השונים.

באתרנו השבוע שלל מאמרים פרקים מספרים וטורים שאנחנו מאד אוהבים: 

בעולם הטיפולי רווחת הסוגה שאחד ממייסדיה הוא פרויד: הצגת "מקרה טיפולי", שבאמצעותו מדגימים לעתים גם עקרונות תיאורטיים מעשיים או כלים טיפוליים. הבודהה, מייסד התורה הרוחנית הגדולה הקרויה 'בודהיזם', פעל בהודו כאלפיים ושלוש מאות שנים לפני הולדת הפסיכותרפיה המודרנית. תורתו נשמרה באמצעות אלפים רבים של דרשות ('סוטרות') שעסקו במגוון רחב של נושאים, בין היתר, כמה עשרות של מקרים מעיין-טיפוליים מרתקים. מבין מקרים אלה בחר נחי אלון במאמרו להציג את סיפורה של גוטמי הצנומה, שמציג גישה טיפולית מפתיעה, בתקווה שהקריאה תעודד מטפלים להתוודע לסיפורים טיפוליים ממסורות דתיות ורוחניות שונות, שיהוו מקור השראה נוסף.

מדוע אנשים רבים המתמודדים עם OCD חווים מחשבות אובססיביות על גועל ופחד מהזדהמות? מה הקשר בין מחשבות אלה ובין שטיפה והתנקות כפייתית? אילו התערבויות קוגניטיביות עשויות להפחית את התגובתיות לגועל בקרב אותם מטופלים? בסקירה של פרק מתוך ספרם של הפסיכולוגים הקליניים והחוקרים, קלאודיה פרדיג׳ה ופרנצ׳סקו מנצ׳יני, הכותבים מנסים לתת מענה לשאלות אלה.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

ובמדור הספרים – ספרה של הסופרת התסריטאית והפסיכולוגית הקלינית איילת גונדר גושן – רילוקיישן.  לילך שוסטר חיה בסיליקון וָאלי עם בעלה, מיכאל, מנהל בכיר בחברת הייטק. החיים שלהם שם מושלמים: הם מתגוררים בווילה עם בריכה, ובנם אדם הוא תלמיד מצטיין בתיכון יוקרתי. הכול משתנה בערב שבו ג'מאל ג'ונס בן השש־עשרה מתמוטט ומת במסיבת כיתה שבה נוכח גם אדם. כששמועות על טיב היחסים בין ג'מאל ואדם מתחילות לצוץ, לילך נחושה להגן על בנה. אבל האם ייתכן שהוא פגע בנער אחר? התעלומה שהיא מנסה לפתור היא חידת חייו של הילד שלה. לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות הסופרת וההוצאה.

רשימת הקריאה השבועית של פסיכולוגיה עברית עוסקת בסיום טיפול. בניגוד לרוב מערכות היחסים, שאותן איננו בוחרים לסיים כל עוד הן טובות ומתגמלות, טיפול פסיכולוגי מבוסס על מערכת יחסים שטבעה להסתיים. העיסוק בפרידה יכול לעורר רגשות נעימים כמו תקווה לשינוי והתרגשות, וגם רגשות קשים ומחשבות על סיום ואפילו על מוות. איך מבינים, מתכוננים ומעבדים את הסוף של הקשר הטיפולי? ברשימה השבועית שלנו מופיעים מאמרים מצוינים ומגוונים שעוסקים בסיום טיפול - אישי וקבוצתי - מנקודות מבט שונות ובמסגרת עבודה עם מטופלים בעלי מאפיינים שונים.

בפסיכובלוגיה - 

אדם לאוב כותב בטור מרתק על הקשר בין פסיכוזה לסימביוזה, תוך הבאת דוגמאות מרתקות מהשטח, ומהרהר באפשרות שהסימביוזה נמצאת בבסיס הפסיכוזה, אבל גם יכולה להיטיב עם הנפש המתפרקת  -

"ההערות הללו גרמו לי לחשוב על התפתחות מתוך תיאוריה ההתייחסויות ככזו שמתקיימת על שני צירים. במקום ציר אחד שמוליך מסימביוזה לנפרדות, מדובר על ציר של נפרדות/עצמאות שמתפתח לגרסה בוגרת יותר של נפרדות  וציר שני של סימביוזה/אחדות שמתפתח לצורות בוגרות יותר של אחדות, כמו באהבה, או בחברות בין לוחמים או בין שחקני כדורסל".

בבלוג הכתיבה היוצרת שלנו, יפעת סאלם שולחת בשעה 09:50 מכתב על סיום פגישה שלא ישלח לעולם למטופלת, ענת פש בשיר על דיסוציאציה ועוד סיפור קצר מאת שלומית מירון.

פרופ' עמיה ליבליך – כותבת על הפגיעה באמון ובאמונה בתקופה הזו שלנו –

"אינני בטוחה שאני יכולה לנסח את המכנה המשותף לכל מה שכתבתי כאן. אבל נראה לי שבמתאם שלילי מלא עם צמיחת אמצעי התקשורת ווההתקשרות – ירד האימון שלנו במסרים המתקבלים מבחוץ. ואימון, כידוע מאז אריקסון, הוא הבסיס לכל התיפקוד הנפשי של האדם. אז חבל".

ובשפיות זמנית בשורה חדשה - ביום שני האחרון אסר לראשונה משרד הבריאות על ביצוע ״טיפולי המרה״ במטרה לשנות נטייה מינית, והודיע כי הצעה לתת, וכן מתן "טיפולי המרה", מהווה התנהגות שאינה הולמת בעל מקצוע טיפולי המורשה על ידי המשרד, ובהתאם הנוהגים כך חשופים להליכי משמעת על כל המשתמע מזה.

Photo by Kirill Sharkovski on Unsplash