על החיים ועל המוות – פרק י"ג: מֵעֵבֶר לַזְּמַן וּמֵעֵבֶר לַגּוּף | פנחס רון
פנחס רון | 23/9/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
על החיים ועל המוות
רָאשֵׁי פְּרָקִים
א. עוֹלַם הַחַיִּים
ב. עֵרֶךְ הַמָּוֶת
ג. הַטֶּבַע: הִתְפַּתְּחוּת הַמָּוֶת מִיתוֹךְ הַחַיִּים
ד. תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת
ה. מָוֶת שֶׁל סוּגֵי חַיִּים
ו. הַעֲרָכַת הַחַיִּים קְשׁוּרָה לְמוּדָעוּת לַמָּוֶת
ז. הַקְרָבַת הַחַיִּים
ח. צִמְצוּם הַחַיִּים: תת-פרק (1) הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, תת-פרק (2) הָרִיב
ט. הַרְחָבַת הַחַיִּים: הַשָּׁלוֹם
י. הַחַיִּים כִּבְחִירָה וְהַמָּוֶת כְּהֶכְרֵחַ
י"א. דַּרְכֵי הַמָּוֶת
י"ב. הַגֹּלֶם
י"ג. מֵעֵבֶר לַזְּמַן וּמֵעֵבֶר לַגּוּף
י"ד. הַמַּהוּת שֶׁנִּשְׁאֶרֶת
ט"ו. אֱמוּנָה
ט"ז מוּדָעוּת
י"ז. הִגָּיוֹן מַעֲרָבִי לְעֻמַּת הִגָּיוֹן מִזְרָחִי (בּוּדְהִיסְטִי)
י"ח. הַמּוּדָעוּת לָאֱמוּנָה
י"ט סוֹף דָּבָר
פרק י"ג: מֵעֵבֶר לַזְּמַן וּמֵעֵבֶר לַגּוּף
מֵעֵבֶר לַזְּמַן וּמֵעֵבֶר לַגּוּף
לַמּוֹחַ, זְמַן מָוֶת אֶחָד,
לַלֵּב, זְמַן מָוֶת שֵׁנִי,
לַבָּשָׂר, זְמַן מָוֶת שְׁלִישִׁי -
הַחַיִּים הֵם חַיִּים בַּזְּמַן.
בְּתֹם זְמַנָּם,
הַמֵּת נֶאֱסַף
אֶל עַמָּיו,
זִכְרוֹנוֹתָיו נֶאֱגָרִים בְּצֶאֱצָאָיו.
"חַיִּים" שֶׁהֵם מֵעֵבֶר לַזְּמַן,
אוּלַי הֵם נְשָׁמוֹת? אוּלַי כּוֹחוֹת? אוּלַי רוּחוֹת?
אֵיךְ שֶׁלֹּא יִקָּרְאוּ וּמָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ,
הֵן מְשַׁנּוֹת אֶת "מַצַּב הַצְּבִירָה"
וּמִי יְדָעָן?
אַרְבָּעָה מְשָׁלִים עַל חֹמֶר וְרוּחַ
1. הַמֶּלֶךְ וְהַמַּמְלָכָה
הַמֶּלֶךְ מֵת, הַמְּשָׁרְתִים אַחֲרָיו,
הָאַרְמוֹן נֶהֱרַס -
אֵפוֹא הַמַּמְלָכָה ?
2. הַמַּחְשֵׁב וְהַתוֹכְנָה
הַמַּחְשֵׁב מִתְקַלְקֵל, חַשְׁמַל לֹא עוֹבֵר בַּחוּטִים, הַפַּח מִתְקַמֵּט -
מָה עִם הַתוֹכְנָה?
3. הַכַּנָּר וְהַיְּצִירָה
הַכַּנָּר מִשְׁתַּתֵּק, מֵיתְרֵי הַכִּנּוֹר פּוֹקְעִים,
הַקֶּשֶׁת נִשְׁבֶּרֶת,
אָבְדוּ הַתָּוִים -
וְהַיְּצִירָה מַמְשִׁיכָה לְהַדְהֵד...
4. הָחוֹמָרִים וְהַנּוֹף
מִישֶׁהוּ הוֹלֵךְ בְּמִקְרֶה אוֹ בְּכַוָּנָה,
לְמָקוֹם מִקְרִי אוֹ לְמָקוֹם מְכֻוָּן,
מָקוֹם בּוֹ, נִמְצָאִים:
אֲבָנִים בִּגְדָלִים שׁוֹנִים וּבְצוּרוֹת שׁוֹנוֹת,
מִפְלְסֵי אֲדָמָה בִּגְבָהִים מְסֻיָּמִים,
עָפָר בִּתְחִיחוּת מִשֶּׁלּוֹ: חוֹל, חֵמָר, אוֹ לֶס
וְכַמָּה זַנִּים וּמִינִים שֶׁל צְמָחִים.
כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ הָאָדָם,
בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם,
רוֹצֶה לִרְאוֹת,
לְהִתְרַשֵּׁם
וּלְהֵנוֹת
מֵהַנּוֹף;
מִיָּד -
הָאֲבָנִים פּוֹסְקִים מִלִּהְיוֹת
רַק אֲבָנִים,
הֶעָפָר פּוֹסֵק מִלִּהְיוֹת
רַק עָפָר,
הַצְּמָחִים פּוֹסְקִים מִלִּהְיוֹת
רַק צְמָחִים.
וְכָל הַמַּרְכִּיבִים הַלָּלוּ
מִתְאַרְגְּנִים כְּהֶרֶף עַיִן וְהוֹפְכִים
לְנוֹף מַרְהִיב.
אַךְ הַנּוֹף, הַנּוֹף הַזֶּה הַמַּרְהִיב, הוּא כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ,
אֵיפֹה הוּא? מִנַּיִן הוּא בָּא
וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ?
הֲגַם כַּאֲשֶׁר יֵצֵא הָאִישׁ
מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם,
יִשָּׁאֵר הַנּוֹף בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם -
אוֹ שֶׁמָּא יִקַּח הָאִישׁ אֶת הַנּוֹף עִמּוֹ
בְּדִמְיוֹנוֹ, בְּזִכְרוֹנוֹ -
וְהַמָּקוֹם יַחְזֹר לִהְיוֹת הַמָּקוֹם
שֶׁל הֶעָפָר הַהוּא,
אוֹתָם הָאֲבָנִים
וְאוֹתָם הַצְּמָחִים?
**********
תגיות: תרבות ואמנות מוות