מקצה חלימה (בהשראת "על אי היכולת לחלום" של תומס אוגדן) | אדיק קפצן

אדיק קפצן | 11/8/2020 | 2,511 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אתה אומר דבר "אחר"
אך מכוון אל ה-דבר
או ששותק, או מתפזר,
או מחכה במעבר.
אתה נרדם ומשתחרר,
חולם, אולם לא עד הסוף
יש תוכן שאתה קובר
אך הוא...שכח שהוא איננו קוף.

והנה, הוא פורץ את החומות
ומזנק החוצה. הוא איננו מווסת.
הוא מבקש להיחלם, ומנסה קצת לרמות
ומשתלט עליך, ואתה ניעור, מזיע, מבועת.

אתה הולך אל השאמאן, אל הכומר,
אל הרואה בבדולח, אל המטפל.
אתה מוצא מקלט, ובו רוכש שומר.
אתה בודק האם אפשר כבר לקפל
את החומות, את כוח הפטרול
שלך, שבשומרו הוא מסנן החלומות.
כשכבר "מותר", אתה מתיר את הכיול
של הכלים אשר איתם תצלול לתהומות.

והנה, יש לך שותף בחלימה,
אתה פוסע בזהירות בקרקעית, אתה צולל,
בלון חמצן מלא שמחובר בהלימה
לחליפה, ובידך פנס שמכוון לצל.

אתה רוגע, קצת מודאג, אולם זו דאגה עם ביטחון.
אתה אינך לבד, החרב בנדן, אתה מפסיק להילחם.
הקוף חוזר לעץ, המחוגים זזים אט-אט על השעון.
אתה נוגע ב-דבר- לתוכן כבר מותר להיחלם.