מישהו אחר מזמר מגרונך
עלון פסיכולוגיה עברית | 12/2/2017 | הרשמו כמנויים
יש רגעים שבהם אנו זרים לעצמנו. אנחנו לא מזהים את הבחירה שעשינו, את המילים שיוצאות מגרוננו, את הרגשות שפעלו עלינו. הפסיכותרפיה מבקשת לחקור את הרגעים האלו במטרה להבין מהם האזורים הנפשיים שלא התמזגו ונטמעו בזהותנו. בשירה של ענת פש היא מתארת את מאמציה להתחבר לחלקים מנוכרים ומודחקים שבה.
היסוד המנוכר, אולי אפילו המאיים, שנמצא בתוך חדרי נפשנו, הומשג על ידי פרויד כ"אלביתי". בסדרת מאמרים חדשה, יואב יגאל עוסק במושג האלביתי ובגלגולים שעבר לאורך השנים. החלק הראשון בוחן את מאמרו של פרויד בנושא.
לעתים החברה מזמנת התייחסות שדוחקת אותנו אל זהויות שזרות לנו. פרופ' עמיה ליבליך מתארת מתוך ניסיונה כיצד המוסדיות הרפואית עלולה לבלוע את זהותו האישית של החולה.
לסיום, ראתה אור ומוגשת לעיון חופשי מהדורה שנייה של אסופת המאמרים "קווי מתאר לטיפול פסיכולוגי בהפרעות אישיות" מאת גיורא זקין, אילן דיאמנט, אמירה ישראלי, הגרה פלדמן ואשכול רפאלי. מהדורה זו כוללת גם סקירה רחבה של שיטת טיפול "ממוקדת סכמה".
"ציפור מה את מזמרת
מישהו אחר
מזמר מגרונך
מישהו אחר
חיבר את שירך
שר בבית
דרך גרונך.
ציפור ציפור
מה את שרה
מישהו אחר שר
דרך גרונך".
(יונה וולך, "בעיות זהות")
