התהום שגידלה את הריקוד
עלון פסיכולוגיה עברית | 3/4/2016 | הרשמו כמנויים
עוד לפני שנשמעות המילים הראשונות של ילד, מתמלא המרחב שלו בתנועה. תנועה שמכוון הקצב הייחודי של כל אחד, ושנוצרת מתוך הקשב שלו לצלילי הסביבה והאופנים בהם הוא לומד להגיב למתרחש בה. היא יכולה להיות זורמת או מקוטעת, מהירה או איטית ומשתהה, חופשית או קפואה, בהתאם לנסיבות שיצרו אותה.
בהתחשב בהשפעה שיש לנסיבות האלה לכל אורך חיינו, שואל שי גיל כמה מקום ואפשרות יש לשינוי במנעד התנועתי שלנו? ליצירת חופש חדש למימוש גופני במרחב בו אנו חיים ויוצרים? מהתבוננותו בהיבטים הנפשיים של קיומנו הגופני ושל השימוש היצירתי בגוף במחול ובתרגול תנועתי, מסיק גיל כי דווקא ההכרה במגבלות הגוף והתחביר התנועתי הייחודי של כל אחד מובילה לביטוי גופני אותנטי וחי ובכך גם יצירתי ומחדש.
ההכרה ביחסים ההדדיים המסועפים המתקיימים בין התנועה הגופנית במרחב לבין דפוסים רגשיים ודרכי חשיבה הובילה ליצירת טכניקת ההתערבות של המרחב הפתוח. מרחב זה נועד לעבודה עם הורים בעלי הפרעות קשב ולקויות למידה, והוא משלב התבוננות בפעילות של ההורה עם ילדו במרחב, התערבות אקטיבית במהלכה ושיחות לאחר הפעילות. דרור אורן וסמדר זהר מתארים את המצבים בהם התערבות המרחב הפתוח מסייעת להורים לחרוג מדפוסים שהתקבעו והשפיעו גם על יחסיהם עם ילדיהם, ומדגימים זאת בשני תיאורי מקרה.
רות נצר עוסקת במעבר הבין-דורי של דפוסים רגשיים, התנהגותיים וסמליים, כששהיא משתפת ברשמיה מהקריאה בספרה של אסתי לי-דר "האורחים יבואו לך מלמעלה". עוד בהקשר זה כותבת ניצה ירום על צאת ספרה החדש: "מצפן להורות ראויה - מדריך לשיח הבין-דורי".
כחלק מהתנועות הקבועות החוזרות בזמן גם מועד הקיץ של בחינת ההתמחות עומד בפתח, ולקראתו נפתח מחדש פורום לקראת בחינת ההתמחות מועד אביב 2016 בניהולה של רחל מורדכוביץ'. מתמחים שעומדים לגשת לבחינה במועד זה מוזמנים מאד להצטרף ולהיעזר בו לשאלות, התייעצויות ומחשבות לקראת הבחינה.
"נעל קפואה ורגל של שולחן והריקוד הנערץ שלהן, והתהום שגידלה את הריקוד ורעדה איתו ואייתה את שמו מבלי לשגות וליטפה אותו והסגירה אותו לידי." (חזי לסקלי, "מחול עשרים ושמונה" מתוך הספר "באר חלב באמצע עיר")
