מוזר לפחד מן החיים הקצרים והארוכים באותה מידה

עלון פסיכולוגיה עברית | 26/10/2014 | הרשמו כמנויים

הלילה הזזנו את מחוגי השעון שעה אחת אחורה. מעין הוכחה קונקרטית לכך שגם אנחנו שותפים לאשליה האנושית הגדולה - שהזמן הוא בידנו. במהלך השבוע האחרון עלו לאתר טקסטים מעניינים שעוסקים בזמן - זה הממשי, זה האישי, וזה שנוצר במרווח הצר שבין מטפל למטופל.

בחדר הטיפולים מקבל הזמן משמעות מיוחדת  -  מתי מסיימים? מתי עוצרים, קוטעים, נפרדים? וכיצד ניתן להצדיק מבחינה תיאורטית בחירה בנקודת סיום מסוימת? במאמר נהיר ונהדר עוסק עוזי בכור בשאלות אלה, הנוגעות לאופן שבו אנו מבינים את עצם הטיפול האנליטי, את הדרך שבה הוא פועל על המטופל ואת מהות החוזה בין המטופל לבין האנליטיקאי. והאם לאקאן היה קוטע אותנו כאן? מומלץ מאד. גם רועי סמנה מציע לנו חטיף פסיכואנליטי-קיומי העוסק ב (חוסר) זמן. על תחושת ההכרח 'לנצל את הזמן' בה אנו שרויים כבני העולם המערבי, על החיים שתמיד 'קצרים מדי', על הסכנה שבלעצור ולשהות, ועל השעה הטיפולית כמרחב מיושן לתפארת, בו מנסים יחד - מטפל ומטופל, ללמוד להתמהמה קצת. כדאי לעצור את הכל ולקרוא.

מלבד זאת, טקסטים, שעוסקים מזוויות שונות באופן שבו אנחנו יכולים להפוך את הזמן הטיפולי לראוי ומכוונן - פרופ' אסתר כהן ויאן סרדצה מציגים במאמרם מחקר יומנים נרחב במסגרתו נבחנו לעומק דרכי הטיפול בפסיכותרפיה בעשרים ילדים שאותרו כסובלים ממצוקה פוסט טראומטית לאחר מלחמת לבנון השנייה. מה ניתן ללמוד מיומניהם של מטפלים ישראלים? מחקר מעורר מחשבה ורלוונטי במיוחד בימים אלה, פוסט-צוק איתן. כדאי לקרוא.  ד"ר ארנון רולניק בפוסט מעמיק, מבחין בשלושה סוגי נוכחות הטיפולית של מטפלים  -הנוכחות הנוירוביולוגית, נוכחות הCBT , הנוכחות הפסיכו-דינאמית ותוהה כיצד אפשר לשלב בין כל אלה. שרון זק השתתפה ביום העיון של בית הספר ללימודים מתקדמים בפסיכותרפיה גופנית בגישה התייחסותית, ומביאה לנו התיחסות מרגשת אל הנוכחות הגופנית של המטפל -  אילו שאלות שואל הפסיכותרפיסט הגופני, שכמעט ואינן נשאלות בטיפול פסיכודינמי קלאסי? כיצד ניתן להמשיג במילים חוויות גופניות? בין המשגות תיאורטיות לחוויית של עבודה גופנית נוצרו ביום העיון תשובות לשאלות שמקומן אינו רק במחשבה ובראש, אלא גם, ואולי בעיקר - דרך הבשר והגוף.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

עוד באתר - מקראה לפסיכותרפיסטים דתיים בעריכתו של ד"ר שניאור הופמן, המכילה מבחר מאמרים שחוברו על ידי רבנים ופסיכותרפיסטים אורתודוקסים העוסקים בנושאים כמו מערכת היחסים בין אנשי הדת למטפל, פסיקה של רבנים בני זמננו ביחס למגבלות הלכתיות בטיפול, יעוץ לבני נוער דתיים הומוסקסואלים ועוד.  ואמנם השנה כבר בעיצומה, אבל פסיכולוגים חינוכיים שעובדים בגנים מוזמנים להציץ בהצעה של אן הדר למפגש פתיחת שנה עם הורים שילדיהם עוברים מהגנון לגן טרום חובה.

נסיים בתזכורת - היום נפתח המפגש השני המקוון בסדרת "'שיחות על פסיכותרפיה -תשע"ה', במפגש שיתקיים החל מהיום ועד לתאריך 2.11, יתארח ד"ר בן שחר, מרצה בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, ממקימי המכון הישראלי לטיפול ממוקד-רגשות, מרצה וחבר הועדה המקצועית של בית הספר החדש לפסיכותרפי  המפגש יעסוק בהיבטים תיאורטיים ומעשיי בטיפול ממוקד רגשות. אנשי מקצוע בעלי הרשאה מקצועית מתאימה, שטרם הצטרפו כחברים בפורום "'שיחות על פסיכותרפיה - תשע"ה', ומעוניינים לצפות בדיונים ו/או לקחת בהם חלק פעיל, מוזמנים לעשות זאת בהקדם. שני מאמרי קריאה שיהוו חומר רקע לדיון ממתינים לכם בפורום. כתמיד, לשאלות ניתן לפנות לתיבת המערכת(hebpsy.content@gmail.com)   שבוע טוב ושנת לימודים פוריה!

"מוזר לפחד מן החיים הקצרים

והארוכים באותה מידה.

מן החוט המושך את שולי הלב

כאילו נקוה דם סביב החניכים הצוחקים

ובו בזמן מן השקט המוזר.

המעיד שהבתים ירדו אחד אחד אל מתחת למים...".

(נורית זרחי)