הרבה רסיסי אושר חבויים בין קפלי ההוויה
עלון פסיכולוגיה עברית | 7/2/2014 | הרשמו כמנויים
רבות נכתב על המרדף אחר האושר. אנחנו כמהים לאושר, אך לפעמים בחיפוש הקדחתני אחריו, מפספסים אותו, בלי משים. פעמים האושר קופץ עלינו באחת, ופעמים אחרות מתגנב בלאט דרך הסדקים שטיפחנו בעבודה קשה, ומתיישב נינוח באחד מחדרי הלב. אין לדעת איפה יהיה האושר ברגע הבא. יחמוק, וישוב, ויחמוק, יענה להזמנה להתארח אצלנו לתקופה ארוכה או יגיע לביקור חטוף בלי הכנה ובשעה לא צפויה?
אושרו של תינוק טמון במילוי צרכיו הראשוניים, מה קורה לאדם המבוגר כשאלה לא ממולאים? מאמר מרתק ונוגע של מיכל ברנע-אסטרוג מתמקד בנקודת המבט של גישת האקומי על האופן שבו צרכים ראשוניים שלא מולאו דים עשויים להופיע במישור הלא מילולי בבגרות וביצירת סביבה טיפולית המבוססת על הכרה בהם ומספקת הזנה לא אגוצנטרית. מומלץ. הידעתם שמחקרים מראים שנוף נאה הוא אחד המקורות המובהקים לאושר בחיינו? פרופ' עמיה ליבליך משקיפה מבעד חלון ביתה היפואי על הים וגווניו, משווה את אושרה לזה של גיבורות ספריה של ג'ין אוסטין ומהרהרת בהגדרות התקופתיות והתרבותיות של האושר. רות נצר מחפשת את האושר (והיפוכו) בספרים - בסקירה מעניינת היא מנתחת את ספר שיריו של גיא פרל 'יש נקודה מעל הראש שלך', ומתמקדת בשיר הנושא - על הנקודה הנמצאת 'מעל הראש' של כל אדם - נקודת הטרנספורמציה של הנפש, נקודת ביטול הכאב, הנקודה ממנה נולדת היצירה. את הפוסט החדש בבלוג שלה מקדישה נצל לכתיבה על ספר אהוב נוסף - סיפורים קצרים של יודורה לוטי וכותבת על הערגה למפגש ועל קושי לראות את עצמנו פנים בפנים. בבלוג כתיבה יצירתית תמי קויפמן מספרת אושר הטבול בצהוב דביק של ביצה ובכאב מובלע. טל קרויטורו פרסמה מדריך לשיטת ה E,M.D.R בו היא מבקשת לפרוש את עקרונות השיטה ולהציע לקהל הרחב עוד דרך להרגיש טוב יותר (ולגעת באושר?), פרק מן הספר מוצע לקריאה. ומכיוון שלכולם מגיע להיות קצת יותר מאושרים, או לכל הפחות - לסבול פחות - אנחנו שמחים לדווח שלאחר ששנים רבות פליטים ומבקשי מקלט - שרבים מהם סובלים מסימפטומים פוסט טראומטיים - לא קיבלו מענה במערכת בריאוות הנפש הציבורית בישראל, נפתחה ביום ראשון האחרון במרכז לבריאות הנפש ביפו מרפאה שתשרת אוכלוסייה זו. בשפיות זמנית תוכלו למצוא קישור לראיון קצר עם הפסיכיאטר ד"ר עידו לוריא העומד בראש המרפאה.
שבת שלום!
