שביל בגן

עלון פסיכולוגיה עברית | 11/11/2012 | 7,257 צפיות | הרשמו כמנויים

קשה לעסוק בשלנו כשבדרום הארץ שוב נופלים טילים ורבים כל כך מחפשים מחסה, תזכורת לשבריריות השגרה בחיינו. על המתח בין השגרתי והמוכר ומה שאינו בשיריה של אודט דמרי, שפורסמו בבלוג כתיבה יצירתית. יצירה ספרותית נוספת, פרק מספרו של מאיר הדר "אנטומיה של פסיכולוג בינוני", מסקרנת ומוצגת לקוראים באדיבות המחבר וההוצאה לאור. באוטוביוגרפיה של המחבר כמו גם בשירו של יגאל בן חיים, שמובא אף הוא בבלוג כתיבה יצירתית, נוגעים בסוגיות של חיים ומוות, ובמפגש שלנו כמטפלים עם מצבי הקצה. עולה ההשערה אם המגע עם רגעי המוות או הטראומה הוא המביא אותנו לבחור בעיסוק זה. ריקי גוטליב בוחרת לבחון את המהלך הנפשי העובר על המטפלים בשלבי ההתפתחות המקצועית שלהם. היא עושה זאת באמצעות מפגש מחודש עם ניתוח מקרה טיפולי. מאמר מרתק, שנכתב על בסיס הרצאה בכנס ישראל לפסיכותרפיה, ונוגע בשאלות של השתייכות לקהילה המקצועית ותהליכי החיברות העוברים על מטפלים. ולסיום, ראיון עם פרופ' אייל וינטר, המובא בבלוג שפיות זמנית. כזכור, פרק מספרו של וינטר פורסם לאחרונה באתר, אפשר לחזור ולעיין. שבוע שליו ושגרתי לכולנו.

"שביל בגן

עץ ובית

אבא כאן

אמא שם

כאן נשארתי

מה שהייתי

פעם מזמן

מה עוד מביא אותי תמיד

אל אותה ילדות נשכחת." (מילים: יעקב גלעד; לחן: יהודית רביץ)