פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
פגישת מועצה (27.3.11), חלק ב': תיקון סעיף 15

פגישת מועצה (27.3.11), חלק ב': תיקון סעיף 15

יו"ר מועצת הפסיכולוגים | 23/4/2011 | הרשמו כמנויים

הפוסט הנוכחי מתמקד בדיון שהתקיים בישיבה האחרונה של המועצה על תיקון סעיף 15, סעיף שמגדיר מי רשאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים. כיום, כל מי שסיים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה במוסד ישראלי מוכר להשכלה גבוהה (או לימודים שווי-ערך בחו"ל) זכאי להירשם בפנקס והרשמה זו מקנה לו את הזכות להיקרא פסיכולוג ולעסוק באבחון ובטיפול בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני-אדם. לאור העובדה שכמחצית מהפסיכולוגים שנרשמים בפנקס אינם עושים התמחות כלשהי, החוק הקיים מתיר לפסיכולוגים לעסוק בטיפול בלי שעברו הכשרה טיפולית מבוקרת.

השיחות שקיימתי עם כניסתי לתפקיד עם הפסיכולוגית הארצית והממונה על רישוי פסיכולוגים, גב' ימימה גולדברג, והיועצת המשפטית של המועצה, עו"ד שרונה עבר-הדני, עזרו לי להבין את החשיבות והמורכבות של תיקון סעיף 15. הן הכינו הצעה לתיקון החוק והציגו אותה בפגישה האחרונה של המועצה. באופן עקרוני, התיקון מתבטא בהעלאת הרף הנדרש להרשמה בפנקס הפסיכולוגים מעבר לתואר מסטר בפסיכולוגיה ממוסד מוכר. הקריטריונים הנוספים כוללים לימודי יסוד בפסיכולוגיה במסגרת תואר ראשון, תיזה או עבודת גמר שקולה לתיזה, חובת נוכחות בלימודים, פרקטיקום, ופנייה לרישום בפנקס תוך שלוש שנים מתום סיום הלימודים. כדי לודא שמסגרת לימודי המסטר תהיה ברמה נאותה, נוסף להצעה סעיף המעניק לוועדת הרישום סמכות לסרב רישום לפונים שלימודיהם "אינם מאפשרים הטמעה, הבשלה והתמודדות ראויים של תכני הלימוד בפסיכולוגיה או הכשרה מספקת של מי שאמור לעסוק בפסיכולוגיה."

הדיון העיד על כך שכולנו מסכימים עם הצורך בתיקון החוק אך יש שתי סוגיות עקרוניות שעדיין לא מצאו את פתרונן:

הסוגיה הראשונה היא כיצד לעשות את התיקון בצורה שלא תפגע בעמיתים שלנו שמתמחים במחקר ו/או בתחומי יישום בפסיכולוגיה שאינם מומחיות מוכרת. החוק הקיים מתיר רק לפסיכולוגים הרשומים בפנקס את ההרשאה להשתמש בתואר פסיכולוג ולעסוק בפסיכולוגיה. אם תיקון החוק לא יאפשר לבעלי תואר מוסמך בפסיכולוגיה שלימודיהם אינם כוללים פרקטיקום להירשם בפנקס, כיצד נשמור על הזכות שלהם לתואר פסיכולוג לצד הזכות לעסוק בפסיכולוגיה כמשלוח יד בתחומים שאינם טיפוליים?

הסוגיה השנייה נוגעת לגישה להגדרת הקריטריונים לרישום בפנקס. הועלו הסתייגויות ביחס להצעה שוועדת הרישום תבדוק בעלי תואר שני בפסיכולוגיה ותקבע אם הם זכאים לעסוק במקצוע שלמדו על-פי אמות מידה סובייקטיביות. חברי מועצה רבים בטאו דעה בזכות הגדרת קריטריונים אובייקטיביים ומהימנים שיגדירו באופן קונקרטי מה נדרש בלימודי מסטר בפסיכולוגיה כדי שיהיו מוכרים לצורך רישום בפנקס.

הדיון הסתיים בהחלטה למנות ועדה שתמשיך לעבוד על ההצעה לתיקון החוק מתוך התייחסות לדיון שנערך ולהשגות/הצעות נוספות של חברי המועצה. הוועדה תגבש את הצעתה לא יאוחר מה-5 ביוני, שבועיים לפני הפגישה הבאה של המועצה.

בברכת חג שמח

עוד בבלוג של יו"ר מועצת הפסיכולוגים

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דניאל בן אליעזרדניאל בן אליעזר17/6/2011

לגבי פסיכולוגים מחקריים. לדעתי, ישנם פסיכולוגים מחקריים שצברו ידע בתחום מסוים, ועוסקים לא רק במחקר אלא גם ביעוץ בתחומם, ואולי אפילו לאבחון או הערכה בתחום המומחיות שלהם (למשל בתחומים קוגניטיביים שונים). מה ההתייחסות לעניין זה?

רימון לביארימון לביא1/6/2011

האם השינוי הכרחי?. רק בעקבות האזכור שפורסם בפסיכואקטואליה האחרון נודע לי על הדיון שהתקיים במועצת הפסיכולוגים, בה הייתי חבר בעבר. כמי ששימש שנים רבות חבר בועדת הרישום, אני מבקש לשאול אם עצם השינוי בסעיף 15 נחוץ בהקשר לעבודה של פסיכולוג שיזכה ברישום (אם כב ר הייתי מקדיש מחשבה על הבעיה של תאר בפסיכולוגיה מחו"ל ועל ההכרה "כשווה ערך לתואר ישראלי). ככל שידוע לי, וכפי שמוזכר גם משולחנה של ועדת האתיקה באותו גיליון - פסיכולוג גם אם הוא רשום בפנקס, אינו רשאי לעסוק בעבודה עצמאית באף אחד מהתחומים שהוגדרו כמומחיות אלא במסגרת או בסיום תהליך התמחותו (ראה את התנאים המוזכרים ע"י ועדת האתיקה). וממילא בתחומים אחרים אין מניעה שפסיכולוג רשום יעסוק בהם כפסיכולוג, כפי שהוזכר בדיון במועצה. אז מדוע להכביד על תהליך הרישום, ולהפוך את ועדת הרישום למפקחת על תוכניות הלימודים בפסיכולוגיה בארץ, במקום להסתמך על המועצה להשכלה גבוהה? אם יש בעיה, נדמה לי שהיה טוב יותר לקיים דיון במועצת הפסיכולוגים, בה מיוצגים החוגים לפסיכולוגיה.
לעומת זאת קיימת בעיה גדולה בקריטריונים להשוות תארים ותוכניות לימוד מחו"ל לאלו בארץ - ובסעיף 15 הנוכחי אין מוצא למי שלמד בחו"ל אך אין ועדת הרישום יכולה להכיר בלימודיו כשווי ערך. לכך לדעתי חייבים לתת את הדעת, ולפתוח ערוץ של השלמת לימודים ופרקטיקום במוסד אקדמי בארץ, לפי דרישת ועדת הרישום, ללא צורך בקבלת תואר מקומי. בברכה רימון לביא

עטרת רוזנפלדעטרת רוזנפלד1/5/2011

הייסודיות והמקצועיות מרשימים בכל פעם מחדש. תודה!
ד"ר עטרת רוזנפלד.

מרלו פונטימרלו פונטי26/4/2011

עוד משהו. האם לא יותר חשוב לדאוג שיקבע בחוק שרק פסיכולוגים יוכלו לבצע טיפול נפשי? או לכל הפחות, גם פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים? מדוע כל אחד רשאי לפתוח קליניקה לטיפול נפשי ללא שום פיקוח/הכשרה (ע"ע טיפול הוליסטי, ייעוץ אישי וכו').

מרלו פונטימרלו פונטי26/4/2011

"מקנה לו את הזכות להיקרא פסיכולוג ולעסוק באבחון ובטיפול בתחום הנפשי". אז מדוע צריך לעבור שנתיים של התמחות כדי לטפל באופן פרטי (וגם אז עם הדרכה)?

צביקה תורןצביקה תורן25/4/2011

ליואל. אף שאין בינינו היכרות אישית, רציתי להודות לך על המידע והשקיפות והדיווח העקבי. אני קורא בעיון את ה"פוסט" ומעביר אותו לכל הפסיכולוגים בצוות שאני מנהל. אני חושב שהקונטכסט בו אנו פועלים חשוב ומוסיף ברמה המחשבתית והפראקטית גם יחד. צביקה תורן. מנהל שפ"ח גליל תחתון, מדריך פסיכולוגים, מנחה סדנאות מקצועיות בפורומים שונים.