לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
פוליסיד / סיפור קצר מאת כרמלה שטיין

פוליסיד / סיפור קצר מאת כרמלה שטיין

חברי הקהילה | 24/6/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

"תראה את הכתם על התקרה, בדיוק מעל המקרר" היא אומרת. "כל יום הוא גדל. לא פלא שזה קורה כשועד הבית לא טורח לזפת את הגג".

גבה מופנה אליו ופניה למשטח העבודה שמימין לכיור.  ממקומו על ספת הסלון הוא רואה את מרפקיה ואת תנועות זרועותיה, זוויתיות ומהירות. יד ימין מניפה את הסכין ויד שמאל  אוחזת בחוזקה בעוף השוכב פרקדן על לוח החיתוך. נקישות הסכין קצובות וחדות והן מלוות בצרימת התפצחות עצמות העוף.

מחר הוא יעשה את זה. לפני כחודש ראה שלט "דירה מרוהטת להשכרה" על חלון אחד הבתים בקרבת מקום. המתווכת אמרה שאפשר להכנס מיידית. יתכן שהדירה עדיין פנויה. הוא יקח את המזוודה הכחולה הגדולה, זו שקנה לפני הנסיעה לאנגליה, נסיעה שלא יצאה לפועל בסופו של דבר. היא אמרה אז ש"אי אפשר לזרוק את הילדים על אמא שלי" והוא איחסן את המזוודה במדף העליון. אולי יקח במקומה את התיק החום. הוא יספיק לכמה בגדים ולכלי הרחצה. את הספרים בין כה וכה ישאיר בינתיים כאן.

"כדאי שתסתכל מקרוב" היא אומרת. הוא קם וניגש למטבח, מגביה מבט לעבר כתם הרטיבות. שערה אסוף ברישול כלפי מעלה ומהודק בסיכה. הוא עומד מאחוריה ועוצר עצמו מלרכון כלפיה, להניח את ראשו בשקע צווארה, לחוש בחום גבה ולנשק את עורפה המגולה. גם אז זה היה כאן, במטבח, כשבהיסוס הקיף את מתניה והיא התקשחה ופנתה בחטף ממנו והלאה.

כן. הוא יעשה את זה מחר. לא ידחה ולו ביום אחד. יקדים את שובו מהעבודה, יארוז את חפציו ויניח את התיק ליד דלת הכניסה.

היא מתכופפת ופותחת את דלת הארון שמתחת לכיור, רוכנת לעבר פח האשפה וזורקת לתוכו את האשפה שהצטברה במשולש הכיור. אחוריה מתגבהים לנגד עיניו. אור בין הערביים החודר מחרכי התריסים של מרפסת הסלון מסמן פסים על  מכנסיה. היא סוגרת את דלת הארון וזו חורקת וקולה כטריקה היומית של דלת החדר שהתרוקן מילדיהם ואליו עברה זה מכבר מחדר השינה המשותף.

 "מסיבות אקוסטיות" הסבירה  אז את המעבר, כשעווית גיחוך על פניה ומבטה  תועה מעבר לכתפו.   כשהיא תגיע מחר הביתה הוא מיד יודיע על עזיבתו. הוא מדמיין את הבעת הבהלה על פניה, את התמיהה והעלבון. הוא יאחז בידית התיק, ובקול יציב ושקט  יגיד לה שאינו יכול להמשיך עוד  לשאת את רתיעתה וסלידתה ממנו.  לא. אינו רוצה לחשוף את פגיעותו. יאמר רק  שעוזב וזהו. לא יחכה לתגובתה. בתנועה חדה יפתח את הדלת ויצעד במורד המדרגות מבלי להפנות מבט אחור, ויחוש בעורפו את פניה המתכנסות לתוך עצמן וישמע את קולה השבור הקורא בשמו.


- פרסומת -

היא שוטפת את קרש החיתוך, מורידה בתנופה את הסינר שלמתניה ומכוונת פניה לעבר הסלון. גומלת בליבו ההחלטה לומר משהו ויהי-מה. הוא חש את ליבו הולם בחוזקה. גרונו מכווץ וכפות ידיו מתהדקות על מסעד כסא המטבח. מבטה פונה אליו והוא שומע את קולו, כקול אדם אחר: "אין טעם להזמין שיפוצניק. נחכה עד סוף עונת הגשמים ואז אנקה את הכתם, אמרח חומר איטום ואסייד את כל התקרה. בחורף הבא, תראי, לא תהיה שום רטיבות. פוליסיד מכסה הכל".


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: זוגיות
פטריסיה יודילביץ'
פטריסיה יודילביץ'
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
יגאל אזולאי
יגאל אזולאי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, ירושלים וסביבותיה
רני יקיר
רני יקיר
עובד סוציאלי
מטפל זוגי ומשפחתי
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה
יעל רוזנשטיין-חלפון
יעל רוזנשטיין-חלפון
עובדת סוציאלית
פרדס חנה והסביבה, יקנעם והסביבה, נתניה והסביבה
נטלי סובולב
נטלי סובולב
עובדת סוציאלית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
בעז גסטהלטר
בעז גסטהלטר
פסיכולוג
תל אביב והסביבה

עוד בבלוג של חברי הקהילה

אֶת הַקְּמָטִים שֶׁלִּי הִרְוַחְתִּי בְּיֹשֶׁר. נִרְאֶה לִי. גַּם אִמִּי, אֶת הַקְּמָטִים שֶׁלָּהּ, הִרְוִיחָה...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

עוזית דגןעוזית דגן27/7/2013

איפה ועד הבית שידאג לתחזק את הזוגיות?. כרמלה יקרה,
הסיפור ממחיש כל כך יפה כמה אומץ דרוש כדי לבטא את הכמיהות - הן של העזיבה והן של השקיעה בחיקה של אשתו... וכמה קל יותר להסתפק בפוליסיד שממסך את כל הרגשות.
תודה!

נעמה זכריהנעמה זכריה30/6/2013

סיפור יפה. יש לי הערה קטנטונת: בקטע הראשון מופיעה המילה "עוף" פעמיים..
אך בהמשך הקריאה המילים מחלחלות ומציפות כה הרבה רגשות, ואף תחושה של מוכרות עם המצב היומיומי וקורע הלב הזה. הקטע הזה מזכיר לי שורות שיר שקראתי לאחרונה באינטרנט, אינני זוכרת את שם המשורר/ת, שאומר כי טרגדיות קורות במטבח, בחדר השינה, וכולי. המשוררת ממשיכה ומבקשת להוציא את הטרגדיה החוצה לרחוב.. אך זה כבר חלקו הפחות מושך של השיר. הקטע שלך כרמלה שלם כפי שהוא אך מותיר ציפייה דרוכה להמשך. מה יהיה מחר. תודה.

כרמלה שטייןכרמלה שטיין28/6/2013

תודה [ל"ת].

תמי קויפמןתמי קויפמן28/6/2013

אהבתי. את המעברים בין העולמות בין העולם הכל כך קונקרטי לעולם הכל כך פנימי, תודה

dvora ashkenazidvora ashkenazi24/6/2013

"פוליסיד מכסה הכל". כרמלה,
בסיפור יש ניגוד תהומי בין הפעולות השיגרתיות שנעשות מאיליו של האישה מו מחשבות על שינוי גורלי של האיש, וההחלאה היא להמשיך לשתוק ולכסות ב"פוליסיד".
סיפור נוקב.
תודה
דבורה